2
השיחה על
כל התחלואים

Sabbāsava Sutta
סַבָּאסַבַה סוּטַּה

1. כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה בסמוך לסָאבַטְּהִי בחורשתו של גֵ'טַה, בגנו של אַנָאטְהַפִּינְדִיקַה. שם פנה המכובד אל הנזירים ואמר: "נזירים!"

"אדון נכבד", הם השיבו, והמכובד דיבר:

2. "נזירים, כעת אלמד אתכם דרשה על ריסון¹ כל התחלואים.² הקשיבו היטב ושימו לב למה שאומר."

"כן אדון נכבד", השיבו הנזירים והבּוּדְּהַה דיבר:

3. "נזירים, אני אומר שהכחדת התחלואים היא למי שיודע ורואה, לא למי שאינו יודע ואינו רואה. מה הוא יודע ומה הוא רואה? תשומת לב נבונה³ ותשומת לב לא נבונה.⁴ כאשר אדם שם לב⁵ שלא בתבונה, מופיעים תחלואים שטרם הופיעו, ואלו שכבר הופיעו מתעצמים. כאשר אדם שם לב בתבונה, לא מופיעים תחלואים שטרם הופיעו, ואלו שכבר הופיעו נזנחים.
4. נזירים, ישנם תחלואים שיש לזנוח באמצעות ראייה. ישנם תחלואים שיש לזנוח באמצעות ריסון. ישנם תחלואים שיש לזנוח באמצעות שימוש. ישנם תחלואים שיש לזנוח באמצעות כוח סבל. ישנם תחלואים שיש לזנוח באמצעות הימנעות. ישנם תחלואים שיש לזנוח באמצעות הסרה. ישנם תחלואים שיש לזנוח באמצעות פיתוח.

תחלואים שיש לזנוח באמצעות ראייה
(dassanā pahātabbāsavā)

5. נזירים, אילו תחלואים יש לזנוח באמצעות ראייה?⁶ הנה נזירים, אדם ארצי לא-מלומד, שאינו מייחס חשיבות לאציליים, אינו נבון ואינו תחת שיטת המוסר והתרגול של תורתם, שאינו מייחס חשיבות לאנשים האמיתיים, אינו נבון ואינו תחת שיטת המוסר והתרגול של תורתם – הוא אינו מבין אילו דברים ראויים לתשומת-לב ואילו דברים אינם ראויים לתשומת-לב. ומאחר וכך הדבר, הוא מתייחס לדברים שאינם ראויים לתשומת-לב, ואינו מתייחס לדברים שראויים לתשומת-לב.
6. נזירים, מהם הדברים שאינם ראויים לתשומת-לב אליהם הוא מתייחס? אלו דברים שכאשר הוא מתייחס אליהם, התחלוא⁷ של תשוקה-חושית שלא הופיע מופיע בו והתחלוא של תשוקה-חושית שעלה בו מתחזק, התחלוא של התהוות שלא הופיע מופיע בו והתחלוא של התהוות שעלה בו מתחזק, התחלוא של בורות שלא הופיע מופיע בו והתחלוא של בורות שעלה בו מתחזק. אלו הדברים שאינם ראויים לתשומת-לב אליהם הוא מתייחס. ומהם הדברים הראויים לתשומת-לב אליהם הוא אינו מתייחס? אלו דברים שכאשר הוא מתייחס אליהם, התחלוא של תשוקה-חושית שלא הופיע בו אינו מופיע והתחלוא של תשוקה-חושית שעלה בו נזנח, התחלוא של התהוות שלא הופיע בו אינו מופיע והתחלוא של התהוות שעלה בו נזנח, התחלוא של בורות שלא הופיע בו אינו מופיע והתחלוא של בורות שעלה בו נזנח. אלו הדברים הראויים לתשומת-לב אליהם הוא אינו מתייחס. בהתייחסות לדברים שאינם ראויים לתשומת-לב ובאי התייחסות לדברים הראויים לתשומת-לב, גם תחלואים שלא הופיעו מופיעים בו ואלו שהופיעו בו מתחזקים.
7. כך הוא מתייחס לדבר בחוסר תבונה: 'האם הייתי קיים בעבר? האם לא הייתי קיים בעבר? מה הייתי בעבר? כיצד הייתי בעבר? כשהייתי מה, למה הפכתי בעבר? האם אהיה קיים בעתיד? האם לא אהיה קיים בעתיד? מה אהיה בעתיד? כיצד אהיה בעתיד? כשאהיה מה, למה אהפוך בעתיד?' או עכשיו, הוא מתלבט בעניין העצמי בהווה: 'האם אני קיים? האם אינני קיים? מה אני? כיצד אני? מאין בא אדם זה? לאן הולך אדם זה?'
8. כאשר הוא מתייחס לדבר בחוסר תבונה בדרך זו, אחת משש ההשקפות מופיעה בו. ההשקפה 'יש לי עצמי' נראית לו אמיתית ומבוססת. או ההשקפה 'אין לי עצמי' נראית לו אמיתית ומבוססת. או ההשקפה 'אני תופס עצמי באמצעות עצמי' נראית לו אמיתית ומבוססת. או ההשקפה 'אני תופס חוסר-עצמיות באמצעות עצמי' נראית לו אמיתית ומבוססת. או ההשקפה 'אני תופס עצמי באמצעות חוסר-עצמיות' נראית לו אמיתית ומבוססת. או שיש לו השקפה כזו: 'זהו העצמי שלי שמדבר, מרגיש וחווה כאן ושם את תוצאות המעשים הטובים והרעים, אך העצמי הזה שלי הוא קבוע, תמידי, קיים לעד, בלתי נתון לשינוי ויישאר זהה לעולמי עד.' נזירים, ההשקפה הספקולטיבית הזו מכונה 'במעבה ההשקפות', 'בשממון ההשקפות', 'בסילוף ההשקפות', 'בכבלי ההשקפות'. הוא כבול בכבלי ההשקפות. נזירים, האדם הרגיל הלא-מלומד אינו חופשי מלידה, זיקנה ומוות, מצער, קינה, כאב, יגון וייאוש. הוא אינו חופשי מסבל, אני אומר.
9. נזירים, תלמיד אצילי ומלומד⁸ היטב, המתייחס לאציליים בדרך הולמת והוא מאומן בתבונה בתורתם, המתייחס לאנשי אמת בצורה הולמת והוא מאומן בתבונה בתורתם, מבין אילו דברים ראויים לתשומת-לב ואילו דברים אינם ראויים לתשומת-לב. מאחר וכך הדבר, הוא אינו מתייחס לדברים שאינם ראויים לתשומת-לב, ומתייחס לדברים שראויים לתשומת-לב.
10. נזירים, מה הם הדברים שאינם ראויים לתשומת-לב אליהם הוא אינו מתייחס? אלה דברים שכאשר הוא מתייחס אליהם, התחלוא של תשוקה-חושית שלא הופיע מופיע בו והתחלוא של תשוקה-חושית שעלה בו מתחזק, התחלוא של התהוות שלא הופיע מופיע בו והתחלוא של התהוות שעלה בו מתחזק, התחלוא של בורות שלא הופיע מופיע בו והתחלוא של בורות שעלה בו מתחזק. אלו הדברים שאינם ראויים לתשומת-לב אליהם הוא אינו מתייחס. ומהם הדברים הראויים לתשומת-לב אליהם הוא מתייחס? אלו דברים שכאשר הוא מתייחס אליהם, התחלוא של תשוקה-חושית שלא הופיע בו אינו מופיע והתחלוא של תשוקה-חושית שעלה בו נזנח, התחלוא של התהוות שלא הופיע בו אינו מופיע והתחלוא של התהוות שעלה בו נזנח, התחלוא של בורות שלא הופיע בו אינו מופיע והתחלוא של בורות שעלה בו נזנח. אלו הדברים הראויים לתשומת-לב אליהם הוא מתייחס. באי התייחסות לדברים שאינם ראויים לתשומת-לב ובהתייחסות לדברים הראויים לתשומת-לב, גם תחלואים שלא הופיעו לא מופיעים בו ואלו שהופיעו בו נזנחים.
11. הוא מתייחס בתבונה: 'זהו סבל'. הוא מתייחס בתבונה: זהו מקור הסבל'. הוא מתייחס בתבונה: 'זהו קץ הסבל'. הוא מתייחס בתבונה: 'זוהי הדרך המובילה לקץ הסבל'.⁹ כאשר הוא מתייחס בתבונה בדרך זו, שלושת הכבלים האלו נזנחים בו: האמונה בעצמיות, ספק, והיקשרות לטקסים ופולחנים. נזירים, אלו נקראים התחלואים שיש לזנוח באמצעות ראייה.¹⁰

תחלואים שיש לזנוח באמצעות ריסון
(saṃvarā pahātabbāsavā)

12. נזירים, אילו תחלואים יש לזנוח באמצעות ריסון?¹¹ הנה נזיר, המהרהר בתבונה, חי עם עיניים מרוסנות. נזירים, בעוד תחלואים שורפים והרסניים עלולים להופיע במי שחי עם עיניים לא מרוסנות, לא קיימים תחלואים שורפים והרסניים במי שחי עם עיניים מרוסנות.¹² הוא מהרהר בתבונה וחי עם אוזניים מרוסנות… אף מרוסן… לשון מרוסנת… גוף מרוסן… תודעה מרוסנת. בעוד תחלואים שורפים והרסניים עלולים להופיע במי שחי עם חושים לא מרוסנים, לא קיימים תחלואים שורפים והרסניים במי שחי עם חושים מרוסנים. נזירים, אלו נקראים התחלואים שיש לזנוח באמצעות ריסון.

תחלואים שיש לזנוח באמצעות שימוש
(paṭisevanā pahātabbāsavā)

13. נזירים, אילו תחלואים יש לזנוח באמצעות שימוש?¹³ הנה נזיר, המהרהר בתבונה, משתמש בגלימה רק לשם הגנה מפני קור, להגנה מפני חום, להגנה מפני מגע זבובים, יתושים, רוח, שמש, וחרקים, ורק לשם הצנעת האיברים האישיים.
14. תוך שהוא מהרהר בתבונה, הוא משתמש במזון נדבות לא לשם הנאה, לא לשם שכרון חושים ולא לשם מראה מושך ויופי גופני, אלא רק לשם תחזוק המשכיות הגוף הזה, לסיום חוסר נוחות, ולשם תמיכה בחיים הרוחניים, במחשבה: 'כך אשים קץ להרגשות ישנות מבלי לאפשר להרגשות חדשות להופיע ואהיה בריא, חסר-אשמה ואחיה בנוחות'.
15. תוך שהוא מהרהר בתבונה, הוא משתמש במקום מגורים רק להגנה מקור, להגנה מחום, להגנה ממגע זבובים, יתושים, רוח, שמש, וחרקים, ורק למטרת הרחקת פגעי מזג האוויר והנאה מהתבודדות.
16. תוך שהוא מהרהר בתבונה, הוא משתמש באמצעי רפואה רק לשם הגנה מתחושות כאב שהופיעו ולשם שמירה על בריאות טובה.
17. בעוד תחלואים שורפים והרסניים עלולים להופיע במי שאינו משתמש בצרכים כך, לא קיימים תחלואים שורפים והרסניים במי שמשתמש בצרכים כך. נזירים, אלו נקראים התחלואים שיש לזנוח באמצעות שימוש.

תחלואים שיש לזנוח באמצעות כוח סבל
(adhivāsanā pahātabbāsavā)

18. נזירים, אילו תחלואים יש לזנוח באמצעות כוח סבל?¹⁴ הנה נזיר, המהרהר בתבונה, עומד בקור וחום, רעב וצמא, ומגע זבובים, יתושים, רוח, שמש, וחרקים. הוא עומד בדיבור פוגע ולא נעים, ובתחושות גופניות כואבות, חדות, קשות, חמורות, לא נעימות, מתועבות, וקטלניות. בעוד תחלואים שורפים והרסניים עלולים להופיע במי שאינו עומד בדברים כאלו, לא קיימים תחלואים שורפים והרסניים במי שעומד בדברים כאלו. נזירים, אלו נקראים התחלואים שיש לזנוח באמצעות כוח סבל.

תחלואים שיש לזנוח באמצעות הימנעות
(parivajjanā pahātabbāsavā)

19. נזירים, אילו תחלואים יש לזנוח באמצעות הימנעות? הנה נזיר, המהרהר בתבונה, נמנע מהיתקלות בפיל פרא, סוס פרא, שור פרא, כלב פרא, נחש, גזע כרות, שיח קוצני, תהום, צוק, בור אשפה או בור שופכין. תוך שהוא מהרהר בתבונה, הוא נמנע מלשבת במושבים לא נאותים,¹⁵ מלנדוד אל מחוזות לא נאותים ומלהתרועע עם חברים לא טובים, כיוון שאם היה עושה זאת עמיתים חכמים לחיים הרוחניים היו עלולים לחשוד בו במוסריות קלוקלת. בעוד תחלואים שורפים והרסניים עלולים להופיע במי שאינו נמנע מדברים כאלו, לא קיימים תחלואים שורפים והרסניים במי שנמנע מדברים כאלו. נזירים, אלו נקראים התחלואים שיש לזנוח באמצעות הימנעות.

