5
השיחה עם קוּטַדַנְטַה

Kūṭadanta Sutta
קוּטַדַנְטַה סוּטַּה

הברהמינים ואנשי קְהָאנוּמַטַה
(Khāṇumatakabrāhmaṇagahapatikā)

1. כך שמעתי. פעם נדד הבּוּדְּהַה דרך ארץ מַגַדְהַה מלווה בקבוצה גדולה של חמש מאות נזירים, והגיע אל כפר ברהמינים בשם קְהָאנוּמַטַה, שם נשאר להתגורר בפארק אַמְבַּלַטְּהִיקָא. באותה העת, הברהמין קוּטַדַנְטַה1 התגורר בקְהָאנוּמַטַה, מקום מאוכלס בצפיפות, עשיר בצמחייה, עצים, מים ותירס, אשר הוענק לו על ידי סֵנִיַיה בִּימְבִּיסָארַה, מלך מַגַדְהַה, כמתנה מלכותית הנושאת סמכות מלכותית.

קוּטַדַנְטַה תכנן להעלות קורבן גדול: שבע מאות פרים, שבע מאות שוורים, שבע מאות עֶגְלוֹת, שבע מאות תיישים ושבע מאות איילים, וכולם היו קשורים לעמודי העלאת הקורבנות.2

2. הברהמינים ואנשי קְהָאנוּמַטַה שמעו את הדברים הבאים: 'הפרוש גוֹטַמַה… מתגורר באַמְבַּלַטְּהִיקָא ובנוגע לאדון גוֹטַמַה המכובד הזה נפוצו דיווחים טובים: "כך הוא הנעלה – אַרַהַנְט, בּוּדְּהַה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך-מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלה הנכונים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, הבּוּדְּהַה הנעלה. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדֶווֹת, המָארוֹת, והבְּרַהְמוֹת שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדְהַמַּה הנפלאה בתחילתה, נפלאה באמצעה ונפלאה בסופה, ברוחה ובלשונה. והוא מציג את החיים הרוחניים המושלמים והטהורים לחלוטין. ואכן, טוב לראות כאלה אַרַהַנְטים.' ובעקבות זאת הברהמינים ובעלי-הבית, לאחר שעזבו את קְהָאנוּמַטַה בקהל גדול, הלכו אל אַמְבַּלַטְּהִיקָא.

3. באותה שעה קם קוּטַדַנְטַה והלך אל מרפסתו למנוחת הצהריים. בראותו את הברהמינים ובעלי-הבית בדרכם אל אַמְבַּלַטְּהִיקָא, שאל את משרתו לסיבה לכך. והמשרת השיב: "אדוני, זהו הפרוש גוֹטַמַה, אשר בנוגע אליו נפוצו דיווחים טובים: 'כך הוא הנעלה – אַרַהַנְט… הבּוּדְּהַה הנעלה.' לכן הם הולכים לראותו."

4. וקוּטַדַנְטַה חשב לעצמו: 'שמעתי שהפרוש גוֹטַמַה יודע כיצד לערוך בהצלחה את הקורבן המשולש על שש עשרה מאפיניו. כעת, אינני מבין כל זאת, אך ברצוני להעלות קורבן גדול. מדוע שלא אלך אל הפרוש גוֹטַמַה ואשאל אותו בעניין.' והוא שלח את משרתו אל הברהמינים ובעלי-הבית של קְהָאנוּמַטַה לבקש מהם להמתין לו.

דברי השבח לקוּטַדַנְטַה
(Kūṭadantaguṇakathā)

5. באותה עת שהו בקְהָאנוּמַטַה כמה מאות ברהמינים במטרה להשתתף בהעלאת הקורבנות של קוּטַדַנְטַה. כאשר שמעו על כוונתו ללכת לבקר את הפרוש גוֹטַמַה, הלכו לשאול אותו אם אכן נכון הדבר. "אכן, רבותיי, אני הולך לבקר את הפרוש גוֹטַמַה."

6. "אדוני, אל תבקר את הפרוש גוֹטַמַה (כמו בסוּטַּה 4, פסקה 5). ומאחר שכך, אין זה ראוי שקוּטַדַנְטַה המכובד יבקר את הפרוש גוֹטַמַה, אלא על הפרוש גוֹטַמַה לבקר אותו."

דברי השבח לבּוּדְּהַה
(Buddhaguṇakathā)

7. וקוּטַדַנְטַה אמר לברהמינים: "כעת הקשיבו רבותיי מדוע ראוי שאנו נלך לבקר את המכובד גוֹטַמַה ומדוע אין זה ראוי מצידו שיבוא לבקר אותנו… (כמו בסוּטַּה 4, פסקה 6). הפרוש גוֹטַמַה הגיע לקְהָאנוּמַטַה ומתגורר באַמְבַּלַטְּהִיקָא. וכל הפרושים או הברהמינים שמגיעים לאזורינו הם אורחינו… הוא מעבר לכל הלל.'

8. כאשר שמעו זאת, אמרו הברהמינים: "אדוני, מאחר שאתה כל כך משבח את הפרוש גוֹטַמַה, אף אם היה מתגורר מאה יוֹגַ'נוֹת מכאן, היה ראוי לאדם בעל אמונה ללכת עם תיק צד לבקר אותו. ועל כן, אדוני, כולנו נלך לבקר את הפרוש גוֹטַמַה."

הסיפור על המלך מַהָאבִיגִ'יטַה
(Mahāvijitarājayaññakathā)

כך הלך קוּטַדַנְטַה עם קבוצה גדולה של ברהמינים אל אַמְבַּלַטְּהִיקָא. וכאשר הגיעו, הוא פנה אל הבּוּדְּהַה, החליף עמו ברכות נימוסין, והתיישב במקום ראוי. חלק מהברהמינים ובעלי הבית של קְהָאנוּמַטַה קדו בפני הבּוּדְּהַה, חלק החליפו עמו ברכות נימוסין, חלק קדו בפניו בכפות ידיים צמודות, חלק הכריזו את שמם ושבט מוצאם, וחלק התיישבו במקום ראוי בדממה.

9. לאחר שהתיישב במקום ראוי, פנה קוּטַדַנְטַה אל הבּוּדְּהַה: "אדון גוֹטַמַה, שמעתי שאתה יודע כיצד לערוך בהצלחה את הקורבן המשולש על שש עשרה מאפיניו. ובכן, אינני מבין כל זאת, אך ברצוני להעלות קורבן גדול. טוב יהיה אם יסביר לי הפרוש גוֹטַמַה את העניין."

"אם כך, הקשב, ברהמין, שים לב ואני אסביר."

"כן, אדוני", אמר קוּטַדַנְטַה, והמכובד אמר:

10. "ברהמין, פעם היה מלך בשם מַהָאבִיגִ'יטַה. הוא היה עשיר, בעל רכוש רב ומשאבים אדירים, עם שפע של זהב וכסף, בעל נכסים והחזקות, בעל ממון ושווה ממון, בעל אוצרות ומחסני תבואה. בשעה שהמלך מַהָאבִיגִ'יטַה הרהר בפרטיות, עלתה בו המחשבה הבאה: 'צברתי עושר גדול במונחים אנושיים, אני שולט על שטח נרחב שכבשתי. נניח שאערוך כעת קורבן גדול אשר יהיה לטובתי ולאושרי לזמן רב?' ולאחר שקרא לרב-השרים,3 סיפר לו את מחשבתו: 'אני מעוניין לערוך קורבן גדול, אדון נכבד, הנחה אותי כיצד עלי לפעול על מנת שיהיה זה לטובתי ולאושרי לזמן רב.'

11. ורב השרים השיב: 'ארצו של הוד מלכותו מכותרת שודדים, היא הרוסה, ערים וכפרים מושמדים, אזור הספר שורץ בוזזים. אם יטיל הוד מלכותו מס על חבל ארץ זה, תהיה זו דרך פעולה שגויה. אם הוד מלכותו יחשוב: 'אפטר ממגיפת השודדים באמצעות הוצאות להורג ומאסרים, או באמצעות החרמות, איומים והגליות', המגפה לא תבוא לקיצה. אלה שישרדו יזיקו לאחר מכן לממלכתו של הוד מלכותו. לעומת זאת, באמצעות התוכנית הבאה תוכל להפטר מהמגפה. לאלה העוסקים בממלכה בפיתוח יבולים וגידול בקר, יחלק הוד מלכותו תבואות ומספוא, לאלה העוסקים במסחר יעניק הון, לאלה העוסקים בשירות ממלכתי יעניק משכורות ראויות. כך האנשים האלה, כאשר יתרכזו בעבודתם, לא יזיקו לממלכה. רווחיו של הוד מלכותו יגדלו, הארץ תהיה שלווה ולא מכותרת גנבים, והאנשים יחיו עם שמחה בלבם, ישחקו עם ילדיהם ויתגוררו בבתים פתוחים.'

ובאומרו: 'כך יהיה!', קיבל המלך את עצתו של רב-השרים: הוא העניק תבואות ומספוא, הון לאלה העוסקים במסחר… משכורות ראויות… והאנשים חיו עם שמחה בלבם… והתגוררו בבתים פתוחים.

12. לאחר מכן קרא המלך מַהָאבִיגִ'יטַה לרב-השרים ואמר לו: 'הבאתי את מגפת השודדים לקצה, פעלתי על פי עצתך ורווחיי גדלו, הארץ שלווה ואינה מכותרת גנבים, האנשים עם שמחה בלבם, משחקים עם ילדיהם ומתגוררים בבתים פתוחים. עכשיו ברצוני לערוך קורבן גדול. הנחה אותי כיצד עלי לפעול על מנת שיהיה זה לטובתי ולאושרי לזמן רב.'

ארבעת העזרים
(catuparikkhāraṃ)

'לשם כך, הוד מעלתו, עליך לקרוא לבני הלוחמים מהערים ומהכפרים, ליועציך ולעוזריך, לברהמינים רבי ההשפעה ולבעלי-הבית העשירים ביותר בארצך ולומר להם: 'ברצוני לערוך קורבן גדול. הנחו אותי כיצד עלי לפעול על מנת שיהיה זה לטובתי ולאושרי לזמן רב."

המלך הסכים וכך עשה. 'הוד רוממותו, התחילו בקורבן, הגיעה העת אדוני. ארבע קבוצות ההסכמה האלה4 יהוו את עזריי הקורבן.

שמונה העזרים
(aṭṭha parikkhārā)

13. המלך מַהָאבִיגִ'יטַה בעל שמונה מעלות. הוא מלידה טובה משני הצדדים… (כמו בסוּטַּה 4, פסקה 5) מלידה ללא דופי. הוא יפה תואר… וכלל אינו בעל מראה ממוצע. הוא עשיר… בעל אוצרות ומחסני תבואה מלאים. הוא בעל עוצמה, מוביל צבא בן ארבעה חילות,5 נאמן, מהימן, ומאדיר את שמו בין אויביו. הוא נדבן ומארח נאמן, לא סוגר את דלתותיו בפני פרושים, ברהמינים ועוברי אורח, קבצנים ונזקקים – הוא מעיין של טוּב. הוא מלומד ביותר במה שראוי ללמוד. הוא יודע את המשמעות של כל מה שנאמר, באומרו: 'זוהי משמעות הדבר'. הוא משכיל, בעל הישגים, חכם, מסוגל לזהות מה מיטיב בעבר, בעתיד ובהווה.6 המלך מַהָאבִיגִ'יטַה בעל שמונה המעלות האלה. ואלה מהווים את העזרים לקורבן.

ארבעת העזרים נוספים
(catuparikkhāraṃ)

14. רב-השרים הברהמין בעל ארבע מעלות. הוא מלידה טובה… הוא מלומד, בקיא במנטרות… הוא מוסרי, בעל מוסר הולך וגדל, בעל מוסריות ההולכת וגדלה. הוא משכיל, בעל הישגים וחכם, והוא הראשון או השני להחזיק את מצקת הקורבן. הוא בעל ארבע המעלות האלה. ואלה מהווים את העזרים לקורבן.

שלושת האופנים
(tisso vidhā)

15. אז, טרם העלאת הקורבן, לימד רב-השרים הברהמין את המלך את שלושת האופנים. 'יתכן ולהוד מלכותו יהיו חרטות בעניין הקורבן המיועד: 'אני עומד להפסיד רכוש רב', או במהלך הקורבן: 'אני מאבד רכוש רב', או בתום הקורבן: 'הפסדתי רכוש רב.' במקרים האלה, הוד מלכותך, אל לך להיאחז בחרטות כאלה.'

עשרה תנאים
(dasa ākārā)

16. אז, טרם העלאת הקורבן, הפיג רב-השרים את נקיפות המצפון של המלך בעשרה תנאים: 'הוד רוממותו, אל הקורבן יבואו אלה שלוקחים חיים ואלה שנמנעים מלקיחת חיים. לאלה הלוקחים חיים, יתברר הדבר בהתאם. אך לאלה הנמנעים מלקיחת חיים יהיה קורבן מוצלח ומלא שמחה ולבם ימצא שלווה פנימית. יבואו אלה שלוקחים מה שלא שניתן ואלה הנמנעים מלקיחת מה שלא ניתן… אלה הפוגעים מינית ואלה הנמנעים… אלה הדוברים שקר… אלה המוציאים דיבה, המדברים בגסות, המדברים מילים ריקות… אלה החמדנים ואלה שאינם, אלה בעלי הזדון ואלה שאינם, אלה בעלי אמונות שגויות ואלה בעלי אמונות נכונות. לאלה בעלי אמונות שגויות יתברר הדבר בהתאם, אך לאלה בעלי אמונות נכונות יהיה קורבן מוצלח ומלא שמחה, ולבם ימצא שלווה פנימית.' כך הפיג רב-השרים את ספקותיו של המלך בעשרה תנאים.

שש עשרה מאפיינים
(soḷasa ākārā)

17. כך הנחה רב-השרים את המלך שביצע את הקורבן הגדול עם שש עשרה מאפיינים, עודד אותו, עורר בו השראה ושימח את לבו. "יתכן שמישהו יאמר: 'המלך מַהָאבִיגִ'יטַה עורך קורבן גדול, אך הוא לא הזמין את בני הלוחמים שלו… את יועציו ועוזריו, את הברהמינים רבי-ההשפעה ואת בעלי-הבית העשירים ביותר…' אך מילים אלה לא יהיו אמת, מאחר שהמלך כן הזמין אותם. כך יוכל המלך לדעת שערך קורבן מוצלח וישמח בו, ולבו ימצא שלווה פנימית. ייתכן שמישהו יאמר: 'המלך מַהָאבִיגִ'יטַה עורך קורבן גדול, אך הוא אינו מלידה טובה משני הצדדים…' אך מילים אלה לא יהיו אמת… ייתכן ומישהו יאמר: 'רב-השרים שלו אינו מלידה טובה…' אך מילים אלה לא יהיו אמת.' כך הנחה רב-השרים את המלך עם שש עשרה מאפיינים…

18. בקורבן הזה, ברהמין, לא נשחטו פרים, לא עיזים ולא כבשים, לא תרנגולים ולא חזירים, לא נשחט שום מין של יצורים חיים, וגם עצים לא נגדעו לצורך עמודי הקורבן, ולא נגזז עשב לצורך עשב הקורבן. ואלה המכונים עבדים, משרתים או עובדים לא ביצעו את מטלותיהם בבכי ודמעות, מתוך פחד ממלקות או מאיומים. אך אלה שרצו לעשות דבר מה עשו זאת, ואלה שלא רצו לעשות לא עשו: הם עשו מה שרצו לעשות ולא עשו מה שלא רצו לעשות. הקורבן התבצע עם גְהִי,7 שמן, חמאה, גֶּבֶן,8 דבש ודִּבְשָׁה.

19. לאחר מכן, ברהמין, בני הלוחמים… השרים והיועצים, הברהמינים רבי ההשפעה, ובעלי-הבית העשירים מהערים ומהכפרים, לאחר שקיבלו הכנסה מספקת, באו אל המלך מַהָאבִיגִ'יטַה ואמרו: 'הבאנו כמות מספקת של הון, הוד מלכותו, אנא קבל אותו.'

'אך רבותיי, אספתי בעצמי די והותר הון. קחו עמכם כל מה שנותר.'

לשמע סירובו של המלך, הם הלכו הצידה והתייעצו ביניהם: 'אין זה נכון מצדנו לקחת את ההון בחזרה לביתנו. המלך עורך קורבן גדול. הבה נעשה כדוגמתו.'

20. ובני הלוחמים הניחו את מתנותיהם ממזרח לבור הקורבן, היועצים והעוזרים הניחו את שלהם מדרום, הברהמינים ממערב ובעלי-הבית העשירים מצפון. ובקורבן הזה לא נשחט ולו פר אחד… ולא היו יצורים חיים שנשחטו… אלה שרצו לעשות דבר מה עשו, ואלה שלא רצו לעשות דבר לא עשו… הקורבן התבצע עם גְהִי, שמן, חמאה, גֶּבֶן, דבש ודבשה. כך היו ארבע קבוצות ההסכמה, והמלך מַהָאבִיגִ'יטַה היה בעל שמונה מעלות, ורב-השרים עם ארבע מעלות בשלושה אופנים."

21. לשמע הדברים קראו הברהמינים בקול וברעש גדול: "איזה קורבן נהדר! איזו דרך נהדרת לערוך קורבן!" אך קוּטַדַנְטַה נותר לשבת שותק. שאלו אותו הברהמינים מדוע אינו משבח את מילותיו המצויינות של הפרוש גוֹטַמַה. והוא השיב: "לא שאינני משבח אותן. ראשי היה נחצה לשניים אילו לא הייתי משבח אותן. אך התחוור לי שהפרוש גוֹטַמַה אינו אומר: 'שמעתי זאת', או 'כנראה כך היה', אלא אומר: 'זה היה כך או כך באותה העת.' לכן רבותיי, נראה לי שהפרוש גוֹטַמַה לבטח היה באותה עת המלך מַהָאבִיגִ'יטַה, אדון הקורבן, או לחלופין רב-השרים הברהמין אשר ניהל את הקורבן למענו. האם גוֹטַמַה המכובד מודה שהוא ביצע, או גרם לביצוע קורבן מעין זה, ובעקבות זאת, לאחר המוות, עם התפרקות הגוף, נולד מחדש במישור טוב, בעולם שמימי?"

"אכן, ברהמין, אני הייתי רב-השרים הברהמין אשר ניהל את הקורבן ההוא."

נתינה גדולה אחרת
(niccadānaanukulayañña)

22. "גוֹטַמַה המכובד, האם ישנו קורבן אחר, פשוט יותר, קשה פחות, בעל פירות גדולים יותר ומיטיב יותר מהקורבן המשולש על שש עשרה מאפייניו?"

"כן, ברהמין, ישנו קורבן כזה."

"מהו, גוֹטַמַה המכובד?"

"בכל מקום שבו משפחה רגילה מעניקה מתנות לפרוש מוסרי, הדבר מהווה קורבן בעל פירות גדולים ומיטיבים מזה."

