הקדמת העורך
הבודהה היה אחד האנשים המקוריים והנועזים שהילכו על פני הארץ. אולי פופולריות אינה המדד הראוי לגאונות, אבל העניין שמעוררים הרעיונות הבודהיסטים במערב ודאי מעיד על הרלוונטיות שלהם גם היום. קריאה בכתבים המיוחסים לבודהה מגלה עושר, מקוריות וחדות שאין לטעות בהן.
מאז ומעולם היטיבו הרעיונות הבודהיסטים להגר. למרות שהבודהיזם נעלם מהודו בסביבות המאה האחת-עשרה, הוא פרח בצורות מגוונות במדינות השכנות ובכל רחבי אסיה. ההגירה של הרעיונות הבודהיסטים לוותה כמעט תמיד בתרגום כתבים או העברתם אל ארץ היעד. בדרך זאת נשמרו במשך כאלפיים שנים כתבים שמקורם בהודו, ושהוכחדו בארץ המקור מזה זמן רב.
במאה השנים האחרונות החל תהליך דומה של הגירה – הפעם למערב – וכתבים רבים בפאלי, סנסקריט, סינית, טיבטית ויפנית תורגמו לשפות אירופאיות. יחד עם המפעל העיוני העצום הזה פרקטיקות בודהיסטיות, במיוחד מדיטציה, הצטרפו ללקסיקון הרוחני של מערביים רבים. הספר שלפניכם הוא למעשה שילוב בין השניים.
החלק הראשון של הספר משמש כמבוא לרעיונות הבודהיסטים של אסכולת התהרוואדה במיוחד כפי שהם מובנים ומוסברים על ידי המסורת הבורמזית. לכך מצטרף תרגום של מבוא מפורט למדיטצית ויפסנא כפי שלימד המהאסי סיידו, אחד המורים הבורמזיים המשפיעים ביותר על לימוד והפצת מדיטציה בעולם המודרני.
החלק השני מכיל עשר סוטרות מתוך הקאנון הפאלי העתיק. אלה הן שיחות בין הבודהה לתלמידיו שמאפשרות הצצה אל היסודות של התרגול הבודהיסטי כפי שנשמרו והועברו במסורת התהרוואדה בסרי-לנקה, תאילנד ובורמה. שפת המקור של השיחות היא פּאלי.
אין זה דבר שבשגרה שאדם שאינו מומחה אקדמי לוקח על עצמו את המשימה להסביר לפרש ולתרגם כתבים עתיקים. עבודה כזו בלי ספק עורכת זמן רב ויכולה להתבצע רק מתוך אהבה אמיתית. הדבקות ניכרה כמעט בכל עמוד של כתב היד שקיבלתי לעריכה, והיא שעודדה אותי להקדיש את מלוא תשומת הלב, לדקדק ולוודא שהתרגום לא חוטא למקור ושהאזכורים של מילים בשפת המקור ניתנים באיות נכון וחפים משגיאות. ביליתי כך כמה שבועות של עבודה מאומצת ומהנה מאוד. כולי תקווה שתרמתי לשיפור התוצר הסופי, ולא גרעתי ממנו. אם בכל זאת נמלטו שגיאות מעיני, הרי שיש לראות זאת כאחריותי, ולא כאחריות המתרגם.
כל הכתבים הפאליים העתיקים פורסמו במערב באותיות לטיניות במהדורה של Pali Text Society באנגליה. כדי להקל על הקורא המחפש את המקור, נוספה בראש כל סוטרה מתורגמת הפנייה למהדורה זו. האות הראשונה מסמנת את שם הקובץ, ספרות רומיות מסמנות את מספר הכרך, וספרות ערביות את מספר העמוד. לדוגמא: S II 80 פרושו Saüyutta Nikàya כרך מספר 2 עמוד מספר 80. ההפניות האלה גם יקלו על הקורא המחפש את התרגום האנגלי. התרגום של הנזיר האמריקאי Bhikkhu Bodhi הוא על פי רוב המצוין ביותר והוא גם מכיל הפניות צולבות למספר הכרך והעמוד במקור הפאלי.
אסף פדרמן, דצמבר 2006