6
השיחה עם מַהָאלִי

Mahāli Sutta
מַהָאלִי סוּטַּה

משלחת הברהמינים
(brāhmaṇadūtavatthu)

1. כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה בוֵסָאלִי, באולם בעל הגג המשופע אשר ביער הגדול. ובאותה העת הייתה בוֵסָאלִי קבוצה גדולה של שליחים ברהמינים מקוֹסַלַה ומַגַדְהַה שהגיעו לשם עסקים כלשהם.

וכך הם שמעו: 'הפרוש גוֹטַמַה, בן שבט הסַקְיַה, אשר יצא לפרישות משבט הסַקְיַה, מתגורר בוֵסָאלִי, באולם בעל הגג המשופע אשר ביער הגדול. ובנוגע לאדון המכובד הזה נפוצו דיווחים טובים: 'כך הוא הנעלה – אַרַהַנְט, בּוּדְּהַה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך-מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלה הנכונים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, הבּוּדְּהַה הנעלה. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדֶווֹת, המָארוֹת, והבְּרַהְמוֹת שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדְהַמַּה הנפלאה בתחילתה, נפלאה באמצעה ונפלאה בסופה, ברוחה ובלשונה. והוא מציג את החיים הרוחניים המושלמים והטהורים לחלוטין. ואכן, טוב לראות כאלה אַרַהַנְטים.''

2. וכך השליחים הברהמינים מקוֹסַלַה ומַגַדְהַה הלכו אל היער הגדול, אל האולם בעל הגג המשופע. באותה עת המכובד נָאגִיטַה היה עוזרו האישי של הבּוּדְּהַה. השליחים פנו אל המכובד נָאגִיטַה ואמרו: "אדון נָאגִיטַה, היכן נמצא כעת גוֹטַמַה המכובד? אנו מעוניינים לראותו."

"חברים, אין זה הזמן המתאים לראות את המכובד. הוא במדיטציה בבדידות." אך הברהמינים פשוט התיישבו שם במקום כלשהו ואמרו: "נלך רק לאחר שנראה את המכובד גוֹטַמַה."

אוֹטְּהַדְּהַה בן שבט הלִיצְ'הַבִים
(Oṭṭhaddhalicchavīvatthu)

3. בדיוק אז הגיע אוֹטְּהַדְּהַה בן שבט הלִיצְ'הַבִים אל האולם בעל הגג המשופע מלווה בקבוצה גדולה של אנשים, ולאחר שקד בפני המכובד נָאגִיטַה, נעמד לצידו ואמר: "היכן נמצא המכובד, האַרַהַנְט, הבּוּדְּהַה הער בשלמות? אנו מעוניינים לראותו."

"מַהָאלִי,1 אין זה הזמן המתאים לראות את המכובד. הוא במדיטציה בבדידות." אך אוֹטְּהַדְּהַה פשוט התיישב שם במקום כלשהו ואמר: "אלך לאחר שאראה את המכובד, האַרַהַנְט, הבּוּדְּהַה הער בשלמות."

4. לאחר מכן הגיע אל המכובד נָאגִיטַה הנזיר המתלמד2 סִיהַה, נעמד לצידו ואמר: "המכובד קַסַּפַּה,3 השליחים הברהמינים האלה מקוֹסַלַה ומַגַדְהַה הגיעו הנה כדי לראות את המכובד. טוב יהיה אם המכובד קַסַּפַּה יאפשר להם לראותו."

"אם כך, סִיהַה, הכרז על בואם בפני המכובד."

"כן, אדוני הנכבד", אמר סִיהַה. ולאחר מכן הלך אל הבּוּדְּהַה, קד בפניו, נעמד במקום ראוי ואמר: "אדוני, השליחים הברהמינים האלה מקוֹסַלַה ומַגַדְהַה הגיעו הנה לראות את המכובד, וכך גם אוֹטְּהַדְּהַה בן שבט הלִיצְ'הַבִים מלווה בקבוצה גדולה של אנשים. טוב יהיה אם המכובד יאפשר לאנשים לראותו."

"אם כך, סִיהַה, הכן מקום ישיבה בצל בית המגורים."

"כן, אדוני", אמר סִיהַה וכך עשה. ולאחר מכן הבּוּדְּהַה יצא ממקום מגוריו והתיישב במושב שהוכן.

