השיחה עם רַאהוּלַה בְּאַמְבַּלַטְהִיקַה

Ambalaññhika Ràhulovàda Sutta

Majjhima Nikàya 61; Majjhimapaõõàsapàëi, 11 (M I 414)

כך שמעתי:

 בפעם אחת הבהגווה שהה בְּרָאגַ'גַהָא בחורשת וֶלוּבַנַה, אזור האכילה של הסנאים השחורים. באותה עת המכובד רַאהוּלַה[i] שהה במנזר אַמְבַּלַטְהִיקַה. ערב אחד, הבהגווה חזר מהתבודדות והלך אל המכובד ראהולה במנזר אמבלטהיקה. כאשר ראה את הבהגווה מגיע מרחוק, המכובד ראהולה הכין מושב ומים לרחוץ את כפות הרגליים. הבהגווה התיישב על המושב שהוכן למענו ורחץ את כפות רגליו. לאחר שהביע מחוות כבוד לבהגווה, המכובד ראהולה התיישב במקום ראוי.

אז הבהגווה הותיר מעט מים בקערת המים ואמר למכובד ראהולה: ראהולה! האם אתה רואה את מעט המים האלו שנותרו בקערה?

כן, אדון נכבד.

ראהולה, באותו אופן נותרה מעט פרישות[ii] לאלו חסרי הבושה אשר משקרים ביודעין.[iii]

אז הבהגווה השליך את מעט המים שנותרו, ואמר למכובד ראהולה: ראהולה, האם אתה רואה שמעט המים אשר נותרו בקערה הושלכו?

כן, אדון נכבד.

ראהולה! באותו אופן, אלו חסרי הבושה אשר משקרים ביודעין, משליכים את הפרישות.

אז הבהגווה הפך את הקערה ואמר למכובד ראהולה: ראהולה! האם אתה רואה את הקערה הזאת הפוכה על פיה?

כן, אדון נכבד.

ראהולה, באותו אופן, אלו חסרי הבושה אשר משקרים ביודעין, הופכים את הפרישות על פיה.

אז הבהגווה הפך שוב את הקערה ואמר למכובד ראהולה: האם אתה רואה את הקערה הזו ריקה מבלי שדבר נותר בה?

כן, אדון נכבד,

ראהולה, באותו אופן, לאלו חסרי הבושה המשקרים ביודעין, הפרישות ריקה, מבלי שדבר נותר בה.

ראהולה, נניח ופיל מלכותי בוגר, בעל ניבים גדולים כמוטות כרכרה, משושלת טובה ומנוסה בקרבות, היה יוצא לקרב ונלחם בעזרת רגליו הקדמיות, רגליו האחוריות, פלג גופו הקדמי, פלג גפו האחורי, ראשו, אוזניו, ניביו וזנבו, אך היה שומר את החדק שלו מוגן.[iv]

למראה זה רוכב הפיל היה חושב: 'כאשר הפיל המלכותי הבוגר הזה, בעל ניבים גדולים כמוטות כרכרה, משושלת טובה ומנוסה בקרבות, יוצא לקרב ונלחם בעזרת רגליו הקדמיות, רגליו האחוריות… ניביו וזנבו, אך שומר את החדק שלו מוגן. הפיל המלכותי לא יקריב את חייו.

אך ראהולה, [במקרה אחר,] כאשר הפיל המלכותי הבוגר, בעל ניבים גדולים כמוטות כרכרה, משושלת טובה ומנוסה בקרבות, היה יוצא לקרב ונלחם בעזרת רגליו הקדמיות, רגליו האחוריות… ניביו, זנבו ובעזרת החדק שלו, רוכב הפיל היה חושב: 'כאשר הפיל המלכותי הבוגר, בעל ניבים גדולים כמוטות כרכרה, משושלת טובה ומנוסה בקרבות, היה יוצא לקרב ונלחם בעזרת רגליו הקדמיות, רגליו האחוריות פלג גופו הקדמי, פלג גפו האחורי, ראשו, אוזניו, ניביו וזנבו, ובעזרת החדק שלו. הפיל המלכותי היה מקריב את חייו. אין דבר שהפיל המלכותי לא יעשה עכשיו.'

באותו אופן, ראהולה, אני אומר על כל אחד חסר בושה אשר משקר ביודעין: אין מעשה רע שהוא היה מהסס לעשות. לכן, ראהולה, עליך לאמן את עצמך כך: 'לא אומר שקר אף לא לשם שעשוע.'

ראהולה, כיצד אתה מבין זאת? למה משמשת מראה?

אדון נכבד, היא משמשת להתבוננות.

באותו אופן, ראהולה, פעולה גופנית צריכה להיעשות רק אחרי התבוננות חוזרת ונשנית[v]; פעולת דיבור צריכה להיעשות אחרי התבוננות חוזרת ונשנית; פעולה מנטלית צריכה להיעשות אחרי התבוננות חוזרת ונשנית.

ראהולה, בכל פעם שאתה מעוניין לעשות משהו באמצעות הגוף, עליך להתבונן בפעולה הגופנית הזו באופן הבא: 'האם הפעולה הגופנית הזו שאני מעוניין לעשות תוביל לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים? האם הפעולה הגופנית הזו תהיה ראויה לגנאי, ותסתיים כתוצאה מכך בסבל?'

ראהולה, אם אתה שוקל את הפעולה הזו ומגיע למסקנה כזו: 'הפעולה הגופנית הזו שאני מעוניין לעשות תוביל לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים, והפעולה הגופנית הזו תהיה ראויה לגנאי, ותסתיים כתוצאה מכך בסבל', לבטח עליך לא לבצע את הפעולה הגופנית הזו.

ראהולה, אם אתה שוקל את הפעולה הזו ומגיע למסקנה כזו: 'הפעולה הגופנית הזו שאני מעוניין לעשות לא תוביל לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים, אלא תהיה ראויה לשבח, ותסתיים כתוצאה מכך באושר ושמחה', לבטח עליך לבצע את הפעולה הגופנית הזו.

ראהולה, בכל פעם שאתה עושה משהו באמצעות הגוף, עליך לשקול את הפעולה הגופנית הזו באופן הבא: 'האם הפעולה הגופנית הזו שאני עושה תוביל לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים? האם הפעולה הגופנית הזו ראויה לגנאי, ותסתיים כתוצאה מכך בסבל?'

ראהולה, אם אתה שוקל את הפעולה הזו ומגיע למסקנה כזו: 'הפעולה הגופנית הזו שאני עושה מובילה לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים, והפעולה הגופנית הזו ראויה לגנאי, ותסתיים כתוצאה מכך בסבל', עליך להפסיק את הפעולה הגופנית הזו.

ראהולה, אם אתה שוקל את הפעולה הזו ומגיע למסקנה כזו: 'הפעולה הגופנית הזו שאני עושה לא מובילה לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים, והפעולה הגופנית הזו ראויה לשבח, ותסתיים כתוצאה מכך באושר ושמחה', עליך להמשיך לעסוק בפעולה הגופנית הזו.

ראהולה, בכל פעם שעשית משהו באמצעות הגוף, עליך לשקול את הפעולה הגופנית הזו באופן הבא: 'האם הפעולה הגופנית הזו שעשיתי מובילה לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים? האם הפעולה הגופנית הזו ראויה לגנאי, ותסתיים כתוצאה מכך בסבל?'

ראהולה, אם אתה שוקל את הפעולה הזו ומגיע למסקנה כזו: 'הפעולה הגופנית הזו שעשיתי מובילה לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים, והפעולה הגופנית הזו ראויה לגנאי, ותסתיים כתוצאה מכך בסבל', עליך, ראהולה, להודות בה, לגלות, ולהציג אותה למורה, או לעמית חכם לדרך הרוחנית, ולאחר שעשית זאת עליך לתרגל איפוק בעתיד.

ראהולה, אם אתה שוקל את הפעולה הזו ומגיע למסקנה כזו: 'הפעולה הגופנית הזו שעשיתי לא מובילה לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים, והפעולה הגופנית הזו ראויה לשבח, ותסתיים כתוצאה מכך באושר ושמחה', אתה יכול להיות מאושר ומסופק ולתרגל יום ולילה במצבי תודעה מועילים.

ראהולה, בכל פעם שאתה מעוניין לומר משהו, עליך לשקול את הפעולה המילולית הזו באופן הבא: 'האם הפעולה המילולית הזו שאני מעוניין לעשות תוביל לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים? האם הפעולה המילולית הזו תהיה ראויה לגנאי, ותסתיים כתוצאה מכך בסבל?'

ראהולה, אם אתה שוקל את הפעולה הזו ומגיע למסקנה כזו: 'הפעולה המילולית הזו שאני מעוניין לעשות תוביל לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים, והפעולה המילולית הזו תהיה ראויה לגנאי, ותסתיים כתוצאה מכך בסבל', לבטח עליך לא לבצע את הפעולה המילולית הזו.

ראהולה, אם אתה שוקל את הפעולה הזו ומגיע למסקנה כזו: 'הפעולה המילולית הזו שאני מעוניין לעשות לא תוביל לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים, אלא תהיה ראויה לשבח ותסתיים כתוצאה מכך באושר ושמחה', עליך לבצע את הפעולה המילולית הזו.

ראהולה, בכל פעם שאתה אומר משהו, עליך לשקול את הפעולה המילולית הזו באופן הבא: 'האם הפעולה המילולית הזו שאני עושה תוביל לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים? האם הפעולה המילולית הזו ראויה לגנאי, ותסתיים כתוצאה מכך בסבל?'

ראהולה, אם אתה שוקל את הפעולה הזו ומגיע למסקנה כזו: 'הפעולה המילולית הזו שאני עושה מובילה לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים, והפעולה המילולית הזו ראויה לגנאי, ותסתיים כתוצאה מכך בסבל', עליך להפסיק את הפעולה המילולית הזו.

ראהולה, אם אתה שוקל את הפעולה הזו ומגיע למסקנה כזו: 'הפעולה המילולית הזו שאני עושה לא מובילה לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים, והפעולה המילולית הזו ראויה לשבח, ותסתיים כתוצאה מכך באושר ושמחה', עליך להמשיך את הפעולה המילולית הזו.

ראהולה, בכל פעם שאמרת משהו, עליך לשקול את הפעולה המילולית הזו באופן הבא: 'האם הפעולה המילולית הזו שעשיתי מובילה לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים? האם הפעולה המילולית הזו ראויה לגנאי, ותסתיים כתוצאה מכך בסבל?'

ראהולה, אם אתה שוקל את הפעולה הזו ומגיע למסקנה כזו: 'הפעולה המילולית הזו שעשיתי מובילה לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים, והפעולה המילולית הזו ראויה לגנאי, ותסתיים כתוצאה מכך בסבל', עליך, להודות בה, לגלות ולהציג אותה למורה, או לעמית חכם לדרך הרוחנית, ולאחר שעשית זאת עליך לתרגל איפוק בעתיד.

ראהולה, אם אתה שוקל את הפעולה הזו ומגיע למסקנה כזו: 'הפעולה המילולית הזו שעשיתי לא מובילה לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם – גם בעצמי וגם באחרים, והפעולה המילולית הזו ראויה לשבח, ותסתיים כתוצאה מכך באושר ושמחה', אתה יכול להיות מאושר ומסופק, ולתרגל יום ולילה במצבי תודעה מועילים.

ראהולה, בכל פעם שאתה מעוניין לעשות פעולה מנטלית[vi] כלשהי, עליך לשקול את הפעולה המנטלית הזו באופן הבא: 'האם הפעולה המנטלית הזו שאני מעוניין לעשות תוביל לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים? האם הפעולה המנטלית הזו תהיה ראויה לגנאי, ותסתיים כתוצאה מכך בסבל?'

ראהולה, אם אתה שוקל את הפעולה הזו ומגיע למסקנה כזו: 'הפעולה המנטלית הזו שאני מעוניין לעשות תוביל לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים, והפעולה המנטלית הזו תהיה ראויה לגנאי, ותסתיים כתוצאה מכך בסבל', לבטח עליך לא לעסוק בפעולה המנטלית הזו.

ראהולה, אם אתה שוקל את הפעולה הזו ומגיע למסקנה כזו: 'הפעולה המנטלית הזו שאני מעוניין לעשות לא תוביל לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים, אלא תהיה ראויה לשבח, ותסתיים כתוצאה מכך באושר ושמחה', עליך לעסוק בפעולה המנטלית הזו.

ראהולה, בכל פעם שאתה עושה פעולה מנטלית כלשהי, עליך לשקול את הפעולה המנטלית הזו באופן הבא: 'האם הפעולה המנטלית הזו שאני עושה תוביל לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים? האם הפעולה המנטלית הזו ראויה לגנאי, ותסתיים כתוצאה מכך בסבל?'

ראהולה, אם אתה שוקל את הפעולה הזו ומגיע למסקנה כזו: 'הפעולה המנטלית הזו שאני עושה מובילה לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים, והפעולה המנטלית הזו ראויה לגנאי, ותסתיים כתוצאה מכך בסבל', עליך להפסיק את הפעולה המנטלית הזו.

ראהולה, אם אתה שוקל את הפעולה הזו ומגיע למסקנה כזו: 'הפעולה המנטלית הזו שאני עושה לא מובילה לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים, והפעולה המנטלית הזו ראויה לשבח, ותסתיים כתוצאה מכך באושר ושמחה', עליך, ראהולה, לעסוק שוב ושוב בפעולה המנטלית הזו.

ראהולה, בכל פעם שאתה עושה פעולה מנטלית כלשהי, עליך לשקול את הפעולה המנטלית הזו באופן הבא: 'האם הפעולה המנטלית הזו שעשיתי תוביל לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים? האם הפעולה המנטלית הזו ראויה לגנאי, ותסתיים כתוצאה מכך בסבל?'

ראהולה, אם אתה שוקל את הפעולה הזו ומגיע למסקנה כזו: 'הפעולה המנטלית הזו שעשיתי מובילה לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים, והפעולה המנטלית הזו ראויה לגנאי, ותסתיים כתוצאה מכך בסבל', עליך להודות בה, לגלות, ולהציג אותה למורה, או לעמית חכם לדרך הרוחנית, ולאחר שעשית זאת עליך לתרגל איפוק בעתיד.

ראהולה, אם אתה שוקל את הפעולה הזו ומגיע למסקנה כזו: 'הפעולה המנטלית הזו שעשיתי לא מובילה לפגיעה בעצמי או באחרים, או בשניהם – גם בעצמי וגם באחרים, והפעולה המנטלית הזו ראויה לשבח, ותסתיים כתוצאה מכך באושר ושמחה', אתה יכול להיות מאושר ומסופק, ולתרגל יום  ולילה במצבי תודעה מועילים.

ראהולה, אכן, כל אותם פרושים וברהמינים בעבר, אשר טיהרו את פעולותיהם הגופניות, המילוליות והמנטליות, טיהרו את פעולותיהם הגופניות באמצעות הרהור ושיקול דעת חוזרים ונשנים בדרך זו, טיהרו את פעולותיהם המילוליות באמצעות  הרהור ושיקול דעת חוזרים ונשנים בדרך זו, טיהרו את פעולותיהם המנטליות באמצעות  הרהור ושיקול דעת חוזרים ונשנים בדרך זו.

ראהולה, אכן, כל אותם פרושים וברהמינים בעתיד, אשר יטהרו את פעולותיהם הגופניות, המילוליות והמנטליות, יטהרו את פעולותיהם הגופניות באמצעות הרהור ושיקול דעת חוזרים ונשנים בדרך זו, יטהרו את פעולותיהם המילוליות באמצעות  הרהור ושיקול דעת חוזרים ונשנים בדרך זו, יטהרו את פעולותיהם המנטליות באמצעות  הרהור ושיקול דעת חוזרים ונשנים בדרך זו.

ראהולה, אכן, כל אותם פרושים וברהמינים בהווה, אשר מטהרים את פעולותיהם הגופניות, המילוליות והמנטליות, מטהרים את פעולותיהם הגופניות באמצעות הרהור ושיקול דעת חוזרים ונשנים בדרך זו, מטהרים את פעולותיהם המילוליות באמצעות הרהור ושיקול דעת חוזרים ונשנים בדרך זו, מטהרים את פעולותיהם המנטליות באמצעות הרהור ושיקול דעת חוזרים ונשנים בדרך זו.

לכן, ראהולה, עליך לאמן את עצמך כך:

'אני אטהר את פעולותיי הגופניות באמצעות התבוננות חוזרת ונשנית'; 'אני אטהר את פעולותיי המילוליות באמצעות התבוננות חוזרת ונשנית '; 'אני אטהר את פעולותיי המנטליות באמצעות התבוננות חוזרת ונשנית.'

כך דיבר הבהגווה והמכובד ראהולה נהנה ושמח בדבריו של הבהגווה.