סוטרת צַ'נְקִי
Caïkã Sutta
Majjhima Nikàya 95; Majjhimapaõõàsapàëi 45, (M II 164)
כך שמעתי:
בפעם אחת, הבְּהַגְוַוה, בעודו נודד דרך ארצם של בני קוֹסַלָה בליווי קבוצה גדולה של נזירים, הגיע לכפר ברהמינים של בני הקוסלה בשם אוֹפָּסָאדַה. ושם הבהגווה נשאר להתגורר בחורשת עצי הסאלה, חורשת האלים, אשר ממוקמת מצפון לאופסאדה. באותה העת, הברהמין צַ'נְקִי היה ראש הכפר אופסאדה, כפר המאוכלס בצפיפות, שופע במִקְנֶה, בחָצִיר, עצי הסקה, מים ותבואה. הכפר ניתן לו על ידי פַסֶנָדִי מלך קוסלה כשי מלכותי. הברהמינים ובני הבית של אופסאדה שמעו כך: "אכן, חברים, הפרוש גוטמה, הנסיך מבני השַקְיָיאן, שיצא מחיי בית משבט השקייאנים כפרוש, בעודו נודד דרך ארצם של בני קוסלה בליווי קבוצה גדולה של נזירים, הגיע לכפר אופסאדה, והוא נשאר להתגורר שם בחורשת עצי הסאלה, חורשת האלים, אשר ממוקמת מצפון לאופסאדה. התהילה והמוניטין של המכובד גוטמה הופצו ברחבי הארץ כך:
'כך אכן הוא הבהגווה, הראוי להוקרה מיוחדת, ער לגמרי, בעל ידע חודר ונתיב תרגול מושלם; נעלה, יודע את שלושת העולמות; אין שווה לו באימון אלו הראויים לאימון; הוא המורה של היצורים השמימיים ובני האדם; הוא המואר; המבורך. דרך חכמה מושלמת, הוא מבין בעצמו את טבעו של היקום עם היצורים השמימיים שבו, השדים (màra) והברהמות (brahmà), וגם את העולם של בני האדם עם הפרושים והברהמינים, המלכים והאנשים, ומתוך ידיעה זו, הם מסביר ומבאר אותו. הוא מלמד את הדהמה שהיא מצוינת בתחילתה, מצוינת באמצעה ומצוינת בסופה, בעלת עושר במשמעותה ובמילותיה. הוא מבהיר את השלמות ואת הטוהר של החיים הרוחניים (brahmacariya). אכן דבר טוב הוא לתת כבוד לאַרַהַנְטִים מעין אלו."
אז הברהמינים ובעלי-הבית של אופסאדה יצאו מתוך הכפר בקבוצות והלכו יחד צפונה לעבר חורשת עצי הסאלה, חורשת האלים. באותה העת, הברהמין צ'נקי העביר את מנוחת היום על המרפסת העליונה [שבאחוזתו]. משראה הברהמין צ'נקי את הברהמינים ובעלי-הבית של אופסאדה יוצאים מתוך הכפר בקבוצות והולכים יחד צפונה לעבר חורשת עצי הסאלה, חורשת האלים, הוא שאל את יועצו, "יועצי, מדוע הברהמינים ובעלי-הבית הבית של אופסאדה יוצאים מתוך הכפר בקבוצות והולכים יחד צפונה לעבר חורשת עצי הסאלה, חורשת האלים?"
"אדוני, הפרוש גוטמה, הנסיך מבני השקייאן, שיצא מחיי בית משבט השקייאנים כפרוש, בעודו נודד דרך ארצם של בני קוסלה …
האנשים האלו הם בדרכם לחלוק כבוד למכובד גוטמה."
"אם כך, יועצי, לך אל הברהמינים ובני הבית של אופסאדה ואמור להם 'אדונים, הברהמין צ'נקי מבקש אתכם להמתין. הברהמין צ'נקי ילך גם הוא לראות את הפרוש גוטמה'." "בסדר גמור, אדוני", אמר היועץ. ומייד הלך אל הברהמינים ובני הבית של אופסאדה ואמר להם: "אדונים, הברהמין צ'נקי מבקש אתכם להמתין. הברהמין צ'נקי ילך גם הוא לראות את הפרוש גוטמה."
באותה עת שהו בכפר אופסאדה כחמש מאות ברהמינים מארצות שונות, שעסקו בעניינים שונים. מששמעו שהברהמין צ'נקי הולך לראות את הפרוש גוטמה, הם הלכו אליו ושאלו אותו: "צ'נקי המכובד, האם זה נכון שאתה הולך לראות את הפרוש גוטמה?" "כן חברים, החלטתי שאלך לראות את הפרוש גוטמה."
"צ'נקי המכובד, אנא אל תלך לראות את הפרוש גוטמה, אין זה ראוי לצ'נקי המכובד ללכת לראות את הפרוש גוטמה; מן הראוי רק שהפרוש גוטמה יבוא לראות את צ'נקי המכובד. אכן, צ'נקי המכובד הוא מלידה מכובדת הן מצד האם והן מצד האב; הוא ממוצא טהור שבעה דורות אחורה; ללא רבב או דופי בנוגע לשושלת ולידה. כיוון שהוא מלידה מכובדת הן מצד האם והן מצד האב; ממוצא טהור שבעה דורות אחורה; וללא רבב או דופי בנוגע לשושלת ולידה, אין זה ראוי לצ'נקי המכובד ללכת לראות את הפרוש גוטמה; מן הראוי רק שהפרוש גוטמה יבוא לראות את צ'נקי המכובד.
"צ'נקי המכובד הוא עשיר, בעל הון רב, בעל נכסים יקרים ומשאבים אדירים… צ'נקי המכובד הוא מומחה בשלושת הוודות ובאוצר המילים, בליטורגיה, פונולוגיה, וחוכמת האגדות כחמישי[i]. כמו כן הוא מומחה לפילולוגיה, ודקדוק, והוא בקי למשעי בפילוסופייה של חכמה ארצית[ii] ובסימני ההיכר הגופניים של אדם גדול. צ'נקי המכובד הוא יפה תואר, נעים למראה, ראווה לעיניים, בעל גוון עור יוצא מגדר הרגיל ביופיו; יש לו את צבע ומבנה גוף של ברהמה והוא מרשים במראהו. צ'נקי המכובד הוא אדם בעל מידות טובות, הוא בעל מוסר איתן ובעל סגולות רבות. צ'נקי המכובד מדבר היטב ובעל קול נעים; הוא מדבר בנימוס בקול צלול ללא דופי, ועם משמעות ברורה. צ'נקי המכובד הוא מורה של רבים, מורה של מורים, מלמד את הוודות לשלושת מאות צעירים. צ'נקי המכובד הוא בעל כבוד והערכה, בעל שם, הוא מוערך ומקבל כבוד מפַּסֵנַדִי מלך קוסלה. צ'נקי המכובד הוא ראש הכפר אופסאדה אשר ניתן לו מידי פסנדי מלך קוסלה כשי מלכותי, כפר המאוכלס בצפיפות, שופע במִקְנֶה, בחָצִיר, עצי הסקה, מים ותבואה. גם משום שצ'נקי המכובד הוא ראש אופסאדה, אשר ניתן לו מפסנדי מלך קוסלה כשי מלכותי, כפר המאוכלס בצפיפות, שופע במִקְנֶה, בחָצִיר, עצי הסקה, מים ותבואה, אין זה ראוי לצ'נקי המכובד ללכת לראות את הפרוש גוטמה; מן הראוי רק שהפרוש גוטמה יבוא לראות את צ'נקי המכובד."
כאשר שמע זאת, הברהמין צ'נקי אמר לברהמינים, "חברים, אם כך, שמעו גם מה שיש לי לומר. מן ראוי רק שאנחנו נלך לראות את הפרוש גוטמה הזה; אין זה ראוי כלל וכלל שגוטמה המכובד הזה יבוא לראות אותנו. למען האמת, חברים, הפרוש גוטמה הוא מלידה מכובדת הן מצד האם והן מצד האב; הוא ממוצא טהור שבעה דורות אחורה; ללא רבב או דופי בנוגע לשושלת ולידה. כיוון שהפרוש גוטמה הזה הוא מלידה מכובדת הן מצד האם והן מצד האב; ממוצא טהור שבעה דורות אחורה; וללא רבב או דופי בנוגע לשושלת ולידה, אין זה ראוי שגוטמה המכובד הזה יבוא לראות אותנו; אכן, מן ראוי רק שאנחנו נלך לראות את גוטמה המכובד הזה.
"אכן, חברים, הפרוש גוטמה יצא לחיי פרישות כשהוא נוטש רכוש רב של זהב וכסף, הן זה אשר תחת האדמה והן זה אשר על פני האדמה. אכן, למרות שהוא היה עדיין צעיר, עם שיער שחור כהה, בצעירותו עוד בשלב הראשון של חייו, הפרוש גוטמה יצא מחיי בעל בית אל חיים חסרי בית של פרוש. אכן, חברים, למרות שהוריו ביקשו אחרת וקוננו בעיניים בוכיות, הוא גילח את ראשו וזקנו, לבש גלימות כתומות ויצא מחיי בעל-בית לחיים חסרי-בית של פרוש. אכן, חברים, הפרוש גוטמה הוא יפה תואר, נעים למראה, ראווה לעיניים, בעל גוון עור יוצא מגדר הרגיל ביופיו; יש לו צבע ומבנה גוף של ברהמה והוא מרשים במראהו. אכן, חברים, הפרוש גוטמה הוא אדם בעל מידות טובות, הוא בעל מוסר איתן ובעל סגולות רבות. אכן, חברים, הפרוש גוטמה מדבר היטב ובעל קול נעים; הוא מדבר בנימוס בקול צלול ללא דופי, עם משמעות ברורה. אכן, חברים, הפרוש גוטמה הוא מורה של רבים הוא זנח היקשרות לתענוגות חושים והוא חסר יוהרה. אכן, חברים, הפרוש גוטמה מאמין שלפעולות יש תוצאות, הוא מאמין בכך שלמעשים יש תוצאות[iii]; הוא חפץ במה שטוב בנוגע לברהמינים. אכן, חברים, הפרוש גוטמה יצא לפרישות ממשפחה אצילה, משושלת רציפה של אבות מלכותיים. אכן, חברים, הפרוש גוטמה יצא לפרישות ממשפחה עשירה, בעלת ממון ורכוש רב. אכן, חברים, אנשים מגיעים מארצות ומדינות רחוקות לשאול את הפרוש גוטמה שאלות. אכן, חברים, אלפי יצורים שמימיים לקחו מחסה לכל חייהם בפרוש גוטמה. אכן, חברים, המוניטין והתהילה של הפרוש גוטמה יצאו למרחקים כך:
'כך אכן הוא הבהגווה, הראוי להוקרה מיוחדת, ער לגמרי, בעל ידע חודר ונתיב תרגול מושלם; נעלה, יודע את שלושת העולמות; אין שווה לו באימון אלו הראויים לאימון; הוא המורה של היצורים השמימיים ובני האדם; הוא המואר; המבורך.'
