השיחה עם סוֹנַדַנְדַה

4
השיחה עם סוֹנַדַנְדַה

Soṇadaṇḍa Sutta
סוֹנַדַנְדַה סוּטַּה

הברהמינים ואנשי קַמְפָּא
(Campeyyakabrāhmaṇagahapatikā)

1. כך שמעתי. פעם נדד הבּוּדְּהַה בשטחו של שבט אַנְגַה, מלווה בקבוצה גדולה של כחמש מאות נזירים. וכאשר הגיע לעיר קַמְפָּא, הוא התמקם שם ליד בריכת הלוטוסים של גַגַּרָא. באותה העת התגורר הברהמין סוֹנַדַנְדַה בקַמְפָּא, מקום מאוכלס בצפיפות, עשיר בצמחייה, עצים, מים ותירס, אשר הוענק לו על ידי סֶנִיַיה בִּימְבִּיסָארַה, מלך מַגַדְהַה כמתנה מלכותית הנושאת סמכות מלכותית.

2. הברהמינים ואנשי קַמְפָּא שמעו את הדברים הבאים: 'הפרוש גוֹטַמַה מבני שבט הסַקְיַה, אשר יצא לפרישות משבט הסַקְיַה, נודד בשטחו של שבט אַנְגַה מלווה בקבוצה גדולה של כחמש מאות נזירים, והוא נמצא ליד בריכת הלוטוסים של גַגַּרָא. ובנוגע לאדון המכובד הזה נפוצו דיווחים טובים: 'כך הוא הנעלה – אַרַהַנְט, בּוּדְּהַה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך-מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלה הנכונים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, הבּוּדְּהַה הנעלה. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדֶווֹת, המָארוֹת, והבְּרַהְמוֹת שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדְהַמַּה הנפלאה בתחילתה, נפלאה באמצעה ונפלאה בסופה, ברוחה ובלשונה. והוא מציג את החיים הרוחניים המושלמים והטהורים לחלוטין. ואכן, טוב לראות אַרַהַנְטים כאלה.' וכך הברהמינים ואנשי קַמְפָּא עזבו את קַמְפָּא בהמוניהם ובקהל גדול, והלכו אל בריכת הלוטוסים של גַגַּרָא.

3. באותה שעה היה הברהמין סוֹנַדַנְדַה בדרכו לבלות את מנוחת הצהריים במרפסת ביתו, וכאשר ראה את כל הברהמינים ושאר האנשים בדרכם לבריכת הלוטוסים של גַגַּרָא, שאל את מנהל משק הבית שלו לסיבה לכך.

"אדוני, זהו הפרוש גוֹטַמַה מבני הסַקְיַה… זוהי הסיבה שהם הולכים לראותו."

"אם כך, עוזרי, לך אל הברהמינים ואנשי קַמְפָּא ואמור להם: 'אנא המתינו, רבותיי, הברהמין סוֹנַדַנְדַה יבוא אתכם לראות את הפרוש גוֹטַמַה.'" והעוזר מסר את ההודעה לברהמינים ולאנשי קַמְפָּא.

דברי השבח לסוֹנַדַנְדַה
(Soṇadaṇḍaguṇakathā)

4. ובכן, באותה עת כחמש מאות ברהמינים ממחוזות שונים שהו בקַמְפָּא בעניינים שונים, וכאשר שמעו שסוֹנַדַנְדַה מתכוון לבקר את הפרוש גוֹטַמַה, קראו לו ושאלו אותו אם נכון הדבר.

"אכן כן, רבותיי, אני הולך לבקר את הפרוש גוֹטַמַה."

