1
הצמדים
Yamakavagga
1
התודעה קודמת לכל התופעות,
התודעה היא ראש להן, כולן מעשה תודעה.
אם אדם מדבר או פועל
עם תודעה לא טהורה,
סבל בא בעקבותיו
כגלגלי עגלה העוקבים אחר השור.
2
התודעה קודמת לכל התופעות,
התודעה היא ראש להן, כולן מעשה תודעה.
אם אדם מדבר או פועל
עם תודעה טהורה,
אושר בא בעקבותיו
כמו צילו העוקב אחריו.
3
"הוא פגע בי, הוא הכה אותי,
הוא הביס אותי, הוא שדד אותי."
מי שמטפח מחשבות כאלו,
השנאה לא שוקטת בו.
4
"הוא פגע בי, הוא הכה אותי,
הוא הביס אותי, הוא שדד אותי."
מי שלא מטפח מחשבות כאלו,
השנאה שוקטת בו.
5
לעולם שנאה אינה שוקטת
באמצעות שנאה,
רק באמצעות אי-שנאה היא שוקטת –
זהו חוק נצחי.
6
יש אנשים שלא מבינים
שכולנו נידונים למות –
אך אלו שמבינים זאת
מיישבים את מריבותיהם.
7
מי שמרוכז בתענוגות,
חסר שליטה בחושיו,
אינו מתון באכילה,
עצלן ורופס,
אותו מָארַה מכניע,
כשם שסופה מפילה עץ חלש.
8
מי שעוסק בהתבוננות בדוֹחֶה,
שולט בחושיו,
מתון באכילה,
בעל אמון ומאמץ כנה,
מָארַה אינו מכניע אותו,
כשם שסופה אינה מפילה הר יציב.
9
מי שלובש את הגלימה הכתומה,
אך אינו נקי מזיהומים,
חסר שליטה עצמית ואינו ישר –
הוא לבטח אינו ראוי לה.
10
אך מי שנקי מזיהומים,
מבוסס במוסר,
בעל שליטה עצמית ובעל יושר –
הוא אכן ראוי לגלימה הכתומה.
11
אלו שרואים את המהותי במה שאינו מהותי
ורואים את מה שאינו מהותי במהותי,
לא מגיעים לעולם אל המהותי
ואובדים בכוונות טועות.
12
אלו שרואים את המהותי כמהותי
ואת הלא-מהותי כלא-מהותי,
מגיעים אל המהותי
וחיים עם כוונות טובות.
13
כשם שאל בית שאינו מסוכך היטב
יחדור גשם,
כך לתודעה בלתי מפותחת כראוי
תחדור תאווה.
14
כשם שאל בית מסוכך היטב
לא יחדור גשם,
כך לתודעה מפותחת כראוי
לא תחדור תאווה.
15
הוא מצטער עכשיו ומצטער אחר כך,
העושה רע מצטער בשני העולמות.
הוא מצטער ומתייסר
בראותו את מעשיו הלא טהורים.
16
הוא שמח עכשיו ושמח אחר כך,
העושה טוב שמח בשני העולמות.
הוא שמח ומאושר
בראותו את מעשיו הטהורים.
17
הוא סובל עכשיו וסובל אחר כך,
העושה רע סובל בשני העולמות.
המחשבה 'עשיתי רע' מענה אותו,
והוא סובל עוד יותר כאשר הוא מגיע אל עולם היגון.
18
הוא שמח כאן ושמח אחר כך,
העושה טוב, שמח בשני העולמות.
המחשבה 'עשיתי טוב' משמחת אותו,
והוא שמח אף יותר כאשר הוא מגיע אל עולם השמחה.
19
אדם המשנן כתבים רבים,
אך ברשלנותו אינו פועל בהתאם,
דומה לרועה בקר שסופר רק את הבקר של אחרים –
הוא אינו לוקח חלק בברכה של חיי הפרישות.
20
על אף שאדם משנן מעט כתבים,
אם הוא הולך בדרך הדְהַמַּה ופועל על פיה,
אם הוא זונח תאווה, שנאה ואשליה,
אם הוא בעל חוכמה אמיתית ותודעה משוחררת,
ואם אינו נקשר לדבר בעולם הזה או בעולם הבא –
אכן, הוא לוקח חלק בברכה של חיי הפרישות.