Apaṇṇaka Sutta || אַפַּנַּקַה סוּטַּה
- כך שמעתי. פעם נדד הבּוּדְּהַה בארץ הקוֹסַלַנים עם סַנְגְהַה גדולה של נזירים, ולבסוף הגיע לכפר ברהמינים בשם סָאלָא.
- הברהמינים בעלי-הבית של סָאלָא שמעו: ״הפרוש גוֹטַמַה, בן הסַקְיַנים, אשר יצא לפרישות משבט הסַקְיַה, נודד בארץ הקוֹסַלַנים בחברה גדולה של קהילת נזירים והגיע לסָאלָא. ובכן, שמועות טובות נפוצו על אודות הפרוש גוֹטַמַה בזו הלשון: ׳המכובד הינו אַרַהַנְט, בּוּדְּהַה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך-מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלה הנכונים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמיימיות, הבּוּדְּהַה הנעלה. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדֶווֹת, המָארוֹת, והבְּרַהְמוֹת שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדְהַמַּה הנפלאה בתחילתה, נפלאה באמצעה ונפלאה בסופה, ברוחה ובלשונה. והוא מציג את החיים הרוחניים המושלמים והטהורים לחלוטין.׳ ובכן, זה דבר טוב לפגוש ארהנטים כאלו.״
- ואז בעלי-הבית הברהמינים של סָאלָא הלכו אל המכובד. חלקם הביעו כבוד בפני המכובד והתיישבו במקום ראוי. חלקם החליפו עמו ברכות, ולאחר שהסתיימה שיחת הנימוסין הנעימה התיישבו במקום ראוי. חלקם הביעו מחוות כבוד בכפות ידיהם לעבר המכובד והתיישבו במקום ראוי. חלקם הכריזו את שמותיהם ושמות השבטים שלהם בנוכחות המכובד והתיישבו במקום ראוי. וחלקם שמרו על שתיקה והתיישבו במקום ראוי.
- כאשר היו ישובים, המכובד שאל אותם: ״בעלי-בית, האם יש מורה המקובל עליכם שיש לכם בו אמון המבוסס על סיבות מוצקות?״
״לא, אדון נכבד, אין לנו מורה המקובל עלינו שיש לנו בו אמון המבוסס על סיבות מוצקות.״
״מאחר ולא מצאתם מורה שמקובל עליכם, תוכלו לקבל ולתרגל את התורה הבאה שאינה במחלוקת. מאחר וכאשר התורה שאינה במחלוקת מתקבלת ומתורגלת, היא תוביל לרווחתכם ולאושרכם לטווח ארוך. ומהי התורה שאינה במחלוקת? - בעלי-בית, יש פרושים וברהמינים מסוימים שתורתם והשקפתם היא זו: ׳אין מה שניתן, מה שמוצע, מה שמוקרב. אין פרי או תוצאה למעשים טובים ורעים. אין את העולם הזה, ואין עולם הבא. אין אם, אין אב. אין יצורים חיים הנולדים ספונטנית. אין בעולם פרושים וברהמינים בעלי התנהגות מוסרית אשר הגשימו בעצמם באמצעות ידיעה ישירה והכריזו על העולם הזה והעולם הבא.׳
- וכך גם יש פרושים וברהמינים אשר תורתם היא בדיוק מנוגדת לזו של הפרושים והברהמינים ההם, והם אומרים כך: יש מה שניתן, מה שמוצע, מה שמוקרב. יש פרי ותוצאה למעשים טובים ורעים. יש את העולם הזה, ויש עולם הבא. יש אם, יש אב. יש יצורים חיים הנולדים ספונטנית. יש בעולם פרושים וברהמינים בעלי התנהגות מוסרית אשר הגשימו בעצמם באמצעות ידיעה ישירה והכריזו על העולם הזה והעולם הבא.׳ מה דעתכם, בעלי-בית, האין הפרושים והברהמינים הללו מחזיקים תורות העומדות בניגוד זו לזו?״
״כן, אדון נכבד.״ - ״ובכן, בעלי-בית, מבין הפרושים והברהמינים הללו שתורתם והשקפתם היא כזו: ״אין מה שניתן… אין בעולם פרושים וברהמינים בעלי התנהגות מוסרית אשר הגשימו בעצמם באמצעות ידיעה ישירה והכריזו על העולם הזה והעולם הבא׳, יש לצפות מהם שימנעו משלושת המצבים המיטיבים הבאים, כלומר, התנהגות טובה בגוף, התנהגות טובה בדיבור, והתנהגות טובה במחשבה, ושהם ינהגו ויטו לפעול בשלושת המצבים המזיקים הבאים, כלומר, התנהגות מזיקה בגוף, התנהגות מזיקה בדיבור, והתנהגות מזיקה במחשבה. מדוע? מכיוון שהפרושים והברהמינים הללו אינם רואים במצבים מזיקים את הסכנה, השחיתות והזיהום, וכך גם הם אינם רואים במצבים מיטיבים את ברכת הפרישות, והיבט הטיהור.
- מאחר ובפועל אכן יש עולם הבא, מי שמחזיק בהשקפה ׳אין עולם הבא׳ הוא בעל השקפה שגויה. מאחר ובפועל אכן יש עולם הבא, מי שיש לו את הכוונה ׳אין עולם הבא׳ הוא בעל כוונה שגויה. מאחר ובפועל אכן יש עולם הבא, מי שיוצא באמירה ׳אין עולם הבא׳ הוא בעל דיבור שגוי. מאחר ובפועל אכן יש עולם הבא, מי שאומר ׳אין עולם הבא׳ הוא מתנגד לארהנטים האלו אשר יודעים את העולם הבא. מאחר ובפועל אכן יש עולם הבא, מי שמשכנע אחר ש׳אין עולם הבא׳ משכנע אותו לקבל דְהַמַּה שאינה אמת. ומאחר והוא משכנע אחר לקבל דְהַמַּה שאינה אמת, הוא משבח את עצמו ומזלזל באחרים. וכך כל התנהגות טהורה שעשה קודם לכן נזנחת והתנהגות מושחתת מחליפה אותה. וההשקפה השגויה הזו, הכוונה השגויה, הדיבור השגוי, ההתנגדות לאציליים, שכנוע אחר לקבל דְהַמַּה שאינה אמת, והשבח העצמי יחד עם הזלזול ביחס לאחרים – מספר מצבים שליליים ומזיקים אלו נולדים כך עם השקפה שגויה כתנאי שלהם.
- בעניין זה אדם חכם שוקל זאת כך: ׳אם אין עולם הבא, אז עם התפרקות הגוף, לאחר המוות, האיש הטוב הזה הגן על עצמו די טוב. אך אם יש עולם הבא, אז עם התפרקות הגוף, לאחר המוות, הוא ייוולד במצב של חוסר, ביעד אומלל, בתופת, ואף בגיהינום. ובכן, בין אם מילתם של הפרושים והברהמינים הטובים הללו היא אמת, נניח ואין עולם הבא, עדיין האיש הטוב הזה יזכה לתוכחות כאן ועכשיו על ידי החכם כאדם לא מוסרי, כבעל השקפה שגויה, המאמין בתורה של אי-קיום. אך מצד שני, אם יש עולם הבא, אז האיש הטוב הזה הפסיד בהימור בשני המובנים: מאחר והוא זוכה לתוכחות על ידי החכם כאן ועכשיו, ומאחר ועם התפרקות הגוף, לאחר המוות, הוא ייוולד במצב של חוסר, ביעד אומלל, בתופת, ואף בגיהינום. הוא קיבל ופעל בטעות על פי התורה הזו חסרת המחלוקת בדרך כזו שהוא מכסה אפשרות אחת ושולל את החלופה המיטיבה.׳
- ובכן, בעלי-בית, מבין הפרושים והברהמינים הללו שתורתם והשקפתם היא זו: ׳יש מה שניתן, מה שמוצע, מה שמוקרב. יש פרי ותוצאה למעשים טובים ורעים. יש את העולם הזה, ויש עולם הבא. יש אם, יש אב. יש יצורים חיים הנולדים ספונטנית. יש בעולם פרושים וברהמינים בעלי התנהגות מוסרית אשר הגשימו בעצמם באמצעות ידיעה ישירה והכריזו על העולם הזה והעולם הבא.׳ יש לצפות שהם ימנעו משלושת המצבים השליליים הבאים, כלומר, התנהגות גופנית שלילית, התנהגות מילולית שלילית, והתנהגות מנטלית שלילית, ושהם יאמצו את שלושת ההתנהגויות החיוביות הבאות, כלומר, התנהגות גופנית חיובית, התנהגות מילולית חיובית, והתנהגות מנטלית חיובית. מדוע? מכיוון שפרושים וברהמינים טובים רואים במצבים שליליים את הסכנה, ההשחתה, והזיהום, והם רואים במצבים חיוביים את ברכת הפרישות, ואלמנט של טיהור.
- מאחר ובעצם יש עולם הבא, מי שמחזיק בהשקפה ׳יש עולם הבא׳ הוא בעל השקפה נכונה. מאחר ובעצם יש עולם הבא, מי שיש לו את הכוונה ׳יש עולם הבא׳ הוא בעל כוונה נכונה. מאחר ובעצם יש עולם הבא, מי שמביע את האמירה ׳יש עולם הבא׳ הוא בעל דיבור נכון. מאחר ובעצם יש עולם הבא, מי שאומר ׳יש עולם הבא׳ אינו נמצא בניגוד לארהנטים הללו היודעים את העולם הבא. מאחר ובעצם יש עולם הבא, מי שמשכנע אחר ש-׳יש עולם הבא׳ משכנע אותו לקבל דְהַמַּה אמיתית. ומאחר והוא משכנע אחר לקבל דְהַמַּה אמיתית, הוא אינו משבח את עצמו ומזלזל באחרים. כך כל התנהגות מושחתת שהייתה לו קודם לכן נזנחת ומוסריות טהורה מחליפה אותה. והשקפה נכונה זו, כוונה נכונה, דיבור נכון, חוסר-ניגוד ביחס לאציליים, שכנוע אחר לקבל דְהַמַּה אמיתית, והימנעות מתשבחות-עצמיים וזלזול באחרים – מצבים מיטיבים אלו נוצרים באופן זה עם השקפה נכונה כתנאי שלהם.
- בעניין זה אדם חכם שוקל זאת כך: ׳אם יש עולם הבא, אז עם התפרקות הגוף, לאחר המוות, האיש הזה ייוולד ביעד של אושר, אפילו בעולמות שמיימיים. ובכן, בין אם מילתם של הפרושים והברהמינים הטובים הללו היא אמת, נניח ואין עולם הבא, עדיין האיש הטוב הזה יזכה לתשבחות כאן ועכשיו על ידי החכם כאדם מוסרי, כבעל השקפה נכונה, המאמין בתורה של אישור-קיום. ומצד שני, אם יש עולם הבא, אז האיש הטוב הזה הרוויח בהימור בשני המובנים: מאחר וזכה לתשבחות על ידי החכם כאן ועכשיו, ומאחר ועם התפרקות הגוף, לאחר המוות, הוא ייוולד ביעד של אושר, אפילו בעולמות שמיימיים. הוא קיבל נכונה ופעל על פי הלימוד הזה המכסה את שתי האפשרויות ושולל את החלופה המזיקה.׳
- בעלי-בית, ישנם פרושים וברהמינים מסוימים שתורתם והשקפתם היא זו: ׳בפעולה או בהנעת אחרים לפעול, בהטלת מום או בהנעת אחרים להטיל מומים, בעינוי או בהנעת אחרים לענות, בגרימת צער או בהנעת אחרים לגרום צער, בדיכוי או בהנעת אחרים לדכא, בהטלת אימה או בהנעת אחרים להטיל אימה, בהריגה, בלקיחת מה שלא ניתן, בפריצה לבתים, בשדידת רכוש, בגניבה, בביצוע מארבים בדרכים, בניאוף, באמירת שקר – לא נעשה כל רע. אם בעזרת דיסק משונן היה אדם קוצץ את כל היצורים החיים בעולם הזה לערמה אחת של בשר, לא היה בדבר כל רע, ולא היה נגרם כל רע. אם מישהו היה הולך לאורך הגדה הדרומית של הגַנְגֶס, הורג ושוחט ומניע אחרים להרוג, מטיל מום או מניע אחרים להטיל מומים, מענה או מניע אחרים לענות, לא היה בדבר כל רע, ולא היה נגרם כל רע. אם מישהו היה הולך לאורך הגדה הצפונית של הגַנְגֶס ונותן נדבות ומניע אחרים לתת נדבות, תורם תרומות ומניע אחרים לתרום תרומות, לא היה בדבר כל חסד ולא היה זה מזכה בחסדים. בנתינה, שליטה עצמית, ריסון, ואמירת אמת אין כל חסד או זיכוי בחסדים.׳
- ׳ובכן ישנם פרושים וברהמינים מסוימים שתורתם הפוכה בדיוק לזו של הפרושים והברהמינים האלה, והם אומרים כך: ׳בפעולה או בהנעת אחרים לפעול, בהטלת מום או בהנעת אחרים להטיל מומים, בעינוי או בהנעת אחרים לענות, בגרימת צער או בהנעת אחרים לגרום צער, בדיכוי או בהנעת אחרים לדכא, בהטלת אימה או בהנעת אחרים להטיל אימה, בהריגה, בלקיחת מה שלא ניתן, בפריצה לבתים, בשדידת רכוש, בגניבה, בביצוע מארבים בדרכים, בניאוף, באמירת שקר – נעשה רע על ידי העושה זאת. אם בעזרת דיסק משונן היה אדם קוצץ את כל היצורים החיים בעולם הזה לערמה אחת של בשר, היה בדבר רע, והיה נגרם רע. אם מישהו היה הולך לאורך הגדה הדרומית של הגַנְגֶס, הורג ושוחט ומניע אחרים להרוג, מטיל מום או מניע אחרים להטיל מומים, מענה או מניע אחרים לענות, היה בדבר רע, והיה נגרם רע. אם מישהו היה הולך לאורך הגדה הצפונית של הגַנְגֶס ונותן נדבות ומניע אחרים לתת נדבות, תורם תרומות ומניע אחרים לתרום תרומות, היה בדבר חסד והיה זה מזכה בחסדים. בנתינה, שליטה עצמית, ריסון, ואמירת אמת יש חסד וזיכוי בחסדים.׳ מה דעתכם בעלי-בית? האין הפרושים והברהמינים הללו מחזיקים בתורות המנוגדות זו לזו?״
״כן אדון נכבד.״ - ״ובכן, בעלי-בית, מבין הפרושים והברהמינים הללו שתורתם והשקפתם היא זו: ׳בפעולה או בהנעת אחרים לפעול … אין כל חסד או זיכוי בחסדים׳, יש לצפות שהם ימנעו משלושת המצבים המיטיבים הבאים, כלומר, התנהגות טובה בגוף, התנהגות טובה בדיבור, והתנהגות טובה במחשבה, ושהם ינהגו לפעול בשלושת המצבים השליליים, כלומר, התנהגות רעה בגוף, התנהגות רעה בדיבור, והתנהגות רעה במחשבה. מדוע זאת? מאחר והפרושים והברהמינים הטובים הללו אינם רואים במצבים שליליים את הסכנה, השחיתות, והזיהום, וכמו כן הם אינם רואים במצבים חיוביים את ברכת הפרישות, ואת היבט הטיהור.
- מאחר ובפועל יש עשייה, מי שמחזיק בדעה ׳אין עשייה׳ הוא בעל השקפה שגויה. מאחר ובפועל יש עשייה, מי שיש בו כוונה ׳אין עשייה׳ הוא בעל כוונה שגויה. מאחר ובפועל יש עשייה, מי שאומר ׳אין עשייה׳ הוא בעל דיבור שגוי. מאחר ובפועל יש עשייה, מי שטוען ׳אין עשייה׳ הוא מתנגד לארהנטים הללו שמחזיקים בתורה הגורסת כי יש עשייה. מאחר ובפועל יש עשייה, מי שמשכנע אחר ׳אין עשייה׳ הוא משכנע אדם אחר לקבל דְהַמַּה לא אמיתית, ומאחר והוא משכנע אחר לקבל דְהַמַּה לא אמיתית, הוא משבח את עצמו ומזלזל באחרים. כך כל מוסריות טהורה שהייתה לו קודם נזנחת והתנהגות מושחתת מחליפה אותה. וההשקפה השגויה הזו, הכוונה השגויה, הדיבור השגוי, ההתנגדות לאציליים, שכנוע אחר לקבל דְהַמַּה שגויה, התשבחות העצמיות והזלזול באחרים – מספר המצבים השליליים והמזיקים הללו נולדים עם השקפה שגויה כתנאי להם.
- בהקשר לזה אדם חכם שוקל: ׳אם אין עשייה, אזי עם התפרקות הגוף האיש הטוב הזה יבטיח את עצמו היטב. אך אם יש עשייה, אזי עם התפרקות הגוף, לאחר המוות, הוא יופיע במצב של חוסר, ביעד אומלל, בתופת, אפילו בגיהינום. ובכן, בין אם מילתם של הפרושים והברהמינים הטובים הללו היא אמת או לא, הבה ואניח שאין עשייה: עדיין האיש הטוב הזה כאן ועכשיו יזכה לתוכחה מאת החכם כאדם לא מוסרי, מי שהשקפתו שגויה וכאחד שמחזיק בתורת האי-עשייה. אך מצד שני, אם יש עשייה, אזי האיש הטוב הזה הפסיד בהימור משתי בחינות: מאחר והוא זוכה לתוכחה על ידי החכם כאן ועכשיו, ומאחר ועם התפרקות הגוף, לאחר המוות, הוא ייוולד במצב של חוסר, ביעד אומלל, בתופת, אפילו בגיהינום. הוא קיבל ואימץ בטעות את התורה הזו חסרת המחלוקת בדרך כזו שהוא מכסה רק אפשרות אחת ומבטל את החלופה המיטיבה.׳
- ובכן, בעלי-בית, מבין אותם פרושים וברהמינים שתורתם והשקפתם היא כזו: ׳כאשר מישהו פועל או גורם לאחרים לפעול… יש חסד ותוצר של חסד,׳ סביר לצפות שהם ימנעו משלושה מצבים שליליים אלו, כלומר, התנהגות רעה בגוף, התנהגות רעה בדיבור, והתנהגות רעה במחשבה, ושהם ינהגו לפעול בשלושת המצבים המיטיבים, כלומר, התנהגות טובה בגוף, התנהגות טובה בדיבור והתנהגות טובה במחשבה. מדוע זה כך? מכיוון שהפרושים והברהמינים הטובים הללו רואים במצבים שליליים את הסכנה, השחיתות והזיהום, והם רואים במצבים מיטיבים את ברכת הפרישות, והיבט הטיהור.
- מאחר ובפועל יש עשייה, מי שמחזיק בדעה ׳יש עשייה׳ הוא בעל השקפה נכונה. מאחר ובפועל יש עשייה, מי שיש בו כוונה ׳יש עשייה׳ הוא בעל כוונה נכונה. מאחר ובפועל יש עשייה, מי שאומר ׳יש עשייה׳ הוא בעל דיבר נכון. מאחר ובפועל יש עשייה, מי שטוען ׳יש עשייה׳ הוא אינו מתנגד לארהנטים הללו שמחזיקים בתורה הגורסת כי יש עשייה. מאחר ובפועל יש עשייה, מי שמשכנע אחר ׳יש עשייה׳ הוא משכנע אדם אחר לקבל דְהַמַּה אמיתית, ומאחר והוא משכנע אחר לקבל דְהַמַּה אמיתית, הוא אינו משבח את עצמו ומזלזל באחרים. כך כל מוסריות מושחתת שהייתה לו קודם נזנחת והתנהגות טהורה מחליפה אותה. וההשקפה הנכונה הזו, הכוונה הנכונה, הדיבור הנכון, חוסר ההתנגדות לאציליים, שכנוע אחר לקבל דְהַמַּה נכונה, ההימנעות מתשבחות עצמיות וחוסר הזלזול באחרים – מספר המצבים החיוביים והמיטיבים הללו נולדים עם השקפה נכונה כתנאי להם.
- בהקשר לזה אדם חכם שוקל: ׳אם יש עשייה, אזי עם התפרקות הגוף, לאחר המוות, האיש הטוב הזה יופיע ביעד של אושר, אפילו בעולמות שמיימיים. ובכן, בין אם מילתם של הפרושים והברהמינים הטובים הללו היא אמת או לא, הבה ואניח שאין עשייה: עדיין האיש הטוב הזה כאן ועכשיו יזכה לתשבחות מאת החכם כאדם מוסרי, מי שהשקפתו נכונה וכאחד שמחזיק בתורת העשייה. ומצד שני, אם יש עשייה, אזי האיש הטוב הזה הרוויח בהימור משתי בחינות: מאחר והוא זוכה לתשבחות על ידי החכם כאן ועכשיו, ומאחר ועם התפרקות הגוף, לאחר המוות, הוא ייוולד ביעד של אושר, אפילו בעולמות שמיימיים הוא קיבל ואימץ נכונה את התורה הזו חסרת המחלוקת בדרך כזו שהיא מכסה את שתי האפשרויות ומבטל את החלופה המזיקה.׳
- בעלי-בית, ישנם פרושים וברהמינים כאלה אשר תורתם והשקפתם היא כזו: ׳אין סיבה או גורם לזיהומם של יצורים חיים, יצורים חיים מזדהמים ללא סיבה או גורם. אין סיבה או גורם לטיהורם של יצורים חיים, יצורים חיים מִטּהרים ללא סיבה או גורם. אין כוח, אין מאמץ, אין עוצמה אנושית, אין כושר עמידה אנושי. כל היצורים החיים, הדברים החיים, כל היצורים, כל הנפשות הן חסרות שליטה, כוח, ואנרגיה, מעוצבות על ידי גורל, נתונות לנסיבות, ולכוחות הטבע, הן חוות הנאה וכאב מששת המינים.׳
- ובכן, ישנם פרושים וברהמינים כאלה אשר תורתם והשקפתם מנוגדת באופן ישיר לזו של הפרושים והברהמינים הללו, והם אומרים כך: ׳יש סיבה וגורם לזיהומם של יצורים חיים, יצורים חיים מזדהמים בשל סיבה וגורם. יש סיבה וגורם לטיהורם של יצורים חיים, יצורים חיים מִטּהרים בשל סיבה וגורם. יש כוח, יש מאמץ, יש עוצמה אנושית, יש כושר עמידה אנושי. אין זה כך שכל היצורים החיים, הדברים החיים, כל היצורים, כל הנפשות הן חסרות שליטה, כוח ואנרגיה, או שהן מעוצבות על ידי גורל, נתונות לנסיבות, ולכוחות הטבע, הן חוות הנאה וכאב מששת המינים.׳ מה דעתכם בעלי-בית? האין הפרושים והברהמינים הללו בעלי השקפות המנוגדות באופן ישיר אלה לאלה?״
״כן, אדוני.״ - ״ובכן, בעלי-בית, מבין הפרושים והברהמינים הללו שתורתם והשקפתם היא כזו: ׳אין סיבה או גורם לזיהומם של יצורים חיים, יצורים חיים מזדהמים ללא סיבה או גורם… הן חוות הנאה וכאב מששת המינים׳, יש לצפות שהם ימנעו משלושת המצבים המיטיבים הבאים, כלומר, התנהגות גופנית נאותה, התנהגות מילולית נאותה, והתנהגות מנטלית נאותה, ושהם יאמצו ויפעלו על פי שלושת המצבים המזיקים הללו, כלומר, התנהגות גופנית לא נאותה, התנהגות מילולית לא נאותה, התנהגות מנטלית לא נאותה. מדוע זאת? מאחר והברהמינים והפרושים הטובים הללו אינם רואים במצבים מזיקים את הסכנה, הפגיעה, הזיהום, וכן הם אינם רואים במצבים מיטיבים את ברכת הפרישות, את היבט הטיהור.
- מאחר ויש סיבתיות, מי שמחזיק בהשקפה ׳אין סיבתיות׳ הוא בעל השקפה שגויה. מאחר ויש סיבתיות, מי שבעל הכוונה ׳אין סיבתיות׳ הוא בעל כוונה שגויה. מאחר ויש סיבתיות, מי שיוצא בהצהרה ׳אין סיבתיות׳ הוא בעל דיבור שגוי. מאחר ויש סיבתיות, מי שאומר ׳אין סיבתיות׳ הוא מנוגד לארהנטים הללו בעלי ההשקפה של סיבתיות. מאחר ויש סיבתיות, מי שמשכנע אחר ׳אין סיבתיות׳ משכנע אותו לקבל דְהַמַּה שקרית. ומאחר והוא משכנע אחר לקבל דְהַמַּה שקרית, הוא משבח את עצמו ומזלזל אחרים. כך, כל מוסריות טהורה שהייתה לו קודם נזנחת ומוסריות מושחתת מחליפה אותה. וההשקפה השגויה הזו, כוונה שגויה, דיבור שגוי, התנגדות לאציליים, שכנוע אחר לקבל דְהַמַּה שקרית, ושבח-עצמי וזלזול באחרים – מספר המצבים השליליים הללו מופיעים כשהשקפה שגויה היא התנאי להן.
- בהקשר לזה אדם חכם שוקל: ׳אם אין סיבתיות, אז עם התפרקות הגוף האדם הטוב הזה די יבטיח את עצמו. אך אם יש סיבתיות, אז עם התפרקות הגוף, לאחר המוות, הוא יופיע במצב של מחסור, ביעד אומלל, בתופת, אפילו בגיהינום. כעת, בין אם מילתם של הפרושים הברהמינים הטובים הללו היא אמת או לא, נניח שאין סיבתיות: עדיין האיש הטוב הזה כאן ועכשיו יזכה לתוכחה על ידי החכם כאדם לא מוסרי, כבעל השקפה שגויה המאמין בתורת האי-סיבתיות. אך מצד שני, אם יש סיבתיות, אז האיש הטוב הזה עשה הימור חסר מזל משתי הבחינות: מאחר והוא זוכה לתוכחה על ידי החכם כאן ועכשיו, ומאחר ועם התפרקות הגוף, לאחר המוות, הוא יופיע במצב של מחסור, ביעד אומלל, בתופת, אפילו בגיהינום. הוא קיבל ופעל באופן שגוי על פי התורה הזו חסרת המחלוקת בדרך כזו שמכסה אפשרות אחת ומונעת את החלופה המיטיבה.׳
- ובכן, בעלי בית, מבין הפרושים והברהמינים שתורתם והשקפתם היא כזו: ׳יש סיבה וגורם לזיהומם של יצורים חיים, יצורים חיים מזדהמים בשל סיבה וגורם. יש סיבה וגורם לטיהורם של יצורים חיים, יצורים חיים מִטּהרים בשל סיבה וגורם. יש כוח, יש מאמץ, יש עוצמה אנושית, יש כושר עמידה אנושי. אין זה כך שכל היצורים החיים, הדברים החיים, כל היצורים, כל הנפשות הן חסרות שליטה, כוח ואנרגיה, או שהן מעוצבות על ידי גורל, נתונות לנסיבות, ולכוחות הטבע, הן חוות הנאה וכאב מששת המינים׳, יש לצפות שהם ימנעו משלושת המצבים המזיקים הבאים, כלומר, התנהגות גופנית לא נאותה, התנהגות מילולית לא נאותה, והתנהגות מנטלית לא נאותה, ושהם יאמצו ויפעלו על פי שלושת המצבים המיטיבים הללו, כלומר, התנהגות גופנית נאותה, התנהגות מילולית נאותה, התנהגות מנטלית נאותה. מדוע זאת? מאחר והברהמינים והפרושים הטובים הללו רואים במצבים מזיקים את הסכנה, הפגיעה, הזיהום, וכן הם רואים במצבים מיטיבים את ברכת הפרישות, את היבט הטיהור.
- מאחר ויש סיבתיות, מי שמחזיק בהשקפה יש סיבתיות׳ הוא בעל השקפה נכונה. מאחר ויש סיבתיות, מי שבעל הכוונה ׳יש סיבתיות׳ הוא בעל כוונה נכונה. מאחר ויש סיבתיות, מי שיוצא בהצהרה ׳יש סיבתיות׳ הוא בעל דיבור נכון. מאחר ויש סיבתיות, מי שאומר ׳יש סיבתיות׳ הוא אינו מנוגד לארהנטים הללו בעלי ההשקפה של סיבתיות. מאחר ויש סיבתיות, מי שמשכנע אחר ׳יש סיבתיות׳ משכנע אותו לקבל דְהַמַּה אמיתית, ומאחר והוא משכנע אחר לקבל דְהַמַּה אמיתית, הוא אינו משבח את עצמו ומזלזל אחרים. כך, כל מוסריות מושחתת שהייתה לו קודם נזנחת ומוסריות טהורה מחליפה אותה. וההשקפה הנכונה הזו, כוונה נכונה, דיבור נכון, ואי-התנגדות לאציליים, שכנוע אחר לקבל דְהַמַּה אמיתית, והימנעות משבח-עצמי וזלזול באחרים – מספר המצבים המיטיבים הללו מופיעים כשהשקפה נכונה היא התנאי להן.