5. "אדוני, אל נא תבקר את הפרוש גוֹטַמַה, אין זה ראוי שתעשה זאת! אם סוֹנַדַנְדַה המכובד ילך לבקר את הפרוש גוֹטַמַה, המוניטין שלו ירד, בעוד זה של הפרוש גוֹטַמַה יעלה. לכן, אין זה ראוי שסוֹנַדַנְדַה המכובד יבקר את הפרוש גוֹטַמַה, אלא על הפרוש גוֹטַמַה לבוא לבקר אותו. המכובד סוֹנַדַנְדַה הוא מלידה טובה גם מצד אמו וגם מצד אביו, נצר לשושלת טהורה עד לדור השביעי, רציפה, עם לידה ללא דופי, לכן אל לו לבקר את הפרוש גוֹטַמַה, אלא על הפרוש גוֹטַמַה לבקר אותו. סוֹנַדַנְדַה המכובד עשיר ובעל רכוש רב, לכן אל לו לבקר את הפרוש גוֹטַמַה, אלא על הפרוש גוֹטַמַה לבקר אותו. סוֹנַדַנְדַה המכובד הוא מלומד, בקיא במַנְטְרוֹת, מומחה בשלוש הוֶודוֹת, בחוקים ובפולחנים ובתורת ההֶגֶה והאותיות, וחמישית – במסורת, מומחה בשינון בעל-פה, בדיקדוק ובביטוי, בידע כללי, ובסימניו של אדם דגול. סוֹנַדַנְדַה המכובד יפה תואר, נעים למראה, בעל גוון העור היפה ביותר, בצורה וארשת כשל בְּרַהְמָא, ואינו כלל בעל מראה ממוצע. הוא בעל מידות טובות, מעלות ההולכות וגדלות, ניחן בסגולות ההולכות וגדלות. הוא מיטיב לדבר, מתנסח בנועם, בנימוס, בהצהרות ברורות ובהירות, ומדבר לעניין. הוא מורם של מורים רבים, מלמד את המנטרות לשלוש מאות צעירים, ובחורים רבים מגיעים ממחוזות ואזורים שונים ומבקשים ללמוד את המנטרות בנוכחותו, ומשתוקקים ללמוד אותן מפיו. הוא בוגר בגילו, מבוגר, מכובד, מתקדם בשנותיו, נעוריו כבר מזמן מאחוריו, בעוד הפרוש גוֹטַמַה הוא צעיר שיצא לפרישות לא מזמן. סוֹנַדַנְדַה המכובד מוערך, עשה רבות בחייו, בעל הוקרה והערכה והוא נערץ על ידי המלך סֶנִיַיה בִּימְבִּיסָארַה והברהמין פּוֹקְּהַרַסָאטִי. הוא מתגורר בקַמְפָּא, מקום מאוכלס בצפיפות, עשיר בצמחייה, עצים, מים ותירס, אשר הוענק לו על ידי סֶנִיַיה בִּימְבִּיסָארַה, מלך מַגַדְהַה כמתנה מלכותית הנושאת סמכות מלכותית. ומאחר שאלה הם פני הדברים, אין זה ראוי שילך לבקר את הפרוש גוֹטַמַה, אלא שהפרוש גוֹטַמַה יבוא לבקר אותו."

דברי השבח לבּוּדְּהַה
(Buddhaguṇakathā)

6. לשמע הדברים השיב סוֹנַדַנְדַה: "כעת, הקשיבו רבותיי מדוע ראוי שאנו נבקר את גוֹטַמַה המכובד ומדוע אין זה ראוי שהוא יבקר אותנו. הפרוש גוֹטַמַה מלידה טובה משני הצדדים, נצר לשושלת טהורה עד לדור השביעי, רציפה, מלידה ללא דופי… (כמו פסקה 5). ולכן ראוי שאנו נלך לבקר את הפרוש גוֹטַמַה. הוא יצא לפרישות ועזב קבוצה גדולה של קרובי משפחה, למעשה, כאשר יצא לפרישות הוא ויתר על זהב ועושר רב, גם חבוי וגם גלוי. הפרוש גוֹטַמַה, יצא לפרישות מחיי-בית אל חיי חסר-בית בצעירותו, כצעיר שחור שיער, בשחר נעוריו, בשלב הראשון של חייו. כאשר יצא לפרישות אל חיי חסר-בית, הוא הותיר את הוריו העצובים בוכים בפנים שטופי דמעות, לאחר שגילח את שערותיו ואת זקנו ולבש את הגלימות הצהובות. הפרוש גוֹטַמַה יפה תואר… מוסרי… מיטיב לדבר… מורם של מורים רבים. הוא זנח את תאוות החושים והפיג את היוהרה. הוא מלמד על פעולות ועל תוצאותיהן, ומכבד את דרך החיים חסרת הפגם של הברהמין. הוא נווד רוחני מלידה גבוהה, ממשפחת בני-לוחמים. הוא נווד רוחני ממשפחה עשירה, בעלת רכוש ועושר רב. אנשים מממלכות זרות וארצות זרות באים להיוועץ בו. אלפים רבים של ישויות שמימיות שמו בו את מבטחן.

