Mahāvedalla Sutta || מַהָאוֶדַלַּה סוּטַּה
- כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה בחורשת גֶ׳טַה שבסָאבַטְּהִי, פארק אַנָאטְהִפִּינְדִיקַה.
- אז כאשר הגיע הערב, קם המכובד מַהָא קוֹטְּהִיקַה ממדיטציה, הלך אל המכובד סָארִיפּוּטַּה והחליף עמו ברכות. לאחר שהסתיימה שיחת הנימוסין, הוא התיישב במקום ראוי ואמר למכובד סָארִיפּוּטַּה:
״׳אדם אינו מבין בחוכמה, אדם אינו מבין בחוכמה׳, חבר, כך נאמר, ׳מי שאינו חכם.׳ ומה אדם אינו מבין בחוכמה? אדם אינו מבין בחוכמה: ׳זהו סבל׳ אדם אינו מבין בחוכמה: ׳זה מקור הסבל.׳ אדם אינו מבין בחוכמה: ׳זהו קץ הסבל.׳ אדם אינו מבין בחוכמה: ׳זוהי הדרך המובילה לקץ הסבל.׳ ׳אדם אינו מבין בחוכמה, אדם אינו מבין בחוכמה׳, חבר, לכן נאמר ׳מי שאינו חכם.׳״
באומרו ״טוב, חבר״, המכובד מַהָא קוֹטְּהִיקַה נהנה ושמח מדבריו של המכובד סָארִיפּוּטַּה. ואז שאל אותו שאלה נוספת:
- ״׳אדם חכם, אדם חכם׳, כך נאמר, חבר, ביחס למה הדבר הזה נאמר, ׳אדם חכם׳?״
״׳אדם מבין בחוכמה, אדם מבין בחוכמה׳, חבר, כך נאמר, ׳מי שהינו חכם.׳ ומה אדם מבין בחוכמה? אדם מבין בחוכמה: ׳זהו סבל׳ אדם מבין בחוכמה: ׳זה מקור הסבל.׳ אדם מבין בחוכמה: ׳זהו קץ הסבל.׳ אדם מבין בחוכמה: ׳זוהי הדרך המובילה לקץ הסבל.׳ ׳אדם מבין בחוכמה, אדם מבין בחוכמה׳, חבר, לכן נאמר ׳מי שהינו חכם.׳״
- ״׳הכרה, הכרה׳, כך נאמר, חבר, ביחס למה הדבר הזה נאמר, ׳הכרה׳?״
״׳היא מכירה, היא מכירה׳, חבר, לכן נאמר ׳הכרה׳. מה היא מכירה? היא מכירה ׳[זה] נעים׳, היא מכירה ׳[זה] כואב׳, היא מכירה ׳[זה] לא-נעים-ולא-כואב׳ ׳היא מכירה, היא מכירה׳, חבר, לכן נאמר ׳הכרה׳.
- ״חכמה והכרה, חבר – האם מצבים אלו מחוברים או מופרדים? והאם ניתן להפריד בין שני מצבים אלו על מנת לתאר את ההבדל ביניהם?״
״חוכמה והכרה, חבר – מצבים אלו מחוברים, לא נפרדים, ואין זה אפשרי להפריד בין שני מצבים אלה על מנת לתאר את ההבדל ביניהם. מאחר ומה שאדם מבין בחוכמה, זה מה שהוא מכיר, ומה שאדם מכיר זה מה שהוא מבין בחוכמה. לכן המצבים האלה מחוברים, לא נפרדים, ואין זה אפשרי להפריד ביניהם על מנת לתאר את ההבדל ביניהם.״
- ״מהו ההבדל, חבר, בין חוכמה והכרה, המצבים האלה שמחוברים ואינם נפרדים?״
״ההבדל, חבר, בין חוכמה והכרה, המצבים האלה שמחוברים ואינם נפרדים, הוא זה: חוכמה יש לפתח, את ההכרה יש להבין במלואה.״
- ״׳הרגשה, הרגשה׳, כך נאמר, חבר, ביחס למה הדבר הזה נאמר, ׳הרגשה׳?״
״זה מרגיש, זה מרגיש,״ חבר. לכן נאמר ׳הרגשה׳. מה היא מרגישה? היא מרגישה הנאה, היא מרגישה כאב, היא מרגישה לא-כאב- ולא-הנאה. ׳זה מרגיש, זה מרגיש׳, חבר, לכן נאמר ׳הרגשה׳.
- ״זיהוי, זיהוי׳, כך נאמר, חבר. ביחס למה נאמר ׳זיהוי׳?״
׳זה מזהה, זה מזהה׳, חבר. לכן נאמר ׳זיהוי׳. מה זה מזהה? זה מזהה כחול, זה מזהה צהוב, זה מזהה אדום וזה מזהה לבן. ׳זה מזהה, זה מזהה׳, חבר. לכן נאמר ׳זיהוי׳״.
- ״הרגשה, זיהוי, והכרה, חבר – האם המצבים הללו מחוברים או נפרדים? והאם זה אפשרי להפריד כל אחד מהמצבים האלה על מנת לתאר את ההבדל ביניהם?״
״הרגשה, זיהוי והכרה, חבר – המצבים האלה מחוברים, לא נפרדים, ואין זה אפשרי להפריד בין המצבים האלה על מנת לתאר את ההבדלים ביניהם. מאחר ומה שאדם מרגיש, זאת הוא מזהה, ומה שאדם מזהה, זה מה שהוא תופס בהכרה. לכן המצבים האלה מחוברים, לא נפרדים, ואין זה אפשרי להפריד בין המצבים האלה על מנת לתאר את ההבדל ביניהם.״
- ״חבר, מה ניתן לדעת על ידי הכרת-תודעה מטוהרת המשוחררת מחמש היכולות?״
״חבר, באמצעות הכרה-תודעה מטוהרת המשוחררת מחמש היכולות ניתן לדעת את בסיס אינסופיות המרחב כך: ׳מרחב הוא אינסופי׳. ניתן לדעת את בסיס אינסופיות ההכרה כך: ׳הכרה היא אינסופית׳. וניתן לדעת את בסיס האין-דבר כך: ׳אין דבר׳״
- ״חבר, כיצד אדם מבין מצב שניתן לדעת?״
״חבר, אדם מבין מצב שניתן לדעת באמצעות עין החוכמה.״
- ״חבר, מה תכלית החוכמה?״
״תכלית החוכמה, חבר, היא ידיעה ישירה, תכליתה [של ידיעה ישירה] היא הבנה מלאה, תכליתה [של הבנה מלאה] היא זניחה.״
- [294] ״חבר, כמה תנאים יש להופעת הבנה נכונה?״
״חבר, יש שני תנאים להופעת הבנה נכונה: קולו של אחר ותשומת לב נבונה. אלו שני התנאים להופעת הבנה נכונה.״
- ״חבר, בכמה גורמים הבנה נכונה נתמכת כאשר מתרחש שחרור התודעה לפרי שלו, שחרור התודעה לפרי וההטבה שלו, כאשר מתרחש שחרור באמצעות חוכמה לפרי שלו, שחרור באמצעות חוכמה לפרי וההטבה שלו?״
״חבר, הבנה נכונה נתמכת בחמישה גורמים כאשר מתרחש שחרור התודעה לפרי שלו, שחרור התודעה לפרי וההטבה שלו, כאשר מתרחש שחרור באמצעות חוכמה לפרי שלו, שחרור באמצעות חוכמה לפרי וההטבה שלו. הנה, חבר, הבנה נכונה נתמכת בהתנהגות נאותה, לימוד, שיח, שלווה ותובנה. הבנה נכונה נתמכת על ידי חמשת הגורמים הללו כאשר מתרחש שחרור התודעה לפרי שלו, שחרור התודעה לפרי וההטבה שלו, כאשר מתרחש שחרור באמצעות חוכמה לפרי שלו, שחרור באמצעות חוכמה לפרי וההטבה שלו.״
- ״חבר, כמה סוגים של יצורים חיים קיימים?״
״חבר, קיימים שלושת הסוגים הללו של יצורים חיים: יצור החי בעולמות החושים, יצור החי בעולמות החומר העדין, ויצור החי בעולמות האל-חומר.״
- ״חבר, כיצד מתרחשת היווצרות מחדש בעתיד של יצור חי?״
״חבר, יצירה מחדש בעתיד של יצור חי מתרחשת כתוצאה ממציאת הנאה בדבר כזה או אחר מצידם של היצורים החיים המסומאים בשל בורות וכבולים בהשתוקקות.״
- ״חבר, כיצד לא מתרחשת היווצרות מחדש בעתיד של יצור חי?״
״חבר, עם התפוגגות הבורות, עם הופעת ידיעה אמיתית ועם חידלון ההשתוקקות, לא מתרחשת היווצרות מחדש בעתיד של יצור חי.״
- ״חבר, מהי הגְ׳הָאנַה הראשונה?״
״הנה חבר, מבודד לגמרי מתענוגות חושים, מבודד ממצבים- מנטליים שליליים, נזיר נכנס ושוהה בגְ׳הָאנַה הראשונה, המלווה במחשבה-יזומה ומחשבה-לא-יזומה, עם תחושת התעלות ועונג הנולד מהינתקות. זו מכונה הגְ׳הָאנַה הראשונה.״
- חבר, כמה גורמים יש לגְ׳הָאנַה הראשונה?״
״חבר, לגְ׳הָאנַה הראשונה יש חמישה גורמים. הנה כאשר נזיר נכנס לגְ׳הָאנַה הראשונה, מתרחשת מחשבה-יזומה, מחשבה-לא- יזומה, תחושת התעלות, עונג ואחדות התודעה. כך יש לגְ׳הָאנַה הראשונה חמישה גורמים.
- ״חבר, כמה גורמים נזנחים בגְ׳הָאנַה הראשונה וכמה גורמים נרכשים?״
״חבר, בגְ׳הָאנַה הראשונה חמישה גורמים נזנחים וחמישה גורמים נרכשים. הנה, כאשר נזיר נכנס לגְ׳הָאנַה הראשונה, תאוות חושים נזנחת, טינה נזנחת, עייפות ועצלות נזנחות, חוסר שקט וחרטה נזנחים, וספק נזנח. ומתרחשת מחשבה-יזומה, מחשבה-לא-יזומה, תחושת התעלות, עונג ואחדות התודעה. כך בגְ׳הָאנַה הראשונה נזנחים חמישה גורמים וחמישה גורמים נרכשים.״
- ״חבר, לחמשת החושים האלה יש תחום נפרד, מרחב נפרד, והם אינם חווים את התחום או המרחב אחד של משנהו. כלומר, חוש העין (ראייה), חוש האוזן (שמיעה), חוש האף (ריח), חוש הלשון (טעם), וחוש הגוף (מישוש). כך חמשת החושים הללו, לכל אחד יש תחום נפרד, מרחב נפרד, והם אינם חווים את התחום או המרחב אחד של משנהו. מהו משכנם, מה חווה את תחומם ומרחבם?״
״חבר, חמשת החושים הללו לכל אחד יש תחום נפרד, מרחב נפרד, והם אינם חווים את התחום או המרחב אחד של משנהו. כלומר, חוש העין (ראייה), חוש האוזן (שמיעה), חוש האף (ריח), חוש הלשון (טעם), וחוש הגוף (מישוש). כך חמשת החושים הללו, לכל אחד יש תחום נפרד, מרחב נפרד, והם אינם חווים את התחום או המרחב אחד של משנהו. ולהם יש את התודעה כמשכנם, והתודעה היא שחווה את תחומם ומרחבם.״
- ״חבר, באשר לחמשת החושים הללו – כלומר, חוש הראייה, חוש השמיעה, חוש הריח, חוש הטעם, וחוש המישוש – במה חמשת החושים הללו תלויים?״
״חבר, באשר לחמשת החושים הללו – כלומר, חוש הראייה, חוש השמיעה, חוש הריח, חוש הטעם, וחוש המישוש – חמשת החושים הללו תלויים בקיום חיוניות.״
״חבר, במה קיום של חיוניות תלוי?״
״קיום של חיוניות תלוי בחום.״
״חבר, במה קיום של חום תלוי?״
״קיום של חום תלוי בחיוניות.״
״כרגע הבנו שהמכובד סָארִיפּוּטַּה אמר: ׳קיום חיוניות תלוי בחום׳, וכעת אנו מבינים שהוא אומר: ׳קיום של חום תלוי בחיוניות׳. כיצד יש להתיחס למשמעות האמירות הללו?״
״במקרה זה, חבר, אתן לך משל, מאחר וישנם אנשים חכמים המבינים משמעות של אמירה באמצעות משל. כפי שמנורת שמן בוערת, האור הקורן ממנה נצפה בתלות בלהבה שלה ולהבתה נצפית בתלות באור הקורן ממנה. כך גם חיוניות מתקיימת בתלות בחום וחום מתקיים בתלות בחיוניות.״
- ״חבר, האם הבניות חיוניות הן דברים שניתן לחוש אותם או שהבניות חיוניות הן דבר אחד ודברים שניתן לחוש דבר אחר?״
״הבניות חיוניות, חבר, אינן דברים שניתן לחוש. אם ההבניות החיוניות היו דברים שניתן לחוש אותן, אז נזיר שנכנס למצב של חידלון התפיסה וההרגשה לא היה יכול לצאת מהמצב הזה. מכיוון שההבניות החיוניות הינן דבר אחד ודברים שניתן להרגיש הן דבר שני, נזיר שנכנס למצב של חידלון התפיסה וההרגשה יכול לצאת ממנו.״
- ״חבר, כאשר הגוף חדל, אילו גורמים נזנחים ונפסקים, כך שהוא נותר מוטל חסר חיים כבול עץ?״
״חבר, כאשר הגוף הזה חדל משלושה גורמים – חיוניות, חום, והכרה – אז הוא נזנח ונפסק, נותר מוטל חסר חיים כבול עץ.״
- ״חבר, מה ההבדל בין מישהו מת, שתם זמנו, לבין נזיר שנכנס לחידלון התפיסה וההרגשה?״
״חבר, במקרה של מישהו מת, שתם זמנו, המצבים הגופניים שלו חדלו ושככו, המצבים המילוליים שלו חדלו ושככו, והמצבים המנטליים שלו חדלו ושככו, החיוניות שלו התכלתה, החום שלו התכלה, והחושים שלו התפרקו לחלוטין. במקרה של הנזיר שנכנס למצב של חידלון התפיסה וההרגשה, המצבים הגופניים שלו חדלו ושככו, המצבים המילוליים שלו חדלו ושככו, והמצבים המנטליים שלו חדלו ושככו, אך החיוניות שלו לא התכלתה, החום שלו לא התכלה, והחושים שלו הפכו צלולים באופן יוצא דופן. זהו ההבדל בין מישהו מת, שתם זמנו, לבין נזיר שנכנס למצב של חידלון התפיסה וההרגשה.״
- ״חבר, כמה גורמים יש להשגת שחרור התודעה שאינו-מכאיב- ואינו-נעים?״
״חבר, יש ארבעה גורמים להשגת שחרור התודעה שאינו-מכאיב- ואינו-נעים: הנה, עם זניחת תענוג וכאב, ועם התפוגגות הנאה וצער קודמים, נזיר נכנס ושוהה בגְ׳הָאנַה הרביעית, בה יש לא-כאב- ולא-עונג וקשב מטוהר בשל שוויון-נפש. אלו ארבעת הגורמים להשגת שחרור התודעה שאינו-מכאיב-ואינו-נעים.״
- ״חבר, כמה גורמים יש להשגת שחרור התודעה חסר הסימן?״
״חבר, יש שני גורמים להשגת שחרור התודעה חסר-הסימן: חוסר תשומת לב לכל הסימנים ומיקוד תשומת הלב באלמנט חסר-הסימן. אלו שני הגורמים להשגת שחרור התודעה חסר-הסימן.״
- ״חבר, כמה גורמים יש להישארות במצב שחרור התודעה חסר-הסימן?״
״חבר, ישנם שלושה גורמים להישארות במצב שחרור התודעה חסר-הסימן: חוסר תשומת לב לכל הסימנים, מיקוד תשומת הלב באלמנט חסר-הסימן, וקביעה מוקדמת [של משך ההישארות]. אלו שלושת הגורמים להישארות במצב של שחרור התודעה חסר-הסימן.״
- חבר, כמה גורמים יש ליציאה ממצב של שחרור התודעה חסר-הסימן?״
״חבר, ישנם שני גורמים ליציאה ממצב שחרור התודעה חסר-הסימן: הפניית תשומת הלב לכל הסימנים וחוסר תשומת לב לאלמנט חסר-הסימן. אלו שני הגורמים ליציאה ממצב שחרור התודעה חסר-הסימן.״
- ״חבר, שחרור התודעה חסר-הגבולות, שחרור התודעה באמצעות אין-דבר, שחרור התודעה דרך ריקות, ושחרור התודעה חסר-הסימן: האם המצבים הללו שונים במהותם ושונים בשמם, או שכולם זהים במהותם אך שונים בשמם?״
״חבר, שחרור התודעה חסר-הגבולות, שחרור התודעה באמצעות אין-דבר, שחרור התודעה דרך ריקות, ושחרור התודעה חסר-הסימן: ישנה דרך על פיה המצבים הללו שונים במהותם ושונים בשמם, וישנה דרך על פיה הם בעלי מהות אחת אך שונים בשם.
- ״מהי, חבר, הדרך על פיה המצבים הללו שונים במהותם ושונים בשמם? הנה נזיר החי עם תודעה ספוגה באהבה וקורן כלפי רבע אחד, וכך גם כלפי השני, וכך גם כלפי השלישי, וכך גם כלפי הרביעי, כך כלפי מעלה, מטה, ומסביב, ולכל מקום, כמו גם כלפי עצמו, הוא קורן כלפי כל העולמות עם תודעה ספוגה באהבה, שופעת, מרוממת, חסרת גבולות, ללא עוינות וללא טינה. הוא חי עם תודעה ספוגה בחמלה וקורן כלפי רבע אחד, וכך גם כלפי השני, וכך גם כלפי השלישי, וכך גם כלפי הרביעי, כך כלפי מעלה, מטה, ומסביב, ולכל מקום, כמו גם כלפי עצמו, הוא קורן כלפי כל העולמות עם תודעה ספוגה בחמלה, שופעת, מרוממת, חסרת גבולות, ללא עוינות וללא טינה. הוא חי עם תודעה ספוגה בפירגון וקורן כלפי רבע אחד, וכך גם כלפי השני, וכך גם כלפי השלישי, וכך גם כלפי הרביעי, כך כלפי מעלה, מטה, ומסביב, ולכל מקום, כמו גם כלפי עצמו, הוא קורן כלפי כל העולמות עם תודעה ספוגה בפירגון, שופעת, מרוממת, חסרת גבולות, ללא עוינות וללא טינה. הוא חי עם תודעה ספוגה בשוויון-נפש וקורן כלפי רבע אחד, וכך גם כלפי השני, וכך גם כלפי השלישי, וכך גם כלפי הרביעי, כך כלפי מעלה, מטה, ומסביב, ולכל מקום, כמו גם כלפי עצמו, הוא קורן כלפי כל העולמות עם תודעה ספוגה בשוויון-נפש, שופעת, מרוממת, חסרת גבולות, ללא עוינות וללא טינה. זה מכונה שחרור התודעה חסר-הגבולות.
- ומהו, חבר, שחרור התודעה דרך אין-דבר? הנה לאחר שהתעלה לחלוטין מעבר לבסיס אינסופיות ההכרה, תוך שהוא מודע ש׳אין דבר׳, נזיר נכנס ושוהה בבסיס האין-דבר. זה מכונה שחרור התודעה דרך אין-דבר.
- ומהו, חבר, שחרור התודעה דרך ריקות? הנה נזיר, לאחר שהלך אל היער או למרגלות עץ, או בקתה ריקה, מהרהר כך: ׳זה ריק מעצמיות או מה ששייך לעצמיות.׳ זה מכונה שחרור התודעה דרך ריקות.
- ומהו, חבר, שחרור התודעה חסר-הסימן? הנה, עם אי הפניית תשומת הלב לכל הסימנים, נזיר נכנס ושוהה בריכוז חסר-הסימן. זה מכונה שחרור התודעה חסר-הסימן. זוהי הדרך על פיה המצבים הללו שונים במהותם ושונים בשמם.
- ומהי, חבר, הדרך על פיה המצבים הללו זהים במהותם אך שונים רק בשמם? תאווה יוצרת אומדן, שנאה יוצרת אומדן, אשליה יוצרת אומדן. בנזיר שתחלואיו מושמדים, אלו נזנחו, נגדעו בשורשם, כמו גזע דקל כרות, גמורים לחלוטין כך שהם אינם נתונים עוד להופעה בעתיד. מכל סוגי שחרור התודעה חסרי הגבולות, שחרור התודעה הבלתי ניתן לערעור, נחשב כטוב ביותר. כך ששחרור התודעה הבלתי ניתן לערעור הינו נטול תאווה, נטול שנאה, ונטול אשליה.
- תאווה היא דבר, שנאה היא דבר, אשליה היא דבר. בנזיר אשר תחלואים מושמדים, אלו נזנחו, נגדעו בשורשם, כמו גזע דקל כרות, גמורים לחלוטין, כך שהם אינם נתונים עוד להופעה בעתיד. מכל סוגי שחרור התודעה דרך אין-דבר, שחרור התודעה הבלתי ניתן לערעור נחשב לטוב ביותר. כך ששחרור התודעה הבלתי ניתן לערעור הינו נטול תאווה, נטול שנאה, ונטול אשליה.
- תאווה יוצרת סימנים, שנאה יוצרת סימנים, אשליה יוצרת סימנים. בנזיר אשר תחלואיו מושמדים – אלו נזנחו, נגדעו בשורשם, כמו גזע דקל כרות, נגמרו לחלוטין, כך שהם אינם נתונים עוד להופעה בעתיד. מכל סוגי שחרור התודעה חסרי-הסימן, שחרור התודעה הבלתי ניתן לערעור נחשב לטוב ביותר. כך ששחרור התודעה הבלתי ניתן לערעור הינו נטול תאווה, נטול שנאה, ונטול אשליה. זוהי הדרך על פיה המצבים הללו זהים במהותם ושונים רק בשם.
כך אמר המכובד סָארִיפּוּטַּה. והמכובד מַהָא קוֹטְּהִיקַה היה מרוצה ושמח מדבריו של המכובד סָארִיפּוּטַּה.