23. "מדוע, גוֹטַמַה המכובד, ומאיזו סיבה הדבר טוב יותר?"

"ברהמין, לא אַרַהַנְטים ולא אלה שהגשימו את דרך האַרַהַנְטִיות ישתתפו בטקס קורבן מעין זה. מדוע? מכיוון ששם נצפים הכאות וחניקות, על כן הם לא יגיעו. אך הם ישתתפו בטקס קורבן שבו משפחות רגילות מעניקות מתנות לפרושים מוסריים, מכיוון ששם אין הכאות וחניקות. לכן טקס קורבן מסוג זה מניב פירות רבים ומיטיב יותר."

24. "אך, גוֹטַמַה המכובד, האם ישנו טקס קורבן בעל תועלת גדולה משל שני אלה?"

"אכן ישנו, ברהמין."

"מהו, גוֹטַמַה המכובד?"

"ברהמין, אם מישהו מספק מגורים לחברי קהילת הסַנְגְהַה המגיעים מארבע כנפות תבל, זהו קורבן מיטיב יותר."

25. "אך, גוֹטַמַה המכובד, האם יש קורבן בעל תועלת גדולה משלושת אלה?"

"אכן ישנו, ברהמין."

"מהו, גוֹטַמַה המכובד?"

"ברהמין, אם מישהו בלב טהור שם את מבטחו בבּוּדְּהַה, בדְהַמַּה ובסַנְגְהַה, זהו קורבן מיטיב מכל אחד משלושת אלו."

26. "אך, גוֹטַמַה המכובד, האם יש קורבן בעל תועלת גדולה מארבעת אלה?"

"אכן ישנו, ברהמין."

"מהו, גוֹטַמַה המכובד?"

"ברהמין, אם מישהו בלב טהור לוקח על עצמו את כללי ההמנעות – להימנע מלקיחת חיים, להימנע מלקחת מה שלא ניתן, להימנע מפגיעה מינית, מאמירת שקר, ומשתיית משקאות משכרים וסמים הגורמים לטשטוש ופִּזּוּר-הדעת9 – זהו קורבן מיטיב מכל אחד מהארבעת אלה."

27. "אך, גוֹטַמַה המכובד, האם ישנו קורבן בעל תועלת גדולה מחמשת אלה?"

"אכן ישנו, ברהמין."

"מהו, גוֹטַמַה המכובד?"

"ברהמין, טַטְהָאגַטַה מופיע בעולם – אַרַהַנְט, בּוּדְּהַה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך-מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלה הנכונים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, הבּוּדְּהַה הנעלה. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדֶווֹת, המָארוֹת, והבְּרַהְמוֹת שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדְהַמַּה הנפלאה בתחילתה, נפלאה באמצעה ונפלאה בסופה, ברוחה ובלשונה. והוא מציג את החיים הרוחניים המושלמים והטהורים לחלוטין.

בעל-בית יוצא לפרישות אל חיי חסר-בית ומתרגל מוסריות… (סוּטַּה 2, פסקאות 41-63) כך הוא מפתח את המוסר במלואו. ברהמין, זהו קורבן מיטיב יותר. הוא מרסן את דלתות החושים… (סוּטַּה 2, פסקאות 64-74). הוא משיג את ארבע הגְ'הָאנוֹת… (סוּטַּה 2, פסקאות 75-82) כך הוא מפתח את התודעה במלואה. ברהמין, זה קורבן מיטיב יותר. הוא משיג תובנות שונות… (סוּטַּה 2, פסקאות 83-96) ומגשים את חדלון התחלואים… (סוּטַּה 2, פסקה 97) כך הוא מפתח את החוכמה במלואה. והוא יודע: 'הלידה הגיעה אל קֵצַהּ, החיים הרוחניים הגיעו אל קֵצַם, מה שהיה לעשות נעשה, אין יותר מזה דבר.' ברהמין, זה קורבן פשוט יותר, קשה פחות, בעל פירות רבים יותר ומיטיב יותר מכל האחרים. ומעבר לכך אין קורבן גדול ומושלם מזה."