ובנוגע לאדון המכובד הזה נפוצו דיווחים טובים: 'כך הוא הנעלה – אַרַהַנְט, בּוּדְּהַה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך-מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלה הנכונים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, הבּוּדְּהַה הנעלה…' (כמו פסקה 2). הוא בעל שלושים ושניים הסימנים של אדם דגול. הוא מסביר פנים, נעים בדיבורו, אדיב, לבבי, ברור ובהיר בדבריו. הוא זוכה להערכה, כבוד, הוקרה והערצה מארבע הקבוצות.1 ישויות שמימיות ואנשים רבים מסורים לו. כל מקום שבו הוא שוהה כל עיר או כפר אותו מקום אינו מוטרד מיצורים לא-אנושיים. יש לו קהל גדול של תומכים, הוא מורם של רבים, ראשים ומנהיגים מתחומים רבים באים להיוועץ בו. המוניטין של הפרוש גוֹטַמַה אינו כשל פרושים וברהמינים אחרים, אשר עליהם מספרים כך או אחרת – תהילתו של הפרוש גוֹטַמַה מבוססת על הישגיו בחוכמה ובמוסר עילאי. אכן, המלך סֵנִיַיה בִּימְבִּיסָארַה של מַגַדְהַה שם בו את מבטחו, וכך גם בנו, אשתו, אנשיו ושריו. וכך גם המלך פַּסֵנַדִי של קוֹסַלַה והברהמין פּוֹקְּהַרַסָאטִי. הם מוקירים, מכבדים, מעריכים ומעריצים אותו.

הפרוש גוֹטַמַה הגיע לקַמְפָּא והוא מתגורר בבריכת הלוטוסים של גַגַרָא. וכל הפרושים או הברהמינים המגיעים לשטחנו הם אורחינו, ועלינו לברך, לכבד, להעריך ולהוקיר אורחים. מאחר שהוא הגיע לבריכת הלוטוסים של גַגַּרָא, הפרוש גוֹטַמַה הוא אורחנו ועלינו לנהוג בו כאחד. ועל כן אין זה ראוי שהוא יגיע אלינו, אלא עלינו ללכת אליו. וכל כמה שאשבח את הפרוש גוֹטַמַה, אין די בשבחים האלה, הוא מעל ועבר לכל הלל."

7. כאשר שמעו זאת, אמרו הברהמינים לסוֹנַדַנְדַה: "אדוני, מאחר שאתה משבח כל כך את הפרוש גוֹטַמַה, אף אם היה מתגורר מאה יוֹגַ'נוֹת2 מכאן, היה זה ראוי לאדם בעל אמונה ללכת עם תיק צד לבקר אותו. ועל כן, אדוני, כולנו נלך לבקר את הפרוש גוֹטַמַה." וכך הלך סוֹנַדַנְדַה עם קבוצה גדולה של ברהמינים אל בריכת הלוטוסים של גַגַּרָא.

הרהוריו של סוֹנַדַנְדַה
(Soṇadaṇḍaparivitakka)

8. כאשר חצה סוֹנַדַנְדַה את מעבה הג'ונגל, הוא חשב לעצמו: "אם אשאל את הפרוש גוֹטַמַה שאלה, ייתכן שיאמר לי: 'ברהמין, זו אינה שאלה ראויה – אין זו שאלה ראויה כלל.' ואז ייתכן שעמיתיי יבוזו לי ויאמרו: 'סוֹנַדַנְדַה הוא שוטה חסר דעת, הוא אינו מסוגל להציג שאלה ראויה בפני הפרוש גוֹטַמַה.' ואם אדם מגונה בפני קבוצת עמיתיו, המוניטין שלו נפגע, ואז הכנסתו נפגעת מאחר שהכנסתנו מבוססת על צבירת מוניטין. או אם הפרוש גוֹטַמַה ישאל אותי שאלה, ייתכן שתשובתי לא תספק אותו, וייתכן שיאמר: 'אין זו הדרך הנכונה להשיב לשאלה הזו.' ואז ייתכן שעמיתיי יבוזו לי… ואם, לאחר שאהיה בנוכחותו של הפרוש גוֹטַמַה, אפנה ואלך מבלי להציג את עצמי, ייתכן שעמיתיי יבוזו לי…"

9. לאחר מכן ניגש סוֹנַדַנְדַה אל הבּוּדְּהַה, החליף עמו ברכות נימוסין והתיישב במקום ראוי. כמה מהברהמינים ובעלי-הבית קדו בפני הבּוּדְּהַה, כמה החליפו עמו ברכות נימוסין, כמה קדו בפניו בכפות ידיים צמודות, כמה הכריזו את שמם ושבט מוצאם, וכמה התיישבו במקום ראוי בדממה.

10. סוֹנַדַנְדַה התיישב במקומו ומחשבות רבות חולפות בראשו: "אם אשאל את הפרוש גוֹטַמַה שאלה, ייתכן ויאמר לי: 'ברהמין, זו אינה שאלה ראויה…' אילו רק ישאל אותי הפרוש גוֹטַמַה שאלה מתחום הידע שלי של שלוש הוֶודוֹת, אז אוכל לתת לו תשובה שתספק אותו!"

חוכמת הברהמין
(brāhmaṇapaññatti)

11. הבּוּדְּהַה, בעודו קורא את מחשבותיו של סוֹנַדַנְדַה, חשב לעצמו: 'סוֹנַדַנְדַה מודאג. מדוע שלא אשאל אותו שאלה מתחום הידע שלו כמורה של שלוש הוֶודוֹת.' וכך שאל את סוֹנַדַנְדַה: "על פי כמה מאפיינים ברהמינים מזהים ברהמין? כיצד יכול אדם להצהיר בכנות ומבלי להסתכן בשקר: 'אני ברהמין'?"

12. וסוֹנַדַנְדַה חשב לעצמו: 'כעת, מה שרציתי וקיוויתי, מה שחשקתי בו וייחלתי לו אכן קרה… עכשיו אוכל לתת תשובה שתספק אותו.'

13. כך, לאחר שנעמד והתבונן סביב על האסיפה, אמר: "גוֹטַמַה המכובד, ישנם חמישה מאפיינים כאלה על פיהם ברהמינים מזהים ברהמין, ועל פיהם יכול אדם להצהיר בכנות ומבלי להסתכן בשקר: 'אני ברהמין', מה הם? ברהמין הוא מלידה טובה גם מצד אמו וגם מצד אביו, נצר לשושלת טהורה מהדור השביעי… הוא מלומד, בקיא במנטרות… הוא יפה תואר, נעים למראה, …הוא מוסרי, …הוא משכיל וחכם, והוא הראשון או השני להחזיק את מצקת הקורבן. אלה הם חמשת המאפיינים של ברהמין אמיתי."

14. "אך אם אחד מחמשת המאפיינים האלה אינו מתקיים, האם לא ניתן לזהות אדם כברהמין אמיתי, כאשר הוא בעל ארבעת המאפיינים האלה."

"דבר זה ייתכן, גוֹטַמַה. ניתן להשמיט את עניין המראה, שכן כמה חשיבות כבר יש לזה? אם הוא בעל ארבעת המאפיינים האחרים ניתן לזהות אותו כברהמין אמיתי."

15. "אך אם אחד מארבעת המאפיינים האלה אינו מתקיים ונותרים שלושה, האם עדיין ניתן לזהות אדם כברהמין אמיתי?"

"דבר זה ייתכן, גוֹטַמַה. ניתן להשמיט את עניין המנטרות. שכן כמה חשיבות כבר יש לזה? אם הוא בעל שלושת המאפיינים האחרים ניתן לזהות אותו כברהמין אמיתי."

16. "אך אם אחד משלושת המאפיינים האלה אינו מתקיים, ונותרים שניים, האם עדיין ניתן לזהות אדם כברהמין אמיתי?"
"דבר זה ייתכן, גוֹטַמַה. ניתן להשמיט את עניין הלידה, שכן כמה חשיבות כבר יש לזה? אם ברהמין הוא מוסרי, בעל מוסריות ההולכת וגדלה… ואם הוא משכיל וחכם והוא הראשון או השני להחזיק את מצקת הקורבן – אז ניתן לזהות אותו כברהמין אמיתי ויהיה זה נכון מצדו לטעון כך."

17. לשמע הדברים, אמרו הברהמינים לסוֹנַדַנְדַה: "אל תדבר כך, סוֹנַדַנְדַה, אל תאמר זאת! סוֹנַדַנְדַה המכובד ממעיט בערכם של מראה, מנטרות ולידה, ובפועל מאמץ את מילותיו של הפרוש גוֹטַמַה!"

