השיחה על חסר-הידע

השיחה על חסר-הידע

Assutavà Sutta
Saüyutta Nikàya,  Dukkha Vagga, 62, (S II 96)

כך שמעתי:

בפעם אחת הבודהה שהה בְּסָאוַוטְהִי, בגֵ'טַוַואנָה, בגנו של אַנָאטְהַפִּינְדִיקָה. שם פנה הבהגווה אל הנזירים ואמר:

"נזירים, יתכן שהאדם הארצי, חסר-הידע, יחוש ריחוק מהגוף הזה המורכב מארבעת האלמנטים העיקריים, ייתכן ויחוש חופשי מהיקשרות אליו, ייתכן ותהיה בו השתוקקות להשתחרר ממנו. מדוע זה כך? כיוון, נזירים, שהוא רואה את הצמיחה, הדעיכה, תהליך ההופעה וההעלמות של גוף זה המורכב מארבעת האלמנטים העיקריים. לכן ייתכן והאדם הארצי, חסר-הידע, יחוש ריחוק מהגוף הזה, ייתכן ויחוש חופשי מהיקשרות אליו, ייתכן ותהיה בו השתוקקות להשתחרר ממנו.

אך, נזירים, באשר לתופעה הזו המכונה מחשבה (צִ'יטַה, citta), תודעה (מַנַה, mana), או הכרה (וִינְיַנַה, vi¤¤àõa), האדם הארצי חסר-הידע, חסר יכולת לחוש ריחוק ביחס אליה, חסר יכולת לחוש חופשי מהיקשרות אליה, חסר יכולת לחוש השתוקקות להשתחרר ממנה. מדוע זה? כיוון שלאורך זמן רב האדם הארצי, חסר-הידע, נאחז קשור וטועה לחשוב כך: 'זה שלי, זה אני; זה העצמי שלי' לכן האדם הארצי חסר-הידע חסר יכולת לחוש ריחוק ממנה, חסר יכולת לחוש חופשי מהיקשרות אליה, חסר יכולת לחוש השתוקקות להשתחרר ממנה.

נזירים, היה עדיף לו לאדם הארצי, חסר-הידע, להיאחז, אם היה כה רוצה בכך, בגוף הזה המורכב מארבעת האלמנטים העיקריים כעצמי שלו, מאשר להיאחז בתודעה. מדוע זה? כיוון שאדם רואה את הגוף הזה המורכב מארבעת האלמנטים העיקריים מחזיק מעמד שנה שלמה, מחזיק שנתיים, מחזיק שלוש שנים, מחזיק ארבע שנים, מחזיק חמש שנים, מחזיק עשר שנים, מחזיק עשרים שנה, מחזיק שלושים שנה, מחזיק ארבעים שנה, מחזיק חמישים שנה, מחזיק מאה שנה או מחזיק יותר ממאה שנים.

אך, נזירים, באשר לתופעה הזו המכונה מחשבה, תודעה, או הכרה, היא מופיעה כך ונעלמת כך ביום ובלילה. נזירים, כפי שקוף המשוטט ביער גדול תופס ענף אחד, ולאחר שהוא משחרר אותו הוא תופס ענף אחר. כך, באשר לתופעה הזו המכונה מחשבה, תודעה, או הכרה, היא מופיעה כך ונעלמת כך ביום ובלילה.

כיוון שכך, תלמיד נאצל בעל-ידע שם ליבו בחוכמה ויסודיות להתהוות מותנית בדיוק כך: כאשר זה מתקיים, ההוא קיים. כשזה מופיע ההוא מופיע. כשזה לא מתקיים, ההוא לא קיים, כשזה חדל ההוא חדל. נזירים, הופעת הרגשה נעימה תלויה בהופעת מגע הגורם להרגשה נעימה. עם הפסקת המגע הגורם להרגשה נעימה, נפסקת ההרגשה הנעימה התלויה במגע המסוים. נזירים, הופעת הרגשה לא נעימה תלויה בהופעת מגע הגורם להרגשה לא נעימה. עם הפסקת המגע הגורם להרגשה לא נעימה, נפסקת ההרגשה הלא נעימה התלויה במגע המסוים. נזירים, הופעת הרגשה שאינה נעימה ואינה לא-נעימה תלויה בהופעת מגע הגורם להרגשה שאינה נעימה ואינה לא-נעימה. עם הפסקת המגע הגורם להרגשה שאינה נעימה ואינה לא-נעימה, נפסקת ההרגשה שאינה נעימה ואינה לא-נעימה התלויה במגע המסוים.

לדוגמא, על ידי שפשוף שתי חתיכות עץ, אש נצתת, כאשר מחזיקים את שתי חתיכות העץ מופרדות זו מזו, אלמנט החום שמופק על ידי חיכוך נפסק וחדל. בדומה, נזירים, הופעת הרגשה נעימה תלויה בהופעת מגע הגורם להרגשה נעימה. עם הפסקת המגע הגורם להרגשה נעימה, נפסקת ההרגשה הנעימה התלויה במגע המסוים. נזירים, הופעת הרגשה לא נעימה תלויה בהופעת מגע הגורם להרגשה לא נעימה. עם הפסקת המגע הגורם להרגשה לא נעימה, נפסקת ההרגשה הלא נעימה התלויה במגע המסוים. נזירים, הופעת הרגשה שאינה נעימה ואינה לא-נעימה תלויה בהופעת מגע הגורם להרגשה שאינה נעימה ואינה לא-נעימה. עם הפסקת המגע הגורם להרגשה שאינה נעימה ואינה לא-נעימה, נפסקת ההרגשה שאינה נעימה ואינה לא-נעימה התלויה במגע המסוים.

כך נזירים, לאחר שתלמיד נאצל ובעל-ידע מבין זאת, הוא מתרחק ממגע, מתרחק מהרגשה, מתרחק מתפיסה, מתרחק מדחפים לפעולה, מתרחק מהכרה; בהיותו מרוחק מהם, הוא הופך חופשי מהיקשרות אליהם; כיוון שהוא חופשי מהיקשרות אליהם, הוא משיג שחרור. כאשר הוא משוחרר כך, הידיעה שהוא משוחרר מופיעה והוא יודע: 'לא תהיה עוד לידה מחדש, התרגול הרוחני הסתיים, מה שהיה לעשות נעשה, לא נותר דבר ממצב הקיום הזה.'

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *