Māratajjanīya Sutta || מָארַה-טַגַּ׳נִייַה סוּטַּה
- כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה מַהָא מוֹגָּלָּאנַה בארץ בְּהַגַּה, סוּמְסוּמְאָרַגִירַה, בחורשת בְּהֶסַקַלָא, בפארק האיילים.
- ובכן, באותה עת המכובד מַהָא מוֹגַּלָּאנַה התהלך הלוך ושוב באוויר הפתוח. ובהזדמנות זו מָארַה הרשע נכנס לתוך הקרביים של בטנו של המכובד מַהָא מוֹגַּלָּאנַה. וכך המכובד מַהָא מוֹגַּלָּאנַה חשב לעצמו: ׳מדוע בטני כה כבדה? אפשר לחשוב שהיא מלאה שעועית.״ ואז הוא הפסיק את הליכתו ושב אל מגוריו, ושם התיישב במושב שהוכן עבורו.
- לאחר שהתיישב, הוא התבונן בתשומת לב בעצמו, וראה שמָארַה הרשע נכנס לתוך הקרביים של בטנו. כאשר ראה זאת, הוא אמר: ״צא החוצה, רשע! צא החוצה רשע! אל תטריד את הטַטְהָאגַטַה, אל תטריד את תלמידו של הטַטְהָאגַטַה, או שהדבר יוביל לפגע ולסבל שלך לטווח ארוך.״
- ואז מָארַה הרשע חשב: ׳הפרוש הזה לא מכיר אותי, הוא אינו רואה אותי כאשר הוא אומר זאת. אפילו מורו לא יכיר אותי כה מהר, אז כיצד התלמיד הזה יכיר אותי?״
- ואז המכובד מַהָא מוֹגַּלָּאנַה אמר: ״אפילו כך אני מכיר אותך, רשע. אל תחשוב: ׳הוא אינו מכיר אותי.׳ אתה מָארַה, הרשע. אתה חשבת כך, רשע: ׳הפרוש הזה לא מכיר אותי, הוא אינו רואה אותי כאשר הוא אומר זאת. אפילו מורו לא יכיר אותי כה מהר, אז כיצד התלמיד הזה יכיר אותי?׳״
- אז מָארַה הרשע חשב: ׳הפרוש מכיר אותי, הוא ראה אותי כשאמר זאת,״ ומייד הוא יצא דרך פיו של המכובד מַהָא מוֹגַּלָּאנַה ונעמד על יד מפתן הדלת.
- המכובד מַהָא מוֹגַּלָּאנַה ראה אותו עומד שם ואמר: ״אני רואה אותך גם שם, רשע. אל תחשוב: ׳הוא אינו רואה אותי.׳ אתה עומד על יד מפתן הדלת, רשע.
- קרה פעם, רשע, שאני הייתי מָארַה בשם דוּסִי, והייתה לי אחות בשם קָאלִי. אתה היית בנה, ולכן אתה היית אחייני.
- באותה עת הבּוּדְּהַה קַקוּסַנְדְהַה, מושלם וער בשלמות, הופיע בעולם. לבּוּדְּהַה המכובד קַקוּסַנְדְהַה, המושלם והער בשלמות, היה זוג מיוחד של תלמידים ראשיים בשם וִידְהוּרַה וסַנְגִ׳יבַה. מכל תלמידיו של הבּוּדְּהַה המכובד קַקוּסַנְדְהַה, המושלם והער בשלמות, לא היה אף אחד השווה למכובד וִידְהוּרַה בלימוד הדְהַמַּה. כך קרה שהמכובד וִידְהוּרַה קיבל את הכינוי ׳וִידְהוּרַה׳. והמכובד סַנְגִ׳יבַה, לאחר שהלך אל היער או למרגלות עץ או לבקתה ריקה, נכנס ללא קושי למצב של חידלון התפיסה וההרגשה.
- קרה פעם, רשע, שהמכובד סַנְגִ׳יבַה התיישב תחת עץ מסוים ונכנס למצב של חידלון התפיסה וההרגשה. כמה רועי בקר, רועי צאן, איכרים, וטיילים ראו את המכובד סַנְגִ׳יבַה יושב למרגלות העץ לאחר שנכנס למצב חידלון התפיסה וההכרה, והם חשבו: ׳זה מדהים, אנשים, זה מדהים! הפרוש הזה נפטר בעודו יושב. הבה נשרוף את גופתו.׳ ואז רועי הבקר, רועי הצאן, האיכרים, והטיילים אספו עשב, עצים, וגללי פרות, ולאחר שערמו אותם סביב גופו של המכובד סַנְגִ׳יבַה, הם הציתו אש והלכו לדרכם.
- ״כעת, רשע, לאחר שהלילה הסתיים, המכובד סַנְגִ׳יבַה יצא מהמצב המדיטטיבי. הוא ניער את גלימתו, ואז כשהגיע הבוקר הוא התלבש ולאחר שלקח את קערתו וגלימתו החיצונית, הוא הלך אל הכפר לסבב נדבות מזון. רועי הבקר, רועי הצאן, האיכרים, והטיילים ראו את המכובד סַנְגִ׳יבַה משוטט בחיפוש נדבות מזון, והם חשבו: ׳זה מדהים, אנשים, זה מופלא! הפרוש הזה שמת בעודו יושב שב לחיים!׳ וכך קיבל המכובד סַנְגִ׳יבַה את הכינוי ׳סַנְגִ׳יבַה׳.
- אז, הרשע, המָארַה דוּסִי, חשב כך: יש את הנזירים המוסריים הללו בעלי ההתנהגות הטובה, אך אינני יודע מהיכן הם באים ולאן הם הולכים. הבה אשתלט על הברהמינים בעלי-הבית ואומר להם: ׳בואו עכשיו והתעללו, השמיצו, גנו, והטרידו נזירים מוסריים בעלי התנהגות טובה. ואז אולי כאשר הם יתעללו, ישמיצו, יגנו, ויטרידו אותם משהו ישתנה בדעתם, וכך מָארַה דוּסִי ימצא הזדמנות.״
- ואז, רשע, המָארַה דוּסִי השתלט על הברהמינים בעלי-הבית, ואמר להם: ׳בואו עכשיו והתעללו, השמיצו, גנו, והטרידו נזירים מוסריים בעלי התנהגות טובה. ואז אולי כאשר הם יתעללו, ישמיצו, יגנו, ויטרידו אותם משהו ישתנה בדעתם, וכך מָארַה דוּסִי ימצא הזדמנות.׳ ואז, כאשר המָארַה דוּסִי השתלט על הברהמינים בעלי הבית, הם התעללו, השמיצו, גינו, והטרידו נזירים מוסריים בעלי התנהגות טובה כך: ׳הפרושים הקרחים האלה, צאצאי משפחת שחומים ובזויים מכפות רגליו של בַּנְדְהוּ הטוענים: ׳אנחנו מתרגלי מדיטציה, אנחנו מתרגלי מדיטציה!׳ ובכתפיים נפולות, ראש מטה וצולעים לגמרי, הם עושים מדיטציה, קדם-מדיטציה, פוסט-מדיטציה, תת-מדיטציה. כפי שינשוף על ענף שאורב לעכבר עושה מדיטציה, קדם-מדיטציה, פוסט-מדיטציה, תת-מדיטציה, או כפי שחתול אורב לעכבר בסמטה או בביוב או בפח אשפה, עושה מדיטציה, קדם-מדיטציה, פוסט-מדיטציה, תת-מדיטציה, או כפי שחמור ללא משא, עומד בפתח דלת או ליד פח אשפה או ביוב, עושה מדיטציה, קדם-מדיטציה, פוסט-מדיטציה, תת-מדיטציה, כך גם הפרושים הקרחים האלה, צאצאי משפחת שחומים ובזויים הטוענים: ׳אנחנו מתרגלי מדיטציה, אנחנו מתרגלי מדיטציה!׳ ובכתפיים נפולות, ראש מטה וצולעים לגמרי, הם עושים מדיטציה, קדם-מדיטציה, פוסט-מדיטציה, תת-מדיטציה.׳ כעת, רשע, באותה עת רוב בני האנוש, כאשר הם מתו, ולאחר התפרקות הגוף הם הופיעו מחדש, לאחר המוות, במישור אומללות, ביעד של יגון, בתופת, ואפילו בגיהינום.