18. אז אמר הבּוּדְּהַה לברהמינים: "אם אתם חושבים שהברהמין סוֹנַדַנְדַה אינו ממוקד במשימתו, משתמש במילים הלא נכונות, חסר בחוכמתו, ואינו ראוי לשוחח עם הפרוש גוֹטַמַה, הפסיקו אותו, ואתם דברו עמי. אך אם אתם חושבים שהוא משכיל, מדבר כהלכה, חכם וראוי לשוחח עם הפרוש גוֹטַמַה, אז הפסיקו אתם והניחו לו לדבר."

19. וסוֹנַדַנְדַה אמר למכובד: "הנח לזה, גוֹטַמַה המכובד, ואל תדאג. אני אשיב לעניין הזה." ולברהמינים אמר: "אל תאמרו שסוֹנַדַנְדַה המכובד ממעיט בערכם של מראה… ומאמץ את דבריו של גוֹטַמַה המכובד! אינני ממעיט בערכם של מראה, מנטרות או לידה."

20. באותה עת, אחיינו של סוֹנַדַנְדַה, אדם צעיר בשם אַנְגַקַה, ישב באסיפה, וסוֹנַדַנְדַה אמר: "רבותיי, האם אתם רואים את אחייני אַנְגַקַה?"

"כן, אדוני."

"אַנְגַקַה הוא יפה תואר, נאה ונעים למראה, בעל גוון העור היפה ביותר, בעל מבנה וארשת כשל בְּרַהְמָא, לא בעל מראה ממוצע כלל, ואין איש באסיפה הזו השווה לו מלבד הפרוש גוֹטַמַה. הוא מלומד… אני הייתי מורה המנטרות שלו. הוא מלידה טובה משני הצדדים… אני מכיר את הוריו. אך אם אַנְגַקַה היה הורג, לוקח דבר מה שלא ניתן לו, פוגע מינית, דובר שקר ושותה משקאות משכרים – מה כבר היו תורמים לו מראה טוב, מנטרות, או לידה טובה? אך מכיוון שברהמין הוא מוסרי… כיוון שהוא חכם… על סמך שתי הנקודות האלה הוא יכול להכריז: 'אני ברהמין.'"

על חוכמה ומוסר
(sīlapaññākathā)

21. "אך, ברהמין, אם מישהו היה משמיט אחת משתי הנקודות האלה, האם אדם היה יכול להכריז בכנות: 'אני ברהמין'?"
"לא גוֹטַמַה. מכיוון שחוכמה מטוהרת על ידי מוסר, ומוסר מטוהר על ידי חוכמה: כאשר האחד קיים, גם האחר קיים, האדם המוסרי הוא בעל חוכמה והאדם החכם הוא בעל מוסר, והשילוב של מוסר וחוכמה מכונה הדבר הנעלה בעולם. בדיוק כפי שיד אחת רוחצת את השנייה, או כף רגל אחת את השנייה, כך חוכמה מטוהרת על ידי מוסר ומוסר מטוהר על ידי חוכמה, והשילוב הזה מכונה הדבר הנעלה בעולם."

22. "בדיוק כך, ברהמין. חוכמה מטוהרת על ידי מוסר, ומוסר מטוהר על ידי חוכמה: כאשר האחד קיים גם האחר קיים, האדם המוסרי הוא בעל חוכמה והאדם החכם הוא בעל מוסר, והשילוב של מוסר וחוכמה מכונה הדבר הנעלה בעולם. אך, ברהמין, מהו המוסר הזה ומהי החוכמה הזו?"

"אנו יודעים רק זאת, גוֹטַמַה. טוב יהיה אם גוֹטַמַה המכובד יסביר את משמעות העניין."

סוֹנַדַנְדַה הופך לתומך
(Soṇadaṇḍaupāsakattapaṭivedanā)

23. "אם כך, הקשב היטב ברהמין, שים לב ואני אומר לך."

"כן, אדוני," השיב סוֹנַדַנְדַה והבּוּדְּהַה אמר:

"ברהמין, טַטְהָאגַטַה מופיע בעולם – אַרַהַנְט, בּוּדְּהַה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך-מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלה הנכונים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, הבּוּדְּהַה הנעלה. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדֶווֹת, המָארוֹת, והבְּרַהְמוֹת שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדְהַמַּה הנפלאה בתחילתה, נפלאה באמצעה ונפלאה בסופה, ברוחה ובלשונה. והוא מציג את החיים הרוחניים המושלמים והטהורים לחלוטין.

בעל-בית יוצא לפרישות אל חיי חסר-בית ומתרגל מוסריות… (סוּטַּה 2, פסקאות 41-63). ברהמין, כך הוא מפתח את המוסר במלואו. הוא מרסן את דלתות החושים… (סוּטַּה 2, פסקאות 64-74). הוא משיג את ארבע הגְ'הָאנוֹת… (סוּטַּה 2, פסקאות 75-82) ברהמין, כך הוא מפתח את התודעה במלואה. הוא משיג תובנות שונות… (סוּטַּה 2, פסקאות 83-96) ומגשים את חדלון התחלואים… (סוּטַּה 2, פסקה 97) ברהמין, כך הוא מפתח את החוכמה במלואה. והוא יודע: 'הלידה הגיעה אל קֵצַהּ, החיים הרוחניים הגיעו אל קֵצַם, מה שהיה לעשות נעשה, אין יותר מזה דבר.'

24. לשמע הדברים סוֹנַדַנְדַה אמר: "מצוין, אדוני, מצוין אדוני! בדיוק כמו ליישר מה שהפוך, או לחשוף מה שמוסתר, או להראות את הדרך הנכונה למי שאבד, או להחזיק מנורה במקום חשוך כך שבעלי עיניים יוכלו לראות עצמים, באותו אופן, המכובד הציג את הדְהַמַּה בדרכים רבות. אני שם את מבטחי בבּוּדְּהַה, בדְהַמַּה, ובקהילת הנזירים. יקבל נא אותי המכובד כתומך מעתה ועד סוף חיי! יואילו גוֹטַמַה המכובד וקהילת הנזירים שלו לקבל ממני ארוחה מחר!" והבּוּדְּהַה הסכים בשתיקה. אז, משראה את הסכמתו, קם סוֹנַדַנְדַה, קד בפני הבּוּדְּהַה, חלף מולו תוך ששמר את צדו הימני מופנה אליו והלך לדרכו. למחרת בבוקר הורה לאנשיו להכין מזון רך וקשה בביתו, וכאשר הגיעה העת הכריז: "גוֹטַמַה המכובד, הגיעה העת, הארוחה מוכנה."

25. והבּוּדְּהַה, לאחר שהשכים קום, הלך עם גלימתו וקערתו מלווה בנזיריו אל משכנו של סוֹנַדַנְדַה והתיישב במושב שהוכן מבעוד מועד. וסוֹנַדַנְדַה הגיש לבּוּדְּהַה ולנזיריו את המאכלים המשובחים במו ידיו עד שהיו מסופקים. ולאחר שהמכובד אכל והרחיק את ידו מהקערה, לקח סוֹנַדַנְדַה מושב נמוך והתיישב במקום ראוי. ואז אמר למכובד:

26. "גוֹטַמַה המכובד, כאשר אכנס לאסיפה, אם אקוד בפני הבּוּדְּהַה, קהילתי תבוז לי. או אז המוניטין שלי ייפגע, ואם המוניטין של אדם נפגע, נפגעת הכנסתו… לכן כאשר אכנס לאסיפה, אם אצמיד את כפות ידי בהוקרה, יראה נא זאת המכובד גוֹטַמַה כאילו קמתי ממקומי. ואם, כאשר אכנס לאסיפה, אסיר את הטורבן מראשי, אנא ראה זאת כאילו אני קד לכפות רגליך. או כאשר אני נוהג בכרכרה שלי, אם ארד מרכבי כדי לקוד בפני המכובד, קהילתי תבוז לי… לכן, כאשר אני נוהג בכרכרה שלי, אם ארים את מוט הדרבון שלי אנא קבל זאת כאילו ירדתי ממרכבתי, ואם אנמיך את ידי, אנא ראה זאת כאילו אני קד בראשי לרגליך."

27. לאחר מכן העביר הבּוּדְּהַה שיחת דְהַמַּה לסוֹנַדַנְדַה, ועורר בו השראה, החדיר בו התלהבות ושימח אותו, ואז קם ממקום מושבו והלך לדרכו.



1 ארבע קבוצות (קבוצה, קהילה: פַּרִיסָא, parisā) תלמידי הבּוּדְּהַה: נזירים, נזירות, תומכים ותומכות בעלי-בית.

2 יוֹגַ'נוֹת, yojana: מידה השווה למרחק שניתן לעבור עם אֵסֶל אחד של שוורים. במונחים מוכרים כ-11 קילומטרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *