17
השיחה על
מעבה הג'ונגל
Vanapattha Sutta
וַנַפַּטְּהַה סוּטַּה
- כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה בסָאבַטְּהִי בחורשתו של גֵ'טַה, בפארק של אַנָאטְהַפִּינְדִיקַה. שם הוא פנה אל הנזירים ואמר: "נזירים."
- "נזירים, אני אלמד אתכם דרשה על מעבה הג'ונגל. הקשיבו ושימו לב היטב למה שאומר."
- "נזירים, הנה נזיר חי במעבה ג'ונגל כלשהו. בעודו חי שם, הקשב שבתודעתו אשר לא התבסס אינו מתבסס, תודעתו הלא מרוכזת לא הופכת מרוכזת, תחלואיו שלא הושמדו לא מושמדים, הוא אינו משיג את הביטחון הנעלה מכבילה אשר לא הושג, וכמו כן צרכי החיים אשר היוצא לפרישות אמור לקבל – גלימות, מזון נדבות, מקום מגורים, וצרכים רפואיים – אותם קשה למצוא שם. על הנזיר לשקול כך: 'אני חי במעבה הג'ונגל הזה. בעודי חי כאן הקשב שבתודעתי אשר לא התבסס לא מתבסס, תודעתי הלא מרוכזת לא הופכת מרוכזת, תחלואיי שלא הושמדו לא מושמדים, לא השגתי את הביטחון הנעלה מכבילה אשר לא הושג, וכמו כן צרכי החיים אשר היוצא לפרישות אמור לקבל – גלימות, מזון נדבות, מקום מגורים, וצרכים רפואיים – אותם קשה למצוא כאן.' על הנזיר הזה לעזוב את מעבה הג'ונגל הזה עוד באותו לילה או באותו יום. עליו לא להמשיך לחיות שם.
- נזירים, הנה נזיר חי במעבה ג'ונגל כלשהו. בעודו חי שם, הקשב שבתודעתו אשר לא התבסס אינו מתבסס… אך צרכי החיים אשר היוצא לפרישות אמור לקבל – גלימות, מזון נדבות, מקום מגורים, וצרכים רפואיים – אותם קל למצוא שם. על הנזיר לשקול כך: 'אני חי במעבה הג'ונגל הזה. בעודי חי כאן הקשב שבתודעתי אשר לא התבסס, לא מתבסס… אך צרכי החיים אשר היוצא לפרישות אמור לקבל – גלימות, מזון נדבות, מקום מגורים, וצרכים רפואיים – אותם קל למצוא כאן. אף על פי כן, לא יצאתי לפרישות מחיי-בית אל חיי חסר-בית לשם גלימות, מזון נדבות, מקום מגורים, וצרכים רפואיים. ומעבר לכך, בעודי חי כאן הקשב שבתודעתי אשר לא התבסס לא מתבסס… ואינני משיג את הביטחון הנעלה מכבילה אשר לא הושג.' על הנזיר הזה לעזוב את מעבה הג'ונגל הזה עוד באותו לילה או באותו יום. עליו לא להמשיך לחיות שם.
- נזירים, הנה נזיר חי במעבה ג'ונגל כלשהו. בעודו חי שם, הקשב שבתודעתו אשר לא התבסס מתבסס, תודעתו הלא מרוכזת הופכת מרוכזת, תחלואיו שלא הושמדו מושמדים, והוא משיג את הביטחון הנעלה מכבילה אשר לא הושג, אך צרכי החיים אשר היוצא לפרישות אמור לקבל – גלימות, מזון נדבות, מקום מגורים, וצרכים רפואיים – אותם קשה למצוא שם. על הנזיר לשקול כך: 'אני חי במעבה הג'ונגל הזה. בעודי חי כאן הקשב שבתודעתי אשר לא התבסס, התבסס… והשגתי את הביטחון הנעלה מכבילה אשר לא הושג, וגם צרכי החיים אשר היוצא לפרישות אמור לקבל – גלימות, מזון נדבות, מקום מגורים, וצרכים רפואיים – אותם קשה למצוא כאן. אף על פי כן, לא יצאתי לפרישות מחיי-בית אל חיי חסר-בית לשם גלימות, מזון נדבות, מקום מגורים, וצרכים רפואיים. ומעבר לכך, בעודי חי כאן הקשב שבתודעתי אשר לא התבסס, התבסס… והשגתי את הביטחון הנעלה מכבילה אשר לא הושג.' בעודו מהרהר כך, על הנזיר הזה להמשיך לחיות במעבה הג'ונגל הזה. אל לו לעזוב.
- נזירים, הנה נזיר חי במעבה ג'ונגל כלשהו. בעודו חי שם, הקשב שבתודעתו אשר לא התבסס מתבסס, תודעתו הלא מרוכזת הופכת מרוכזת, תחלואיו שלא הושמדו מושמדים, והוא משיג את הביטחון הנעלה מכבילה אשר לא הושג, וגם צרכי החיים אשר היוצא לפרישות אמור לקבל – גלימות, מזון נדבות, מקום מגורים, וצרכים רפואיים – אותם קל למצוא שם. על הנזיר לשקול כך: 'אני חי במעבה הג'ונגל הזה. בעודי חי כאן הקשב שבתודעתי אשר לא התבסס מתבסס… והשגתי את הביטחון הנעלה מכבילה אשר לא הושג, וגם צרכי החיים אשר היוצא לפרישות אמור לקבל – גלימות, מזון נדבות, מקום מגורים, וצרכים רפואיים – אותם קל למצוא כאן.' על הנזיר הזה להמשיך לחיות במעבה הג'ונגל הזה כל עוד החיים נמשכים. אל לו לעזוב.1
- – 10. נזירים, הנה נזיר חי בתלות בכפר מסויים…
"אדון נכבד", הם השיבו, והמכובד אמר:
"כן, אדון נכבד", הם השיבו, והמכובד דיבר:
- – 14. נזירים, הנה נזיר חי בתלות בעיירה מסויימת…
- – 18. נזירים, הנה נזיר חי בתלות בעיר מסויימת…
- – 22. נזירים, הנה נזיר חי בתלות בארץ מסויימת…2
- נזירים, הנה נזיר חי בתלות באדם מסויים… (המשך כמו בפסקה 3) …על הנזיר הזה לעזוב את האדם הזה מבלי להיפרד ממנו עוד באותו לילה או באותו יום. עליו לא להמשיך לחיות בקרבתו.
- נזירים, הנה נזיר חי בתלות באדם מסויים… (המשך כמו בפסקה 4) …לאחר ששקל כך, על הנזיר הזה לעזוב את האדם הזה לאחר שנפרד ממנו.3 עליו לא להמשיך לחיות בקרבתו.
- נזירים, הנה נזיר חי בתלות באדם מסויים… (המשך כמו בפסקה 5) …לאחר ששקל כך, על הנזיר הזה להמשיך לחיות בקרבתו של האדם הזה. אל לו לעזוב אותו.
- נזירים, הנה נזיר חי בתלות באדם מסויים… (המשך כמו בפסקה 6) …לאחר ששקל כך, על הנזיר הזה להמשיך לחיות בקרבתו של האדם הזה כל עוד החיים נמשכים. אל לו לעזוב אותו אף אם נאמר לו ללכת."
כך אמר הבּוּדְּהַה, והנזירים היו מרוצים ושמחים מדבריו.
1. התבנית של ההוראות הללו היא: (1) אם לא נעשית התקדמות בתרגול ולא קיימים צרכי התקיימות – יש לעזוב. (2) אין התקדמות בתרגול ויש צרכי התקיימות – יש לעזוב. (3) יש התקדמות בתרגול אך אין צרכי התקיימות – יש להשאר. (4) יש התקדמות בתרגול ויש צרכי התקיימות – יש להשאר.
2. אותן הוראות ישימות ביחס לשהות בכפר, עיירה, עיר וארץ.
3. מאחר והתומך סייע לו בנתינת צרכי ההתקיימות על הנזיר להודיע לו על עזיבתו מתוך הוקרת תודה והתחשבות.