חמשת המכשולים

פַּנְצַ'ה נִיבַרַנָאנִי (pañca nīvaraṇāni)

חמשת המכשולים, המכונים בקיצור נִיבַרַנַה (nīvaraṇa), הם תופעות מנטאליות מזיקות המונעות ראייה בהירה של המציאות. תורתו של הבּוּדְּהַה מלמדת את הדרך להיפטרות מהזיהומים המנטאליים. חמשת המכשולים או ההפרעות האלה מהווים גורמים מרכזיים בעיכוב ההתפתחות הרוחנית:

1) תאוות חושים (קָאמַה-צְ'הַנְדַה, kāma chanda).

2) זדון (וְיָאפָּאדַה, vyāpāda) – כולל גם סלידה, עוינות, שנאה, איבה וכעס.

3) עייפות ועצלות (טְהִינַה-מִידְהַה, thīna-midha) – כולל גם עמימות, אפיפות, תשישות מנטאלית.

4) חרטה וחוסר-שקט (אוּדְּהַצַּ'ה קוּקּוּצַּ'ה, uddhacca-kukkucca).

5) ספק (וִיצִ'יקִיצְּ'הָא, vicikicchā) – ספק ביחס לבּוּדְּהַה, לדְהַמַּה ולסַנְגְהַה; ספק ביחס לדרך הנכונה להתעוררות; חוסר היכולת להבחין בין טוב לרע, היסוס, חוסר ודאות, קושי להחליט.

במקרה של תרגול סַמַתְהַה (ריכוז) ניתן להתגבר על חמשת המכשולים באופן זמני כאשר רוצים להשיג מצב גְ'הַאנַה או מצב מקורב לגְ'הַאנַה. במצב של גְ'הַאנַה, קיימת השהייה של חמשת המכשולים האלה כל עוד המתרגל נמצא "בתוך" הגְ'הַאנַה. המכשולים מהווים גם גורמים מפריעים בפיתוח ריכוז רגעי הדרוש לתרגול וִיפַּסַּנָא, אך כאשר מתפתח הריכוז יש השהייה רגעית של חמשת המכשולים. מעבר לזה, חמשת המכשולים פוגעים בהבנה בהירה של המציאות ובחשיבה צלולה, ולכן על אדם שמבקש שחרור לעשות מאמץ מתמיד כדי למנוע מחמשת המכשולים הללו להופיע בתודעתו, להחליש אותם ולהמנע מהתעצמותם. ההפסקה המוחלטת של כל חמשת המכשולים מגיעה עם התעוררות רוחנית שלמה כשל אדם ער, אַרַהַנְט. אולם חלק מהמכשולים נפסקים כבר בשלבים מוקדמים יותר. המכשול 'ספק' נפסק בשלב ההתעוררות הראשון, סוֹטָאפַּטִּי-מַגַּה (sotāpatti-magga), ו'תאוות חושים', 'זדון' ו-'חרטה' נפסקות בשלב ההתעוררות השלישי – אַנאַגָאמִי-מַגַּה (anāgāmi-magga). 'עייפות ועצלות' ו'חוסר-שקט' נפסקות רק בשלב האַרַהַנְטִיוּת (arahatta-magga).

בסוּטַּה 'פירות חיי הפרישות' מתאר הבּוּדְּהַה נזיר הזונח את חמשת המכשולים והופך חופשי מהן:

לאחר שזנח תשוקות ארציות, הוא חי בתודעה חופשייה מתאווה חושית, ותודעתו מטוהרת מהן. לאחר שזנח זדון, הוא חי בתודעה שופעת אהבה1 לרווחת כל היצורים החיים, ותודעתו מטוהרת מזדון. לאחר שזנח עייפות-ועצלות, הוא שוהה תופס אור,2 ערני ובעל הבנה מלאה ותודעתו מטוהרת מעייפות-ועצלות. לאחר שזנח חרטה וחוסר-שקט, הוא שוהה בשלווה פנימית ותודעתו מטוהרת מחרטה ומחוסר-שקט. לאחר שזנח ספק, הוא חי כשהוא מעבר לספק, עם וודאות לגבי מה מֵיטִיב ותודעתו מטוהרת מספק.

הבּוּדְּהַה מדמה את חמשת המכשולים לחוב, למחלה, למאסר בבית כלא, לעבדות ולדרך מדברית. לאחר שהמתרגל מתעלה מעבר למכשולים אלה הוא חש שמחה גדולה ותודעתו הופכת נינוחה ומרוכזת:

כל עוד נזיר אינו רואה בעצמו את זניחתם ואי-הופעתם של חמשת המכשולים, הוא מתייחס אליהם כחוב, כמחלה, כמאסר בבית סוהר, כעבדות, כמסע בדרך מדברית. אך כאשר הוא רואה שחמשת המכשולים הללו נזנחו בו ונעלמו, הוא כאילו היה חופשי מחוב, ממחלה, ממאסר בבית סוהר, מעבדות, מסכנות המדבר.

כאשר הוא רואה שחמשת המכשולים האלה נזנחו בו, עולה בו שמחה, ומשמחה זו נוצרת תחושת התעלות, כאשר תודעתו מלאה בתחושת התעלות, גופו הופך שקט ורגוע. כשגופו שקט הוא חווה אושר, ובהיותו מאושר, תודעתו נעשית מרוכזת.

לאחר השקטת חמשת המכשולים התודעה רגועה ונינוחה ולכן ניתן לפתח ריכוז עמוק ביתר קלות או לתרגל מדיטציית תובנה עם תודעה צלולה.