קוּטַדַנְטַה הופך לתומך
(Kūṭadantaupāsakattapaṭivedanā)

28. "מצוין, אדוני, מצוין אדוני! בדיוק כמו ליישר מה שהפוך, או לחשוף מה שמוסתר, או להראות את הדרך הנכונה למי שאבד, או להחזיק מנורה במקום חשוך כך שבעלי עיניים יוכלו לראות עצמים, באותו אופן, המכובד הציג את הדְהַמַּה בדרכים רבות. אני שם את מבטחי בבּוּדְּהַה, בדְהַמַּה, ובקהילת הנזירים. יקבל נא אותי המכובד כתומך מעתה ועד סוף חיי!

וגוֹטַמַה המכובד, אני משחרר את שבע מאות הפרים, שבע מאות השוורים, שבע מאות העֶגְלוֹת, שבע מאות התיישים ושבע מאות האיילים. אני מבטיח להם את חייהם. האכילו אותם בעשב ירוק, תנו להם מים צוננים לשתייה, ותנו למשב רוח רענן לבדר אותם."

הגשמת פרי 'הנכנס לזרם'
(sotāpattiphalasacchikiriyā)

29. לאחר מכן נשא הבּוּדְּהַה דרשה מדורגת על נדיבות, על מוסריות ועל גן-עדן, תוך שהוא מציג את הסכנה, ההתדרדרות וההשחתה של תאוות החושים ואת הרווח שבפרישות. כאשר ידע הבּוּדְּהַה שתודעתו של קוּטַדַנְטַה מוכנה, נכונה, חופשייה מהמכשולים, שמחה ושלווה, הוא נשא דרשה קצרה על הדְהַמַּה: על הסבל, על המקור, על הקץ ועל הדרך. ובדיוק כפי שבד נקי שהוסרו ממנו כל הכתמים, סופג את הצבע בשלמות, כך גם בברהמין קוּטַדַנְטַה, ביושבו שם, הופיעה עין הדְהַמַּה, הטהורה וחסרת הדופי והוא ידע: 'כל דבר שנוצר, נתון לחדלון.'

30. וקוּטַדַנְטַה, לאחר שראה, הגשים, חווה וחדר את הדְהַמַּה, לאחר שצלח מעבר לספק, התעלה מעבר לחוסר ודאות, השיג ביטחון מושלם בדְהַמַּה של המורה מבלי להסתמך על אחרים, אמר: "יואילו נא גוֹטַמַה המכובד ומסדר נזיריו לקבל ממני ארוחה מחר!"

הבּוּדְּהַה הסכים בשתיקה. וקוּטַדַנְטַה, לאחר שראה את הסכמתו, קם, קד בפני המכובד, ועזב תוך שהוא שומר את ימינו כלפיו. עם עלות השחר, הוא דאג שיוכן מזון רך וקשה באתר טקס הקורבן, וכאשר הוא היה מוכן, הודיע: "גוֹטַמַה המכובד, הגיעה העת, הארוחה מוכנה."

והבּוּדְּהַה, לאחר שהשכים קום, יצא עם גלימתו וקערתו מלווה בנזיריו לאתר טקס הקורבן של קוּטַדַנְטַה והתיישב שם במושב שהוכן. וקוּטַדַנְטַה הגיש לבּוּדְּהַה ולנזיריו את המאכלים המשובחים במו ידיו עד שהיו מסופקים. ולאחר שהמכובד אכל והרחיק את ידו מהקערה, לקח קוּטַדַנְטַה מושב נמוך והתיישב במקום ראוי. והבּוּדְּהַה, לאחר שהנחה את קוּטַדַנְטַה בשיחה על דְהַמַּה, עורר בו השראה, החדיר בו התלהבות ושימח אותו, קם ממושבו ועזב.10

---