הנעת גלגל הדְהַמַּה
דְהַמַּה-צַ'קַּה-פַּבַטַּנַה סוּטַּה
Dhammacakkappavattana Sutta
כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה1 בוָארָאנַסִי, בחורשת הצבאים אשר באִיסִיפַּטַנַה. שם הוא פנה אל קבוצת חמשת הנזירים2 בדברים הבאים: נזירים, על היוצא לפרישות מחיי-בית לא לעסוק בשני קיצונים3 אלה, מהם השניים? מצד אחד ישנה ההתמסרות4 התאוותנית לרדיפת תענוגות חושים5 אשר היא נחותה, ארצית, המונית, לא-אצילית, ואינה מחוברת למה שמיטיב. ומצד שני ישנה ההתמסרות לסגפנות6 אשר היא מכאיבה,7 לא-אצילית, ואינה מחוברת למה שמיטיב.
בהמנעו מלפנות לשני קיצונים אלה הטַטְהָאגַטַה8 התעורר לידיעה הגבוהה של דרך-האמצע9 המולידה את העין הרואה,10 המולידה תובנה, המובילה להשקטה, לידיעה ישירה, להתעוררות, לנִיבָּאנַה.11
ומהי דרך-האמצע הזו? זוהי דרך האציליים המתומנת,12 כלומר: הבנה נכונה, כוונה נכונה, דיבור נכון, פעולה נכונה, עיסוק נכון, מאמץ נכון, קשב נכון, ריכוז נכון. נזירים, זוהי דרך-האמצע שהושגה על ידי הטַטְהָאגַטַה המולידה את העין הרואה, המולידה תובנה, המובילה להשקטה, לידיעה ישירה, להתעוררות, לנִיבָּאנַה.
נזירים, זהו סבל13 כאמת האציליים: להיוולד זה סבל, להזדקן זה סבל, לחלות זה סבל, למות זה סבל, צער, בכי, כאב, עצב ויאוש הם סבל, להיות קשור למה שאינו אהוב זה סבל, להיות מופרד ממה שאהוב זה סבל, לא להשיג מה שרוצים זה סבל, בקצרה, חמשת מצרפי ההקשרות הם סבל.
נזירים, זהו מקור הסבל כאמת האציליים: זוהי ההשתוקקות אשר מובילה ללידה מחדש,14 כבולה בתענוג ותאווה, המוצאת הנאה פעם פה ופעם שם. כלומר, השתוקקות להנאות חושים, השתוקקות לקיום נוסף, השתוקקות להפסקת הקיום.
נזירים, זהו קץ הסבל כאמת האציליים: זוהי ההיעלמות המוחלטת והחדלון של השתוקקות זו ממש, עזיבה וזניחה שלה, שחרור ממנה, ניתוק ממנה.15
נזירים, זוהי הדרך המובילה לקץ הסבל כאמת האציליים: זו בדיוק דרך האציליים המתומנת, כלומר – השקפה נכונה, כוונה נכונה, דיבור נכון, פעולה נכונה, עיסוק נכון, מאמץ נכון, קשב נכון וריכוז נכון.
'זהו הסבל כאמת האציליים': כך הופיעה בי העין, הופיעה תובנה, הופיעה חוכמה, הופיע ידע, והופיע אור בנוגע לדברים שלא נשמעו קודם לכן.
'את הסבל כאמת האציליים יש להבין במלואו': כך הופיעה בי העין, הופיעה תובנה, הופיעה חוכמה, הופיע ידע, והופיע אור בנוגע לדברים שלא נשמעו קודם לכן.
'הסבל כאמת האציליים הוּבן במלואו': כך הופיעה בי העין, הופיעה תובנה, הופיעה חוכמה, הופיע ידע, והופיע אור בנוגע לדברים שלא נשמעו קודם לכן.
'זהו מקור הסבל כאמת האציליים': כך הופיעה בי העין, הופיעה תובנה, הופיעה חוכמה, הופיע ידע, והופיע אור בנוגע לדברים שלא נשמעו קודם לכן.
'את מקור הסבל כאמת האציליים יש לזנוח': כך הופיעה בי העין, הופיעה תובנה, הופיעה חוכמה, הופיע ידע, והופיע אור בנוגע לדברים שלא נשמעו קודם לכן.
'מקור הסבל כאמת האציליים נזנח': כך הופיעה בי העין, הופיעה תובנה, הופיעה חוכמה, הופיע ידע, והופיע אור בנוגע לדברים שלא נשמעו קודם לכן.
'זהו קץ הסבל כאמת האציליים': כך הופיעה בי העין, הופיעה תובנה, הופיעה חוכמה, הופיע ידע, והופיע אור בנוגע לדברים שלא נשמעו קודם לכן.
'את קץ הסבל כאמת האציליים יש לחוות': כך הופיעה בי העין, הופיעה תובנה, הופיעה חוכמה, הופיע ידע, והופיע אור בנוגע לדברים שלא נשמעו קודם לכן.
'קץ הסבל כאמת האציליים נחווה': כך הופיעה בי העין, הופיעה תובנה, הופיעה חוכמה, הופיעה ידע, והופיע אור בנוגע לדברים שלא נשמעו קודם לכן.
'זוהי הדרך המובילה לקץ הסבל כאמת האציליים': כך הופיעה בי העין, הופיעה תובנה, הופיעה חוכמה, הופיע ידע, והופיע אור בנוגע לדברים שלא נשמעו קודם לכן.
'את הדרך הזו המובילה לקץ הסבל כאמת האציליים יש לממש': כך הופיעה בי העין, הופיעה תובנה, הופיעה חוכמה, הופיע ידע, והופיע אור בנוגע לדברים שלא נשמעו קודם לכן.
'הדרך הזו המובילה לקץ הסבל כאמת האציליים התממשה': כך הופיעה בי העין, הופיעה תובנה, הופיעה חוכמה, הופיע ידע, והופיע אור בנוגע לדברים שלא נשמעו קודם לכן.
נזירים, כל עוד הראייה והידיעה16 שלי את המציאות כפי שהיא באמת לא הייתה מטוהרת דיה בשנים-עשר אופנים, בשלושה היבטים של כל אחת מארבע אמיתות האציליים הללו, לא טענתי לגילוי העֵרוּת המלאה, שהיא הנעלה ביותר בכל העולם על כל הישויות השמימיות, המָארוֹת17 והבְּרַהְמוֹת,18 עם הפרושים והברהמינים, השליטים19 והאנשים.
אך ברגע שהראייה והידיעה שלי את המציאות כפי שהיא באמת הייתה מטוהרת דיה בשנים-עשר אופנים, בשלושה היבטים של כל אחת מארבע אמיתות האציליים הללו, אז טענתי לגילוי הערות המלאה, שהיא הנעלה ביותר בכל העולם על כל הישויות השמימיות, המָארוֹת והבְּרַהְמוֹת, עם הפרושים והברהמינים, עם השליטים והאנשים.
והידיעה והראייה הופיעו בי כך: 'שחרורי בלתי ניתן לערעור. זוהי הלידה האחרונה. מעתה לא תהיה עוד לידה.'
כך אמר הבּוּדְּהַה וחמשת הנזירים היו מרוצים ושמחים מדבריו.
בעת שנאמרו הדברים הופיעה בתודעתו של קוּנְדַנְיָה המכובד עין הדְהַמַּה המושלמת וחסרת הדופי: 'כל מה שנוצר, נתון לחידלון'.
משגלגל הדְהַמַּה הונע על ידי הבּוּדְּהַה, נשמעה הקריאה בעולם הישויות השמימיות: 'בוָארָאנַסִי, בחורשת הצבאים אשר באִיסִיפַּטַנַה, גלגל הדְהַמַּה הנעלה הונע על ידי הבּוּדְּהַה, ואף אחד לא יוכל לעצור אותו בין אם נזיר, ישות, מָארַה או כל יצור שמיימי גבוה אחר בכל העולמות'.
כאשר נשמעה הקריאה בעולם הישויות השמימיות, העבירו כל הישויות בששת עולמות החושים השמימיים בתגובה את הקריאה למעלה עד שהגיעה לעולם השמיימי הגבוה של עולם החומר הטהור. וברגע שהגיעה הקריאה לעולם השמיימי הגבוה, מערכת עשרת אלפי העולמות רעשה והזדעזעה ואור בלתי ניתן לשיעור העולה על טבע הישויות השמימיות עצמן נראה בכל היקום.
אז אמר הבּוּדְּהַה: "קוּנְדַנְיָה באמת יודע, קוּנְדַנְיָה באמת יודע!". וכך הנזיר המכובד קיבל את השם אַנְיַיה קוּנְדַנְיַה – 'קוּנְדַנְיָה אשר יודע'.
1 הבּוּדְּהַה: במקור כתוב בְּהַגַבַה, Bhagava. המכובד, הנעלה, המבורך. הראוי לכבוד. הכינוי בו מתייחסים ופונים לבּוּדְּהַה.
2 נזיר: בְּהִיקְּהוּ, bhikkhu. הכינוי למי שיצא לפרישות תחת תורתו של הבּוּדְּהַה.
3 קיצונים: אַנְטָא, anta. גם קצה, סוף, מטרה, יעד.
4 התמסרות: אַנוּיוֹגַה, anuyoga. התרגול רוחני, האימון, העיסוק, הדבקות.
5 רדיפת תענוגות חושים: קָאמַה-סוּקְהְ-אַלִּיקַה, kāma-sukh-allika. או התמכרות להנאות החושים, הדוניזם.
6 סגפנות: אַטַּקִילַמַטְהַה, attakilamatha. מילולית: התשה עצמית.
7 מכאיבה: דוּקְּהַה, dukkha. סבל.
8 טַטְהָאגַטַה, Tathāgata. מילולית: 'הוא שהלך-מעבר'. הכינוי בו הבּוּדְּהַה מתייחס לעצמו.
9 דרך האמצע: מַגְּ'הִימָא פַּטִיפַּדָא majjhimā-patipadā.
10 העין הרואה: צַ'קְּהוּ, cakkhu. מילולית: עין.
11 נִיבָּאנַה, Nibbāna. כיבוי סופי. סנסקריט: נִירְוָאנַה. קץ הסבל, מטרת החיים הרוחניים.
12 הדרך המתומנת: אַטְּהַנְגִיקוֹמַגַּה aṭṭhaṅgikamagga. מילולית: הדרך בעלת שמונה הפאות. מפורשת גם כדרך בעלת שמונה האיברים או החלקים.
13 סבל: דוּקְּהַה, dukkha. או כאב. מתורגם גם כחוסר שביעות-רצון, חוסר סיפוק, אי-נוחות במובן עמוק של הקיום. אחד משלושת מאפייני התופעות הפיזיות והמנטאליות: סבל, השתנות מתמדת וחוסר-עצמיות.
14 המובילה ללידה מחדש: פּוֹנוֹבְּהַבִיקָא, ponobhavikā. מילולית: 'גורמת להתהוות נוספת.'
15 על פי הפרשנות האמת השלישית היא נִיבָּאנַה.
16 ראייה וידיעה: נְיָאנַה-דַסַּנַה, ñāṇa·dassana.
17 מָארוֹת, Mārā: ישויות מפמלייתו של מָארַה, 'הרשע'.
18 בְּרַהְמות, Brahmā: ישויות שמימיות מסדר גבוה.
19 שליטים: דֶוַה, deva. בדרך כלל המונח מתייחס לישויות שמימיות, אך אך במקרה זה הוא מופיע מובן הארצי, כלומר, מלכים או שליטים.
שי שלום,
ראשית, אצטרף לרשימת המודים לך על עבודת התרגום!
אני לומד ומתרגל מזה למעלה מ-10 שנים (מהיאנה), ומלמד קבוצת תלמידים מזה כ-4 שנים. אני מעוניין להרחיב את הלימוד העצמי שלי ואת ההוראה לתלמידיי גם לטקסטים של הקאנון הפאלי, ולהשתמש בתרגומים שלך במסגרת הלימוד.
אני מבקש לשאול לגבי הסוטה הנוכחית (הנעת גלגל הדהמה). בקטע שבו הבודהה מפרט לגבי 3 האופנים בכל אחת מהאמיתות, תרגמת "כך הופיעה בי העין, הופיעה תובנה, הופיעה חוכמה, הופיע ידע, והופיע אור". אני מניח שה-5 שהופיעו (העין, התובנה, וכו') מבטאים רצף מסויים, מדרגות בתהליך ההתקדמות אל ההארה. אשמח להסבר לגבי המדרגות הללו.
אם אתה מזמין סוג כזה של שאלות לימוד וביאור על הטקסטים, אשמח להיעזר בך גם בהמשך. אשמח גם להכוונה לספרי ביאור ופרשנות, שיכולים להתאים ללומד העצמאי.
