18
השיחה על
כדור הדבש

Madhupiṇḍika Sutta
מַדְהוּפִּינְדִיקַה סוּטַּה

1. כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה בארץ בני-הסַקְיַה, בקַפְּילַבַטְּהוּ, בפארק נִיגְרוֹדְהַה.
2. אז, כאשר הגיע הבוקר, המכובד התלבש, ולאחר שלקח את קערתו ואת גלימתו החיצונית, יצא לקַפִּילַבַטְּהוּ לסבב נדבות מזון. לאחר שהסתובב בקַפִּילַבַטְּהוּ ואסף נדבות מזון, שב מסבב נדבות המזון שלו. ולאחר שסיים את ארוחתו, יצא אל היער הגדול למנוחת היום. ואז נכנס ליער הגדול והתיישב למרגלות עץ בִּילְבַה¹ צעיר.
3. גם דַנְדַפָּאנִי² בן-הסַקְיַה, בעודו הולך ומשוטט להנאתו, הלך אל היער הגדול, וכאשר נכנס ליער הגדול, הלך אל עץ הבִּילְבַה הצעיר היכן שהמכובד היה והחליף עמו ברכות. לאחר ששיחת הנימוסין הסתיימה, הוא נעמד במקום מסויים, נשען על מקלו ושאל את המכובד: "מה הפרוש טוען, מה הוא מצהיר?"³
4. "חבר, אני טוען ומצהיר [את תורתי] בדרך כזו שאדם לא מתווכח עם אף אחד בכל העולם על הישויות השמיימיות, המָארוֹת, והבְּרַהְמוֹת שבו, בדור הזה עם הפרושים והברהמינים שבו, השליטים והאנשים האחרים.⁴ בדרך כזו שהתפיסות כבר לא מונחות ביסודו של הבְּרַהְמִין הזה אשר חי מנותק מהנאות החושים, ללא תסבוכת, חסר דאגות, חופשי מהשתוקקות כלפי כל סוג של ישות."⁵
5. כאשר הדבר נאמר, דַנְדַפָּאנִי בן-הסַקְיַה נענע את ראשו, כשכש בלשונו, הרים את גבותיו עד שמצחו התכווץ בשלושה קווי קמטים.⁶ ואז עזב, בעודו נשען על מקלו.
6. אז, כאשר הגיע הערב, קם המכובד ממדיטציה והלך אל פארק נִיגְרוֹדְהַה, ושם הוא התיישב במושב שהוכן למענו וסיפר לנזירים מה אירע. ואחד הנזירים שאל את המכובד:
7. "אך, אדון נכבד, כיצד המכובד טוען ומצהיר [את תורתו] בדרך כזו שאדם לא מתווכח עם אף אחד בכל העולם על הישויות השמיימיות, המָארוֹת, והבְּרַהְמוֹת שבו, בדור הזה עם הפרושים והברהמינים שבו, השליטים והאנשים האחרים? ואדון נכבד, כיצד התפיסות כבר לא מונחות ביסודו של הבְּרַהְמִין הזה אשר חי מנותק מהנאות החושים, ללא תסבוכת, חסר דאגות, חופשי מהשתוקקות כלפי כל סוג של ישות?"
8. "נזיר, בנוגע למקור דרכו תפיסות ורעיונות [הנולדות] מהתרבות מנטלית⁷ התוקפות אדם: אם אין דבר שנמצא שם להתענג עליו, לקבל אותו ולהאחז בו, זהו הקץ של הנטיות המונחות ביסוד לתאווה, של הנטיות המונחות ביסוד לסלידה, של הנטיות המונחות ביסוד להשקפות, של הנטיות המונחות ביסוד לספק, של הנטיות המונחות ביסוד ליוהרה, של הנטיות המונחות ביסוד לתשוקה להיות, של הנטיות המונחות ביסוד לבורות, זהו הקץ לשימוש במקלות ונשקים, של מריבות, התקוטטויות, ויכוחים, הטחת האשמות, מילים מרושעות, ודיבור לא נכון. כאן הגורמים המזיקים והרעים הללו נפסקים ללא שארית."