- בהקשר לזה אדם חכם שוקל: ׳אם יש סיבתיות, אז עם התפרקות הגוף, לאחר המוות, האדם הטוב הזה יופיע ביעד מאושר, אפילו בעולם שמיימי. כעת, בין אם מילתם של הפרושים הברהמינים הטובים הללו היא אמת או לא, נניח שאין סיבתיות: עדיין האיש הטוב הזה כאן ועכשיו יזכה לשבח מהחכם כאדם מוסרי, כבעל השקפה נכונה המאמין בתורת הסיבתיות. ומצד שני, אם יש סיבתיות, אז האיש הטוב הזה עשה הימור טוב משתי הבחינות: מאחר והוא זוכה לשבח מהחכם כאן ועכשיו, ומאחר ועם התפרקות הגוף, לאחר המוות, הוא יופיע במצב של יעד מאושר, אפילו בעולם שמיימי. הוא קיבל ופעל באופן נכון על פי התורה הזו חסרת המחלוקת בדרך כזו שמכסה את שתי האפשרויות ומונעת את החלופה המזיקה.׳
- בעלי-בית, ישנם פרושים וברהמינים כאלה אשר תורתם והשקפתם היא כזו: ׳בוודאות אין כל עולמות שמיימיים לא-חומריים.׳
- וכך, ישנם פרושים וברהמינים כאלה אשר תורתם והשקפתם מנוגדת באופן ישיר לזו של הפרושים והברהמינים הללו, והם אומרים כך: ׳יש בוודאות עולמות שמיימיים לא-חומריים.׳ מה דעתכם, בעלי-בית, האין הפרושים והברהמינים הללו בעלי תורות המנוגדות באופן ישיר אלה לאלה?״
״כן, אדוני.״ - ״בהקשר לכך אדם חכם שוקל כך: ׳הפרושים והברהמינים האלה מאמינים בתורה והשקפה כזו: ׳בוודאות אין כל עולמות שמיימיים לא-חומריים.׳ אך הדבר לא נצפה על ידי. והפרושים והברהמינים הטובים האחרים מאמינים בתורה והשקפה ׳יש בוודאות עולמות שמיימיים לא-חומריים.׳ אך לא התוודעתי להן באופן ישיר. אם מבלי לדעת ולראות הייתי לוקח צד אחד ומצהיר: ׳רק זו אמת, כל השאר מוטעה׳, אין זה היה מתאים לי. כעת, באשר לפרושים והברהמינים אשר מאמינים בתורה והשקפה ׳בוודאות אין כל עולמות שמיימיים לא-חומריים׳, אם מילתם אמת אז עדיין יהיה זה אפשרי שאופיע [לאחר המוות] בין הבְּרַהְמוֹת של עולמות החומר-העדין הכוללים תודעה. אך באשר לפרושים והברהמינים המאמינים בתורה והשקפה ׳יש בוודאות עולמות שמיימיים לא-חומריים׳, אם מילתם אמת אז יש אפשרות שאולי אופיע [לאחת המוות] בין הבְּרַהְמוֹת של העולמות הלא-חומריים הכוללים תפיסה. לקיחת מקלות ונשקים, וויכוחים, ריבים, עימותים, הטחת האשמות, פגיעה בזדון ודיבור שגוי, נראה שמתרחשים בתלות בחומריות, אך דבר זה אינו קיים כלל בעולמות השמיימיים הלא-חומריים.׳ לאחר שהוא מהרהר כך, הוא מתרגל את הדרך לאי-היקסמות מחומריות, להכחדת וחידלון של חומריות.
- בעלי-בית, ישנם פרושים וברהמינים כאלה אשר תורתם והשקפתם היא כזו: ׳בוודאות אין חידלון של התהוות׳.
- וכך, ישנם פרושים וברהמינים כאלה אשר תורתם והשקפתם מנוגדת באופן ישיר לזו של הפרושים והברהמינים הללו, והם אומרים כך: ׳יש בוודאות חידלון של התהוות.׳ מה דעתכם, בעלי-בית, האין הפרושים והברהמינים הללו בעלי תורות המנוגדות באופן ישיר אלה לאלה?״
״כן, אדוני.״ - ״בהקשר לכך אדם חכם שוקל כך: ׳הפרושים והברהמינים האלה מאמינים בתורה והשקפה כזו: ׳בוודאות אין חידלון של התהוות.׳ אך הדבר לא נצפה על ידי. והפרושים והברהמינים הטובים האחרים מאמינים בתורה והשקפה ׳יש בוודאות חידלון של התהוות.׳ אך לא התוודעתי להן באופן ישיר. אם מבלי לדעת ולראות הייתי לוקח צד אחד ומצהיר: ׳רק זו אמת, כל השאר מוטעה׳, אין זה היה מתאים לי. כעת, באשר לפרושים והברהמינים אשר מאמינים בתורה והשקפה ׳בוודאות אין חידלון של התהוות׳, אם מילתם אמת אז עדיין יהיה זה אפשרי שאופיע [לאחר המוות] בין הבְּרַהְמוֹת של העולמות הלא-חומריים הכוללים תפיסה. אך באשר לפרושים והברהמינים המאמינים בתורה והשקפה ׳יש בוודאות חידלון של התהוות׳, אם מילתם אמת אז יש אפשרות שאולי כאן ועכשיו אגשים נִיבָּאנַה סופית. ההשקפה של הפרושים והברהמינים הטובים הללו המאמינים בתורה הגורסת ׳בוודאות אין חידלון של התהוות.׳ קרובה לתאווה, קרובה להיכבלות, קרובה להתענגות, קרובה להיאחזות, קרובה להיקשרות. אך ההשקפה של הפרושים והברהמינים הטובים הללו המאמינים בתורה הגורסת ׳יש בוודאות חידלון של התהוות׳, היא קרובה לאי-תאווה, קרובה לאי-היכבלות, קרובה לאי-התענגות, קרובה לאי-היאחזות, קרובה לאי-היקשרות.׳ לאחר שהוא מהרהר כך, הוא מתרגל את הדרך להתפכחות מקיום, להתפוגגות וחידלון של התהוות.
- בעלי-בית, ישנם ארבעה סוגים של אנשים הנמצאים בעולם. מה הם הארבעה? הנה סוג מסוים של אדם מענה את עצמו ותר אחר פרקטיקות של עינוי עצמי. הנה סוג מסוים של אדם המענה אחרים ותר אחר פרקטיקות לעינוי אחרים. הנה סוג מסוים של אדם המענה את עצמו ותר אחר פרקטיקות לעינוי עצמו ובנוסף מענה אחרים ותר אחר פרקטיקות לעינוי אחרים. הנה סוג מסוים של אדם אשר אינו מענה את עצמו או תר אחר פרקטיקות לעינוי עצמו וכמו כן אינו מענה אחרים או תר אחר פרקטיקות לעינוי אחרים. מאחר והוא אינו מענה את עצמו או אחרים, הוא כאן ועכשיו חסר-תיאבון, כבוי, וקר, והוא שוהה בחוויית ברכה, כשהוא עצמו הופך מזוכך.
- בעלי-בית, איזה מן אדם מענה את עצמו ותר אחר פרקטיקות של עינוי עצמי? הנה אדם מסוים הולך עירום, דוחה מוסכמות… (בדומה לשיחה 51 פסקה 8) … כך בדרכים רבות הוא חי כשהוא תר אחר פרקטיקות של עינוי ופגיעה בגוף. זה מכונה סוג האדם המענה את עצמו ותר אחר פרקטיקות של עינוי עצמי.
- בעלי-בית, איזה מן אדם מענה אחרים ותר אחר פרקטיקות של עינוי אחרים? הנה אדם מסוים הוא קצב כבשים… (בדומה לשיחה 51 פסקה 9) …או מי שעוסק בכל עיסוק עקוב דם. זה מכונה סוג האדם המענה אחרים ותר אחר פרקטיקות של עינוי אחרים.
- בעלי-בית, איזה מן אדם מענה את עצמו ותר אחר פרקטיקות של עינוי עצמי ובנוסף מענה אחרים ותר אחר פרקטיקות של עינוי אחרים? הנה אדם מסוים הוא מלך אצילי משוח-ראש או ברהמין מאוד מכובד… (בדומה לשיחה 51 פסקה 10) …ואז עבדיו, שליחיו, ומשרתיו עורכים הכנות, בוכים בפנים מלאות דמעות, כאשר מרחפים מעליהם איומים ועונשים, ופחד גדול. זה מכונה סוג האדם המענה את עצמו ותר אחר פרקטיקות של עינוי עצמי ובנוסף מענה אחרים ותר אחר פרקטיקות של עינוי אחרים.
- בעלי-בית, איזה מן אדם אינו מענה את עצמו או תר אחר פרקטיקות של עינוי עצמי וכמו כן אינו מענה אחרים או תר אחר פרקטיקות של עינוי אחרים – מי שמאחר ואינו מענה את עצמו או אחרים, הוא כאן ועכשיו חסר-תיאבון, כבוי, וקר, ושוהה בחוויית ברכה, כשהוא עצמו הופך מזוכך?
- -55 הנה, בעלי-בית, טַטְהָאגַטַה מופיע בעולם… (בדומה לשיחה 51 פסקאות 12-27) …הוא מבין: ׳הלידה מוצתה, החיים הרוחניים הגיעו לקיצם, מה שהיה לעשות נעשה, לא תהיה עוד התהוות בכל סוג קיום.׳
- זה, בעלי-בית, מכונה סוג האדם שאינו מענה את עצמו או תר אחר פרקטיקות של עינוי עצמי וכמו כן אינו מענה אחרים או תר אחר פרקטיקות של עינוי אחרים – מי שמאחר ואינו מענה את עצמו או אחרים, הוא כאן ועכשיו חסר-תיאבון, כבוי, וקר, ושוהה בחוויית ברכה, כשהוא עצמו הופך מזוכך.״
- כאשר הדבר נאמר, בעלי-הבית הברהמינים של סָאלָא אמרו למכובד: ״מדהים, אדון גוֹטַמַה! מדהים, אדון גוֹטַמַה! אדון גוֹטַמַה הפך את הדְהַמַּה לברורה בדרכים רבות, כאילו הוא יישר את מה שהיה הפוך, או גילה את מה שהיה חבוי, או הציג את הדרך למי שאבד, או החזיק מנורה באפילה עבור בעלי ראייה על מנת שיוכלו לראות צורות. אנו שמים את מבטחנו באדון גוֹטַמַה, בדְהַמַּה, ובקהילת הנזירים. מהיום אנא שאדון גוֹטַמַה יקבל אותנו כעוקבים אשר שמו בו את מבטחם לכל חיינו.״