הפסקה בפאלי:
pubbe ananussutesu dhammesu לגבי דהמה שלא שמעתי קודם לכן
cakkhuṃ udapādi, הופיעה העין (ראייה, חזון)
ñāṇaṃ udapādi, הופיעה הבנה
paññā udapādi, הופיעה חוכמה (הבנה אנליטית)
vijjā udapādi, הופיעה ידיעה – (הבנה חודרת)
āloko udapādi, הופיע אור (במובן של ׳לשפוך אור׳ על העניין)
הפרשנות של הסמיוטה ניקאיה אומרת שכל המונחים האלה זהים במובן שלהם – ידיעה או הבנה של הדברים.
כל אחד מהם מיוחס לגורם שלו, כלומר, יכולת הראייה מאפשרת ראייה של המציאות, וכו׳.
ספר הפרשנות הפטיסמבהידה מגה (patisambhida magga) גם מסביר את המונחים האלה באופן דומה –
1. העין, היא ראייה במובן של משל אדם עיוור שעבר ניתוח והחל לראות. כך גם הער רואה לפתע את המציאות כפי שהיא, שחמשת המצרפים הם סבל במהותם.
2. הבנה היא היא תפיסה נכונה של המציאות, במובן הישיר שלה.
3. חוכמה, היא הבנה/ידיעה אנליטית במספר אופנים. כדוגמת ההבחנה בין התופעות הפיזיות למנטליות, או ההבחנה בין גורמים ותוצאות.
4. ידיעה, היא המונח ׳חודרת׳ או תובנה חודרת, משל אדם שאינו יכול לראות כיוון שיש מסך חוסם וכעת כאשר הפך ער נוצר חור במסך וההבנה שלו חודרת את הגורם המפריע. הנמשל הוא כמובן הבורות שמהווה מסך המסתיר את המציאות
5. אור, מדובר במטאפורה. אור כאן הוא הארה של המציאות המאפשרת לראותה בבהירות. אור גם מסמל את החשכה של הבורות שהופגה.
הסיבה לכך שהבודהה השתמש בחמישה מושגים שונים לפי הפרשנות היא שהוא רצה לפנות למספר קהלים בו זמנית.
אלון תוכל לפנות אלי בכל עניין שקשור לדהמה בכל עת.
שי שלום,
הבודהה מפרט 3 היבטים לכל אחת מהאמיתות, מן הסתם משום שיש בהיבטים השונים משהו שאינו טריוויאלי, שאינו מובן מאליו. אבל כשאני קורא, למשל, את 3 ההיבטים של האמיתה הראשונה, אני מתקשה למצוא את הלא-טריוויאלי שבהיבטים השני והשלישי: 'זהו הסבל כאמת האציליים', לעומת 'את הסבל… יש להבין במלואו', ולעומת 'הסבל… הוּבן במלואו'. לכאורה, הבודהה כבר לימד את תלמידיו מהו סבל (בתחילת הסוטה, אחרי ההקדמה והלימוד על דרך האמצע). האמנם הוא רק מוסיף שעל התלמיד להבין, ולהבין היטב, את מה שהמורה לימד?!
מדוע ישנם 3 היבטים לכל אמיתה? מה מוסיף ההיבט השני על הראשון, ומה מוסיף ההיבט השלישי על שני קודמיו, בכל אחת מהאמיתות?
אלון,
שלושת ההיבטים הם:
1. זהו הסבל כאמת האציליים
2. את הסבל כאמת האציליים יש להבין במלואו
3. הסבל כאמת האציליים הוּבן במלואו
הבודהה מתאר כאן את החוויה האישית שלו של אמת הסבל, את רגע ההבנה שלו של הדבר. הוא לא מלמד מה יש לעשות בתיאור הזה.
ההיבט הראשון הוא ההבנה של הסבל עצמו. הראייה של מציאות הסבל באופן ישיר.
ההיבט השני הוא ההבנה שיש צורך להבין את הסבל במלואו, כלומר יש הבנה חלקית של הסבל אך דרושה הבנה כוללת של הדבר
ההיבט השלישי הוא ההצהרה של הבודהה שההבנה של הסבל הושלמה במלואה על ידו. זוהי סקירת הידיעה.
בקצרה – צריך לראות את האמת, להבין אותה במלואה, ולדעת שהאמת הובנה במלואה.
הדבר ממשיך לגבי כל אמת.
מדוע הבודהה טורח להציג זאת דווקא כך – מדובר בהכרזה מאוד משמעותית, שאגת אריה, הוא חדר למציאות דרך ידיעה ישירה והבין דבר שלפניו לא היה ידוע (אם מגדרים את התחום לזמנו של הבודהה הנוכחי). זוהי הצגה שמנתחת את אופן הידיעה הישירה של המציאות הדרושה.