"אכן, חברים הפרוש גוטמה הוא בעל שלושים ושניים הסימנים של אדם גדול. אכן, חברים המלך סֵנִיַה בִּימְבִּיסָארַה מְמַגַדְהָה ומשפחתו לקחו מחסה לכל החיים בפרוש גוטמה. אכן, חברים פסנדי מלך קוסלה ומשפחתו לקחו מחסה לכל חייהם בפרוש גוטמה. אכן, חברים הברהמין פּוֹקְהַרַסָאטִי ומשפחתו לקחו מחסה לכל חייהם בפרוש גוטמה. אכן, חברים, הפרוש גוטמה הגיע לכפר אופסאדה, והוא מתגורר שם בחורשת עצי הסאלה, חורשת האלים, אשר ממוקמת מצפון לאופסאדה. הפרושים והמשוטטים המגיעים בתחומי כפרנו הם אורחים שלנו; יש להתנהג לאורחים בכבוד, בהערכה, לברך אותם ולהוקיר אותם. בשל סיבה זו, אין זה ראוי שגוטמה המכובד יבוא לראותנו, אכן מן הראוי רק שאנו נלך לראות את גוטמה המכובד.
"חברים, הפרוש גוטמה הגיע לכפר אופסאדה, והוא מתגורר שם בחורשת עצי הסאלה, חורשת האלים, אשר ממוקמת מצפון לאופסאדה. לכן גוטמה הוא אורח שלנו, ויש להתנהג אליו בכבוד ובהערכה, לברך אותו ולהוקיר אותו. גם בשל סיבה זו, אין זה ראוי שגוטמה המכובד יבוא לראות אותנו; אכן, מן הראוי רק שאנו נלך לראות את גוטמה המכובד.
"חברים, אני יודע רק מעט אודות התכונות הראויות להערצה של הפרוש גוטמה המכובד הזה. אך גוטמה המכובד אינו בעל התכונות הראויות להערצה האלו בלבד; אכן, התכונות הראויות להערצה של הפרוש גוטמה חסרות גבול. אף אם גוטמה המכובד הוא בעל רק אחת מהתכונות הראויות להערצה האלו אין זה ראוי שגוטמה המכובד יבוא לראות אותנו; אכן, מן הראוי רק שאנו נלך לראות את גוטמה המכובד.
"אם כך, אדוני, אנו נלך לראות את הפרוש גוטמה."
אז הברהמין צ'נקי, בליווי מספר גדול של ברהמינים, הלך אל המקום בו שכן הבהגווה וברך אותו בכבוד. לאחר שסיים את ברכות הנימוסים, הוא התיישב במקום ראוי. הבהגווה ישב שם והחליף דברי ברכה נעימים עם הברהמינים המבוגרים יותר. בחברת הברהמינים האלו היה שם ברהמין צעיר, בחור בשם קָאפָטהִיקַה אשר רק הגיע לגיל שש עשרה ולאחרונה גילח את ראשו. הוא היה מומחה בשלושת הוודות ובאוצר המילים, בליטורגיה, פונולוגיה, וחוכמת האגדות כחמישי. כמו כן הוא מומחה לפילולוגיה, ודקדוק, והוא בקי למשעי בפילוסופייה של חכמה ארצית ובסימני ההיכר הגופניים של אדם גדול. הבחור הצעיר הזה הפריע כל הזמן לשיחה שהברהמינים המבוגרים יותר ניהלו עם הבהגווה.