9. כך אמר המכובד. ולאחר שאמר זאת, האדון המכובד קם ממושבו והלך אל מגוריו.
10. זמן לא רב לאחר שהבּוּדְּהַה הלך, חשבו הנזירים: "הנה, חברים, המכובד קם ממושבו והלך אל מגוריו לאחר שנתן תקציר מבלי לבאר את משמעות פרטיו. כעת מי יסביר זאת לפרטים?" אז הם חשבו: "המורה מהלל את המכובד מַהָא-קַצָּ'אנַה והוא מוערך על ידי עמיתיו לחיים הרוחניים.⁸ הוא בעל היכולת להסביר ולבאר את המשמעות לפרטים. נניח ונלך אליו ונשאל אותו את משמעות הדבר הזה."
11. וכך הנזירים הלכו אל המכובד מַהָא-קַצָּ'אנַה והחליפו עמו ברכות. לאחר שהסתיימה שיחת הנימוסין, הם התיישבו במקום ראוי וסיפרו לו מה שאירע, והוסיפו: "אנא מהמכובד מַהָא-קַצָּ'אנַה שיבאר לנו את הדברים."
12. [והמכובד מַהָא-קַצָּ'אנַה השיב:] "חברים, זה כאילו אדם הצריך ליבת עץ, המחפש ליבת עץ – משוטט בחיפוש אחר ליבת עץ, בחושבו שיש לחפש את ליבת העץ הזאת בין הענפים והעלים של עץ גדול עומד בעל ליבת עץ, לאחר שהוא חלף על השורשים והגזע. וכך גם איתכם, אדונים נכבדים, אתם חושבים שיש לשאול אותי על המשמעות של הדבר הזה, לאחר שעברתם את המכובד כאשר הייתם פנים מול פנים עם המורה. כל שיש לדעת, המכובד יודע, כל שיש לראות, הוא רואה, הוא הראייה, הוא הידע, הוא הדְהַמַּה, הוא הבְּרַהמָא,⁹ הוא האומר, הוא המכריז, הוא מבאר המשמעות, הוא מגיש האלמוות, הוא אדון הדְהַמַּה – הטַטְהָאגַטַה. זה היה הזמן בו היה עליכם לשאול את המכובד לגבי המשמעות. כפי שהיה אומר לכם, כך היה עליכם לזכור זאת."
13. "כמובן, החבר קַצָּ'אנַה, כל שיש לדעת, המכובד יודע, כל שיש לראות, הוא רואה, הוא הראייה, הוא הידע, הוא הדְהַמַּה, הוא הבְּרַהמָא, הוא האומר, הוא המכריז, הוא מבאר המשמעות, הוא מגיש האלמוות, הוא אדון הדְהַמַּה – הטַטְהָאגַטַה. זה היה הזמן בו היה עלינו לשאול את המכובד לגבי המשמעות. כפי שהיה אומר לנו, כך היה עלינו לזכור זאת. אך עדיין המורה מהלל את המכובד מַהָא-קַצָּ'אנַה והוא מוערך על ידי עמיתיו לחיים הרוחניים. המכובד מַהָא-קַצָּ'אנַה בעל היכולת להסביר ולבאר את המשמעות לפרטים של התקציר שניתן על ידי המכובד מבלי לבאר את משמעות פרטיו. אנא מהמכובד מַהָא-קַצָּ'אנַה שיבאר את הדבר מבלי לראות בכך טרחה."
14. "אם כך, הקשיבו חברים ושימו לב היטב למה שאומר."

"כן, חבר", השיבו הנזירים. והמכובד מַהָא-קַצָּ'אנַה אמר:

15. "חברים, כאשר המכובד קם ממושבו והלך אל מגוריו לאחר שנתן תקציר מבלי לבאר את משמעות פרטיו, כלומר: 'נזיר, בנוגע למקור דרכו תפיסות ורעיונות [הנולדות] מהתרבות מנטלית תוקפות אדם: אם אין דבר שנמצא שם להתענג עליו, לקבל אותו ולהאחז בו, זהו הקץ של הנטיות המונחות ביסוד לתאווה, של הנטיות המונחות ביסוד לסלידה, של הנטיות המונחות ביסוד להשקפות, של הנטיות המונחות ביסוד לספק, של הנטיות המונחות ביסוד ליוהרה, של הנטיות המונחות ביסוד לתשוקה להיות, של הנטיות המונחות ביסוד לבורות, זהו הקץ לשימוש במקלות ונשקים, של מריבות, התקוטטויות, ויכוחים, הטחת האשמות, מילים מרושעות, ודיבור לא נכון. כאן הגורמים המזיקים והרעים הללו נפסקים ללא שארית', אני מבין את המשמעות לפרטים באופן הבא:
16. בתלות בעין ובצורות, הכרת-עין מופיעה. המפגש של השלושה הוא מגע. עם מגע כגורם, יש הרגשה. מה שאדם מרגיש, זאת אדם תופס. מה שאדם תופס, זה מה שהוא חושב עליו. מה שאדם חושב עליו, זה מה שמתרבה בו מנטלית. עם מה שהתרבה מנטלית באדם כמקור, תפיסות ורעיונות [הנולדות] מהתרבות מנטלית תוקפות אותו בהתייחס לצורות הנתפסות בעבר, בעתיד ובהווה באמצעות העין.¹⁰

בתלות באוזן ובצלילים, הכרת-אוזן מופיעה… בתלות באף ובריחות, הכרת-אף מופיעה… בתלות בלשון ובטעמים, הכרת-לשון מופיעה… בתלות בגוף ובתחושות, הכרת-גוף מופיעה… בתלות בתודעה ובמושאי-תודעה, הכרת-תודעה מופיעה. המפגש של השלושה הוא מגע. עם מגע כגורם, יש הרגשה. מה שאדם מרגיש, זאת אדם תופס. מה שאדם תופס, זה מה שהוא חושב עליו. מה שאדם חושב עליו, זה מה שמתרבה בו מנטלית. עם מה שהתרבה מנטלית באדם כמקור, תפיסות ורעיונות [הנולדות] מהתרבות מנטלית תוקפות אותו בהתייחס למושאי-תודעה הנתפסים בעבר, בעתיד ובהווה באמצעות התודעה.

17. כאשר יש את העין, צורה, והכרת-עין, ניתן להבחין בהתגלמות של מגע.¹¹ כאשר יש התגלמות של מגע, ניתן להבחין בהתגלמות של הרגשה. כאשר יש התגלמות של הרגשה, ניתן להבחין בהתגלמות של תפיסה. כאשר יש התגלמות של תפיסה, ניתן להבחין בהתגלמות של חשיבה. כאשר יש התגלמות של חשיבה, ניתן להבחין בהתגלמות תקיפה של תפיסות ורעיונות [הנולדות] מהתרבות מנטלית.

כאשר יש את האוזן, צליל, והכרת-אוזן, ניתן להבחין בהתגלמות של מגע… כאשר יש את האף, ריח, והכרת-אף, ניתן להבחין בהתגלמות של מגע… כאשר יש את הלשון, טעם, והכרת-לשון, ניתן להבחין בהתגלמות של מגע… כאשר יש את הגוף, תחושה, והכרת-גוף, ניתן להבחין בהתגלמות של מגע… כאשר יש את התודעה, מושא-תודעה, והכרת-תודעה, ניתן להבחין בהתגלמות של מגע… כאשר יש התגלמות של מגע, ניתן להבחין בהתגלמות של הרגשה. כאשר יש התגלמות של הרגשה, ניתן להבחין בהתגלמות של תפיסה. כאשר יש התגלמות של תפיסה, ניתן להבחין בהתגלמות של חשיבה. כאשר יש התגלמות של חשיבה, ניתן להבחין בהתגלמות תקיפה של תפיסות ורעיונות [הנולדות] מהתרבות מנטלית.

18. כאשר אין עין, אין צורה, ואין הכרת-עין, לא ניתן להבחין בהתגלמות של מגע. כאשר אין התגלמות של מגע, לא ניתן להבחין בהתגלמות של הרגשה. כאשר אין התגלמות של הרגשה, לא ניתן להבחין בהתגלמות של תפיסה. כאשר אין התגלמות של תפיסה, לא ניתן להבחין בהתגלמות של חשיבה. כאשר אין התגלמות של חשיבה, לא ניתן להבחין בהתגלמות תקיפה של תפיסות ורעיונות [הנולדות] מהתרבות מנטלית.

כאשר אין אוזן, אין צליל, ואין הכרת-אוזן, לא ניתן להבחין בהתגלמות של מגע… כאשר אין אף, אין ריח, ואין הכרת-אף, לא ניתן להבחין בהתגלמות של מגע… כאשר אין לשון, אין טעם, ואין הכרת-לשון, לא ניתן להבחין בהתגלמות של מגע… כאשר אין גוף, אין תחושה, ואין הכרת-גוף, לא ניתן להבחין בהתגלמות של מגע… כאשר אין תודעה, אין מושא-תודעה, ואין הכרת-תודעה, לא ניתן להבחין בהתגלמות של מגע… כאשר אין התגלמות של מגע, לא ניתן להבחין בהתגלמות של הרגשה. כאשר אין התגלמות של הרגשה, לא ניתן להבחין בהתגלמות של תפיסה. כאשר אין התגלמות של תפיסה, לא ניתן להבחין בהתגלמות של חשיבה. כאשר אין התגלמות של חשיבה, לא ניתן להבחין בהתגלמות תקיפה של תפיסות ורעיונות [הנולדות] מהתרבות מנטלית.

19. חברים, כאשר המכובד קם ממושבו והלך אל מגוריו לאחר שנתן תקציר מבלי לבאר את משמעות פרטיו, כלומר: 'נזיר, בנוגע למקור דרכו תפיסות ורעיונות [הנולדות] מהתרבות מנטלית תוקפות אדם: אם אין דבר שנמצא שם להתענג עליו, לקבל אותו ולהאחז בו, זהו הקץ של הנטיות המונחות ביסוד לתאווה, של הנטיות המונחות ביסוד לסלידה, של הנטיות המונחות ביסוד להשקפות, של הנטיות המונחות ביסוד לספק, של הנטיות המונחות ביסוד ליוהרה, של הנטיות המונחות ביסוד לתשוקה להיות, של הנטיות המונחות ביסוד לבורות, זהו הקץ לשימוש במקלות ונשקים, של מריבות, התקוטטויות, ויכוחים, הטחת האשמות, מילים מרושעות, ודיבור לא נכון. כאן הגורמים המזיקים והרעים הללו נפסקים ללא שארית.', אני מבין את המשמעות לפרטים של התקציר הזה באופן הזה. כעת, חברים, אם תרצו, לכו אל המכובד ושאלו אותו על משמעות הדבר. כפי שהמכובד יסביר לכם, כך עליכם לזכור זאת."
20. אז הנזירים, לאחר ששמחו ונהנו מדבריו של המכובד מַהָא-קַצָּ'אנַה, קמו ממקומותיהם והלכו את המכובד. לאחר שקדו בפניו לכבוד, הם התיישבו במקום ראוי וסיפרו למכובד את כל מה שאירע לאחר שעזב, והוסיפו: "אז, אדון נכבד, הלכנו למכובד מַהָא-קַצָּ'אנַה ושאלנו אותו בעניין המשמעות. המכובד מַהָא-קַצָּ'אנַה ביאר עבורנו את המשמעות במונחים, האמירות, והביטויים הללו."
21. "נזירים, מַהָא-קַצָּ'אנַה חכם, מַהָא-קַצָּ'אנַה בעל חוכמה גדולה. אם הייתם שואלים אותי למשמעות הדבר, הייתי מסביר לכם אותה באותה דרך שמַהָא-קַצָּ'אנַה הסביר לכם אותה. זוהי משמעות הדבר, וכך עליכם לזכור אותה."
22. כאשר הדבר נאמר, המכובד אָנַנְדַה אמר למכובד: "אדון נכבד, בדיוק כפי שאדם המותש מרעב וחולשה מוצא כדור דבש,¹² מכל צד שהוא יטעם אותו, הוא ימצא טעם מתוק ומהנה. כך גם, אדון נכבד, כל נזיר בר-דעת, מכל צד שיתכן ויבחן בחוכמה את משמעות שיחת הדְהַמַּה הזאת, הוא ימצא אותה מספקת ומשרת אמון בתודעה. אדון נכבד, מה הוא שמה של השיחה הזו על דְהַמַּה?"

"בנוגע לכך, אָנַנְדַה, תוכל לזכור את השיחה הזו על דְהַמַּה בשם 'השיחה על כדור הדבש'."

כך אמר המכובד, והמכובד אָנַנְדַה היה מרוצה ושמח מדבריו.

 

---

¹. עץ בִּילְבַה: בִּילְבַה, bilva. השם האנגלי הוא bael והשם הלטיני Aegle marmeloוהוא עץ הנפוץ בבנגלדש, הודו. העץ נחשב קדוש להינדו ופירותיו משמשים לרפואה ולמאכל.

². דַנְדַפָּאנִי: Daṇḍapāni. משמעות שמו היא 'מקל-ביד', הוא כונה כך כיוון שנהג להתהלך בראוותנות עם מקל הליכה מוזהב, אף שהיה צעיר ובריא.

³. הפרשנות מספרת שדַנְדַפָּאנִי הצעיר חבר לדֶבַדַטַּה הידוע כאשר ניסה ליצור סכסוך ופילוג בסַנְגְהַה. האופן שהוא שואל את השאלות יהיר ופרובקטיבי בכוונה.

⁴. בחלק הראשון תשובת הבּוּדְּהַה מנגחת את גישתו התוקפנית של דַנְדַפָּאנִי. הפרשנות מאזכרת את אמירתו של הבּוּדְּהַה מקובץ השיחות המקובצות (SN 22:94/iii.138) "נזירים, אינני מתווכח עם העולם, זה העולם שמתווכח עימי. דובר דְהַמַּה איננו מתווכח עם אף אחד בעולם."

⁵. 'הברהמין הזה' מיוחס לבּוּדְּהַה עצמו, או מי שמשוחרר לגמרי, תפיסות אינן יכולות לעורר עוד נטיות שליליות נסתרות או חבויות, המפורטות בפסקה 8 בשיחה זו, מאחר והן נגדמו בשורשיהן.

⁶. התגובה הזו מבטאת תסכול ומבוכה.

⁷. תפיסות ורעיונות [הנולדות] מהתרבות מנטלית: פַּפַּנְצַ'ה-סַנְּיָא-סַנְקְהָא, papañca-saññā-sankhā. פַּפַּנְצַ'ה היא התרבות מנטלית, סַנְּיָא היא תפיסה או זיהוי, וסַנְקְהָא הוא מונח שנתון יותר לפרשנויות כמו 'חישוב', 'חלוקה' ו-'פעולה מחשבתית'. כביטוי שלם מדובר בתוצרים של פעילות שכלתנית, עיבוד של מחשבות ורשמים חושיים.

⁸. הבּוּדְּהַה הצהיר שהמכובד מַהָא-קַצָּ'אנַה הוא התלמיד המוביל בביאור המשמעות המפורטת של אמירה מתומצתת. סוטות 133 ו-138 בקובץ השיחות באורך בינוני גם נאמרו על ידו בנסיבות דומות.

⁹. 'הוא הראייה, הוא הידע, הוא הדְהַמַּה, הוא הבְּרַהמָא': צַ'קְּהוּ-בְּהוּטוֹ נְיָאנַה-בְּהוּטוֹ דְהַמַּה-בְּהוּטוֹ בְּרַהְמַּה-בְּהוּטוֹ', cakkhubhūto ñāṇabhūto dhammabhūto brahmabhūto.

¹⁰. הפסקה הזו מציגה כיצד 'התרבות מנטלית' (פַּפַּנְצַ'ה, papañca) מתרחשת בתהליך הקוגניטיבי, וגורמת להופעת תפיסות ורעיונות שמטרידות ופוגעות ב'יוצר' שלהם.

¹¹. הפרשנות מסבירה שהחלק הזה מציג את מעגל ההתהוות המלא (וַטַּה, vaṭṭa) על פי שניים-עשר בסיסי החושים, פסקה 18 מציגה את קץ המעגל בשלילת שנים-עשר בסיסי החושים.

¹². כדור הדבש הוא עוגה גדולה ומתוקה או כדור העשוי מקמח, גְהִי, דִבשה, דבש, או סוכר.