השיחה עם אוּפָּאלִי (MN 56)

Upāli Sutta || אוּפָּאלִי סוּטַּה

  1. כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה בנָאלַנְדָא בחורשת המנגו של פָּאבָארִיקַה.
  2. באותה עת הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה התגורר בנָאלַנְדָא בחברת קבוצה גדול של נִיגַנטְהִים. אז, כאשר נִיגַנְטְהַה [בשם] דִיגְהַה טַפַּסִּי ערך סבב נדבות מזון בנָאלַנְדָא ושב ממנו, לאחר שסיים את ארוחתו הוא הלך אל חורשת המנגו של פָּאבָארִיקַה לראות את הבּוּדְּהַה. לאחר שהחליף עמו ברכות נימוסין, ולאחר ששיחת הנימוסין הסתיימה, הוא נעמד במקום ראוי. בעודו עומד שם, המכובד אמר לו: ״ישנם מושבים, טַפַּסִּי, שם אם תרצה.״
  3. כאשר הדבר נאמר, דִיגְהַה טַפַּסִּי לקח מושב נמוך והתיישב במקום ראוי. ואז המכובד שאל אותו: ״טַפַּסִּי, כמה סוגים של פעולה מתאר הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה לעשיית פעולות שליליות, לביצוע פעולות שליליות?״
    ״גוֹטַמַה ידידי, הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה אינו נוהג להשתמש במושג ׳פעולה, פעולה׳. הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה נוהג להשתמש במושג ׳מקל, מקל׳״
    ״אם כך, טַפַּסִּי, כמה סוגים של מקלות מתאר הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה לעשיית פעולות שליליות, לביצוע פעולות שליליות?״
    ״גוֹטַמַה ידידי, הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה מתאר שלושה סוגים של מקלות לעשיית פעולות שליליות, לביצוע פעולות שליליות, כלומר, המקל הגופני, המקל המילולי, והמקל המנטלי.״
    ״טַפַּסִּי, כיצד שונים הם המקל הגופני, המקל המילולי, והמקל המנטלי?״
    ״גוֹטַמַה ידידי, המקל הגופני הוא דבר אחד, המקל המילולי הוא דבר אחר, וכך גם המקל המנטלי הוא דבר נוסף אחר.״
    ״מבין שלושה סוגי המקלות הללו, טַפַּסִּי, אשר כך מובחנים ומנותחים, איזה סוג של מקל לעשיית פעולות שליליות, לביצוע פעולות שליליות, הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה מתאר ככזה שראוי לגנות אותו במידה הרבה ביותר: המקל הגופני, המקל המילולי, או המקל המנטלי?״
    מבין שלושת סוגי המקלות הללו, גוֹטַמַה ידידי, אשר כך מובחנים ומנותחים, הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה מתאר את המקל הגופני לעשיית פעולות שליליות, לביצוע פעולות שליליות, ככזה שראוי לגנות אותו במידה הרבה ביותר, ולא כל כך את המקל המילולי והמקל המנטלי.״
    ״האם אתה אומר המקל הגופני, טַפַּסִּי?״
    ״אני אומר המקל הגופני, גוֹטַמַה ידידי.״
    ״האם אתה אומר המקל הגופני, טַפַּסִּי?״
    ״אני אומר המקל הגופני, גוֹטַמַה ידידי.״
    ״האם אתה אומר המקל הגופני, טַפַּסִּי?״
    ״אני אומר המקל הגופני, גוֹטַמַה ידידי.״
    וכך המכובד גרם לנִיגַנְטְהַה דִיגְהַה טַפַּסִּי לחזור על הכרזתו שלוש פעמים.
  4. ואז הנִיגַנְטְהַה דִיגְהַה טַפַּסִּי שאל את המכובד: ״ואתה, גוֹטַמַה ידידי, כמה סוגים של מקלות אתה מתאר לעשיית פעולות שליליות, לביצוע פעולות שליליות?״
    ״טַפַּסִּי, הטַטְהָאגַטַה אינו נוהג להשתמש בתיאור ׳מקל, מקל׳. הטַטְהָאגַטַה נוהג להשתמש בתיאור ׳פעולה, פעולה׳.״
    ״אך, גוֹטַמַה ידידי, כמה סוגים של פעולות אתה מתאר לעשיית פעולות שליליות, לביצוע פעולות שליליות?״
    ״טַפַּסִּי, אני מתאר שלושה סוגים של פעולות לעשיית פעולות שליליות, לביצוע פעולות שליליות, כלומר: פעולות גופניות, פעולות מילוליות, ופעולות מנטליות.״
    ״כיצד, גוֹטַמַה ידידי, הן פעולות גופניות דבר אחד, פעולות מילוליות דבר נוסף, ופעולות מנטליות דבר נוסף?״
    ״פעולות גופניות הן דבר אחד, טַפַּסִּי, פעולות מילוליות הן דבר נוסף, ופעולות מנטליות הן דבר נוסף.״
    ״מבין שלושת סוגים אלו של פעולות, גוֹטַמַה ידידי, אשר כך מובחנים ומנותחים, את איזה סוג של פעולה לעשיית פעולות שליליות, לביצוע פעולות שליליות, אתה מתאר ככזה שראוי לגנות אותו במידה הרבה ביותר: פעולות גופניות, פעולות מילוליות, או פעולות מנטליות?״
    ״מבין שלושת הסוגים הללו של פעולות, טַפַּסִּי, אשר כך מובחנים ומנותחים, אני מתאר את הפעולות המנטליות ככאלה שראוי לגנות אותן במידה הרבה ביותר לעשיית פעולות שליליות, לביצוע פעולות שליליות.״
    ״האם אתה אומר פעולות מנטליות, גוֹטַמַה ידידי?״
    ״אני אומר פעולות מנטליות, טַפַּסִּי.״
    ״האם אתה אומר פעולות מנטליות, גוֹטַמַה ידידי?״
    ״אני אומר פעולות מנטליות, טַפַּסִּי.״
    ״האם אתה אומר פעולות מנטליות, גוֹטַמַה ידידי?״
    ״אני אומר פעולות מנטליות, טַפַּסִּי.״
    וכך הנִיגַנְטְהַה דִיגְהַה טַפַּסִּי גרם למכובד לחזור על הכרזתו שלוש פעמים, ולאחר מכן קם ממושבו והלך אל הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה.
  5. באותה עת הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה ישב יחד עם קבוצה גדולה של בעלי-בית מבָּאלַקַה שבראשם אוּפָּאלִי. הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה ראה את הנִיגַנְטְהַה דִיגְהַה טַפַּסִּי מגיע ממרחק ושאל אותו: ״מהיכן אתה מגיע כעת באמצע היום, טַפַּסִּי?״
    ״אני מגיע מהפרוש גוֹטַמַה, אדון נכבד.״
    ״האם ניהלת שיחה כלשהי עם הפרוש גוֹטַמַה, טַפַּסִּי?״
    ״ניהלתי שיחה כלשהי עם הפרוש גוֹטַמַה, אדון נכבד.״
    ״איזו מן שיחה ניהלת עמו, טַפַּסִּי?״
    ואז הנִיגַנְטְהַה דִיגְהַה טַפַּסִּי סיפר לנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה את כל תוכן השיחה שהייתה לו עם הבּוּדְּהַה.
  6. לאחר שהדבר נאמר, הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה אמר לו: ״טוב, טוב, טַפַּסִּי! הנִיגַנְטְהַה דִיגְהַה טַפַּסִּי השיב לפרוש גוֹטַמַה כמו תלמיד מלומד היטב אשר מבין את תורת מורו כהלכה. מה נחשב המקל המנטלי הטריוויאלי בהשוואה למקל הגופני הגס? לעומת זאת, המקל הגופני הוא כזה שראוי לגנות אותו במידה הרבה ביותר, ולא כל כך את המקל המילולי והמקל המנטלי.״
  7. לאחר שהדבר נאמר, בעל-הבית אוּפָּאלִי אמר לו: ״טוב, טוב, אדון נכבד, דִיגְהַה טַפַּסִּי! המכובד טַפַּסִּי השיב לפרוש גוֹטַמַה כמו תלמיד מלומד היטב אשר מבין את תורת מורו נכונה. מה נחשב המקל המנטלי הטריוויאלי בהשוואה למקל הגופני הגס? לעומת זאת, המקל הגופני הוא כזה שראוי לגנות אותו במידה הרבה ביותר, ולא כל כך את המקל המילולי והמקל המנטלי. כעת, אדון נכבד, אני אלך ואפריך את תורתו של הפרוש גוֹטַמַה בהתבסס על הטענה הזו. אם הפרוש גוֹטַמַה יטען מולי מה שהמכובד דִיגְהַה טַפַּסִּי גרם לו לטעון, אז, כפי שאדם חזק יכול לאחוז בשערו של אייל ארוך שיער ויכול למשוך אותו לכאן ולשם וסביב לכל עבר, כך גם בעימות מילולי אני אמשוך את הפרוש גוֹטַמַה לכאן ולשם וסביב לכל עבר. כפי שפועל חזק במבשלת שיכר יכול להשליך נפה גדולה אל תוך מיכל מים עמוק ותוך שהוא אוחז בפינותיה, יכול לגרור אותה לכאן ולשם וסביב לכל עבר, כך גם בעימות מילולי אני אגרור את הפרוש גוֹטַמַה לכאן ולשם וסביב לכל עבר. כפי שאחראי ערבוב חזק במבשלת שיכר יכול לקחת מסננת גדולה בפינותיה ולנער אותה מעלה ולנער אותה למעלה ולחבוט בה, כך גם בעימות מילולי אני אנער את הפרוש גוֹטַמַה לכאן ולשם וסביב לכל עבר. וכפי שפיל בן שישים יכול לטבול בבריכה עמוקה ולהנות ממשחק רחצת-קנבוס, כך גם אני איהנה מלשחק ברחצת-קנבוס עם הפרוש גוֹטַמַה. אדון נכבד, אני אלך ואפריך את תורתו של הפרוש גוֹטַמַה בהתבסס על הטענה הזו.״
    ״לך, בעל-בית, והתעמת עם תורתו של הפרוש גוֹטַמַה בהתבסס על הטענה הזו. אחרת אני אצטרך ללכת ולהפריך את תורתו של הפרוש גוֹטַמַה, או הנִיגַנְטְהַה דִיגְהַה טַפַּסִּי, או אתה בעצמך.״
  8. כאשר הדבר נאמר, הנִיגַנְטְהַה דִיגְהַה טַפַּסִּי אמר לנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה: ״אדון נכבד, אינני מסכים איתך שעל בעל-הבית אוּפָּאלִי לנסות להפריך את תורתו של הפרוש גוֹטַמַה. מאחר והפרוש גוֹטַמַה הוא מכשף ויודע כישוף המרה באמצעותו הוא ממיר תלמידים ממסורות אחרות.״
    ״זה בלתי אפשרי, טַפַּסִּי, אין זה יכול להיות שבעל-הבית אוּפָּאלִי יהפוך להיות תלמיד תחת הפרוש גוֹטַמַה. אך יתכן, יכול להיות, שהפרוש גוֹטַמַה יבוא להיות תלמיד תחת בעל-הבית אוּפָּאלִי. לך, בעל-בית, והפרך את תורתו של הפרוש גוֹטַמַה. אחרת אני אצטרך ללכת ולהפריך את תורתו של הפרוש גוֹטַמַה, או הנִיגַנְטְהַה דִיגְהַה טַפַּסִּי, או אתה בעצמך.״
    פעם שניה… ופעם שלישית, הנִיגַנְטְהַה דִיגְהַה טַפַּסִּי אמר לנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה: ״אדון נכבד, אינני מסכים איתך שעל בעל-הבית אוּפָּאלִי לנסות להפריך את תורתו של הפרוש גוֹטַמַה. מאחר והפרוש גוֹטַמַה הוא מכשף ויודע כישוף המרה באמצעותו הוא ממיר תלמידים ממסורות אחרות.״
    ״זה בלתי אפשרי, טַפַּסִּי, אין זה יכול להיות שבעל-הבית אוּפָּאלִי יהפוך להיות תלמיד תחת הפרוש גוֹטַמַה. אך יתכן, יכול להיות, שהפרוש גוֹטַמַה יבוא להיות תלמיד תחת בעל-הבית אוּפָּאלִי. לך, בעל-בית, והפרך את תורתו של הפרוש גוֹטַמַה. אחרת אני אצטרך ללכת ולהפריך את תורתו של הפרוש גוֹטַמַה, או הנִיגַנְטְהַה דִיגְהַה טַפַּסִּי, או אתה בעצמך.״
  9. ״כן, אדון נכבד״, השיב בעל-הבית אוּפָּאלִי והוא קם ממושבו, ולאחר שהביע כבוד כלפי הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה, תוך שהוא שומר אותו לימינו, עזב והלך אל המכובד בחורשת המנגו של פָּאבָארִיקַה. שם, לאחר שהביע כבוד כלפי הבּוּדְּהַה, התיישב במקום ראוי ושאל את המכובד:
    ״אדון נכבד, האם הנִיגַנְטְהַה דִיגְהַה טַפַּסִּי בא לכאן?״
    ״הנִיגַנְטְהַה דִיגְהַה טַפַּסִּי בא לכאן, בעל-בית.״
    ״אדון נכבד, האם ניהלת עמו שיחה כלשהי?״
    ״ניהלתי עמו שיחה כלשהי, בעל-בית.״
    ״אדון נכבד, כיצד הייתה השיחה שלך עמו?״
    ואז פירט המכובד לבעל-הבית אוּפָּאלִי את כל שיחתו עם הנִיגַנְטְהַה דִיגְהַה טַפַּסִּי.
  10. כאשר הדבר נאמר, בעל-הבית אוּפָּאלִי אמר למכובד: ״טוב, טוב, אדון נכבד, מצידו של טַפַּסִּי! הנִיגַנְטְהַה דִיגְהַה טַפַּסִּי השיב למכובד כמו תלמיד מלומד היטב אשר מבין את תורתו של מורו כהלכה. מה נחשב המקל המנטלי הטריוויאלי בהשוואה למקל הגופני הגס? לעומת זאת, המקל הגופני הוא כזה שמן הראוי לגנות אותו במידה הרבה ביותר, ולא כל כך את המקל המילולי והמקל המנטלי.״
    ״בעל-בית, אם תהיה מוכן להתדיין איתי על בסיס אמת, נוכל לנהל שיחה על העניין הזה.״
    ״אני אתדיין איתך על בסיס אמת, אדון נכבד, אז הבה ננהל שיחה על העניין הזה.״
  11. ״מה דעתך, בעל-בית? הנה נִיגַנטְהה כלשהו עלול להיות במצוקה, סובל, וחולה אנושות, והוא יסרב למים קרים וישתמש רק במים חמים. מכיוון שלא יקבל מים קרים, הוא עלול למות. ובכן, בעל-בית, היכן הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה יתאר את לידתו מחדש?״
    ״אדון נכבד, יש ישויות שמיימיות הנקראות ׳כבולות תודעה׳ הוא ייוולד בחברתם. מדוע? מכיוון שהוא מת בעודו כבול בתודעה.״
    ״בעל-בית, בעל-בית, שים לב לתשובתך! מה שאמרת כעת אינו תואם את מה שאמרת קודם, וכך גם מה שאמרת קודם אינו תואם את מה שאמרת כעת. ועדיין הצהרת: ׳אני אתדיין איתך על בסיס אמת, אדון נכבד, אז הבה ננהל שיחה על העניין הזה.׳״
    ״אדון נכבד, אף על פי שהמכובד דיבר כך, עדיין המקל הגופני הוא כזה שמן הראוי לגנות אותו במידה הרבה ביותר, ולא כל כך המקל המילולי והמקל המנטלי.״
  12. ״מה דעתך, בעל-בית? הנה נִיגַנְטְהַה כלשהו יכול להיות מרוסן מארבע בחינות: הוא מרוסן ביחס לכל מים, הוא בעל הימנעות מכל עשיית רע, הוא מנוקה בהימנעות מכל עשיית רע, הוא ספוג בהימנעות מכל עשיית רע – ועדיין כאשר הוא הולך ושב הוא גורם להשמדה של יצורים קטנים רבים. מה תהיה התוצאה שהנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה יתאר ביחס אליו?״
    ״אדון נכבד, הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה אינו מתאר את מה שנעשה שלא במכוון כדבר שיש לגנותו בחומרה.״
    ״אך אם מישהו עושה זאת בכוונת תחילה, בעל-בית?״
    ״במקרה זה, זהו דבר שיש לגנות אותו בחומרה, אדון נכבד.״
    ״אך תחת איזה [משלושת המקלות] הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה מתאר כוונה לפעולה, בעל-בית?״
    ״תחת המקל המנטלי, אדון נכבד.״
    ״בעל-בית, בעל-בית,ֿ שים לב לתשובתך! מה שאמרת כעת אינו תואם את מה שאמרת קודם, וכך גם מה שאמרת קודם אינו תואם את מה שאמרת כעת. ועדיין הצהרת: ׳אני אתדיין איתך על בסיס אמת, אדון נכבד, אז הבה ננהל שיחה על העניין הזה.׳״
    ״אדון נכבד, אף על פי שהמכובד דיבר כך, עדיין המקל הגופני הוא כזה שמן הראוי לגנות אותו במידה הרבה ביותר, ולא כל כך את המקל המילולי והמקל המנטלי.״
  13. ״מה דעתך, בעל-בית? נניח שאדם יגיע לכאן תוך שהוא מנופף בחרבו ויאמר: ׳ברגע אחד, בן רגע, אני אהפוך את כל היצורים החיים בעיר הזו נָאלַנְדָא לגוש בשר אחד, לערמת בשר אחת.׳ מה דעתך, בעל-בית, האם האיש הזה יהיה מסוגל לעשות זאת?״
    ״אדון נכבד, עשר, עשרים, שלושים, ארבעים, ואפילו חמישים אנשים לא יצליחו להפוך את כל היצורים החיים בעיר הזאת נָאלַנְדָא לגוש בשר אחד, לערמת בשר אחת, ברגע אחד, בן רגע, אז כיצד יוכל לעשות זאת אדם אחד בלבד?״
    ״מה דעתך, בעל-בית? נניח ופרוש כלשהו או ברהמין היה מגיע לכאן בעל כוחות על-גשמיים שהשיג שליטה בתודעה, והוא היה אומר כך: ׳אני אהפוך את העיר הזו נָאלַנְדָא לעפר באמצעות פעולה מנטלית אחת של כעס.׳ מה דעתך, בעל-בית, האם פרוש או ברהמין כזה יוכל לעשות זאת?״
    ״אדון נכבד, פרוש או ברהמין כזה, יצור חי על-אנושי, שהשיג שליטה בתודעה יוכל להפוך עשר, עשרים, שלושים, ארבעים, ואפילו חמישים ערים כמו נָאלַנְדָא לעפר באמצעות פעולה מנטלית אחת של כעס, אז מהי כבר נָאלַנְדָא אחת עבורו?״
    ״בעל-בית, בעל-בית, שים לב לתשובתך! מה שאמרת כעת אינו תואם את מה שאמרת קודם, וכך גם מה שאמרת קודם אינו תואם את מה שאמרת כעת. ועדיין הצהרת: ׳אני אתדיין איתך על בסיס אמת, אדון נכבד, אז הבה ננהל שיחה על העניין הזה.׳״
    ״אדון נכבד, אף על פי שהמכובד דיבר כך, עדיין המקל הגופני הוא כזה שמן הראוי לגנות אותו במידה הרבה ביותר, ולא כל כך את המקל המילולי והמקל המנטלי.״
  14. ״מה דעתך בעל-בית? האם שמעת כיצד היערות דַנְדַקַה, קָאלִינְגַה, מֶגְּ׳הַה, ומָאטַגְגַה הפכו ליערות?״
    ״כן, אדון נכבד.״
    ״כפי ששמעת זאת, כיצד הם הפכו ליערות?״
    ״אדון נכבד, שמעתי שהם הפכו ליערות באמצעות פעולה מנטלית של כעס של החכמים הקדמונים.״
    ״בעל-בית, בעל-בית, שים לב לתשובתך! מה שאמרת כעת אינו תואם את מה שאמרת קודם, וכך גם מה שאמרת קודם אינו תואם את מה שאמרת כעת. ועדיין הצהרת: ׳אני אתדיין איתך על בסיס אמת, אדון נכבד, אז הבה ננהל שיחה על העניין הזה.׳״
  15. ״אדון נכבד, הייתי מרוצה ומסופק כבר מהמשל הראשון של המכובד. ועדיין, חשבתי שאוכל להתנגד למכובד כך מאחר ורציתי לשמוע את תשובותיו המגוונות של המכובד לבעיה. מדהים, אדון נכבד! נפלא, אדון נכבד! הנזירים מזינים את עצמם רק במזון ראוי. אדון נכבד! הנזירים מזינים עצמם רק במזון חסר אשמה.
    מדהים אדון נכבד, מעולה! אדון גוֹטַמַה הפך את הדְהַמַּה לברורה בדרכים רבות, כאילו הוא יישר את מה שהיה הפוך, או גילה את מה שהיה חבוי, או הציג את הדרך למי שאבד, או החזיק מנורה באפילה עבור בעלי ראייה על מנת שיוכלו לראות צורות. אני שם את מבטחי באדון גוֹטַמַה, בדְהַמַּה, ובקהילת הנזירים. מהיום אנא שאדון גוֹטַמַה יזכור אותי כעוקב בעל-בית אשר שם בו את מבטחו לכל חייו.״
  16. ״בחן [את הדברים] היטב, בעל-בית. זה דבר טוב לאנשים ידועים כמוך לבחון דברים היטב.״
    ״אדון נכבד, אני אף יותר מרוצה ומסופק מכך שהמכובד אומר לי את זה. מאחר ומורים ממסורות אחרות, לאחר שקיבלו אותי כתלמידם, הסתובבו בכל העיר נָאלַנְדָא והכריזו: ׳בעל-הבית אוּפָּאלִי הפך להיות תלמיד תחתינו.׳ אך, בניגוד לכך, המכובד אומר לי: ׳בחן [את הדברים] היטב, בעל-בית. זה דבר טוב לאנשים ידועים כמוך לבחון דברים היטב.׳ אז בפעם השנייה, אדון נכבד, אני שם את מבטחי באדון גוֹטַמַה, בדְהַמַּה, ובקהילת הנזירים. מהיום אנא שאדון גוֹטַמַה יזכור אותי כעוקב בעל-בית אשר שם בו את מבטחו לכל חייו.״
  17. ״בעל-בית, משפחתך הייתה [עד כה] תומכת של הנִיגַנטְהים ועליך לשקול לתת להם נדבות מזון כאשר הם באים.״
    ״אדון נכבד, אני אף יותר מרוצה ומסופק מכך שהמכובד אומר לי את זה. אדון נכבד, שמעתי שהפרוש גוֹטַמַה אומר כך: ׳יש לתת מתנות ונדבות רק לי, אין לתת מתנות ונדבות לאחרים. יש לתת מתנות ונדבות לתלמידיי, אין לתת מתנות ונדבות לתלמידים אחרים. רק מה שניתן לי נושא פרי, לא מה שניתן לאחרים. רק מה שניתן לתלמידיי נושא פרי, לא מה שניתן לאחרים.׳ אך להיפך, המכובד מעודד אותי לתת מתנות ונדבות לנִיגַנטְהים. בכל אופן אנו כבר נדע את הזמן הנכון לכך, אדון נכבד. אז בפעם השלישית, אדון נכבד, אני שם את מבטחי באדון גוֹטַמַה, בדְהַמַּה, ובקהילת הנזירים. מהיום אנא שאדון גוֹטַמַה יזכור אותי כעוקב בעל-בית אשר שם בו את מבטחו לכל חייו.״
  18. ואז המכובד נתן לבעל-הבית אוּפָּאלִי הוראות מדורגות – כלומר, שיחה על נתינה, שיחה על התנהגות מוסרית, שיחה על העולמות השמיימיים. הוא הסביר את הסכנה, ההשחתה, והזיהום בהנאות חושים והברכה בפרישות. כאשר הוא ידע שתודעתו של בעל-הבית אוּפָּאלִי הייתה מוכנה, בעלת יכולת קליטה, חופשיה ממכשולים, במצב רוח מרומם, ובעלת אמון, הוא הציג בפניו את הלימוד המיוחד לבּוּדְּהוֹת: סבל, מקורו, קיצו, ואת הדרך. כפי שבגד נקי שכל כתמיו הוסרו סופג צבע במידה שווה, כך גם בעודו יושב שם הופיעה בבעל-הבית אוּפָּאלִי ראיית הדְהַמַּה הטהורה וחסרת הפגם: ׳כל שנתון ליצירה, נתון לחידלון.׳ ואז בעל-הבית אוּפָּאלִי ראה את הדְהַמַּה, הגשים את הדְהַמַּה, הבין את הדְהַמַּה, תפס את הדְהַמַּה. הוא צלח מעבר לספק, נפתר מהתסבוכת, השיג עוז רוח, והפך לעצמאי מאחרים בתורתו של המורה. ואז הוא אמר למכובד: ״כעת, אדון נכבד, עלינו ללכת. אנו עסוקים ויש לנו דברים רבים לעשות.״
    ״אתה רשאי ללכת, בעל-בית, על פי ראות עיניך.״
  19. אז אוּפָּאלִי, לאחר שנהנה ושמח מדבריו של המכובד, קם ממקומו, ולאחר שהביע כבוד כלפי הבּוּדְּהַה, תוך שהוא שומר אותו לימינו, עזב על מנת לחזור לביתו. ושם פנה אל שומר הסף במילים האלו: ״שומר סף, מהיום והלאה אני סוגר את דלתי בפני הנִיגַנטְהים והנִיגַנטְהִיות, ואני פותח את דלתי בפני הנזירים והנזירות של הבּוּדְּהַה, בפני הגברים העוקבים, ובפני הנשים העוקבות. אם נִיגַנְטְהַה כלשהו מגיע, אז אמור לו כך: ׳המתן, אדון נכבד, אל תכנס. מהיום והלאה בעל-הבית אוּפָּאלִי לומד תחת הפרוש גוֹטַמַה. הוא סגר את דלתו בפני הנִיגַנטְהים והנִיגַנטְהִיות, ופתח את דלתו בפני הנזירים והנזירות של הבּוּדְּהַה, בפני הגברים העוקבים, ובפני הנשים העוקבות. אדון נכבד, אם אתה חפץ בנדבות מזון, המתן כאן. יביאו אותם אליך לכאן.׳״
    ״כן, אדון נכבד״, השיב שומר הסף.
  20. הנִיגַנְטְהַה דִיגְהַה טַפַּסִּי שמע: ׳בעל-הבית אוּפָּאלִי הלך ללמוד תחת הפרוש גוֹטַמַה.׳ ואז הלך אל הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה ואמר לו: ״אדון נכבד, שמעתי כך: ׳בעל-הבית אוּפָּאלִי הלך ללמוד תחת הפרוש גוֹטַמַה.׳״
    ״זה בלתי אפשרי, טַפַּסִּי, אין זה יתכן שבעל-הבית אוּפָּאלִי ילך ללמוד תחת הפרוש גוֹטַמַה, אך יתכן שהפרוש גוֹטַמַה יבוא הנה ללמוד תחת בעל-הבית אוּפָּאלִי.״
    בפעם השנייה… ובפעם השלישית הנִיגַנְטְהַה דִיגְהַה טַפַּסִּי אמר לו: ״אדון נכבד, שמעתי כך: ׳בעל-הבית אוּפָּאלִי הלך ללמוד תחת הפרוש גוֹטַמַה.׳״
    ״זה בלתי אפשרי, טַפַּסִּי, אין זה יתכן שבעל-הבית אוּפָּאלִי ילך ללמוד תחת הפרוש גוֹטַמַה, אך יתכן שהפרוש גוֹטַמַה יבוא הנה ללמוד תחת בעל-הבית אוּפָּאלִי.״
    ״אדון נכבד, האם תרצה שאלך ואברר האם בעל-הבית אוּפָּאלִי הלך ללמוד תחת הפרוש גוֹטַמַה?״
    ״לך, טַפַּסִּי, וברר האם הוא הלך ללמוד תחת הפרוש גוֹטַמַה.״
  21. אז הנִיגַנְטְהַה דִיגְהַה טַפַּסִּי הלך אל ביתו של בעל-הבית אוּפָּאלִי. כאשר שומר הסף ראה אותו מגיע ממרחק הוא אמר לו: ״המתן, אדון נכבד, אל תכנס. מהיום והלאה בעל-הבית אוּפָּאלִי לומד תחת הפרוש גוֹטַמַה. הוא סגר את דלתו בפני הנִיגַנטְהים והנִיגַנטְהִיות, ופתח את דלתו בפני הנזירים והנזירות של הבּוּדְּהַה, בפני הגברים העוקבים, ובפני הנשים העוקבות. אדון נכבד, אם אתה חפץ בנדבות מזון, המתן כאן. יביאו אותם אליך לכאן.״
    ״אינני זקוק לנדבות מזון, חבר״, הוא אמר, פנה אחורה והלך אל הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה ואמר לו: ״אדון נכבד, זה ממש נכון שבעל-הבית אוּפָּאלִי הלך ללמוד תחת הפרוש גוֹטַמַה. אדון נכבד, לא קיבלת את דעתי כאשר אמרתי לך: ׳אדון נכבד, אינני מסכים איתך שעל בעל-הבית אוּפָּאלִי לנסות להפריך את תורתו של הפרוש גוֹטַמַה. מאחר והפרוש גוֹטַמַה הוא מכשף ויודע כישוף המרה באמצעותו הוא ממיר תלמידים מאמונות אחרות.׳ ועתה, אדון נכבד, העוקב שלך בעל-הבית אוּפָּאלִי הומר על ידי הפרוש גוֹטַמַה באמצעות כישוף ההמרה שלו!״
    ״זה בלתי אפשרי, טַפַּסִּי, אין זה יתכן שבעל-הבית אוּפָּאלִי ילך ללמוד תחת הפרוש גוֹטַמַה, אך לעומת זאת זה יתכן, יכול להיות, שהפרוש גוֹטַמַה יבוא הנה ללמוד תחת בעל-הבית אוּפָּאלִי.״
    פעם שניה… ופעם שלישית אמר הנִיגַנְטְהַה דִיגְהַה טַפַּסִּי לנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה: ״אדון נכבד, זה ממש נכון שבעל-הבית אוּפָּאלִי הלך ללמוד תחת הפרוש גוֹטַמַה… באמצעות כישוף ההמרה שלו!״
    ״זה בלתי אפשרי, טַפַּסִּי, לא יתכן שבעל-הבית אוּפָּאלִי ילך ללמוד תחת הפרוש גוֹטַמַה, אך לעומת זאת זה יתכן, יכול להיות, שהפרוש גוֹטַמַה יבוא הנה ללמוד תחת בעל-הבית אוּפָּאלִי. כעת אני אלך בעצמי לבדוק אם הוא הלך או לא הלך ללמוד תחת הפרוש גוֹטַמַה.״
  22. ואז הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה הלך עם קהל גדול של נִיגַנְטְהִים אל ביתו של בעל-הבית אוּפָּאלִי. כאשר שומר הסף ראה אותו מגיע ממרחק הוא אמר לו: ״המתן, אדון נכבד, אל תכנס. מהיום והלאה בעל-הבית אוּפָּאלִי לומד תחת הפרוש גוֹטַמַה. הוא סגר את דלתו בפני הנִיגַנטְהים והנִיגַנטְהִיות, ופתח את דלתו בפני הנזירים והנזירות של הבּוּדְּהַה, בפני הגברים העוקבים, ובפני הנשים העוקבות. אדון נכבד, אם אתה חפץ בנדבות מזון, המתן כאן. יביאו אותם אליך לכאן.״
    ״שומר סף יקר, לך אל בעל-הבית אוּפָּאלִי ואמור לו: ׳אדון נכבד, הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה עומד בשער החיצוני מלווה בקהל גדול של נִיגַנְטְהִים. הוא מעוניין לראותך.׳״
    ״כן, אדון נכבד״, הוא השיב והלך אל בעל-הבית אוּפָּאלִי ואמר לו: ״אדון נכבד, הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה עומד בשער החיצוני מלווה בקהל גדול של נִיגַנְטְהִים. הוא מעוניין לראותך.״
    ״במקרה זה, שומר סף יקר, הכן מושבים באולם הדלת המרכזית.״
    ״כן, אדון נכבד״, הוא השיב ולאחר שדאג להכנת מושבים באולם הדלת המרכזית, הוא שב אל בעל-הבית אוּפָּאלִי ואמר לו: ״אדון נכבד, המושבים הוכנו באולם הדלת המרכזית. תוכל לבוא לפי ראות עיניך.״
  23. וכך בעל-הבית אוּפָּאלִי הלך אל אולם הדלת המרכזית וישב על המושב הגבוה ביותר, הטוב ביותר, המרכזי, המצוין מכולם. ואז אמר לשומר הסף: ״כעת, שומר סף יקר, לך אל הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה ואמור לו: ׳אדון נכבד, בעל-הבית אוּפָּאלִי אומר: ׳הכנס, אדון נכבד, אם כך רצונך.׳׳״
    ״כן, אדון נכבד״, הוא השיב והלך אל הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה ואמר לו: ׳אדון נכבד, בעל-הבית אוּפָּאלִי אומר: ׳הכנס, אדון נכבד, אם כך רצונך.׳״
    ואז הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה הלך עם הקהל הגדול של הנִיגַנְטְהִים אל אולם הדלת המרכזית.
  24. קודם לכן, כאשר בעל-הבית אוּפָּאלִי היה רואה את הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה מגיע ממרחק, הוא נהג לצאת אליו ולפגוש אותו, היה דואג לנקות את המושב הגבוה ביותר, הטוב ביותר, המרכזי, והמצוין ביותר באמצעות הגלימה החיצונית, ולאחר שהיה מסדר ומארגן את סביבתו היה מושיב אותו שם. אך כעת, בעודו יושב בעצמו על המושב הגבוה ביותר, הטוב ביותר, המרכזי, והמצויין ביותר, אמר לנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה: ״אדון נכבד, יש מושבים, אנא שב לפי רצונך.״
  25. כאשר הדבר נאמר, הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה אמר: ״בעל-בית, יצאת מדעתך, אתה מתנהג כמו טיפש. הרי אמרת: ׳אדון נכבד, אני אלך ואפריך את תורתו של הפרוש גוֹטַמַה׳, ועתה חזרת שבוי ברשת תורתו. בדיוק כפי שמישהו היה הולך לסרס מישהו וחוזר מסורס בעצמו, או בדיוק כפי שאדם היה הולך להוציא למישהו את העיניים והיה חוזר כשעיניו שלו הוצאו – כך גם אתה, בעל-בית יצאת באמירה: ׳אדון נכבד, אני אלך ואפריך את תורתו של הפרוש גוֹטַמַה׳ ועתה חזרת שבוי ברשת תורתו. בעל-בית, אתה הומרת על ידי הפרוש גוֹטַמַה באמצעות כישוף ההמרה שלו!״
  26. ״מבורך הוא כישוף ההמרה הזה, אדון נכבד, מעולה הוא כישוף ההמרה הזה, אדון נכבד, אם קרוביי האהובים ומכריי היו מומרים באמצעות ההמרה הזו, היה הדבר מוביל לטובתם ואושרם של קרוביי האהובים ומכריי לטווח ארוך. אם כל הלוחמים-האצילים היו מומרים על ידי ההמרה הזו, היה הדבר מוביל לטובתם ואושרם של הלוחמים-האצילים לטווח ארוך. אם כל הברהמינים היו מומרים על ידי ההמרה הזו, היה הדבר מוביל לטובתם ואושרם של הברהמינים לטווח ארוך. אם כל הפועלים היו מומרים על ידי ההמרה הזו, היה הדבר מוביל לטובתם ואושרם של הפועלים לטווח ארוך. אם העולם הזה על הישויות השמיימיות, המארות, והבְּרַהְמוֹת שבו, הדור הזה על הפרושים, הברהמינים, הנסיכים והאנשים, היו מומרים על ידי ההמרה הזו, היה הדבר מוביל לטובתו ואושרו של העולם הזה לטווח ארוך. בעניין זה, אדון נכבד, אתן לך משל. מאחר ויש אנשים חכמים המבינים את משמעותה של אמירה באמצעות משל.
  27. אדון נכבד, היה פעם ברהמין זקן, קשיש, בא בימים, והייתה לו אישה ברהמינית צעירה שהייתה הרה וזמן הלידה היה קרוב. והיא אמרה לו: ׳לך, ברהמין, וקנה קוף צעיר בשוק והבא לי אותו כחיית מחמד לילדי.׳ והוא השיב: ׳המתיני, גבירתי, עד שתלדי את הילד. אם תלדי בן, אז אלך אל השוק ואקנה קוף זכר צעיר ואביא לך אותו כחיית מחמד לילדך הקטן. אך אם תלדי בת, אז אלך אל השוק ואקנה קופה נקבה ואביא לך אותה כחיית מחמד לבתך הקטנה.׳ פעם שניה היא ביקשה ממנו את אותה בקשה וקיבלה את אותה תשובה. ופעם שלישית היא ביקשה ממנו את אותה בקשה וקיבלה את אותה תשובה. אז, מאחר וליבו היה כבול אליה באהבה, הוא הלך אל השוק, קנה קוף זכר צעיר, הביא אותו אתו בחזרה ואמר לה: ׳קניתי את הקוף הזכר הצעיר הזה בשוק והבאתי אותו כחיית מחמד לילדך.׳ ואז היא אמרה לו: ׳לך, ברהמין, וקח את הקוף הזכר הצעיר הזה אל רַטַּפָּאנִי, בנו של הצבע ואמור לו: ׳רַטַּפָּאנִי היקר, אני מעוניין שתצבע את [פרוותו של] הקוף הזכר הצעיר הזה בצבע המכונה משחה-צהובה, ותעסה אותה שוב ושוב, ותיישר אותה מכל הצדדים.׳ ואז, מאחר וליבו היה כבול אליה באהבה, הוא לקח את הקוף הזכר הצעיר אל רַטַּפָּאנִי בנו של הצבע ואמר לו: ׳רַטַּפָּאנִי היקר, אני מעוניין שתצבע את [פרוותו של] הקוף הזכר הצעיר הזה בצבע המכונה משחה-צהובה, ותעסה אותה שוב ושוב, ותיישר אותה מכל הצדדים.׳ רַטַּפָּאנִי בנו של הצבע אמר לו: ׳אדון נכבד, [פרוותו של] הקוף הזכר הצעיר הזה תוכל להיצבע אך לא לעבור עיסוי או יישור.׳ כך גם, אדון נכבד, התורה של הנִיגַנְטְהים השוטים תעניק הנאה לטיפשים אך לא לחכמים, והיא לא תוכל לעמוד במבחן או ביישור.
    אז, אדון נכבד, בפעם אחרת הברהמין ההוא לקח זוג בדים חדשים אל רַטַּפָּאנִי בנו של הצבע ואמר לו: ׳רַטַּפָּאנִי היקר, אני מעוניין שתצבע את זוג הבדים החדשים האלה בצבע המכונה משחה-צהובה, לוש אותם שוב ושוב, ויישר אותם משני הצדדים. רַטַּפָּאנִי בנו של הצבע אמר לו: ׳אדון נכבד, זוג הבדים החדשים האלה יוכלו להיצבע ולעבור לישה ויישור.׳ כך גם, אדון נכבד, התורה של הבּוּדְּהַה הזה, המושלם וער בשלמות, תעניק הנאה לחכמים אך לא לטיפשים, והיא תעמוד במבחן וביישור.״
  28. ״בעל-בית, הציבור והמלך מכירים אותך כך: ׳בעל-הבית אוּפָּאלִי הוא תלמידו של הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה.׳ כתלמיד של מי עלינו לקבל אותך?״
    כאשר נאמר הדבר, בעל-הבית אוּפָּאלִי קם ממושבו, ולאחר שסידר את גלימתו העליונה על כתף אחת, הוא הושיט את ידיו במחוות כבוד בכיוונו של הבּוּדְּהַה ואמר לנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה:
  29. ״במקרה זה, אדון נכבד, הקשב למי אני תלמיד:

    הוא החכם שהסיר אשליה,
    זנח את פראות הלב, מנצח הקרב.
    הוא אינו יודע צער, בעל תודעה מאוזנת לחלוטין,
    בוגר בהתנהגות מוסרית, בעל חוכמה נעלה.
    הוא מעבר לכל פיתוי, חסר כתם,
    המכובד הוא, ואני תלמידו.

    חופשי מבלבול, הוא חי מסופק,
    דוחה בשאט נפש הישגים ארציים, מיכל של שמחה.
    בן אנוש אשר סיים את מטלת הפרוש,
    אדם החי בגופו האחרון.
    הוא חסר רבב וחסר כל פגם מכל וכל:
    המכובד הוא, ואני תלמידו.

    הוא חופשי מספק ונבון,
    המורה והמדריך הנעלה.
    אף אחד לא יכול לעלות על תכונותיו הקורנות.
    חסר היסוס, הוא המאיר.
    לאחר שגדע יוהרה, הוא הגיבור:
    המכובד הוא, ואני תלמידו.

    מנהיג העדר, לא ניתן למדידה,
    עומקו בלתי ניתן לתפיסה, הוא השיג את הדממה.
    מעניק ביטחון, בעל ידיעה,
    הוא עומד בדְהַמַּה, מרוסן פנימית.
    לאחר שהתגבר על כל כבילה, הוא משוחרר:
    המכובד הוא, ואני תלמידו.

    בעל הניבים חסר הרבב, חי במרחבים מרוחקים,
    עם שלשלאות מנופצות לגמרי, חופשי לחלוטין.
    מיומן בשיח, מלא חוכמה,
    ניסו מורד, הוא אינו מתאווה עוד.
    לאחר שאילף את עצמו, הוא אינו מתרבה עוד:
    המכובד הוא, ואני תלמידו.

    הטוב בין החוזים, ללא תוכנית מתעתעת,
    השיג את הידע המשולש, הגשים רוחניות.
    ליבו מטוהר, מומחה בשיח,
    הוא חי תמיד בשלווה, מוצא הידע.
    הראשון בין הנותנים, הוא תמיד בעל יכולת:
    המכובד הוא, ואני תלמידו.

    הוא האצילי, מפותח בתודעתו,
    הוא שהשיג את המטרה והציג את האמת.
    בעל קשב ותובנה חודרת,
    הוא אינו נשען קדימה או אחורה.
    חופשי מהפרעות, השיג מומחיות מוחלטת:
    המכובד הוא, ואני תלמידו.

    הוא הלך כפי שצריך וחי במדיטציה,
    חסר זיהום מבפנים, מושלם בטוהר.
    הוא עצמאי וחסר כל פחד,
    חי בבדידות, הגיע לפסגה.
    לאחר שצלח מעבר, הוא מוביל אותנו לגדה השנייה:
    המכובד הוא, ואני תלמידו.

    בעל רוגע נעלה, עם חוכמה נרחבת,
    אדם בעל חוכמה עצומה, חסר כל חמדנות.
    הוא הטַטְהָאגַטַה, הוא הנעלה,
    האדם שאין כמותו, שאין שווה לו.
    הוא נועז, הוא מיומן בכל:
    המכובד הוא, ואני תלמידו.

    הוא הביס את ההשתוקקות והפך לער,
    נקי מכל אדי רתיחה, חסר זיהום לחלוטין.
    הראוי ביותר למתנות, העוצמתי ביותר מבין כל הישויות. 
    המושלם מכל האנשים, מעבר לכל אומדן.
    העצום ביותר בהדרו, שהשיג את פסגת התהילה:
    המכובד הוא, ואני תלמידו.״
  30. ״בעל-בית, מתי המצאת את חיבור ההלל הזה לכבודו של הפרוש גוֹטַמַה?״
    ״אדון נכבד, נניח והייתה ערימה ענקית של פרחים מסוגים שונים, ואז יוצר-זרים פיקח או שולייתו היו טווים אותם לזר מלא צבעים, כך גם, אדון נכבד, לבּוּדְּהַה יש תכונות רבות ראויות לשבח, מאות רבות של תכונות ראויות לשבח. מי, אדון נכבד, לא יהלל את הראוי לשבח?״
  31. ואז, מאחר והנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה לא יכל לסבול עוד את הכבוד שנעשה כלפי הבּוּדְּהַה, דם חם פרץ מפיו בו ברגע.