אז הבהגווה נזף בברהמין הצעיר קאפטהיקה [ואמר]: "בְּהָארַדְוָואגָ'ה! הפסק להפריע לשיחת הברהמינים המבוגרים! בהארדוואג'ה, חכה עד שהשיחה תסתיים!" על כך, הברהמין צ'נקי אמר לבהגווה, "אנא ממך, המכובד גוטמה, אל תנזוף בצעיר קאפטהיקה; קאפטהיקה הצעיר הוא בן למשפחה טובה; קאפטהיקה הצעיר גם בעל ידע רב; קאפטהיקה הצעיר גם מלומד; קאפטהיקה הצעיר גם נואם טוב; גם קאפטהיקה הצעיר כשיר לקחת חלק בדיון זה עם גוטמה המכובד."
אז הבהגווה חשב לעצמו: 'דבריו של הברהמין הצעיר קאפטהיקה לבטח יהיו אודות הטקסטים של שלוש הוודות[iv]; לכן הברהמינים נותנים לו דין קדימה.' והברהמין הצעיר קאפטהיקה חשב כך: ברגע שהפרוש גוטמה יפנה את מבטו אלי, אשאל אותו שאלה'. ביודעו מה חלף בראשו של הברהמין הצעיר קאפטהיקה, הבהגווה הפנה את מבטו אליו.
אז הברהמין הצעיר קאפטהיקה חשב כך: 'הפרוש גוטמה הפנה את מבטו אלי; מה אם אשאל אותו עתה שאלה' ואז הברהמין הצעיר קאפטהיקה אמר לבהגווה, "הו גוטמה, בעניין המזמורים העתיקים של הברהמינים, אשר הגיעו מדור לדור במסורת רציפה ובקבצים, הברהמינים הגיעו למסקנה זו: 'זוהי בלבד האמת, כל דבר אחר הוא טעות.' מה יש למכובד גוטמה לומר בעניין זה?"
"אך, בהארדוואג'ה, האם מבין הברהמינים ישנו איזשהו ברהמין המצהיר: 'אני [בעצמי] יודע זאת; אני [בעצמי] רואה זאת; זוהי בלבד היא האמת, כל דבר אחר הוא טעות'?"
"אכן לא, גוטמה."
אם כך, בהארדוואג'ה, האם מבין הברהמינים, היה איזשהו מורה או מורה של מורים, שבעה דורות של מורים אחורה המצהיר: 'אני [בעצמי] יודע זאת; אני [בעצמי] רואה זאת; זוהי בלבד היא האמת, כל דבר אחר הוא טעות'?"
"אכן לא, גוטמה."
בהארדוואג'ה, האם מבין החכמים הברהמינים הקדומים (רִישִים), אשר חיברו את המזמורים, אשר העבירו הלאה את המזמורים, אשר הברהמינים של היום אומרים, מדקלמים, ומלמדים בדיוק כפי שהם זומרו, בוטאו, וחוברו על ידי החכמים ההם, אשר שמותיהם אַטְהַקַה, ווָאמַקָה, ווָאמַדֵוָוה, ווֵסָאמִיטָה, יַמַטַגִי, אַנְגִירַסָה, בְּהָארַדְוָואגַ'ה, ווָאסֵטְהָא, קַסַפָה וְבְּהַגוּ[v] – האם אותם חכמים ברהמינים קדומים הצהירו 'אנו [בעצמנו] יודעים זאת; אנו [בעצמנו] רואים זאת; זוהי בלבד היא האמת, כל דבר אחר הוא טעות?
"אכן לא, גוטמה."
אם כך, בהארדוואג'ה, אין אף ברהמין אחד מבין הברהמינים, אשר מצהיר: 'אני [בעצמי] יודע זאת; אני [בעצמי] רואה זאת; זוהי בלבד היא האמת, כל דבר אחר הוא טעות.' מבין הברהמינים אין אפילו מורה אחד או מורה של מורים, שבעה דורות מורים אחורה, אשר מצהיר: 'אני [בעצמי] יודע זאת; אני [בעצמי] רואה זאת; זוהי בלבד היא האמת, כל דבר אחר הוא טעות.' והחכמים הברהמינים הקדומים … גם חכמים אלו מעולם לא הצהירו 'אנו [בעצמנו] יודעים זאת; אנו [בעצמנו] רואים זאת; זוהי בלבד היא האמת, כל דבר אחר הוא טעות.'
בהארדוואג'ה, מצב זה דומה לשורת אנשים עיוורים, כאשר כל אחד אוחז בזה שלפניו; הראשונים אינם רואים, האמצעיים אינם רואים, והאחרונים גם הם אינם רואים. באותו אופן, מה שהברהמינים טוענים הוא בדיוק כמו בדוגמא זו של שורת האנשים העיוורים; הראשונים אינם רואים, האמצעיים אינם רואים, והאחרונים גם הם אינם רואים. בהארדוואג'ה, מה דעתך על כך, אם כך המצב, האם מה שהברהמינים מאמינים בו אינו מתגלה כחסר בסיס אמיתי?
"גוטמה, בעניין זה, הברהמינים נאמנים לא רק דרך אמונה; בנוגע לכך, הם נאמנים גם כמסורת שהועברה בעל-פה."
"בהארדוואג'ה, בתחילה התייחסת לאמונה; כעת אתה מדבר על מסורת שהועברה בעל-פה. בהארדוואג'ה, קיימים חמישה גורמים אשר לכל אחד מהם יש שתי תוצאות [שונות] בחיים האלו. ומהם חמשת הגורמים? אמון; מציאת-חן; מסורת שהועברה בעל-פה; חקירה מדוקדקת של הנסיבות; קבלה של השקפה לאחר חקירה מעמיקה. בהארדוואג'ה, לכל אחד מחמשת הגורמים האלו, יש שתי תוצאות [שונות] בחיים האלו.
בהארדוואג'ה, למרות שניתן אמון איתן בדבר מסוים, עדיין הוא יכול להתברר כריק, חלול, או שגוי; למרות שלא ניתן אמון איתן במשהו, עדיין הוא יכול להתברר כאמיתי, נכון, ולא שגוי. בהארדוואג'ה, למרות שדבר מסויים מוצא חן הוא יכול להתברר כריק…; למרות שדבר מסוים נשמע היטב מאדם אחר … למרות שדבר מסוים נבחן באופן מדוקדק … למרות שיש קבלה של משהו לאחר חקירה מעמיקה, עדיין דבר זה יכול להתברר כריק, חלול, או שגוי; למרות שלא היתה קבלה של דבר מסויים לאחר חקירה מעמיקה, עדיין דבר זה יכול להתברר כאמיתי, נכון, ולא שגוי. בהארדוואג'ה, אין זה ראוי לאדם חכם אשר שומר אמת להגיע למסקנה מוחלטת, 'זוהי בלבד היא האמת; כל דבר אחר הוא טעות.'
"גוטמה, באיזו דרך שומרים את האמת? כיצד אדם שומר את האמת? אנו שואלים את גוטמה המכובד בעניין שמירת האמת."
"בהארדוואג'ה, אם לאדם יש אמונה והוא אומר 'זוהי אמונתי', אך אינו מגיע למסקנה מוחלטת, 'זוהי בלבד היא האמת, כל דבר אחר הוא טעות.' אז אדם זה שומר אמת. בהארדוואג'ה, כך שומרים את האמת; זוהי הדרך לאדם לשמור את האמת; כך אנו מצהירים שהיא הדרך לשמור את האמת. אך בכך עדיין אין התעוררות אל האמת.
בהארדוואג'ה, גם אם משהו מוצא חן … גם אם אדם קיבל מסורת שהועברה בעל-פה … גם אם משהו נבחן בדקדוק בהתאם לנסיבות … גם אם משהו מתקבל לאחר חקירה מעמיקה, כל עוד האדם לא מגיע למסקנה מוחלטת 'זוהי בלבד היא האמת; כל דבר אחר הוא טעות' הוא שומר אמת. בהארדוואג'ה, כך שומרים את האמת; זוהי הדרך לאדם לשמור את האמת; כך אנו מצהירים שהיא הדרך לשמור את האמת. אך בכך אין עדיין התעוררות אל האמת[vi].
"גוטמה, בדרך זו שומרים את האמת; כך אדם שומר אמת; כך אנו רואים ששומרים את האמת. אך, הו גוטמה, באיזו דרך נוצרת התעוררות אל האמת? כיצד נוצרת באדם התעוררות אל האמת? אנו שואלים את גוטמה המכובד אודות התעוררות אל האמת."
"בהארדוואג'ה, בעניין זה, נזיר חי תלוי באוכל נדבות בכפר או עיר מסויימים. בעל בית או בן בעל בית פונים אל הנזיר הזה כדי לגלות אם יש [לנזיר הזה] שלושה מצבי תודעה: חמדנות, שנאה, ובורות[vii]. [בעל הבית חושב לעצמו:] "האם יש לנזיר המכובד הזה מצבי תודעה שבבסיסם חמדנות אשר עלולים לגרום לאדם, אשר תודעתו מלאה חמדנות, לומר 'אני יודע' למרות שאינו יודע, ולומר 'אני רואה' למרות שאינו רואה ואשר יכולה לגרום לו להוביל אחרים אל תרגולים אשר יביאו נזק וסבל לטווח ארוך?" כאשר הוא חוקר את הנזיר ההוא בעל הבית מגיע להבנה זו: "אין לאדם המכובד הזה מצבי תודעה שבבסיסם חמדנות אשר עלולים לגרום לאדם, אשר תודעתו מלאה חמדנות לומר 'אני יודע' למרות שאינו יודע … ההתנהגויות הגופניות והמילוליות של האדם המכובד הזה הן כאלה של אדם חסר חמדנות. אכן, הדהמה שנלמדה על ידי המכובד הנה עמוקה, קשה לראייה, קשה להבנה, שלווה, נשגבת, מחוץ לתחום המחשבה, מעודנת, והיא ניתנת לידיעה מלאה רק על ידי החכם. אין זה אפשרי לאדם עם חמדנות ללמד כזו דהמה."
החוקר, לאחר שראה שהנזיר חופשי לגמרי מחמדנות, ממשיך לחקור הלאה באם יש לנזיר הזה מצבי תודעה שבבסיסם שנאה. [בעל הבית חושב:] "האם יש לנזיר המכובד הזה מצבי תודעה שבבסיסם שנאה אשר עלולים לגרום לאדם, אשר תודעתו מלאה שנאה, לומר 'אני יודע' למרות שאינו יודע, ולומר 'אני רואה' למרות שאינו רואה … ההתנהגויות הגופניות והמילוליות של האדם המכובד הזה הן כאלה של אדם חסר שנאה. אכן, הדהמה שנלמדה על ידי המכובד הנה עמוקה, קשה לראייה, קשה להבנה, שלווה, נשגבת, מחוץ לתחום המחשבה, מעודנת, והיא ניתנת לידיעה מלאה רק על ידי החכם. אין זה אפשרי לאדם עם שנאה ללמד כזו דהמה."
החוקר, לאחר שראה שהנזיר חופשי לגמרי משנאה, ממשיך לחקור הלאה באם יש לנזיר הזה מצבי תודעה שבבסיסם בורות. [בעל הבית חושב:] "האם יש לנזיר המכובד הזה מצבי תודעה שבבסיסם בורות אשר עלולים לגרום לאדם, אשר תודעתו מלאה בורות, לומר 'אני יודע' למרות שאינו יודע, ולומר 'אני רואה' למרות שאינו רואה … ההתנהגויות הגופניות והמילוליות של האדם המכובד הזה הן כאלה של אדם חסר בורות. אכן, הדהמה שנלמדה על ידי המכובד הנה עמוקה, קשה לראייה, קשה להבנה, שלווה, נשגבת, מחוץ לתחום המחשבה, מעודנת, והיא ניתנת לידיעה מלאה רק על ידי החכם. אין זה אפשרי לאדם עם בורות ללמד כזו דהמה."
כאשר החוקר רואה שהנזיר חופשי לגמרי מבורות, האמון שלו בנזיר מתבסס. עם הופעת האמון [במורה], אדם פונה [אל המורה]; לאחר שפנה [אל המורה], הוא נותן את דעתו אליו בכבוד; כך, לאחר שנתן את דעתו, הוא מקשיב בערנות [לדברי המורה]; לאחר שהקשיב בערנות, הוא שומע את הדהמה; לאחר ששמע את הדהמה, הוא זוכר אותה; לאחר שזכר אותה, הוא חוקר את המשמעות שלה; לאחר שהוא חוקר את המשמעות שלה, הוא [רואה] שהדהמה נכונה על פי הבנה אישית [שלו], מתעורר בו מרץ; כאשר מתעורר בו מרץ, יש לו יכולת[viii]; כשיש לו יכולת, הוא מודט, כשהוא מודט, הוא עושה מאמץ עילאי[ix]. כשהוא עושה מאמץ עילאי, אז בעזרת תודעה מכוונת היטב ובאינטנסיביות, הוא מגשים באמצעות הגוף את האמת העליונה ורואה אותה באופן חודר באמצעות חוכמה.
כך, בהארדוואג'ה, התעוררות אל אל האמת נוצרת; כך לאדם יש התעוררות אל האמת; זו הדרך שאנו מצהירים בה נוצרת התעוררות אל האמת. אך בזאת עדיין לא יכולה להיות השגה של האמת[x].
"גוטמה, בדרך זו יש התעוררות אל האמת; כך יש לאדם התעוררות אל האמת; כך אנו רואים התעוררות אל האמת. אך, הו גוטמה, באיזו דרך יש השגה של האמת? כיצד אדם משיג את האמת? אנו שואלים את גוטמה המכובד בעניין ההשגה של האמת."
"בהארדוואג'ה, באמצעות עיסוק מתמיד בטיפוח שקדני ותרגול חוזר ונשנה של הדברים האלה ממש משיגים את האמת. כך האמת מושגת; כך משיגים את האמת; כך אנו מצהירים שמגיעה ההשגה של האמת.
"גוטמה, בדרך זו משיגים את האמת; כך האמת מושגת; כך אנו רואים את ההשגה של האמת. גוטמה, איזה דבר מסייע במידה הרבה ביותר להשגת האמת? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הדבר המסייע במידה הרבה ביותר להשגת האמת."
"בהארדוואג'ה, מאמץ עילאי הוא גורם המסייע במידה רבה ביותר להשגת האמת. ללא מאמץ עילאי זה לא תיתכן השגה של האמת. רק בזכות מאמץ עילאי זה האמת מושגת. לכן, מאמץ עילאי מסייע במידה הרבה ביותר להשגת האמת."
"הו גוטמה, איזה דבר מסייע ביותר לעשיית מאמצים עילאיים? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר לעשיית מאמצים עילאיים."
"בהארדוואג'ה, מדיטציה[xi] היא דבר מסייע ביותר לעשיית מאמצים עילאיים. ללא מדיטציה, לא יתכנו מאמצים עילאיים. רק בזכות מדיטציה יתכנו מאמצים עילאיים. לכן, מדיטציה היא דבר מסייע ביותר לעשיית מאמצים עילאיים."
"גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר למדיטציה? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר מדיטציה."
"בהארדוואג'ה, יכולת היא דבר מסייע ביותר למדיטציה. ללא יכולת זו, לא תיתכן מדיטציה. רק בזכות היכולת תיתכן מדיטציה. לכן, יכולת היא דבר מסייע ביותר למדיטציה."
"גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר ליכולת? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר ליכולת."
"בהארדוואג'ה, מרץ. אם המרץ הזה לא מופיע, לא תיתכן יכולת. רק בזכות שהמרץ מופיע שהיכולת נוצרת. לכן, מרץ הוא דבר המסייע ביותר ליכולת."
"גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר להופעת המרץ? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר להופעת מרץ."
"בהארדוואג'ה, הראייה שהדהמה נכונה על פי הבנה אישית היא דבר מסייע ביותר להעלאת מרץ. ללא הראייה שהדהמה נכונה על פי הבנה אישית, לא תיתכן ההופעה של מרץ. רק בזכות הראייה שהדהמה נכונה על פי הבנה אישית שמרץ מופיע. לכן, הראייה שהדהמה נכונה על פי הבנה אישית היא דבר מסייע ביותר להופעת מרץ."
"גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר להבנה אישית של הדהמה? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר להבנה אישית של הדהמה." "בהארדוואג'ה, חקירה של המשמעות היא הדבר המסייע ביותר להבנה אישית של הדהמה. ללא חקירה של המשמעות, לא תיתכן ראייה שהדהמה נכונה על פי הבנה אישית. רק בזכות חקירה של המשמעות יכולה להיות ראייה שהדהמה נכונה על פי הבנה אישית. לכן, חקירת המשמעות היא הדבר המסייע ביותר לראייה שהדהמה נכונה על פי הבנה אישית."
"גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר לחקירת המשמעות? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר לחקירת המשמעות." "בהארדוואג'ה, זכירת הדהמה היא דבר מסייע ביותר לחקירת המשמעות. ללא זכירת הדהמה, לא תיתכן חקירת המשמעות. רק בזכות זכירת הדהמה יכולה להיות חקירה של המשמעות. לכן, זכירת הדהמה היא דבר מסייע ביותר לחקירת המשמעות."
"גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר לזכירת הדהמה? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר לזכירת הדהמה."
"בהארדוואג'ה, שמיעה[xii] של הדהמה היא דבר מסייע ביותר לזכירתה. ללא שמיעה של הדהמה, לא יהיה ניתן לזכור אותה. רק בזכות שמיעה של הדהמה ניתן לזכור אותה. לכן, שמיעה של הדהמה היא דבר מסייע ביותר לזכירתה."
"גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר לשמיעה של הדהמה? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר לשמיעה של הדהמה."
"בהארדוואג'ה, האזנה ערנית היא דבר מסייע ביותר לשמיעה של הדהמה. ללא האזנה ערנית זו, לא תיתכן שמיעה של הדהמה. רק בזכות זה שיש האזנה ערנית הדהמה נשמעת. לכן, האזנה ערנית לדהמה היא דבר מסייע ביותר לשמיעה של הדהמה."
"גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר להאזנה ערנית? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר להאזנה ערנית."
"בהארדוואג'ה, נתינת הדעת בכבוד [למורה] היא דבר מסייע ביותר להאזנה ערנית. ללא נתינת הדעת בכבוד הזו, לא תיתכן האזנה ערנית. רק בזכות נתינת הדעת בכבוד יש האזנה ערנית. לכן, נתינת הדעת בכבוד היא דבר מסייע ביותר להאזנה ערנית."
"גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר לנתינת הדעת בכבוד? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר לנתינת הדעת בכבוד." "בהארדוואג'ה, פנייה [אל המורה] היא דבר מסייע ביותר לנתינת הדעת בכבוד. ללא פנייה, לא תיתכן נתינת הדעת בכבוד. רק בזכות פנייה יש נתינת דעת בכבוד. לכן, פנייה היא דבר מסייע ביותר לנתינת הדעת בכבוד."
"גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר לפנייה? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר לפנייה." "בהארדוואג'ה, אמון [במורה] הוא דבר מסייע ביותר לפנייה. ללא אמון, לא תיתכן פנייה. רק בזכות האמון יש פנייה. לכן, אמון הוא דבר מסייע ביותר לפנייה."
"שאלנו את המכובד גוטמה אודות שמירת האמת, והמכובד גוטמה השיב לנו אודות שמירת האמת. אנו מרוצים ומסופקים מתשובה זו. אנו מוקסמים ממנה. שאלנו את המכובד גוטמה אודות התעוררות אל האמת, והמכובד גוטמה השיב לנו אודות התעוררות אל האמת. אנו מרוצים ומסופקים מתשובה זו. אנו מוקסמים ממנה. שאלנו את המכובד גוטמה אודות השגה של האמת, והמכובד גוטמה השיב לנו אודות השגה של האמת. אנו מרוצים ומסופקים מתשובה זו. אנו מוקסמים ממנה. שאלנו את המכובד גוטמה אודות הגורם המסייע ביותר להשגת האמת, והמכובד גוטמה השיב לנו אודות הגורם המסייע ביותר להשגת האמת. אנו מרוצים ומסופקים מתשובה זו. אנו מוקסמים ממנה.
