הקדמה
קובץ השיחות הארוכות (דיגהה ניקאיה, Dīgha Nikāya) הוא האוסף הפותח של הכתבים הבודהיסטים ממסורת התְהֵרַווָאדַה (Theravāda). כתבים אלו מכונים 'כתבי הפָּאלִי' או 'שלושת הסלים' (Tipiṭaka) והם:
- 'סל המשמעת' (Vinaya piṭaka)
- 'סל הסוטות' (Sutta piṭaka)
- 'סל הלימוד הגבוה' (Abhidhamma piṭaka)
הקובץ הראשון מתוך חמישה בסל הסוטות הוא אוסף ה'סוטות הארוכות' הכולל 34 שיחות מקובצות לשלושה:
- סִילַקְּהַנְדַה-וַגַה (Sīlakkhandha-vagga) – החלק על המוסר, כולל 13 סוטות.
- מַהָא-וַגַה (Mahā-vagga) – החלק הגדול, כולל 10 סוטות.
- פָּאטִיקַה-וַגַה (Pātika-vagga) – החלק של הפָּאטִיקַה, כולל 11 סוטות.
התרגום הנוכחי לעברית הוא החלק השני מתוך השלושה וכולל כאמור 10 סוטות המכונות 'החלק הגדול'. התרגום של החלק הראשון יצא לאור באוקטובר 2010 וכאשר יצא לאור החלק השלישי, כל שלושת החלקים של קובץ השיחות הארוכות על 34 השיחות יצאו לאור כספר אחד.
הטִיפִּיטַקַה הוא הקנון של זרם התְהֵרַוָאדַה הבודהיסטי אשר נמצא כיום בעיקר בבורמה, בסרי-לנקה ובתאילנד ובאופן חלקי גם בלאוס ובקמבודיה. בעשרות השנים האחרונות החל זרם זה להתבסס גם במערב, בעיקר בארה"ב, באנגליה ובגרמניה. בישראל זרם התהרואדה מיוצג בפעילותן של קבוצות כדוגמת העמותה לויפאסנה בישראל של גואנקה, עמותת ניומן, עמותת תובנה, בית בהאוונא ואחרות.
יש בסיס טוב להאמין שזרם התְהֵרַוָאדַה שימר את הלימוד המקורי של הבודהה כפי שהיה בזמנו לאור ההתאמה בין המתואר בטיפיטיקה הפאלי, הקנון היחיד של זרם בודהיסטי מוקדם שנשמר בשלמותו עד היום, ללימוד שמופץ בקהילות הבודהיסטיות המסורתיות העכשוויות. למרות שהקנון הפאלי הוא היצוג הקרוב ביותר שמצוי בידינו לדברי הבודהה, ללא ספק עברו עליו תהליכים של אירגון מחדש, לכן לא יהיה זה נכון לאמץ את הכתוב בו באמונה עיוורת, והוא תמיד פתוח לביקורת ופרשנות של הקורא.
על התרגום
תרגום זה לעברית מבוסס בעיקר על תרגום הדיגהה ניקאיה לאנגלית של מאוריס וולש (Dīgha Nikāya, Wisdom Publications 1995, Maurice Walshe). מעבר לכך, התרגום נסמך גם על מקור הפאלי בגרסת ארגון הטיפיטקה העולמי ובתרגומים נוספים כגון זה של הנזיר בְּהִיקְּהוּ בּוֹדְּהִי (Bhikkhu Bodhi), והנזיר טְהַנִיסַרוֹ (Bhikkhu Thanisaro) שחלקם מופצים באופן חופשי באינטרנט. התרגום של הסוטה 'השיחה על ביסוס הקשב' מבוססת בעיקר על התרגום המעודכן של ס.נ. גואנקה מהמוסד העולמי למחקר ויפסנא (Mahā Satipaṭṭhāna Suttaṁ, Vipassana Reasearch Institute, India, 2003, S.N. Goenka). הערות השוליים ברובן מבוססות על אלו של וולש ושל גואנקה וחלקן נכתבו ונערכו על ידי. ההערות נכתבו בגוף הטקסט ולא בסוף הספר על מנת שיוכלו להאיר את עיני הקורא עם הקריאה וישאירו אותו צמוד לטקסט ככל האפשר.
למרות שנעשים תרגומים של הכתבים מפאלי לשפות שונות על ידי מלומדים שונים, מערביים ומארצות בודהיסטיות, לא תמיד משתקפת הבנה מעמיקה שלהם. יש ללמוד את הסוטות ולתרגל את הדרך על מנת להבין את משמעותן האמיתית. כפי שמציין הנזיר המכובד סוּמֵדְהוֹ תְהֵרַה: "אלו 'שיחות דְהַמַּה' אודות 'הדברים כפי שהם'. אלו אינם 'כתבים קדושים' שאומרים לנו במה להאמין. עלינו לקרוא אותם, להקשיב להם, לחשוב עליהם, להרהר בדברים ולחקור את מציאות ההווה ואת החוויה המתהווה עימם, רק אז נוכל לדעת בתבונה את האמת שמעבר למילים."
התרגום הוא תהליך הדרגתי של שיפור מתמיד והתאמה לשפה העברית המודרנית. על מנת לשמר את הניחוח של השפה המקורית יחד עם הצגה ברורה וקולחת של הדברים היה עלי לערוך לא מעט שינויים במונחים שונים. מתרגום לתרגום אני משתדל למצוא מילים מדוייקות יותר, במיוחד כאשר מדובר במושגים יסודיים וחשובים. להלן מספר מונחים אותם שיניתי ועדכנתי בתרגום הנוכחי: המונח סַנְקְהָארָא (sankhārā) תורגם כאן כ'תגובות מנטליות' לעומת 'תופעות מנטליות' בתרגומים קודמים. המושג אָסַבַה (āsava) תורגם כאן במונח הניטרלי 'נגעים מנטליים' לעומת המונח הטעון 'תחלואים' בו השתמשתי קודם. אחת הדילמות הגדולות שלי היתה כיצד לתרגם את הכינוי 'דֵוַה' (deva) או דֵווֹת (devā, ברבים) ליצורים מסדר גבוה, הבלתי נראים לאדם הפשוט. יצורים אלו מתורגמים באנגלית כ'אלים', 'מלאכים' או פשוט 'דוות'. אני לעומת זאת מעדיף את המונח העברי 'ישויות' או 'ישויות שמימיות', גם כדי להמנע מקונטציות דתיות-מיתולוגיות וגם כדי להדגיש את ממשות קיומן של אותן ישויות. למורת רוחי המילה 'ישות' בעברית היא בגוף נקבה, בעוד רוב הישויות המוזכרות הן חסרות מין או ממין זכר. כך, מחוסר ברירה נוצר כשל לשוני של התייחסות בלשון נקבה לישויות אלו ואני מתנצל על חוסר יכולתי למצוא פתרון טוב יותר עד כה.
אמנם התרגום הנוכחי אינו תרגום ישיר מהמקור הפאלי, אך השתדלתי להיות מדוייק עד כמה שהצלחתי ואני מתנצל על חוסר דיוקים לשוניים או ניסוחים קלוקלים בעברית, ויותר מכך אם כשלתי בהבנה או בהסבר ההבנות של הלימוד הנפלא הזה. אני עוסק במפעל התרגום הזה כבר למעלה מעשר שנים ומקווה שאוכל להמשיך ולהתקדם ולהביא את הלימוד הזה בצורה ברורה ומדוייקת יותר בהמשך הדרך.
תודות
אני רוצה להודות לכל מי שתרם ועזר בחיבור והוצאת הספר הנוכחי ולכל אלו שתרמו להוצאת הספרים הקודמים, ובכלל זה למולי גלזר ולאסף פדרמן שתרומתם בעבר עדיין נושאת פירות, וכמובן לכל מי שיעץ ותמך בכתיבה ובחידוד המשמעות. תודה לכל מורי הדְהַמַה המדריכים אנשים רבים במבוך הסמסארה. תודה לכל המתרגלים ולכל אלו אשר תורמים שהלימוד המופלא הזה לא ידעך אלא יגדל ויפרח. ולסיום, תודה גדולה לקוראים שבלעדיהם לא הייתי טורח להתחיל ולהמשיך עם זה.
הלוואי וכל היצורים החיים יהיו חופשיים מכל סבל ויגשימו התעוררות, שחרור, נִיבָּאנַה.
שי שוורץ, אפריל 2011