חלק IV
הפוטנציאל שלנו לגדילה

טבע הבודהה:
טוב לבנו הטבעי

ראינו שמצבנו הוא מצב של בעיות חוזרות ונשנות. אף קבענו את הסיבות לכך: בורות, הרגשות העוכרים הנובעים ממנה, והפעולות שהמניע להן הוא הרגשות העוכרים. כעת, אפשר ונתהה, "האם יתכן ואנשים מבולבלים, שנאחזים וכועסים יגשימו הארה אי פעם? האם יש דרך לצאת מהקיום המחזורי? אם כן, מהי"?
כן, ניתן לשחרר את עצמנו מהמעגל של הבעיות החוזרות והנשנות. ביכולתנו להגשים מצב של שלום ושמחה מתמשכים, בו נוכל לנצל את כל תכונותינו הטובות לתועלת הזולת. הדבר אפשרי כיוון שיש בנו את טבע הבודהה, טוב לבנו שאינו ניתן להשמדה. בנוסף, יש לנו חיי אנוש יקרים, המאפשרים לנו את ההזדמנות להגשים את טבע הבודהה שלנו. אלה הנושאים של שני הפרקים הבאים.
האם אי פעם עמדת על הר והסתכלת על שמיים צלולים וריקים לחלוטין? הרגשת המרחב, השלווה והבהירות מעוררת כבוד והשראה. אך כאשר אנו מציצים מעלה לשמיים ממרכז העיר, המראה מוגבל על ידי הבניינים הגבוהים סביבנו, ואין ביכולתנו לראות את השמיים בגלל העננים והזיהום המסתירים אותם. מנקודת המבט של השמיים, דבר לא השתנה. השמיים עדיין טהורים, ריקים, ומלאים באור. אך אין ביכולתנו לראות זאת; השקפתנו צרה, והשמיים מוסתרים על ידי עננים וערפיח.
טבע תודעתנו דומה. בטבעה המוחלט, תודעתנו טהורה וללא רבב. העננים המונעים מבעדנו לראות את הטבע האמיתי של התודעה, הם הרגשות העוכרים, כגון היאחזות, כעס ובורות, כמו גם העקבות של הפעולות שנעשו תחת השפעתן.
השמיים והעננים אינם אותם ההוויה. הם אינם מאוחדים ללא היכולת להפריד ביניהם. העננים והזיהום הם מערפלים זמניים, שניתן להפיג, ולגלות את השמיים הצלולים והריקים. בדומה, הרגשות העוכרים, והעקבות של הפעולות שנוצרו על ידיהם, אינם הטבע המוחלט של התודעה. ניתן לטהר ולבטל אותם לעד, ובכך לאפשר לנו לראות ולהתאחד עם טבענו הנרחב.
כיצד נדע שהרגשות העוכרים והעקבות של מעשינו אינם טבע התודעה? אם כעס, לדוגמה, היה טבע התודעה, תמיד היינו כועסים. אך המצב שונה: הכעס שלנו בא והולך. אף העקבות הקרמתיות שלנו אינן טבע התודעה, כיוון שניתן לטהר ולהסיר אותן.
האם ניתן לחסל את כעסנו לעד? כן, הדבר אפשרי, כיוון שכעס הוא תודעה כוזבת, גישה המבוססת על תפיסה מוטעית. כעס נובע מכך שאנו משליכים תכונות שליליות על אנשים ודברים. אנו מפרשים מצבים באופן מוטעה, כך שנדמה שהם מזיקים לנו. בגלל שאנו שקועים בהשלכות שלנו לגבי אחרים, אנו מחליפים את תכונותיהם בהשלכותינו, וכועסים על מה שאנו עצמנו הלבשנו עליהם. הטרגדיה היא, שאיננו מודעים לתהליך הזה, ובשוגג מאמינים שהאדם גס-הרוח והבלתי מתחשב שאנו רואים, באמת קיים.
על ידי פיתוח החכמה, נלמד להכיר בכך שאויב חיצוני הוא השלכה מופרזת של התודעה המוטעית שלנו עצמנו. או אז ייעלם כעסינו באופן טבעי, כיוון שחכמה אינה יכולה להתבטא בו זמנית עם כעס הנובע מבורות.
רגשות עוכרים כגון כעס, קנאה, ויהירות, מבוססים על היסוד הלקוי של השלכות לא נכונות, ולכן ניתן להפיגם. לתכונות חיוביות כגון סבלנות, אהבה, וחמלה, יש בסיס תקף, כיוון שהן מכירות בתכונות הטובות שיש לכל בעלי התודעה האחרים. לכן לעולם לא ניתן לעקור גישות אלה מזרם התודעה, אלא אפשר לפתח אותן עד אינסוף.
לכל בעל תודעה יש את האפשרות להיות לבודהה, כיוון שלכל אחד מאתנו יש שני סוגים של פוטנציאל בודהה. האחד הוא הטבע המוחלט של התודעה, הדרך שבה התודעה קיימת. תופעה זו היא על דרך השלילה, ההיעדרות, או חוסר הקיום של התודעה בדרכים דמיוניות. הסוג השני של הפוטנציאל הוא כתופעה חיובית, קיום הטבע היחסי של התודעה שלנו, האיכויות הקיימות של התודעה.
הטבע המוחלט של התודעה נקרא פוטנציאל הבודהה הטבעי. הוא דומה לחלל נרחב וריק. כלומר, הטבע המוחלט שלנו מרוקן מכל הדרכים הדמיוניות של הקיום. הוא ריק מכל ההשלכות הכוזבות של היותו ללא שינוי או עצמאי. התודעה חופשיה מכל קיום עצמאי ופנימי. נקודה זו תוסבר בפרק על החכמה.
הטבע המוחלט של התודעה נקי מרגשות עוכרים. הוא משולל התחלה וסוף. דבר אינו יכול להרוס אותו. אף אחד לא יכול לקחת אותו מאתנו. טבע ריק זה של התודעה הוא זכותנו המולדת. בידיעה זו טמון ביטחוננו העצמי, כיוון שאנו יכולים להיות לבודהות.
כרגע טבע הבודהה הטבעי שלנו מעורפל על ידי הרגשות העוכרים. ככל שנסלק אותם על ידי כך שנתרגל את הדרך הרוחנית, כך טבע הבודהה שלנו יהיה מורגש יותר.
הסוג השני של פוטנציאל הבודהה, הוא פוטנציאל הבודהה המתפתח. פוטנציאל זה כולל את טבע התודעה היחסי – הצלילות והמודעות שלה – וכן את המצבים הנפשיים החיוביים, כגון החמלה.
התודעה היא הוויה חסרת צורה. היא אינה מורכבת מאטומים או מחומרים גשמיים. היא צלולה בכך שהיא מאירה או מבהירה דברים. היא מודעת בכך שיש לה את היכולת להכיר או להבחין בדברים.
כעס וחמלה הם מצבי תודעה, ולכן הם צלולים ומודעים. טבע זה של צלילות ומודעות הינו חלק מפוטנציאל הבודהה המתפתח שלנו. אף על פי כן, הכעס עצמו אינו חלק מפוטנציאל הבודהה שלנו, כיוון שהוא מבוסס על תפיסות כוזבות הניתנות לסילוק.
מצד שני, חמלה אינה מבוססת על השלכות כוזבות, ולכן ניתן לפתחה עד אינסוף. כמו כן, ניתן להעצים עד אינסוף את מצבי התודעה האחרים אשר מבחינים בדברים בצורה מדויקת – אהבה, סבלנות, בטחון עצמי, חוסר היאחזות, התחשבות בזולת, מאמץ נלהב, וכן הלאה. תכונות טובות אלה, הקיימות בנו ברגע זה, יתפתחו ככל שנתקדם בדרך הרוחנית. בסוף הדרך הן יהיו לתודעת הבודהה שנהיה. מסיבה זו הן נקראות גם טבע הבודהה המתפתח. הלוגיקן ההודי, המלומד והחשוב, דהרמאקירטי, אמר:

טבע התודעה הוא אור צלול.
המערפלים זמניים.

דהרמאקירטי מחזק את האפשרות שלנו להיות לבודהות בכך שהוא מצהיר שטבע תודעתנו הוא אור צלול. יש לכך שתי משמעויות המקבילות לשני סוגי פוטנציאל הבודהה. ראשית, התודעה היא אור צלול בכך שהיא מרוקנת מכל דרכי קיום דמיוניות. כאשר חכמתנו תבחין ישירות באור צלול זה, כלומר בחוסר הקיום העצמאי והפנימי, נהיה מסוגלים לעקור לחלוטין את הרגשות העוכרים משורשם.
שנית, התודעה היא אור צלול, כיוון שטבע הצלילות והמודעות תמיד קיים בה. הרגשות העוכרים והעקבות הקרמתיות שלנו אינם מעורבבים עם הטבע הצלול והמבחין של תודעתנו. במלים אחרות, אנחנו לא הכעס שלנו; אנחנו לא התכונות השליליות שלנו. אלה מערפלים שניתן להסיר.
נושא טבע הבודהה עמוק, כך שיתכן ובהתחלה לא נבין אותו כהלכה. אך נוכל לקבל מושג על הפוטנציאל והיופי הפנימי שלנו, טבע הבודהה שלנו, אשר מעורפל זמנית על ידי ענני כעס, היאחזות ורגשות עוכרים אחרים. כאשר נתחיל להסיר את העננים, המשמעות של שני טבעי הבודהה שלנו יתבהרו. הוואז'רה טנטרה אומר:

בעלי תודעה הם פשוט בודהות
אך הן מעורפלות על ידי כתמים זמניים.
כאשר מסירים את אלה, הם בודהות.

אין משמעות השורה הראשונה שאנחנו כבר בודהות, מפני שאז היינו בודהות עם בורות! המשמעות היא שיש לנו את שני סוגי טבע הבודהה. כאשר נסלק את המערפלים מזרם תודעתנו, המשך התודעה הנוכחית שלנו תהפוך לתודעת הבודהה אשר נהיה.
כך, לבודהיזם יש השקפה מאד חיובית ואופטימית לגבי החיים והטבע האנושי. לכל אחד ואחת מאתנו יש בתוכו ובתוכה את זרעי השלמות, פוטנציאל הבודהה הטבעי והמתפתח, אותם לא ניתן לגנוב או להרוס. לעולם אין סיבה שנרגיש חסרי תקווה או יכולת. כיוון שפוטנציאל הבודהה שלנו בלתי נפרד מאתנו, תמיד יש בסיס לביטחון עצמי ושאיפה חיובית.
כרגע פוטנציאל הבודהה שלנו רדום בתוכנו, מכוסה על ידי ענני הרגשות העוכרים והעקבות הקרמתיות שלנו. לעתים פוטנציאל הבודהה שלנו מדומה לדבש המוקף על ידי דבורים כועסות, או זהב טהור העטוף בזוהמה. הדבורים והזוהמה, בדיוק כמו הרגשות העוכרים ועקבות פעולותינו, הם מערפלים זמניים.
כיצד נסיר אותם? על ידי כך שנלך בדרך שהבודהה תיאר: נטפח חכמה וחמלה. החכמה המכירה בריקות מאפשרת לנו להבחין בפוטנציאל הבודהה הטבעי שלנו, הריק מדרכי קיום דמיוניות. חמלה היא גישה מציאותית השואפת שכולם יהיו חופשיים מכל הנסיבות הבלתי מספקות והאומללות. החלטיות להשתחרר מהבעיות החוזרות והנשנות שלנו, היא הצעד הראשון בדרך. היא מכשירה את הקרקע לפיתוח החמלה והחכמה שלנו, ובכך מאפשרת לפוטנציאל הבודהה שלנו לפרוח. ביכולתנו ללמוד את הטכניקות לטיהור ופיתוח תודעתנו על ידי כך שנלמד את שיעורי הבודהה.

חיי אנוש יקרים:
ניצול הזדמנות טובה

לעתים, יתכן שנהיה מדוכאים כיוון שנדמה שלחיינו אין כל כיוון, או שיש מכשולים רבים מדי להפיכת חיינו לבעלי משמעות. אך כאשר נשקול את החירות וההזדמנויות שיש לנו, נתמלא בתדהמה ובשמחה. נבין כי המניע לדיכאון הוא בעצם השקפה צרה. כאשר נזהה את ההזדמנויות שלנו, מיד נרגיש שמחים יותר.
כבני אנוש, יש לנו את האינטליגנציה להבין את עולמנו. למרות שבני אנוש לפעמים מנצלים את האינטליגנציה שלהם לרעה, קיים הפוטנציאל להשתמש בה בדרכים מועילות. התקדמות טכנולוגית וחומרית אינן הדרכים היחידות להשתמש בפוטנציאל האנושי שלנו. למרות שטכנולוגיה פתרה בעיות רבות, היא אף יצרה בעיות חדשות. ישנן מדינות בהן רמת החיים גבוהה, אך האזרחים אינם לגמרי מאושרים. הם עדיין סובלים מפגעים חברתיים ונפשיים, דאגות וסכסוכים.
המצב הוא כזה מפני שהגורמים הבסיסיים של הקשיים שלנו – הבורות, הכעס, וההיאחזות שלנו – לא הוסרו. כל עוד הרגשות העוכרים האלה קיימים אצלנו, לא נהיה מרוצים, ללא קשר למידת השפע בסביבתנו. כך, מנקודת המבט הבודהיסטית, הדרך המועילה ביותר להשתמש באינטליגנציה שלנו, היא לפתח אלטרואיזם וחכמה היודעת את טבענו המוחלט. כאשר תודעתנו שלווה, נהיה מאושרים בכל מקום. בנוסף, תהיה לנו היכולת ליצור סביבה שלווה יותר.
למרבה הצער, רוב האנשים – כולל אותנו – אינם מודעים לפוטנציאל שלהם, וכתוצאה מכך, אינם מפתחים אותו. לעתים קרובות אנו לוקחים את האינטליגנציה האנושית שלנו כמובנת מאליה. לפעמים אנו נחרדים מפני שיש אנשים המנצלים את האינטליגנציה שלהם לרעה. אך כאשר נבין כיצד האינטליגנציה שלנו יכולה להפוך את חיינו ואת חיי הזולת למאושרים יותר, נתמלא במרץ, שמחה והשראה אשר יניעו אותנו להשתמש ביכולתנו.
לא זו בלבד שאנו אנושיים, לרובנו יש שימוש מלא בחושינו. יש לנו את היכולות לראות ולשמוע, אשר נותנות לנו גישה אדירה למידע, ומאפשרות לנו ללמוד בקלות על הדרך ההדרגתית להארה. יתרה מזה, המוח שלנו פועל היטב, כך שיש לנו יכולת אדירה ללמוד, לחשוב ולמדוט. לעתים קרובות אנו לוקחים יכולות אלה כמובנות מאליהן, אך אם נהרהר באפשרות ששמיעתנו, ראייתנו, או האינטליגנציה שלנו היו לקויות, נבין עד כמה אנו ברי מזל.
המשמעות אינה שאנשים עיוורים או חרשים אינם יכולים להתקדם בדרך להארה. מובן שהם יכולים, כיוון שיש להם את שני סוגי טבע הבודהה. אך קל יותר ללמוד את הדהרמה כאשר חושינו בריאים. אלה בינינו היכולים לראות ולשמוע היטב, צריכים להעריך את מזלם הטוב.
כמו כן, אנו חיים בעולם שבו שיעורי הבודהה קיימים. לא זו בלבד שהבודהה תיאר את הדרך, שיעוריו אף תורגלו והועברו ממורה לתלמיד במשך 2,500 שנה של מסירה רצופה, עד לעצם היום הזה. אם שיעורי הבודהה היו נהרסים על ידי דיכוי פוליטי, או על ידי אלה המחפשים תהילה ועושר, לא היינו יכולים לתרגל אותם יותר. אולם דברים אלה לא התרחשו, והיום יש לנו גישה למסורות בודהיסטיות רבות.
מאסטרים חשובים רבים אשר הגשימו את התובנות של הדרך חיו בעבר, ועדיין קיימים. ההתנסות שלהם מוכיחה שניתן להגיע לשחרור והארה, ושהדרך אותה לימד בודהה שקיימוני מביאה לתוצאות הרצויות לנו. כמו כן, הרבה מורים רוחניים גדולים חיים היום, ויכולים להדריך אותנו ולשמש לנו דוגמה.
אנו ברי מזל מפני שאנו חיים במקום בו יש ביכולתנו ליצור קשר עם מורים רוחניים ושיעורים. יש לנו חופש דתי, כך שאנו יכולים ללמוד ולתרגל את אמונתנו. תארו כמה נורא היה אילו הייתה לנו את השאיפה העמוקה לפתח את עצמנו, אך היינו חיים במדינה ללא חופש דת! כעת יש לנו את ההזדמנות ללכת למרכזים בודהיסטים, ללמוד מדיטציה, להקשיב להרצאות ולהשתתף בסדנאות. יש לנו גישה למורים מוסמכים, כמו גם לספרים, קלטות אודיו ווידאו, ושכתובי הרצאות בודהיסטיות.
מצדנו, אנו מעוניינים בהתפתחות אישית ובהפיכת חיינו לבעלי משמעות עבור הזולת. פתיחות זו היא תכונה חיובית שעלינו להעריך לגבי עצמנו. לאנשים רבים אין נטיות כאלה, והם אינם בוחנים את משמעות החיים והמוות לעולם. למרות שהדבר אותו הם מחפשים הנו אושר, בדרך כלל הם יוצרים בחייהם פעולות הרסניות, אשר גורמות לנסיבות בלתי רצויות בעתיד. כיוון שמעולם לא התעניינו בסילוק המערפלים ופיתוח הפוטנציאל שלהם, אנשים כאלה מתים עם דאגות וחרטות. למרות שאיננו יכולים לומר בביטחון שחיינו מסודרים ותודעתנו שלווה, אנו יכולים להעריך את העובדה שיש לנו את העניין והנטייה להתפתח בכיוון הזה.
יתכן ולאנשים מסוימים עם נטיות כאלה, חסרות הנסיבות החומריות והכספיות לפעול למימוש מטרותיהם הרוחניות. אם היינו רעבים ללחם, חסרי בית, וחסרי כל, היה לנו קשה יותר לתרגל, כיוון שקודם היינו צריכים לדאוג לנסיבות הגשמיות. אך לרובנו יש מצב גשמי נוח יחסית, שבו אנו יכולים ללמוד ולתרגל. למרות שיתכן ונרגיש חוסר ביטחון כלכלי, אם נשווה את מצבנו לזה של אחרים, נבין עד כמה אנו ברי מזל בעצם.
כדאי שנכיר בכך שאנו חיים בסמוך לאחרים אשר להם נטיות דומות כלפי התפתחות אישית ושרות לזולת. חברים רוחניים אלה מהווים תמיכה חשובה לתרגול שלנו, כיוון שאנו יכולים לדון במה שאנו לומדים, ולשתף אותם בחוויות שלנו. דבר זה מענג ואף חיוני, מפני שלפעמים אנו מתייאשים או מבולבלים, וחברינו לדהרמה מסייעים ללבות את מרצנו מחדש. אנו ברי מזל שיש לנו חברים כאלה, או שאנו חיים במקום בו נוכל לפגוש אותם.
בנוסף, קהילות הסנגהה של הנזירים והנזירות נותנים לנו מודלים טובים לחיקוי. למרות שיתכן ולא נרצה את אותו סגנון החיים שהם בחרו, נוכל להפיק תועלת מהדוגמה שלהם ומההתנסות והידע שיש להם לגבי הדרך.
אם ניקח רגע להעריך את הנסיבות הטובות שיש לנו בתקופת חיים זו, נתמלא בתדהמה ובשמחה. חשוב לשקול את היתרונות במצבנו הנוכחי, כיוון שאז נפסיק לקחת אותם כמובנים מאליהם, ונתחיל לנצל אותם. אם נחשוב אך ורק על המכשולים ומה שחסר לנו, ניכנס לדיכאון. דיכאון מונע מבעדנו את השימוש בתכונותינו הטובות, מפני שאיננו מכירים בהן, ואנו שקועים מדי ברחמים עצמיים. זהו בזבוז מצער של פוטנציאל אנושי. ניתן לפעול נגדו על ידי כך שנזכור את תכונותינו הטובות וההזדמנויות שיש לנו.
באם פוטנציאל הבודהה היקר מפז נשאר שקוע בזיהום הרגשות המפריעים והעקבות של פעולותינו, באם הטבע הנרחב של תודעתנו נשאר חבוי מאחורי העננים המערפלים, תלוי בנו. זהו היופי בחיינו האנושיים: יש לנו את פוטנציאל הבודהה שאינו ניתן להשמדה, המהווה חלק מאתנו מאז ומעולם, ויש לנו את ההזדמנות המושלמת להגשים ולפתח אותו בתקופת חיים זו. הבודהה לימד את הדהרמה, את השיטות להגשמת הפוטנציאל שלנו, בחמלה רבה. יש לנו את התמיכה והסיוע של הסנגהה להדריך אותנו. אך עלינו לפעול בעצמנו. רק אז נתקדם בדרך אל האושר.

ניצול חיינו להתקדמות בדרך

ישנן מספר דרכים לנצל את חיינו להתקדמות בדרך אל האושר. למרות שכולנו רוצים אושר עכשיו, כאשר אנו דוחקים ורודפים אחר אושר זה, הוא נשמט מידנו. לעומת זאת, אם אנו מסתפקים במה שיש לנו, ובו זמנית מתכוננים לעתיד, נהיה מאושרים יותר עכשיו, וגם בעתיד.
אחת הדרכים להתקדם בדרך היא לתרגל רגע אחר רגע בפעילותינו היומיומית. כאשר אנו מתעוררים, במקום לחשוב, "מה אני צריכה לעשות היום?" או "אני רוצה קפה", מחשבתנו הראשונה ביום יכולה להיות, "במידת האפשר, לא אפגע באחרים היום. במידת האפשר, אסייע להם". זוהי מחשבה פשוטה, אך התחלת היום בצורה כזו משנה את הדרך בה אנו חיים מקצה אל קצה. מחשבה זו, להוקיר את הזולת ולהימנע מלפגוע בהם, נותנת לנו מניע חיובי וכיוון ברור לכל פעילויות היום. אם ניתקל במצב מטריד במשך היום, נוכל לזכור את המוטיבציה של הבוקר. מעשה זה עוזר לנו לפעול בצורה מועילה ולהימנע מכעס, גאווה וקנאה.
בנוסף, ביכולתנו לטפח במשך היום את המניע, "אני הולכת לפעול לתועלתם של אחרים. אני שואפת לצמצם את מגבלותיי ולפתח את הפוטנציאל שלי לחלוטין, כדי שאוכל לסייע לזולת בדרך היעילה ביותר." כך נוכל להפוך פעולות חסרות משמעות לכאורה, לחלק מהדרך להארה. פעולה יכולה להתבצע בזמנים שונים עם מניעים שונים. בהתאם למניע שלנו נהיה שמחים או אומללים, ופעולתנו תהיה בעלת או חסרת ערך.
למשל, נוכל לנקות את הבית בחוסר רצון, עם המחשבה הנלווית שהלוואי והעבודה הלא נעימה תיגמר כבר, ונוכל לעשות משהו מהנה. במקרה זה, לא נהיה שמחים בזמן העבודה, ופעולת הניקיון תהיה ניטרלית, לא מועילה ולא הרסנית. מצד שני, אם נחשוב, "נחמד לנקות את הבית כדי שמשפחתי תוכל ליהנות מסביבה נעימה", אז נשמח לשאוב אבק ולטאטא. בנוסף, אם נתאר שאנו מנקים את הלכלוך של הרגשות העוכרים מתודעתם של כל בעלי התודעה, אז רחיצת הרצפות הופכת למדיטציה! כך פעולתנו הופכת לפעולה מועילה, ועקבות חיוביות נשארות בזרם התודעה.
על ידי כך שאנו יוצרים מוטיבציה טובה בבוקר, ומהרהרים בה במשך היום, נמצא שמשאלתנו לעזור לאחרים ולא לפגוע בהם עולה ביתר קלות ומעמיקה. הדרך להארה היא דרך איטית והדרגתית המתפתחת מיום ליום. כל בוקר הוא הזדמנות חדשה לטפח את תכונותינו הטובות, וכל רגע ביום הוא אפשרות לחיות אותן.
הדרך השנייה בה אפשר לנצל את חיינו על מנת להתקדם בדרך, היא להתכונן למוות ולתקופות חיים עתידיות. למרות שיש אנשים המהססים לחשוב על המוות, מועיל לעשות זאת, כיוון שכך אפשר להתכונן אליו. המחשבה שיום אחד נמות אינה מחשבה שמעוררת דיכאון, אלא מחשבה מציאותית. מוות מפחיד רק כשאין לנו דרך להתייחס אליו כראוי.
לעומת זאת, אם נדע כיצד להתכונן למוות, ומה לעשות כאשר הוא מגיע, לא יהיה צורך בפחד. למעשה, הוא יכול להיות מלא באושר. אם נדאג לכך שחיינו יהיו מועילים כעת, לא יהיה לנו על מה להתחרט כאשר יגיעו אל סופם. נוכל למות בשלווה ובאושר.
הדרך הבסיסית להתכונן למוות ותקופות חיים עתידיות, היא להימנע מפעולות הרסניות ולבצע פעולות מועילות. ההתייחסות כאן היא בעיקר להימנע מעשר הפעולות השליליות (ראו את הפרק על התנהגות אתית), ולחיות בהתאם לערכים אתיים. כאן אף כלולים טיפוח טוב לב אוהב כלפי הזולת ועשיית כל שביכולתנו על מנת לעזור.
הדרך השלישית להפוך את חיינו לבעלי משמעות, רחבה יותר. בעוד שתחילה נתכונן לתקופות חיים עתידיות, כעת נשאף לשחרור מהמחזור הבלתי נשלט של לידות מחדש והבעיות החוזרות והנשנות. מעבר לכך, נוכל להגשים הארה מלאה של בודהה, מצב בו כל המערפלים הוסרו וכל התכונות הטובות פותחו לחלוטין. שחרור ממומש על ידי תרגול התנהגות אתית, ריכוז, וחכמה (הנקראים גם שלושת התרגולים הגבוהים). כאשר אלה מצטרפים לכוונה האלטרואיסטית להגשים הארה על מנת להועיל לכל בעלי התודעה, אזי מגיעים להארה.
יתכן כי מטרות אלו נראות נשגבות, אך יש לנו את ההזדמנות להגשים אותן. לפעמים אנו ממעיטים ביכולתנו ומגבילים את מטרותינו ללא צורך. כאשר נהרהר בכך שלכל המאסטרים הגדולים של העבר והאנשים אותם אנו מעריצים היו חיי אנוש יקרים כמו שלנו, נוכל להכיר בפוטנציאל שלנו להגשים את שהם הגשימו. חשוב שנזהה את הפוטנציאל שלנו ונשמח בו. כמו שאמר המתרגל ההודי אריידווה:
כאשר אנו משיגים חיי אנוש יקרים, אנו מקבלים את היכולת המדהימה לא רק לשחרר את עצמנו מהסבל של הקיום המחזורי לעד, אלא גם להגשים את מצב ההארה, בו נוכל לשחרר אינספור בעלי תודעה מסבל. אין דבר המשתווה לחיי אנוש יקרים אלו. מי יבזבז לידה מחדש שכזו?

בכך שננצל את ההזדמנות האדירה שלנו, נחווה את התוצאות המאושרות של השיפור העצמי. נגשים מצב המשוחרר לחלוטין מכל בעיות, בו נוכל להיות לתועלת לכל בעלי התודעה האחרים, על ידי כך שנראה להם את הדרך לאושר, אליו יוכלו להגיע דרך הגשמת פוטנציאל הבודהה שלהם.

שלוש דרכים לניצול חיי האנוש היקרים שלנו להתקדמות בדרך