מבוא וסקירה כללית

במהלך ביקורו בארה"ב ב-1989, הוד קדושתו הדלאי לאמה, חתן פרס נובל לשלום לשנת 1989, דיבר ישירות אל לב דאגתם של אנשים בתקופתנו המודרנית:
כולם בעולמנו שרויים ביחסי גומלין ותלות הדדית. השלום והאושר האישיים שלי הם העניין שלי. אני אחראי להם. אך האושר והשלום של החברה כולה הם עניינם של כולם. על כל אחד מאתנו מוטלת האחריות לעשות כמיטב יכולתו על מנת לשפר את עולמנו.
במאה שלנו חמלה היא צורך, לא מותרות. בני אדם הינם חיות חברתיות, אשר חייבות לחיות יחד, באם נאהב זאת או לא. אם יש לנו מחסור בטוב לב וחמלה הדדיים, עצם קיומנו מאוים. אפילו אם נהיה אנוכיים, כדאי שנהיה אנוכיים בחכמה, ונבין שהישרדותנו ואושרנו האישיים תלויים באחרים. לכן, טוב לב וחמלה כלפיהם הם חיוניים.
לדבורים ונמלים אין דת, חינוך או פילוסופיה, אך הם משתפים פעולה אחד עם השני באופן טבעי. על ידי כך הם מבטיחים את הישרדות החברה שלהם ואת אושרו של כל אחד מחבריה. לבטח אנו, בני האנוש, היותר אינטליגנטים ומתוחכמים, יכולים לעשות את אותו הדבר!
כך, על כל אחד מאתנו מוטלת האחריות האישית לעזור לאחרים בכל דרך שנוכל. ברם, איננו יכולים לצפות לשנות את העולם מידית. כל עוד איננו מוארים, מעשינו לתועלת אחרים יהיו מוגבלים. ללא שלום פנימי, שלום עולמי הינו בלתי אפשרי. לכן אנו חייבים לשפר את עצמנו, בו בזמן שאנו עושים את שביכולתנו לעזור לאחרים.
בהרצאתו, הוד קדושתו מציין ישירות את החמלה, כיסוד חיוני בעולמנו. כדי שהחמלה שלנו תהיה יעילה, היא חייבת להתמזג עם חכמה. חמלה היא הרצון שכל האחרים יהיו חופשיים מסבל ובלבול; חכמה מכירה ישירות בטבענו היחסי והמוחלט. אלה הם המרכיבים החיוניים של חיים בריאים ומאושרים, והם המהות של הדרך הרוחנית.
ספר זה נקרא 'לב פתוח, תודעה צלולה'. הלב הפתוח הוא חמלה כנה ועזרה לזולת. לב זה בא לידי שלמות ומתעצם על ידי חכמה מדויקת – תודעה צלולה. איחוד החמלה והחכמה מביא להתפתחות המלאה של הפוטנציאל האנושי, מצב ההארה. לב פתוח ותודעה צלולה רלבנטיים היום באותה מידה שהיו לפני 2,500 שנה, כאשר בודהה שקיימוני תיאר לראשונה את הדרך להגשים ולממש אותם.
בהתחלה נמשכתי לתורת הבודהה מפני שהיא כללה שיטות ברורות להתמודדות יעילה עם מצבים בחיי היומיום. השיעורים, המלמדים כיצד לשכך כעס ולהרפות מהיאחזות, עבדו כשניסיתי אותם. מובן שלוקח זמן לאמן את תודעתנו, ואל לנו לצפות לניסים מידיים. אך ככל שאנו מתוודעים לגישות מעשיות וחומלות, מצבים אשר הציקו לנו בעבר, חדלים מלהציק, ויכולתנו למצות את חיינו לטובת הכלל גדלה.
הבודהה היה פילוסוף ופסיכולוג מעמיק, אשר שיעוריו יכולים לתת לנו כוח לשפר את חיינו. אין צורך לראות את עצמך כבודהיסט או בודהיסטית כדי לתרגל שיטות אלה. תרגול רוחני ממשי משתרע מעבר להגדרות של "יהודי", "בודהיסט", "קומוניסט". כמו שהוד קדושתו הדלאי לאמה אומר לעיתים קרובות: "חמלה אינה בבעלות בלעדית של אף דת או אמונה".
במהלך הוראת פסיכולוגיה, מדיטציה, ופילוסופיה בודהיסטית בארצות רבות, נתבקשתי לעיתים קרובות להמליץ על ספר טוב למתחילים, קל להבנה, המסביר את הנקודות המהותיות בתורת הבודהה בדרך המתקשרת לחיים במאה העשרים.
למרות שיש הרבה ספרים מצוינים על בודהיזם, רובם לא מתאימים לתיאור הזה. לב פתוח, תודעה צלולה נכתב על מנת למלא את הפער. הוא כתוב בשפה יומיומית, עם מונחים טכניים או זרים מעטים ככל האפשר. ניסיתי להסביר בברור לאנשים אשר הבודהיזם חדש להם, את הנושאים הכי מעניינים, ענייניים, או מבלבלים.
ספר זה ייתן לך טעימה מתורתו של הבודהה, אך לא ייתן לך את כל התשובות. למעשה, סביר יותר להניח שהוא יעורר שאלות נוספות. אבל זה בסדר, מפני שאנו גדלים כאשר אנו מחפשים תשובות לשאלותינו.
בלימודי בודהיזם לא מצפים מאתנו להבין מיד את כל שמלמדים אותנו. להבדיל מהחינוך המערבי, בו אנחנו אמורים לשנן, להבין ולחזור על הנלמד, בלימוד הדהרמה, שהיא תורת הבודהה, מניחים שלא כל דבר שנשמע יהיה מובן לנו מיד בפעם הראשונה. חזרה על אותו חומר שוב ושוב מגלה משמעויות חדשות. גם דיון עם חברים יכול להבהיר את הבנתנו.
הבודהה דיבר על חיינו ועל התודעה שלנו. כך שספר זה אינו על פילוסופיה מופשטת, הוא על התנסות – ההתנסות שלנו – והדרך לשפר אותה. מומלץ לחשוב על מה שתקראו במונחים מתוך חייכם וההתנסות שלכם.
ספר זה הוא על תורתו של הבודהה באופן כללי, ולא על מסורת בודהיסטית מסוימת. אף-על-פי-כן, כיוון שהוכשרתי בדרך הבודהיזם הטיבטי, הספר ערוך בהתאם לגישה זו.

סקירה כללית

חלקכם יקראו ספר זה מתחילתו ועד סופו, ואחרים יבחרו חלקים בהם יש להם עניין מיוחד. אם אתם בקבוצה השנייה, כותרות הפרקים ברורות, ויעזרו לכם למצוא את תחומי התעניינותכם.
לאלה מכם אשר יקראו מא' עד ת', סדר הפרקים מכוון להנחות אתכם. ראשית, מוסברת הגישה הבודהיסטית לחיפוש האמת. החלק השני, "עבודה יעילה עם רגשות", מתאר את ההתנסות היומיומית שלנו, ומציע מספר נקודות השקפה חדשות לגביהן. כאן נכללות הרבה שיטות מעשיות לשיפור יחסינו עם הזולת.
החלק השלישי, "מצבנו הנוכחי", שופך אור חדש על חיינו, בהציגו את רעיון הלידה מחדש והקרמה. בחלק הרביעי, מתוך הבנה של מצבנו הנוכחי, נבחן את פוטנציאל ההתפתחות שלנו – הטוב הטבעי שבנו, והחשיבות העליונה של היותנו בני-אנוש.
החלק החמישי מסביר כיצד לפתח את הפוטנציאל שלנו באמצעות הדרך להארה. השיעור הראשון שהבודהה נתן, היה 'ארבע אמיתות האציליים'. כאשר אנו מבינים את החסרונות שבמצבנו הנוכחי לעומת הפוטנציאל המדהים שלנו, תגדל בנו ההחלטיות להשתחרר מכל הנסיבות הבלתי מספקות בחיינו. החלטיות זו תוביל אותנו לתרגל אתיקה, שתהווה בסיס מוצק להתפתחותנו העתידית. עם שאיפה זו נרחיב את השקפתנו ונכיר בטוב ליבם של אחרים, ונטפח את אהבתנו, חמלתנו ורצוננו לעזור לזולת. כדי להגשים את הפוטנציאל שלנו ולעזור לאחרים, אנו חייבים להצטייד בחכמה, במיוחד חכמת טבעו המוחלט של הקיום. חמלה, עזרה לזולת וחכמה – מובילות אותנו ללב פתוח ולתודעה צלולה.
כל הנושאים האלה מספקים חומר למדיטציה, בה נדון בהמשך. בהיותנו מצוידים במבט כללי על הדרך להארה, אנו יכולים להעריך את תכונות הבודהות (ישויות מוארות), הדהרמה (תובנות רוחניות ושיעורים), והסנגהה (אלה העוזרים לנו בדרך). נושא זה מוסבר בפרק על לקיחת מקלט.
יתכן וחלק מכם מתעניינים בחייו של בודהה שקיימוני, מייסד הפילוסופיה והפסיכולוגיה הבודהיסטית. החלק השישי של הספר דן בנושא זה, ואף מסביר מספר מסורות בודהיסטיות עיקריות אשר קיימות כיום. "חמלה מעשית" מציעה דרכים מעשיות ליישומן של תורות הבודהה בחיי היומיום.