- אז הבּוּדְּהַה המכובד קַקוּסַנְדְהַה, המושלם והער בשלמות, פנה אל הנזירים כך: ׳נזירים, המָארַה דוּסִי השתלט על הברהמינים בעלי-הבית ואמר להם: ׳בואו עכשיו והתעללו, השמיצו, גנו והטרידו נזירים מוסריים בעלי התנהגות טובה. ואז אולי כאשר הם יתעללו, ישמיצו, יגנו, ויטרידו אותם יתרחש שינוי בדעתם, וכך מָארַה דוּסִי ימצא הזדמנות.׳ בואו נזירים, חיו עם תודעה קורנת אהבה כלפי כיוון אחד, ואז כלפי השני, ואז כלפי השלישי, ואז כלפי הרביעי. כך כלפי מעלה, מטה, וסביב לכל עבר. לכל מקום, ובכל דרך. חיו עם תודעה קורנת חמלה כלפי כולם בעולם – בשפע, ברוחב לב, ללא גבולות, בלי שנאה, ובלי טינה. חיו עם תודעה קורנת אהבה כלפי כיוון אחד, ואז כלפי השני, ואז כלפי השלישי, ואז כלפי הרביעי. כך כלפי מעלה, מטה, וסביב לכל עבר. לכל מקום, ובכל דרך. חיו עם תודעה קורנת חמלה כלפי כולם בעולם – בשפע, ברוחב לב, ללא גבולות, בלי שנאה, ובלי טינה. חיו עם תודעה קורנת פירגון כלפי כיוון אחד, ואז כלפי השני, ואז כלפי השלישי, ואז כלפי הרביעי. כך כלפי מעלה, מטה, וסביב לכל עבר. לכל מקום, ובכל דרך. שהו עם תודעה קורנת פירגון כלפי כולם בעולם – בשפע, ברוחב לב, ללא גבולות, בלי שנאה, ובלי טינה. חיו עם תודעה קורנת שוויון-נפש כלפי כיוון אחד, ואז כלפי השני, ואז כלפי השלישי, ואז כלפי הרביעי. כך כלפי מעלה, מטה, וסביב לכל עבר. לכל מקום, ובכל דרך. חיו עם תודעה קורנת שוויון-נפש כלפי כולם בעולם – בשפע, ברוחב לב, ללא גבולות, בלי שנאה, ובלי טינה.
- כך, רשע, כאשר הנזירים הודרכו וזכו לעצה מהבּוּדְּהַה המכובד קַקוּסַנְדְהַה, המושלם והער בשלמות, אז, לאחר שהלכו אל היער או למרגלות עץ או לבקתה ריקה, הם שהו עם תודעה קורנת פירגון כלפי כולם בעולם – בשפע, ברוחב לב, ללא גבולות, בלי שנאה, ובלי טינה. חיו עם תודעה קורנת שוויון-נפש כלפי כיוון אחד, ואז כלפי השני, ואז כלפי השלישי, ואז כלפי הרביעי. כך כלפי מעלה, מטה, וסביב לכל עבר. לכל מקום, ובכל דרך. חיו עם תודעה קורנת שוויון-נפש כלפי כולם בעולם – בשפע, ברוחב לב, ללא גבולות, בלי שנאה, ובלי טינה.
- אז, רשע, המָארַה דוּסִי חשב כך: ׳על אף שאני פועל כפי שאני ופועל, עדיין אינני יודע מהיכן הנזירים המוסריים בעלי ההתנהגות הטובה מגיעים ולאן הם הולכים. אם כך אשתלט כעת על הברהמינים בעלי הבית, ואומר להם: ׳בואו כעת, כבדו, הוקירו, והראו הוקרה והערכה לנזירים המוסריים בעלי ההתנהגות הטובה, אז אולי, כאשר הם יקבלו כבוד, הוקרה והערכה על ידיכם, יתרחש שינוי כלשהו בתודעתם ואז מָארַה דוּסִי יוכל למצוא הזדמנות.׳
- אז, רשע, מָארַה דוּסִי השתלט על הברהמינים בעלי הבית הללו, ואמר להם: ״בואו כעת, כבדו, הוקירו, והראו הוקרה והערכה לנזירים המוסריים בעלי ההתנהגות הטובה, אז אולי, כאשר הם יקבלו כבוד, הוקרה וההערכה על ידיכם, יתרחש שינוי כלשהו בתודעתם ואז מָארַה דוּסִי יוכל למצוא הזדמנות.״ ואז כאשר המָארַה דוּסִי השתלט על הברהמינים בעלי הבית, הם כיבדו, הוקירו, והראו הוקרה והערכה לנזירים המוסריים בעלי ההתנהגות הטובה. ובכן, רשע, באותה עת מרבית בני האדם האלה, לאחר מותם, לאחר התפרקות הגוף, לאחר המוות, נולדו ביעדים של אושר, אפילו בעולמות שמיימיים.
- אז, רשע, הבּוּדְּהַה המכובד קַקוּסַנְדְהַה, המושלם והער בשלמות, פנה אל הנזירים כך: ׳נזירים, המָארַה דוּסִי השתלט על הברהמינים בעלי הבית, באומרו להם: ׳בואו כעת, כבדו, הוקירו, והראו הוקרה והערכה לנזירים המוסריים בעלי ההתנהגות הטובה, אז אולי, כאשר הם יקבלו כבוד, הוקרה וההערכה על ידיכם, יתרחש שינוי כלשהו בתודעתם ואז מָארַה דוּסִי יוכל למצוא הזדמנות.׳ בואו, נזירים, תרגלו התבוננות בזוהמת הגוף, תפיסת הדוחה בתזונה, תפיסה של התפכחות מכל העולם, התבוננות בארעיות של כל התופעות.׳
- אז, רשע, כאשר הנזירים האלה קיבלו את העצה וההוראות מהבּוּדְּהַה המכובד קַקוּסַנְדְהַה, המושלם והער בשלמות, הם הלכו אל היער או למרגלות עץ או לבקתה ריקה, ושם תרגלו התבוננות בזוהמת הגוף, התבוננות בדוחה שבתזונה, התבוננות בהתפכחות מכל העולם, והתבוננות בארעיות של כל התופעות.
- וכך כאשר הגיע הבוקר, הבּוּדְּהַה המכובד קַקוּסַנְדְהַה, המושלם והער בשלמות, התלבש, ולאחר שלקח את קערתו ואת גלימתו החיצונית, הלך אל הכפר לסבב נדבות מזון עם המכובד וִידְהוּרַה כעוזרו.
- אז המָארַה דוּסִי השתלט על ילד מסוים, ולאחר שהרים אבן, הוא השליך אותה על המכובד וִידְהוּרַה ופגע בראשו וגרם לחתך בראשו. בעוד דם זורם מראש הפצוע, המכובד וִידְהוּרַה עקב בצמוד מאחורי הבּוּדְּהַה המכובד קַקוּסַנְדְהַה, המושלם והער בשלמות. ואז הבּוּדְּהַה המכובד קַקוּסַנְדְהַה, המושלם והער בשלמות, הסתובב והביט בו במבט הפיל: ׳המָארַה דוּסִי הזה לא יודע גבולות.׳ ולאחר המבט הזה, רשע, המָארַה דוּסִי נפל מאותו מקום והופיע מחדש בגיהינום הגדול.
- ובכן, רשע, יש שלושה שמות לגיהינום הגדול: הגיהינום של ששת בסיסי המגע, הגיהינום של השיפודים והיתדות, והגיהינום שמורגש בעצמו. ואז, רשע, שומרי הגיהינום נגשו אלי ואמרו: ״אישי הטוב, כאשר יתד נפגשת עם יתד בליבך, אז תדע: ׳נצליתי בגיהינום אלף שנים.׳״
- במשך שנים רבות, רשע, במשך מאות רבות, במשך אלפים רבים, נצליתי בגיהינום הגדול הזה. במשך עשרת אלפים שנה בקצות הגיהינום הגדול הזה, וחוויתי את ההרגשה הזו המכונה הנביעה מבשלות. צורת גופי הייתה כשל אדם אנושי, רשע, אך ראשי היה בצורה של דג.
- למה ניתן להשוות את הגיהינום
בו דוּסִי ניצלה, תוקפו
של וִידְהוּרַה התלמיד
והברהמין קַקוּסַנְדְהַה?
יתדות פלדה, אפילו מאה,
כל אחד מהם סובל בנפרד
לאלו ניתן להשוות את הגיהינום
היכן שדוּסִי ניצלה, תוקפו
של וִידְהוּרַה התלמיד
והברהמין קַקוּסַנְדְהַה.
אפל, יש לך עוד זמן רב לסבול
בגלל שתקפת כזה נזיר,
תלמיד של הער
היודע עובדה זו באופן ישיר. - באמצע האוקיאנוס
יש מחוזות הקיימים זה עידנים
זורחים כספיר, בוהקים בלהט
של ברק בהיר מאיר,
היכן שרוקדות בנות-ים צבעוניות
במקצבים מורכבים וסבוכים.
אפל, יש לך עוד זמן רב לסבול
בגלל שתקפת כזה נזיר,
תלמיד של הער
היודע עובדה זו באופן ישיר. - אני מי שלאחר שהוכיח אותו
הבּוּדְּהַה הער בזכות עצמו,
טלטל את ארמונה של אימו של מִיגָארַה
בעזרת בהונו, בעוד המסדר צופה.
אפל, יש לך עוד זמן רב לסבול
בגלל שתקפת כזה נזיר,
תלמיד של הער
היודע עובדה זו באופן ישיר. - אני מי, שהפעיל באיתנות
עוצמות של כוחות על-גשמיים
טלטל את כל ארמון וֶגַ׳יַנְטַה
בעזרת בהונו להסית את הישויות השמיימיות.
אפל, יש לך עוד זמן רב לסבול
בגלל שתקפת כזה נזיר,
תלמיד של הער
היודע עובדה זו באופן ישיר.
- אני מי, שבארמון הזה,
העלה את השאלה הזו לסַקַּה:
׳האם אתה ידוע, חבר, מהו שחרור
מהרס מוחלט של השתוקקות?׳
ועל כך סַקַּה השיב אז
בכנות על השאלה אותה נשאל:
אפל, יש לך עוד זמן רב לסבול
בגלל שתקפת כזה נזיר,
תלמיד של הער
היודע עובדה זו באופן ישיר. - ׳אני מי שחשב להעלות
בפני בְּרַהְמָא את השאלה הזו
באולם סוּדְהַמַּה אשר בעולם השמיימי:
׳האם עדיין יש בך, חבר,
את ההשקפה השגויה שפעם קיבלת?
האם אתה רואה את הקרינה
הנפרשת מעבר לזו של עולם-הבְּרַהְמָא?
ובְּרַהְמָא השיב אז לשאלתי
בכנות ובאופן מסודר
׳אדוני, אין בי עוד
את ההשקפה השגויה שבה החזקתי פעם.
אכן אני רואה את הקרינה
הנפרשת מעבר לזו של עולם-הבְּרַהְמָא.
כיצד אוכל לטעון היום
שאני קבוע ונצחי?׳
אפל, יש לך עוד זמן רב לסבול
בגלל שתקפת כזה נזיר,
תלמיד של הער
היודע עובדה זו באופן ישיר. - אני מי, שבאמצעות השתחררות
נגע בפסגת הר סִינֶרוּ,
ביקר בחורשת פּוּבַּה-וִידֶהַנְס
וכל יצורים אנושיים החיים בעולם הזה.
אפל, יש לך עוד זמן רב לסבול
בגלל שתקפת כזה נזיר,
תלמיד של הער
היודע עובדה זו באופן ישיר. - ״מעולם לא נמצאה אש
שכוונתה, ׳תן לי לשרוף את הטיפש׳,
אך טיפש שתוקף אש
שורף את עצמו באמצעות מעשיו שלו.
כך גם איתך, הו מָארַה:
בתקיפה שלך את הטַטְהָאגַטַה,
כמו טיפש המשחק באש
רק שרפת את עצמך.
בתקיפה שלך את הטַטְהָאגַטַה,
יצרת מגרעות רבות.
רשע, האם אתה מדמיין
שהמעשים הרעים שלך לא יבשילו?
בעשותך כך, אתה עורם עוד רע
אשר יישמר לטווח ארוך, הו יוצר-הקץ!
מָארַה, התרחק מהבּוּדְּהַה,
הפסק להפעיל את תרגיליך השפלים על נזירים.״
כך ייסרו הנזירים את מָארַה
ביער הסבוך בְּהֶסַקַלָא
וכתוצאה מכך הרוח הקודרת
נעלמה שם בו ברגע.