5. הברהמינים ניגשו אל הבּוּדְּהַה ולאחר שקדו בפניו, התיישבו במקום ראוי. וכך גם אוֹטְּהַדְּהַה קד בפני הבּוּדְּהַה, התיישב במקום ראוי, ואז אמר: "אדוני, לא מזמן הגיע אלי סוּנַקְּהַטַּה בן שבט הלִיצְ'הַבִים4 ואמר: 'בקרוב אהיה תומך של הבּוּדְּהַה שלוש שנים. אמנם ראיתי מראות שמימיים, נעימים, נפלאים ומפתים, אך לא שמעתי כל צלילים שמימיים5 נעימים, נפלאים ומפתים.' אדוני, האם קיימים או לא קיימים קולות שמימיים כאלה – נעימים, נפלאים ומפתים, אשר סוּנַקְּהַטַּה אינו יכול לשמוע?"

מצב ריכוז חד-צדדי
(ekaṃsabhāvitasamādhi)

"מַהָאלִי, אכן ישנם צלילים שמימיים כאלה – נעימים, נפלאים ומפתים."

6. "אם כך, אדוני, מה הסיבה, מה הגורם לכך שסוּנַקְּהַטַּה אינו יכול לשמוע אותם?"

"מַהָאלִי, במקרה אחד נזיר הפונה מזרחה, נכנס למצב של ריכוז חד-צדדי6 ורואה מראות שמימיים, נעימים, נפלאים ומפתים. אך אינו שומע צלילים שמימיים. באמצעות מצב הריכוז החד-צדדי הזה הוא רואה מראות שמימיים אך אינו שומע צלילים שמימיים. מדוע זה כך? כיוון שמצב הריכוז הזה מוביל רק לראייה של מראות שמימיים אך לא לשמיעה של צלילים שמימיים.

7. בנוסף, נזיר הפונה דרומה… מערבה… או צפונה… נכנס למצב ריכוז חד-צדדי וכשהוא פונה מעלה… מטה… או באלכסון, הוא רואה מראות שמימיים בכיוון זה אך אינו שומע צלילים שמימיים. מדוע זה כך? כיוון שמצב הריכוז הזה מוביל רק לראייה של מראות שמימיים אך לא לשמיעה של צלילים שמימיים.

8. במקרה אחר, מַהָאלִי, נזיר הפונה מזרחה… שומע צלילים שמימיים אך אינו רואה מראות שמימיים, נעימים, נפלאים ומפתים.

9. בנוסף, נזיר הפונה דרומה, מערבה… צפונה… פונה מעלה… מטה… או באלכסון שומע צלילים שמימיים אך אינו רואה מראות שמימיים, נעימים, נפלאים ומפתים.

10. במקרה אחר, מַהָאלִי, נזיר הפונה מזרחה נכנס למצב ריכוז דו-צדדי7 ורואה מראות שמימיים, נעימים, נפלאים, ומפתים וגם שומע צלילים שמימיים. מדוע זה כך? כיוון שמצב הריכוז הדו-צדדי מוביל גם לראייה של מראות שמימיים וגם לשמיעה של צלילים שמימיים.

11. בנוסף, נזיר הפונה דרומה… מערבה… פונה צפונה… מעלה… מטה… או באלכסון נכנס למצב ריכוז דו-צדדי ורואה מראות שמימיים ושומע צלילים שמימיים, נעימים, נפלאים ומפתים. וזוהי הסיבה לכך שסוּנַקְּהַטַּה יכול לראות מראות שמימיים אך לא לשמוע צלילים שמימיים."

12. "אם כך, אדוני, האם לשם השגה של מצבי ריכוז כאלה נזירים מובילים את החיים הרוחניים תחת המכובד?"

"לא, מַהָאלִי, יש דברים אחרים, גבוהים ושלמים מאלו, אשר לשמם נזירים מובילים את החיים הרוחניים תחתי."

ארבעת פירות האציליים
(catuariyaphalaṃ)

13. "מהם, אדוני?"

"מַהָאלִי, במקרה אחד, נזיר, לאחר שזנח שלושה כבלים, הופך ל'נכנס-לזרם',8 לא נתון עוד לעולמות היגון, מבוסס היטב בדרך להתעוררות. זה דבר נוסף הגבוה ושלם מאלו, אשר לשמו נזירים מובילים את החיים הרוחניים תחתי.

בנוסף, נזיר שזנח את שלושת הכבלים, והפחית את החמדנות, הכעס והאשליה, הופך ל'חוזר-פעם-אחת'9 אשר, לאחר שישוב פעם נוספת לעולם הזה, ישים קץ לסבל. זה דבר נוסף הגבוה ושלם מאלו, אשר לשמו נזירים מובילים את החיים הרוחניים תחתי.

בנוסף, נזיר שזנח את חמשת הכבלים הנמוכים יוולד ספונטנית10 ומבלי לשוב לעולם הזה, יגשים התעוררות. זה דבר נוסף הגבוה ושלם מאלו, אשר לשמו נזירים מובילים את החיים הרוחניים תחתי.

בנוסף, דרך חדלון התחלואים נזיר מגשים בחיים אלה ממש את השחרור חסר הדופי של התודעה, השחרור באמצעות חוכמה, אשר הבין באמצעות תובנתו האישית. זה דבר נוסף הגבוה ושלם מאלו, אשר לשמו נזירים מובילים את החיים הרוחניים תחתי."

14. "אדוני, האם יש דרך, האם קיימת שיטה להגשמת הדברים האלה?"

"ישנה דרך, מַהָאלִי, ישנה שיטה."

דרך האציליים המתומנת
(ariyāṭṭhaṅgikamaggo)

"אדוני, מהי הדרך, מהי השיטה?"

"זוהי דרך האציליים המתומנת,11 כלומר, השקפה נכונה, כוונה נכונה,12 דיבור נכון, פעולה נכונה, עיסוק נכון, מאמץ13 נכון, קשב נכון וריכוז נכון. זהו הנתיב, זוהי הדרך להגשמה של הדברים האלה.

הסיפור על שני הנוודים הרוחניים
(dvepabbajitavatthu)

15. פעם, מַהָאלִי, התגוררתי בקוֹסַמְבִּי, בפארק גְהוֹסִיטַה. ושני נוודים רוחניים, מַנְדִיסַה וגָ'אלִיַיה, תלמידיו של הפרוש בעל-קערת-העץ, באו אלי, החליפו איתי ברכות נימוסין וישבו במקום ראוי. ואז אמרו: 'החבר גוֹטַמַה, כיצד הדבר? האם רוח-החיים14 זהה לגוף, או שרוח-החיים היא דבר אחד והגוף הוא דבר אחר?'

'חברים, הקשיבו ושימו לב, אני אסביר.'

'כן, חבר', הם השיבו ואני המשכתי:

16. 'חברים, טַטְהָאגַטַה מופיע בעולם – אַרַהַנְט, ראוי להערכה, בּוּדְּהַה ער בשלמות בזכות עצמו… והוא מציג את החיים הרוחניים המושלמים והטהורים לחלוטין.

בעל-בית יוצא לפרישות אל חיי חסר-בית ומתרגל מוסריות… (סוּטַּה 2, פסקאות 41-62). בהתבסס על שלמות מוסריותו, הוא אינו רואה סכנה בשום מקום. הוא חווה בעצמו את השמחה העילאית חסרת הפגם הנובעת משמירה על המוסר האצילי. כך הוא מפתח את המוסר במלואו. הוא מרסן את דלתות החושים… (סוּטַּה 2, פסקאות 64-74) זה כאילו שהיה חופשי מחובות, ממחלה, ממאסר, מעבדות, ומסכנות המדבר…

כאשר הוא כך מנותק מתשוקות החושים, מנותק ממצבי תודעה מזיקים, הוא נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה הראשונה המלווה ביישום ראשוני והחזקת התודעה, מלווה בתחושות התעלות ושמחה עילאית הנובעות מהינתקות. וכך הוא ממלא, פורש, סופג, ומקרין אותן בכל גופו כך שלא נותרת נקודה אחת בכל גופו ללא תחושות ההתעלות והשמחה העילאית האלה הנובעות מהינתקות. אם כך, האם יהיה נכון לומר מצד אדם שכך יודע וכך רואה: 'רוח-החיים זהה לגוף', או 'רוח-החיים שונה מהגוף'?"

"אכן, חבר, לא יהיה נכון לומר זאת."

"אך אני רואה ויודע שכך הדבר, ואינני אומר שרוח-החיים זהה או שונה מהגוף.

17. וכך גם עם הגְ'הָאנַה השנייה, השלישית, והרביעית (סוּטַּה 2, פסקאות 77-82).

18. …ותודעתו מכוונת ומוטה לידיעה וראייה. אם כך, האם יהיה נכון לומר מצד אדם שכך יודע וכך רואה: 'רוח-החיים זהה לגוף', או 'רוח-החיים שונה מהגוף'?"

"אכן, לא יהיה נכון לומר זאת, חבר."

19. "…והוא יודע: 'אין יותר מזה דבר.' אם כך, האם יהיה נכון לומר מצד אדם שכך יודע וכך רואה: 'רוח-החיים זהה לגוף', או 'רוח-החיים שונה מהגוף'?"

"אכן, לא יהיה נכון לומר זאת, חבר."

"אך אני רואה ויודע שכך הדבר, ואינני אומר שרוח-החיים זהה או שונה מהגוף."

כך אמר המכובד, ואוֹטְּהַדְּהַה בן שבט הלִיצְ'הַבִים היה שמח ומרוצה למשמע דבריו.

---