השיחה על הפתיון

25
השיחה על
הפתיון

Nivāpa Sutta
נִיבָאפַּה סוּטַּה

  1. כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה בסָאבַטְּהִי בחורשתו של גֵ'טַה, בפארק של אַנָאטְהַפִּינְדִיקַה. שם הוא פנה אל הנזירים ואמר: "נזירים."
  2. "אדון נכבד", הם השיבו והמכובד דיבר:

  3. "נזירים, לוכד-איילים אינו שם פתיון לעדר איילים עם הכוונה הזו: 'הלוואי שעדר האיילים יהנה מהפתיון הזה ששמתי וכך יזכה לחיות שנים ארוכות, יזכה ליופי ולבריאות לזמן רב.' לוכד-איילים שם פתיון לעדר איילים עם הכוונה הזו: 'עדר האיילים יאכל את המזון בפזיזות וילך ישר אל הפתיון ששמתי. בעשותם כך הם יהפכו מסוממים, כאשר הם יהיו מסוממים כך, הם לא יהיו זהירים, כאשר הם יהיו פזיזים אוכל לעשות בהם כל שברצוני בזכות הפתיון הזה.'
  4. כעת, האיילים מהעדר הראשון אכלו את המזון בפזיזות בהולכם ישר אל הפתיון שלוכד-האיילים שם, בעשותם כך הם הפכו מסוממים. כאשר הם היו מסוממים, לוכד-האיילים עשה בהם מה שרצה באמצעות הפתיון הזה. כך האיילים מהעדר הראשון נכשלו בנסיונם להשתחרר מכוחותיו ושליטתו של לוכד האיילים.
  5. כעת, האיילים מהעדר השני העריכו את המצב באופן הבא: 'האיילים ההם מהעדר ההוא, בעשותם כפי שנהגו ללא משנה זהירות, נכשלו בנסיונם להשתחרר מכוחותיו ושליטתו של לוכד-האיילים. נניח וכולנו נמנע לחלוטין ממזון הפתיון הזה, כאשר נמנע מהתענוג המפחיד הזה, נצא אל יערות הפרא ונחייה שם.' וכך הם עשו. אך בחודש האחרון של העונה החמה כאשר העשב והמים אזלו, גופם הצטמטם לכחישות קיצונית. כך הם איבדו את כוחם ומרצם, והם שבו לאותו פתיון אותו שם לוכד-האיילים. הם אכלו את המזון בפזיזות בהולכם ישר אל הפתיון שלוכד-האיילים שם, בעשותם כך הם הפכו מסוממים. כאשר הם היו מסוממים, לוכד-האיילים עשה בהם מה שרצה באמצעות הפתיון הזה. כך גם האיילים מהעדר השני נכשלו בנסיונם להשתחרר מכוחותיו ושליטתו של לוכד האיילים.
  6. כעת, האיילים מהעדר השלישי העריכו את המצב באופן הבא: 'האיילים מהעדר הראשון, בעשותם כפי שנהגו ללא משנה זהירות, נכשלו בנסיונם להשתחרר מכוחותיו ושליטתו של לוכד-האיילים. האיילים מהעדר השני, לאחר שהעריכו את האופן שהאיילים מהעדר הראשון נכשלו ולאחר שתכננו ועשו כפי שנהגו עם משנה הזהירות ללכת ולגור ביערות הפרא, גם הם נכשלו בנסיונם להשתחרר מכוחו ושליטתו של לוכד-האיילים. נניח ואנחנו נעשה את מקום מגורינו בתחום הפתיון של לוכד-האיילים. אז, לאחר שנעשה זאת, נאכל מזון ללא פזיזות ומבלי ללכת אל הפתיון שהציב לוכד-האיילים. בעשותנו כך לא נהפוך מסוממים. מאחר ולא נהיה מסוממים, לוכד-האיילים לא יעשה בנו כל מה שהוא חפץ באמצעות הפתיון הזה.' וכך הם עשו.
  7. אך לוכד-האיילים וחבר רעיו חשבו כך: 'האיילים הללו מהעדר השלישי הם פיקחיים וערמומיים כמכשפים וקוסמים. הם אוכלים את הפתיון ששמנו מבלי שנדע כיצד הם באים והולכים. נניח ונקיף את הפתיון במשוכת נצרים במרחק גדול. אז יתכן ונראה את מקום מגוריו של העדר השלישי, היכן שהם הולכים ומתחבאים.' הם עשו כך וראו את מקום מגוריו של עדר האיילים השלישי, היכן שהלכו להתחבא. וכך גם האיילים מהעדר השלישי נכשלו בנסיונם להשתחרר מכוחו ושליטתו של לוכד-האיילים.

  8. כעת, האיילים מהעדר הרביעי העריכו את המצב באופן הבא: 'האיילים מהעדר הראשון, בעשותם כפי שנהגו ללא משנה זהירות, נכשלו בנסיונם להשתחרר מכוחותיו ושליטתו של לוכד-האיילים. האיילים מהעדר השני, לאחר שהעריכו את האופן שהאיילים מהעדר הראשון נכשלו ולאחר שתכננו ועשו כפי שנהגו עם משנה הזהירות ללכת ולגור ביערות הפרא, גם הם נכשלו בנסיונם להשתחרר מכוחו ושליטתו של לוכד-האיילים. והאיילים מהעדר השלישי, לאחר שהעריכו את האופן שהאיילים מהעדר השני נכשלו, ולאחר שתכננו ועשו כפי שעשו עם אמצעי הזהירות לעשות את מקום מגורם בתחום הפתיון של לוכד-האיילים, גם הם נכשלו בנסיונם להשתחרר מכוחו ושליטתו של לוכד-האיילים. נניח ונעשה את מקום מגורינו היכן שלוכד-האיילים וחבר רעיו לא יכולים ללכת. אז בעשותנו כך, נאכל מזון ללא פזיזות ומבלי ללכת אל הפתיון שלוכד-האיילים הציב. באופן זה לא נהפוך מסוממים.1 כאשר לא נהיה מסוממים, לא ניפול לחוסר זהירות. כאשר לא ניפול לחוסר זהירות, לוכד האיילים לא יעשה בנו כל מה שהוא חפץ בהסתמך על הפתיון הזה.' וכך הם עשו.
  9. אך לוכד-האיילים וחבר רעיו חשבו כך: 'האיילים הללו מהעדר הרביעי הם פקחיים וערמומיים כמכשפים וקוסמים. הם אוכלים את הפתיון ששמנו מבלי שנדע כיצד הם באים והולכים. נניח ונקיף את הפתיון במשוכת נצרים במרחק גדול. אז יתכן ונראה את מקום מגוריו של העדר הרביעי, היכן שהם הולכים ומתחבאים.' הם עשו כך אך לא ראו את מקום מגוריו של עדר האיילים הרביעי, היכן שהלכו להתחבא. אז לוכד-האיילים וחבר רעיו חשבו כך: 'אם נפחיד את עדר האיילים הרביעי, כאשר יהיו מפוחדים הם יזהירו אחרים, וכך כל עדרי האיילים ינטשו את הפתיון הזה ששמנו. נניח ונתייחס לעדר האיילים הרביעי באדישות.' הם עשו כך. ובאופן הזה האיילים מהעדר הרביעי השתחררו מכוחו ומשליטתו של לוכד-האיילים.

  10. נזירים, סיפרתי את המשל הזה על מנת להעביר משמעות. זוהי המשמעות: 'פתיון' הוא מונח לחמשת המיתרים של הנאות החושים. 'לוכד-האיילים' הוא מונח למָארַה, הרשע. 'חבר רעיו של לוכד-האיילים' הוא מונח לפמלייתו של מָארַה. 'עדר איילים' הוא מונח לפרושים וברהמינים.
  11. כעת, פרושים וברהמינים מהסוג הראשון אכלו מזון בפזיזות בהולכם ישר אל הפתיון והדברים החומריים של העולם שמָארַה הציב. בעשותם כך הם הפכו מסוממים. כאשר היו מסוממים, הפכו לא זהירים, כאשר היו פזיזים מָארַה עשה בהם כפי שחפץ בהסתמך על הפתיון הזה והדברים החומריים הללו שבעולם. באופן הזה הפרושים והברהמינים מהסוג הראשון נכשלו בנסיונם להשתחרר מכוחו ושליטתו של מָארַה. הפרושים והברהמינים הללו, אני אומר, הם בדיוק כמו האיילים מהעדר הראשון.
  12. כעת, הפרושים והברהמינים מהסוג השני העריכו את המצב באופן הבא: 'הפרושים והברהמינים הללו מהסוג הראשון, בעשותם כפי שעשו ללא אמצעי זהירות, נכשלו בנסיונם להשתחרר מכוחו ושליטתו של מָארַה. נניח ואנחנו נמנע לחלוטין מההנאה המפחידה הזאת, הבה נצא אל יערות הפרא ונחייה שם.' וכך עשו. שם הם היו אוכלים ירק, דוחן, אורז-פרא או שיירי-עור, או טחב, או אורז-סובין, או שאריות הקרום מאורז מורתח, או קמח סומסום, או עשב, גללי-פרות. הם חיו על שורשי-יער ופירות, הם ניזונו מפירות שנפלו.
  13. אך בחודש האחרון של העונה החמה כאשר העשב והמים נגמרו, גופם הצטמטם לידי כחישות קיצונית. עם זאת הם איבדו את כוחם ומרצם, כאשר איבדו את כוחם ומרצם, הם איבדו את חירות-התודעה,2 עם אובדן חירות-התודעה, הם שבו אל אותו פתיון שמָארַה שם ואותם דברים חומריים של העולם. הם אכלו מזון בפזיזות בהולכם ישר אליו. בעשותם כך הם הפכו מסוממים. כאשר היו מסוממים, הפכו לא זהירים, כאשר היו פזיזים מָארַה עשה בהם כפי שחפץ בהסתמך על הפתיון הזה והדברים החומריים הללו שבעולם. באופן הזה הפרושים והברהמינים מהסוג השני נכשלו בנסיונם להשתחרר מכוחו ושליטתו של מָארַה. הפרושים והברהמינים הללו, אני אומר, הם בדיוק כמו האיילים מהעדר השני.

  14. כעת, פרושים וברהמינים מהסוג השלישי העריכו את המצב באופן הבא: 'הפרושים והברהמינים הללו מהסוג הראשון, בעשותם כפי שעשו ללא אמצעי זהירות, נכשלו בנסיונם להשתחרר מכוחו ושליטתו של מָארַה. הפרושים והברהמינים הללו מהסוג השני, לאחר שהעריכו כיצד הפרושים והברהמינים מהסוג הראשון נכשלו, ואז תכננו ופעלו כפי שעשו עם אמצעי הזהירות של יציאה לחיות ביערות הפרא, גם הם נכשלו בנסיונם להשתחרר מכוחו ושליטתו של מָארַה. נניח ונעשה את מקום מגורינו בתחום הפתיון שמָארַה שם והדברים החומריים האלה של העולם. אז, לאחר שנעשה זאת, נאכל מזון ללא בפזיזות ומבלי ללכת ישר אל הפתיון שמָארַה שם והדברים החומריים של העולם. בעשותנו כך לא נהפוך מסוממים. בהיותנו לא מסוממים, לא נהפוך לא זהירים, כשלא נהיה פזיזים מָארַה לא יעשה בנו כל שהוא חפץ בהסתמך על הפתיון הזה והדברים החומריים הללו של העולם.' וכך הם עשו.
  15. אך אז הם החלו להחזיק בהשקפות כגון: 'העולם הוא נצחי' ו-'העולם אינו נצחי' ו-'העולם הוא סופי' ו-'העולם הוא אינסופי' ו-'רוח-החיים והגוף זהים' ו-'רוח-החיים היא דבר אחד והגוף הוא דבר אחר' ו-'לאחר המוות טַטְהָאגַטַה קיים' ו-'אחרי המוות טַטְהָאגַטַה לא קיים' ו-'אחרי המוות טַטְהָאגַטַה גם קיים וגם לא קיים' ו-'אחרי המוות טַטְהָאגַטַה אינו קיים ואינו לא קיים'3 כך הפרושים והברהמינים מהסוג השלישי נכשלו בנסיונם להשתחרר מכוחו ושליטתו של מָארַה. הפרושים והברהמינים הללו, אני אומר, הם בדיוק כמו האיילים מהעדר השלישי.

  16. כעת, פרושים וברהמינים מהסוג הרביעי העריכו את המצב באופן הבא: 'הפרושים והברהמינים הללו מהסוג הראשון, בעשותם כפי שעשו ללא אמצעי זהירות, נכשלו בנסיונם להשתחרר מכוחו ושליטתו של מָארַה. הפרושים והברהמינים הללו מהסוג השני, לאחר שהעריכו כיצד הפרושים והברהמינים מהסוג הראשון נכשלו, ואז תכננו ופעלו כפי שעשו עם אמצעי הזהירות של יציאה לחיות ביערות הפרא, גם הם נכשלו בנסיונם להשתחרר מכוחו ושליטתו של מָארַה. והפרושים והברהמינים הללו מהסוג השלישי, לאחר שהעריכו כיצד הפרושים והברהמינים מהסוג הראשון וגם הפרושים והברהמינים מהסוג השני נכשלו, ובתכנון ופעולה כפי שעשו עם אמצעי הזהירות של מגורים בטווח הפתיון שמָארַה שם והדברים החומריים של העולם, גם הם נכשלו בנסיונם להשתחרר מכוחו ושליטתו של מָארַה. נניח שנעשה את מקום מגורינו היכן שמָארַה ופמלייתו אינם יכולים להגיע. אז, לאחר שנעשה זאת, אנו נאכל אוכל ללא פזיזות ומבלי ללכת ישר אל הפתיון שמָארַה שם והדברים החומריים של העולם. בעשותנו כך לא נהפוך מסוממים. כאשר לא נהיה מסוממים, לא נהפוך לא זהירים, כשלא נהיה פזיזים מָארַה לא יעשה איתנו ככל שיחפוץ בהסתמך על הפתיון הזה והדברים החומריים הללו של העולם.' וכך הם עשו. וכך היה שהפרושים והברהמינים מהסוג הרביעי השתחררו מכוחו ושליטתו של מָארַה. הפרושים והברהמינים הללו, אני אומר, הם בדיוק כמו האיילים מהעדר הרביעי.
  17. ולהיכן מָארַה ופמלייתו לא יכולים להגיע? הנה, מנותק מהנאות חושים, מנותק ממצבי תודעה מזיקים, נזיר נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה הראשונה, המלווה ביישום ראשוני והחזקת התודעה, עם תחושות התעלות ושמחה עילאית הנובעות מהינתקות. על הנזיר הזה ניתן לומר שהוא עיוור את מָארַה, שהפך להיות בלתי נראה לרשע בשלילת ההזדמנות מעינו של מָארַה.4
  18. ובהמשך, עם התפוגגות היישום הראשוני והחזקת התודעה, נזיר נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה השנייה המלווה בשלווה פנימית וחד-נקודתיות, ובה התודעה חופשייה מיישום ראשוני והחזקת התודעה, ומכילה תחושות התעלות ושמחה עילאית הנולדות מריכוז. על הנזיר הזה ניתן לומר שהוא עיוור את מָארַה, שהפך להיות בלתי נראה לרשע בשלילת ההזדמנות מעינו של מָארַה.
  19. ובהמשך, עם התפוגגות השמחה העילאית, נזיר נותר באיזון-מנטלי, בקשב ובהבנה מלאה, וחווה בגופו את השמחה העילאית, ונכנס ושוהה בגְ'הָאנַה השלישית, אשר עליה אומרים האציליים: 'מאושר הוא החי בקשב ובאיזון-מנטלי'. על הנזיר הזה ניתן לומר שהוא עיוור את מָארַה, שהפך להיות בלתי נראה לרשע בשלילת ההזדמנות מעינו של מָארַה.
  20. בהמשך, עם זניחת הנאה וכאב, ונטישת שמחה ועצב קודמים, נזיר נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה הרביעית, נטולת ההנאה והכאב, ומטוהרת בקשב ובאיזון-מנטלי. על הנזיר הזה ניתן לומר שהוא עיוור את מָארַה, שהפך להיות בלתי נראה לרשע בשלילת ההזדמנות מעינו של מָארַה.
  21. ובהמשך, דרך התעלות מעבר לכל תפיסות של חומר, בהיעלמות התפיסות של רשמי-חושים, ובאי-תשומת-לב לתפיסת המגוון, במחשבה 'המרחב אינסופי' נזיר נכנס ושוהה בספירת אינסופיות המרחב. על הנזיר הזה ניתן לומר שהוא עיוור את מָארַה, שהפך להיות בלתי נראה לרשע בשלילת ההזדמנות מעינו של מָארַה.
  22. ובהמשך, דרך התעלות מעבר לספירת אינסופיות המרחב, במחשבה 'ההכרה אינסופית' נזיר נכנס ושוהה בספירת אינסופיות ההכרה. על הנזיר הזה ניתן לומר שהוא עיוור את מָארַה, שהפך להיות בלתי נראה לרשע בשלילת ההזדמנות מעינו של מָארַה.
  23. ובהמשך, דרך התעלות מעבר לספירת אינסופיות ההכרה, במחשבה 'אין דבר' נזיר נכנס ושוהה בספירת האין-דבר. על הנזיר הזה ניתן לומר שהוא עיוור את מָארַה, שהפך להיות בלתי נראה לרשע בשלילת ההזדמנות מעינו של מָארַה.
  24. ובהמשך, דרך התעלות מעבר לספירת האין-דבר, נזיר נכנס ושוהה בספירת הלא-תפיסה-ולא-חוסר-תפיסה. על הנזיר הזה ניתן לומר שהוא עיוור את מָארַה, שהפך להיות בלתי נראה לרשע בשלילת ההזדמנות מעינו של מָארַה.
  25. ובהמשך, דרך התעלות מעבר לספירת הלא-תפיסה-ולא-חוסר-תפיסה, הוא נכנס ושוהה בחדלון-התפיסה-וההרגשה. והתחלואים שלו מושמדים בכך שהוא רואה בחוכמה. על הנזיר הזה ניתן לומר שהוא עיוור את מָארַה, שהפך להיות בלתי נראה לרשע בשלילת ההזדמנות מעינו של מָארַה, ושצלח מעבר להיקשרות לעולם."5

 

כך אמר המכובד, והנזירים היו מרוצים ושמחים מדבריו.

 


1. מסוממים: מַדַה, mada.

2. חירות-התודעה: צֶ'טוֹ-וִימוּטִּי, cetovimutti. הפרשנות אומרת שהם איבדו את ההחלטה הנחושה שלהם לחיות ביערות-הפרא, או לחילופין שהם השיגו ואיבדו את שמונת ההישגים המדיטטיביים שהמונח הזה 'חירות-התודעה' מיוחס להם בדרך כלל.

3. אלו הן עשר ההשקפות הספקולטיביות האופיניות לסגפנים פילוסופים בתקופתו של הבּוּדְּהַה. כל אלה נדחו על ידי הבּוּדְּהַה כלא מחוברים עם יסודות החיים הרוחניים וכלא תורמים לשחרור מסבל. ראו סוטות 63 ו-72 בקובץ השיחות באורך בינוני.

4. הפרשנות מסבירה שההישגים המדיטטיביים של גְ'הָאנוֹת מגנים על הנזיר כיוון שמָארַה אינו יכול לראות כיצד תודעתו פועלת. אך החסינות הזאת מהשפעות של מָארַה הינה זמנית כל עוד הנזיר שוהה במצב הגְ'הָאנַה.

5. בהשמדת התחלואים הנזיר הופך בלתי נראה ובלתי נגיש למָארַה.