תחלואים שיש לזנוח באמצעות הסרה
(vinodanā pahātabbāsavā)

20. נזירים, אילו תחלואים יש לזנוח באמצעות הסרה? הנה נזיר, המהרהר בתבונה, לא סובלני כלפי מחשבה של תאוות חושים שעלתה בו. הוא זונח אותה, מסיר אותה, שם לה קץ ומשמיד אותה. הוא אינו סובלני כלפי מחשבה של זדון שעלתה בו… הוא אינו סובלני כלפי מחשבה של אכזריות שעלתה בו… הוא אינו סובלני כלפי מצבים מנטליים מזיקים שעלו בו. הוא זונח אותם, מסיר אותם, שם להם קץ ומשמיד אותם.¹⁶ בעוד תחלואים שורפים והרסניים עלולים להופיע במי שאינו מסיר מחשבות כאלו, לא קיימים תחלואים שורפים והרסניים במי שמסיר מחשבות כאלו. נזירים, אלו נקראים התחלואים שיש לזנוח באמצעות הסרה.

תחלואים שיש לזנוח באמצעות פיתוח
(bhāvanā pahātabbāsavā)

21. נזירים, אילו תחלואים יש לזנוח באמצעות פיתוח מנטלי? הנה נזיר, המהרהר בתבונה, מפתח את גורם ההתעוררות קשב, אשר נסמך על התבודדות,¹⁷ אי-תשוקה¹⁸ והכחדה¹⁹ ואשר מוביל לויתור.²⁰ הוא מפתח את גורם ההתעוררות חקר-מצבים… מפתח את גורם ההתעוררות מאמץ…. מפתח את גורם ההתעוררות תחושת-התעלות… מפתח את גורם ההתעוררות שלווה… מפתח את גורם ההתעוררות ריכוז… מפתח את גורם ההתעוררות איזון-מנטלי אשר נסמך על התבודדות, אי-תשוקה והכחדה ואשר מוביל לויתור.²¹ בעוד תחלואים שורפים והרסניים עלולים להופיע במי שאינו מפתח את גורמי ההתעוררות הללו, לא קיימים תחלואים שורפים והרסניים במי שמפתח את גורמי ההתעוררות הללו. נזירים, אלו נקראים התחלואים שיש לזנוח באמצעות פיתוח.²²
22. נזירים, כאשר עבור נזיר התחלואים שיש לזנוח באמצעות ראייה נזנחו באמצעות ראייה, כאשר התחלואים שיש לזנוח באמצעות ריסון נזנחו באמצעות ריסון, כאשר התחלואים שיש לזנוח באמצעות שימוש נזנחו באמצעות שימוש, כאשר התחלואים שיש לזנוח באמצעות כוח סבל נזנחו באמצעות כוח סבל, כאשר התחלואים שיש לזנוח באמצעות הימנעות נזנחו באמצעות הימנעות, כאשר התחלואים שיש לזנוח באמצעות הסרה נזנחו באמצעות הסרה, כאשר התחלואים שיש לזנוח באמצעות פיתוח נזנחו באמצעות פיתוח – אז הוא מכונה נזיר החי מרוסן מתוך ריסון כל התחלואים. הוא גדע את ההשתוקקות, ניפץ את הכבלים, ועם הבנה חודרת ושלמה של היוהרה הוא שם קץ לסבל."²³

כך אמר הבּוּדְּהַה, והנזירים היו מרוצים ושמחים מדבריו.

 

---

¹. ריסון: סַנְֹבַרַה, saṅvara. הפרשנות מתארת חמישה סוגים של ריסון: דרך התנהגות מוסרית, קשב, ידיעה, מאמץ, וסבלנות. (1) ריסון באמצעות התנהגות טובה מודגמת באמצעות המנעות מאיזורים ומיישובים לא מתאימים. (2) ריסון באמצעות קשב, באמצעות ריסון בסיסי החושים. (3) ריסון באמצעות ידיעה באמצעות חזרה על הביטוי "חושב בתבונה". (4) ריסון באמצעות מאמץ באמצעות הסרה של מחשבות רעות. (5) וריסון באמצעות סבלנות באמצעות החלק על סיבולת.

². תחלואים: אָסַבַה, āsava. זיהומים מנטליים תשתיתיים.

³. תשומת לב נבונה: יוֹנִיסוֹ מַנַסִקָארַה, yoniso manasikāra. תשומת לב ממניעים נכונים (אוּפָּאיַה, upāya), ועל הדרך הנכונה (פַּטְהַה, patha). התייחסות למאפייני התופעות בצורה נכונה: תפיסת השתנות כהשתנות, סבל כסבל, וחוסר-עצמיות וכחוסר-עצמיות. שיקול דעת נבון.

⁴. תשומת לב לא נבונה: אַיוֹנִיסוֹ מַנַסִקָארַה, ayoniso manasikāra. תשומת לב ממניעים לא נכונים, ועל הדרך הלא נכונה (אוּפַּטְהַה, uppatha). התייחסות למאפייני תופעות בצורה לא נכונה: תפיסת השתנות כדבר קבוע, סבל כהנאה, וחוסר-עצמיות כעצמיות. שיקול דעת לא נבון.

⁵. שם לב: מַנַסִיקַרוֹטִי, manasikaroti. גם שוקל, מפעיל שיקול דעת, חושב או מהרהר.

⁶. ראייה: דַסַּנַה, dassana. המילה 'ראייה' מיוחסת כאן לשלב הדרך הראשון מארבעת שלבי ההתעוררות, הכניסה לזרם, מאחר והיא מהווה את ההצצה הראשונה לנִיבָּאנַה. שלושת שלבי הדרך האחרים מכונים 'פיתוח' (בְּהָאבַנָא, bhāvanā) מאחר והם מפתחים את הראייה של נִיבָּאנַה למצב בו כל התחלואים נכחדים.

⁷. תחלוא: צורת יחיד של המונח 'תחלואים'.

⁸. מלומד: סוּטַבָא, sutavā. בקיא בלימוד הדְהַמַּה.

⁹. הפרשנות מציינת בהקשר הזה שעד ההישג של שלב הדרך הנכנס-לזרם, תשומת לב מקושרת לתבונה, אך ברגע-הדרך (מַגַּה, magga) עצמו היא מקושרת לידיעת-הדרך. התבונה תופסת ישירות את שתי האמיתות הראשונות מאחר וטווח המושא שלה הן התופעות המנטלית והחומרית הנכללות תחת 'סבל' ו-'מקור הסבל'. ידיעת-הדרך לוקחת את אמת הקץ כמושאה, ומבינה אותה בידיעה חודרת.

¹⁰. שלב-הדרך הראשון של הנכנס-לזרם חותך את שלושת הזיהומים הראשונים הכובלים לסַנְֹסָארַה.

¹¹. ריסון: סַנְֹבַרַה, saṃvara.

¹². הריסון נעשה באמצעות קשב ושיקול דעת נאות.

¹³. שימוש: פַּטִיסֶבַנַה, paṭisevana. במקרה הזה מדובר ב-'שימוש נכון'.

¹⁴. כוח סבל: אַדְהִיבָאסַנַה, adhivāsana. גם כושר עמידה או סובלנות לקשיים.

¹⁵. מדובר בישיבה במקומות מוסתרים יחד עם נשים כדבר ממנו נזיר צריך להמנע.

¹⁶. שלושת הסוגים של מחשבות שליליות – של תאוות חושים, של זדון, ושל אכזריות – מבוססות על 'כוונה שגויה' או 'מחשבה שגויה', הניגוד של החלק השני של הדרך המתומנת של האציליים.

¹⁷. התבודדות: וִיבֶקַה, viveka.

¹⁸. אי-תשוקה: וִירָאגַה, virago.

¹⁹. הכחדה: נִירוֹדְהַה, nirodha.

²⁰. ויתור: ווֹסַגַּה, vossagga. בעל שתי משמעויות – האחת של זניחה (פַּרִיצָּ'אגַה, pariccāga), והשניה של 'כניסה אל תוך' (פַּקְּהַנְדַנַה, pakkhandana), כלומר הגשמת נִיבָּאנַה.

²¹. מדובר כאן בשבעת גורמי ההתעוררות (סַטַּה בּוֹגְּ'הַנְגָא, satta bojjhangā) המסייעים להגשמת שלושת שלבי ההתעוררות הגבוהים יותר לאחר שבשלב הראשון נותרו עדיין זיהומים שלא נכחדו.

²². הזיהום של תאוות חושים מוכחד עם התרחשות הדרך של 'הלא-חוזר'. הזיהום של 'התהוות' ו-'בורות', נכחדים רק בשלב האחרון – של אַרַהַנְטִיוּת.

²³. על מנת להשתחרר ממעגל הסבל (וַטַּדוּקְּהַה, vaṭṭadukkha) של הסַנְֹסָארַה יש להכחיד את עשרת התחלואים. יוהרה היא הזיהום הכי קשה להבחנה מביניהם הנכחד רק עם האַרַהַנְטִיוּת. החדירה אל היוהרה (מָאנָאבְּהִיסַמַיַה, mānābhisamaya) משמעה ראייה דרך היוהרה והזניחה שלה.