מטרתי היא להפוך את לב תורת הבודהה נגישה עבורכם. לפיכך חומר רב נדחס לעמודים ספורים. ניסיתי לתת לכם מספיק, אך לא יותר מדי. אולם, כיוון שלכל אדם יש תיאבון שונה, קשה לרצות את כולם! אם אתם מחפשים מידע נוסף, אנא קראו ספרים נוספים, לכו להרצאות בודהיסטיות, או שוחחו עם אלה העוסקים בבודהיזם. אני מזמינה אתכם גם לכתוב לי. בסוף הספר יש רשימה קצרה של מקורות.
יש לציין מספר נקודות בקשר לשפה ולסגנון. ראשית, במונחים בודהיסטיים, אין שוני בין לב ותודעה, מילה אחת משמשת לשניהם. למען הנוחות, נשתמש כאן ב"תודעה", למרות שאין מונח זה מתייחס למוחנו או שכלנו בלבד. התודעה שלנו היא זו המבחינה ומתנסה בעולמותינו החיצוניים והפנימיים. היא חסרת צורה, וכוללת את מודעות החושים, המודעות הנפשית, רגשות, אינטליגנציה וכדומה. נושא זה יוסבר בהמשך.
שנית, "הבודהה" מתייחס לבודהה שקיימוני אשר חי לפני 2,500 שנה בהודו. ישנן בעלי תודעה רבים אשר הגיעו להארה והיו לבודהות.
שלישית, אני משתמשת בגוף שני/שלישי זכר ונקבה לחלופין מכיוון ש"הוא/היא", "הם/הן", "את(ה)", "אתם/אתן" מסורבלים לשימוש.
לסיום, מספר מילים יכולות להיות לא מוכרות, או בעלות משמעות שונה מעט משימושן הרגיל. מילון קצר של מונחים בודהיסטיים נמצא בסוף הספר כדי לסייע לכם.

תודות

תודה מעומק הלב לאנשים רבים אשר סייעו לי לכתוב ספר זה. תודה, שאי אפשר להביעה במילים, שלוחה לכל מורי – במיוחד להוד קדושתו הדלאי לאמה, טסנזאב סרקונג רינפוצ'ה (Tsenzhab Serkong Rinpoche) וזופה רינפוצ'ה (Zopa Rinpoche). ההשראה לכתיבת ספר זה הגיעה מתלמידים בסינגפור ואנשים שבאו להרצאותיי במשך סיבוב הרצאות בארה"ב וקנדה. תמיכה הגיעה מהרבה מיטיבים טובי לב, אשר האכילו וארחו אותי, במיוחד מהמרכז הבודהיסטי אמיטבה (Amitabha Buddhist Center) בסינגפור, מאוסל שנפן לינג (Osel Shenpen Ling) במונטנה, ומהמוסד לאחוות דהרמה (Dharma Friendship Foundation) בסיאטל. תודה מיוחדת שלוחה לסטיב ווילהלם (Steve Wilhelm) וסינדי לות (Cindy Loth ) על עריכת כתב היד, ללזלי לוקווד (Lesley Lockwood) וגרי לות (Gary Loth) על שעברו עליו, והציעו הצעות יקרות ערך, ולגשה טופטן ג'ינפה (Geshe Thupten Jinpa) על שבדק את החלקים הקשים. הציורים צוירו על ידי סונם ג'יגמה (Sonam Jigme) וגאנגצוב נגאוואנג (Jangchub Ngawang).
למרות שהבנתי לגבי הדרך להארה מועטה, ניסיתי לחזור בספר זה על מה שמוריי טובי הלב לימדו אותי. כל הטעויות הן שלי.