"לכל שאלה ששאלנו, המכובד גוטמה נתן תשובה ואנו מרוצים ומסופקים מתשובה זו. אנו מוקסמים ממנה.
"גוטמה, קודם היתה לנו הדעה: 'כיצד הפרושים גלוחי הראש, הפשוטים, השחומים האלו שנולדו מכפות רגלי הברהמה יודעים משהו על הדהמה? אכן, המכובד גוטמה גרם לנו לפתח הערצה לפרושים אמיתיים מבין הפרושים, הערכה לפרושים האמיתיים מבין הפרושים וגרם לנו להיות יראי כבוד כלפי הפרושים האמיתיים מבין הפרושים.
"מעולה! אדון נכבד, מעולה! הדהמה הובהרה בדרכים רבות על ידי המכובד גוטמה כאילו מה שהונח הפוך יושר, כאילו מה שהוסתר נחשף, כאילו הוצגה הדרך הנכונה למי שאבד, כאילו הודלקה מנורה בעלטה כך שבעלי ראיה יוכלו לראות צורות. אני לוקח מחסה בבודהה, אני לוקח מחסה בדהמה, אני לוקח מחסה בסנגהה. יזכור נא אותי המבורך כתלמידו, בעל-בית שלוקח מחסה בו מעתה ועד סוף חייו.
[i] הכתבים הקלאסיים שנלמדו על ידי הברהמינים באותם ימים – נִיגְהַנְדוּ (Nighaõóu, מילון, אוצר מילים), קֵטוּבְּהַה (Ketubha, אומנות הכתיבה, ליטורגיה) ואַקְהַרַפַּבְּהֵדָה (Akkharappabheda, פונולוגיה). החמישי אִיטִיהָאסַה (Itihàsa), חכמת האגדות – בתקופה מסוימת החיבור טְהַבַּנַה (thabban) , נוסחות כשפים, היה נחשב הוודה הרביעית. מלבד ארבעת הוודות האלו היה על תלמיד ברהמין ללמוד גם את חיבור הטְהַבַּנַה. לכן הוא היה ידוע בין הברהמינים כאיטיהאסה החמישי.
[ii] לימודים נוספים שהיו מקובלים אצל הברהמינים – פָּאדַה (Pàda), פילולוגיה, ווִיָאקַרַנָה (veyyàkaraõa) – דקדוק, לוֹקָאיַטַה (lokàyata) – פילוסופיית של חכמה ארצית.
[iii] הבודהה הוא kammavàdin ו-kiriyavàdin, כלומר, הוא מאמין בקרמה ומאמין בפעולה (kiriya), במובן האתי; לפעולות יש תוצאות.
[iv] "המילים של שלוש הוודות" (tevijjake pàvacane) או המילים של שלוש הידיעות (וודה זה גם ידע).
[v] התעתיק בפאלי של שמות החכמים אשר על פי האמונה בהודו חיברו את הוודות – Aññhaka, Vàmaka, Vàmadeva, Vessàmitta, Yamataggi, Aïgãrasa, Bhàradvàja, Vàseññha, Kassapa, Bhagu.
[vi] התעוררות אל האמת – על פי המסורת הכוונה כאן היא שלא יכולה להיווצר תובנה חודרת אל תוך האמת.
[vii] בּוּרוּת – מוֹהַה (moha), אי היכולת להבחין בין טוב ורע, מה נכון ומה לא נכון ולראות את הדרך הנכונה להארה. אי יכולת זו מכונה בורות, אשליה או בלבול. מוהה שווה במובנה עם אי ידיעת ארבעת אמיתות הנאצלים. בנוסף, מוהה כוללת מספר זיהומים – ספק, עייפות ועצלות, חוסר מנוחה, חוסר בושה מלעשות רע, וחוסר פחד מלעשות רע.
[viii] יכולת (ussàho) – להיות בעל יכולת, מסוגל. על פי מסורת התרגול, יכולת זו מתפתחת דרך הבנה נכונה להתבונן בתופעות בראייה חודרת. הנזיר בשלב זה מוכן להתחיל לתרגל מדיטציה.
[ix] מאמץ עילאי (chando) – ניתן לתרגם זאת גם כמרץ או רצון עז.
[x] השגה של האמת – סַצָ'אנוּפַּטִי (saccànuppatti) – על פי המסורת, זוהי השגת פרי הידיעה (phala ¤àna), שלב הפרי של ידיעת הדרך.
[xi] מדיטציה – התבוננות חוקרת בתופעות המנטליות והפיזיות.
[xii] שמיעה – האזנה בתשומת לב להוראות הלימוד.