לא-עצמי

לא-עצמי

Anattalakkhana Sutta
Samyutta Nikàya XXII, 59

כך שמעתי. בפעם אחת הבודהה שהה בוַרָאנָאסִי בפארק המשחק אשר באִיסִיפָּטַנָה. שם הוא פנה אל קבוצת חמשת הנזירים:

נזירים, גוף הוא לא עצמי[i]. אם הגוף היה עצמי הוא לא היה גורם לעצמו אי נוחות. אז היה אפשר לומר 'שהגוף הזה יהיה כך, שהגוף הזה לא יהיה כך'. אך בדיוק מהסיבה שגוף הוא לא עצמי, הוא גורם לעצמו אי נוחות. ואי אפשר לומר 'שהגוף הזה יהיה כך, שהגוף הזה לא יהיה כך'.

הרגשה[ii] היא לא עצמי. אם ההרגשה הייתה עצמי היא לא הייתה גורמת לעצמה אי נוחות. אז היה אפשר לומר 'שההרגשה הזו תהיה כך, שההרגשה הזו לא תהיה כך'. אך בדיוק מהסיבה שהרגשה היא לא עצמי, היא גורמת לעצמה אי נוחות.  ואי אפשר לומר 'שההרגשה הזו תהיה כך, שההרגשה הזו לא תהיה כך'.

זיהוי[iii] הוא לא עצמי. אם הזיהוי היה עצמי הוא לא היה גורם לעצמו אי נוחות. אז היה אפשר לומר 'שהזיהוי הזה יהיה כך, שהזיהוי הזה לא יהיה כך'. אך בדיוק מהסיבה שזיהוי הוא לא עצמי, הוא גורם לעצמו אי נוחות.  ואי אפשר לומר 'שהזיהוי הזה יהיה כך, שהזיהוי הזה לא יהיה כך'.

תופעה מנטלית[iv] היא לא עצמי. אם התופעה המנטלית הייתה עצמי היא לא הייתה גורמת לעצמה אי נוחות. אז היה אפשר לומר 'שהתופעה המנטלית הזו תהיה כך, שהתופעה המנטלית הזו לא תהיה כך'. אך בדיוק מהסיבה שתופעה המנטלית היא לא עצמי, היא גורמת לעצמה אי נוחות. ואי אפשר לומר 'שהתופעה המנטלית הזו תהיה כך, שהתופעה המנטלית הזו לא תהיה כך'.

הכרה[v] היא לא עצמי. אם ההכרה הייתה עצמי היא לא הייתה גורמת לעצמה אי נוחות. אז היה אפשר לומר 'שההכרה הזו תהיה כך, שההכרה הזו לא תהיה כך'. אך בדיוק מהסיבה שהכרה היא לא עצמי, היא גורמת לעצמה אי נוחות.  ואי אפשר לומר 'שההכרה הזו תהיה כך, שההכרה הזו לא תהיה כך'.

'מה אתם חושבים, נזירים, האם גוף קבוע[vi] או משתנה[vii]?'

'משתנה, אדוני.'

'והאם מה שמשתנה נעים או לא נעים?'

'לא נעים, אדוני.'

'והאם זה נכון להתייחס למה שאינו קבוע, לא נעים, נתון לשינוי כ'זה שלי, זה עצמי, זה אני'?'

'לא, אדוני.'

'האם הרגשה קבועה או משתנה?'

'משתנה, אדוני.' …

'האם זיהוי קבוע או משתנה?'

'משתנה, אדוני.' …

'האם תופעה מנטלית קבועה או משתנה?'

'משתנה, אדוני.' …

'האם הכרה קבועה או משתנה?'

'משתנה, אדוני.'

'והאם מה שמשתנה נעים או לא נעים?'

'לא נעים, אדוני.'

'והאם זה נכון להתייחס למה שאינו קבוע, לא נעים, נתון לשינוי כ'זה שלי, זה עצמי, זה אני'?'

'לא, אדוני.'

'לכן, נזירים, כל גוף שהוא, אם בעבר, בעתיד או בהווה, פנימי או חיצוני, גס או מעודן, פשוט או עילאי, רחוק או קרוב: כל גוף שהוא צריך להראות כפי שהוא באמת עם הבחנה נכונה כ'זה לא שלי, זה לא עצמי, זה לא אני'.

'כל הרגשה שהיא…'

'כל זיהוי שהוא…'

'כל תופעה מנטלית שהיא…'

'כל הכרה שהיא, אם בעבר, בעתיד או בהווה, פנימית או חיצונית, גסה או מעודנת, פשוטה או עילאית, רחוקה או קרובה: כל הכרה שהיא צריכה להראות כפי שהיא באמת עם הבחנה נכונה: 'זה לא שלי, זה לא עצמי, זה לא אני'.

'כאשר רואה זאת הנזיר האצילי לאחר שהודרך, הוא מפתח התפקחות ביחס לגוף, התפקחות ביחס להרגשה, התפקחות ביחס לזיהוי, התפקחות ביחס לתופעה מנטלית, התפקחות ביחס להכרה. מתוך ההתפקחות הזו הוא מפתח חוסר תשוקה והינתקות, הוא משוחרר לגמרי. עם השחרור המלא מופיעה הידיעה: 'שחרור מלא'. הוא מבין ש'הלידה מוצתה, החיים הרוחניים הושלמו, מה שהיה לעשות נעשה, לא נותר דבר נוסף לעשות מעבר לכך.'

כך אמר הבודהה וחמשת הנזירים היו מרוצים ושמחים מדבריו. ובזמן שהוראות אלו ניתנו, תודעות חמשת הנזירים, השתחררו לגמרי דרך אי האחזות מכל כבלי התשוקה.



[i] עצמי (atta). ייחוס אישי לגוף או לתודעה.

[ii] הרגשה (vedana). קיימים שלושה סוגי הרגשות – הרגשה נעימה, הרגשה לא נעימה והרגשה ניטרלית, שאינה נעימה ואינה לא נעימה.

[iii] זיהוי (sa¤¤a), המרכיב של תפיסה, זיהוי וזיכרון, בתהליך הקוגיטיבי לאחר שההכרה מתוודעת לאובייקט, הזיהוי "מבין" את מאפייניו (צבע, צורה וכו').

[iv] תופעה מנטלית (sankhara). שם לקבוצת הצורות המנטליות של התודעה מלבד vedana, ו-sa¤¤a המופיעות בפני עצמן.

[v] הכרה (vi¤¤aõa). אלמנט התודעה ש'יודע' את האובייקט.

[vi] קבוע, לא משתנה (nicca)

[vii] משתנה (anicca). אחת משלוש התכונות של הדברים (tilakkhana). השתנות הדברים היא ההופעה, ההעלמות והשינוי של הדברים מרגע לרגע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *