1
השיחה על
שורש כל הדברים

Mūlapariyāya Sutta
מוּלַפַּרִיָאיַה סוּטַּה

1. כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה¹ באוּקְּהַטְהַה בחורשת סוּבְּהַגַה למרגלות עץ סָאלַה מלכותי. שם פנה המכובד² אל הנזירים³ ואמר: "נזירים!"

"אדון נכבד",⁴ הם השיבו, והמכובד דיבר:

2. "נזירים, כעת אלמד אתכם דרשה על שורש כל הדברים.⁵ הקשיבו היטב ושימו לב למה שאומר."

"כן, אדון נכבד", השיבו הנזירים. והמכובד דיבר:

האדם הארצי
(puthujjanavasena)

3. "הנה נזירים, אדם ארצי לא-מלומד,⁶ שאינו מייחס חשיבות לאציליים, שאינו בעל תובנה ואינו תחת שיטת המוסר והתרגול של תורתם – מזהה אדמה כאדמה. לאחר שזיהה אדמה כאדמה,⁷ הוא תופס [את עצמו] כאדמה, הוא תופס [את עצמו] בתוך אדמה, הוא תופס [את עצמו] כנפרד מאדמה, הוא תופס אדמה כ'שלי', הוא מוצא הנאה באדמה.⁸ מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא לא הבין זאת בשלמות.⁹
4. הוא מזהה מים כמים. לאחר שזיהה מים כמים, הוא תופס [את עצמו] כמים, הוא תופס [את עצמו] בתוך מים, הוא תופס [את עצמו] כנפרד ממים, הוא תופס מים כ'שלי', הוא מוצא הנאה במים. מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא לא הבין זאת בשלמות.
5. הוא מזהה אש כאש. לאחר שזיהה אש כאש, הוא תופס [את עצמו] כאש, הוא תופס [את עצמו] בתוך אש, הוא תופס [את עצמו] כנפרד מאש, הוא תופס אש כ'שלי', הוא מוצא הנאה באש. מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא לא הבין זאת בשלמות.
6. הוא מזהה אוויר כאוויר. לאחר שזיהה אוויר כאוויר, הוא תופס [את עצמו] כאוויר, הוא תופס [את עצמו] בתוך אוויר, הוא תופס [את עצמו] כנפרד מאוויר, הוא תופס אוויר כ'שלי', הוא מוצא הנאה באוויר. מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא לא הבין זאת בשלמות.
7. הוא מזהה יצורים חיים כיצורים חיים. לאחר שזיהה יצורים חיים כיצורים חיים, הוא תופס [את עצמו כאחד] מהיצורים החיים, הוא תופס [את עצמו] בתוך יצורים חיים, הוא תופס [את עצמו] כנפרד מיצורים חיים, הוא תופס יצורים חיים כ'שלי', הוא מוצא הנאה ביצורים חיים. מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא לא הבין זאת בשלמות.
8. הוא מזהה ישויות כיישויות. לאחר שזיהה ישויות כיישויות, הוא תופס [את עצמו כאחד] מהישויות, הוא תופס [את עצמו] בתוך ישויות, הוא תופס [את עצמו] כנפרד מיישויות, הוא תופס ישויות כ'שלי', הוא מוצא הנאה ביישויות. מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא לא הבין זאת בשלמות.
9. הוא מזהה את ישויות היצירה¹⁰ כישויות היצירה. לאחר שזיהה את ישויות היצירה כישויות היצירה, הוא תופס [את עצמו] כישות יצירה, הוא תופס [את עצמו] בתוך ישויות היצירה, הוא תופס [את עצמו] כנפרד מישויות היצירה, הוא תופס את ישויות היצירה כ'שלי', הוא מוצא הנאה בישויות היצירה. מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא לא הבין זאת בשלמות.
10. הוא מזהה בְּרַהמָא כבְּרַהמָא.¹¹ לאחר שזיהה בְּרַהמָא כבְּרַהמָא, הוא תופס [את עצמו] כבְּרַהמָא, הוא תופס [את עצמו] בתוך בְּרַהמָא, הוא תופס [את עצמו] כנפרד מבְּרַהמָא, הוא תופס בְּרַהמָא כ'שלי', הוא מוצא הנאה בבְּרַהמָא. מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא לא הבין זאת בשלמות.
11. הוא מזהה את ישויות הזוהר הזורם¹² כישויות הזוהר הזורם. לאחר שזיהה את ישויות הזוהר הזורם כישויות הזוהר הזורם, הוא תופס [את עצמו] כאחד מישויות הזוהר הזורם, הוא תופס [את עצמו] בתוך ישויות הזוהר הזורם, הוא תופס [את עצמו] כנפרד מישויות הזוהר הזורם, הוא תופס ישויות הזוהר הזורם כ'שלי', הוא מוצא הנאה בישויות הזוהר הזורם. מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא לא הבין זאת בשלמות.
12. הוא מזהה את ישויות היופי הקורן¹³ כישויות היופי הקורן. לאחר שזיהה את ישויות היופי הקורן כישויות היופי הקורן, הוא תופס [את עצמו] כאחד מישויות היופי הקורן, הוא תופס [את עצמו] בתוך ישויות היופי הקורן, הוא תופס [את עצמו] כנפרד מישויות היופי הקורן, הוא תופס את ישויות היופי הקורן כ'שלי', הוא מוצא הנאה בישויות היופי הקורן. מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא לא הבין זאת בשלמות.
13. הוא מזהה את הישויות בעלות הפרי הגדול¹⁴ כישויות בעלות הפרי הגדול. לאחר שזיהה ישויות בעלי הפרי הגדול כישויות בעלות הפרי הגדול, הוא תופס [את עצמו] כאחד מהישויות בעלות הפרי הגדול, הוא תופס [את עצמו] בתוך ישויות בעלות הפרי הגדול, הוא תופס [את עצמו] כנפרד מישויות בעלות הפרי הגדול, הוא תופס ישויות בעלות הפרי הגדול כ'שלי', הוא מוצא הנאה בישויות בעלות הפרי הגדול. מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא לא הבין זאת בשלמות.
14. הוא מזהה את 'הכובש' כ'כובש'.¹⁵ לאחר שזיהה את 'הכובש' 'ככובש', הוא תופס [את עצמו] כ'כובש', הוא תופס [את עצמו] בתוך ה'כובש', הוא תופס [את עצמו] כנפרד מ'הכובש', הוא תופס את 'הכובש' כ'שלי', הוא מוצא הנאה ב'כובש'. מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא לא הבין זאת בשלמות.
15. הוא מזהה את בסיס המרחב האינסופי¹⁶ כבסיס המרחב האינסופי. לאחר שזיהה את בסיס המרחב האינסופי כבסיס המרחב האינסופי, הוא תופס [את עצמו] כבסיס המרחב האינסופי, הוא תופס [את עצמו] בתוך בסיס המרחב האינסופי, הוא תופס [את עצמו] כנפרד מבסיס המרחב האינסופי, הוא תופס את בסיס המרחב האינסופי כ'שלי', הוא מוצא הנאה בבסיס המרחב האינסופי. מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא לא הבין זאת בשלמות.
16. הוא מזהה את בסיס הההכרה האינסופי¹⁷ כבסיס הההכרה האינסופי. לאחר שזיהה את בסיס הההכרה האינסופי כבסיס הההכרה האינסופי, הוא תופס [את עצמו] כבסיס הההכרה האינסופי, הוא תופס [את עצמו] בתוך בסיס הההכרה האינסופי, הוא תופס [את עצמו] כנפרד מבסיס הההכרה האינסופי, הוא תופס את בסיס הההכרה האינסופי כ'שלי', הוא מוצא הנאה בבסיס הההכרה האינסופי. מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא לא הבין זאת בשלמות.
17. הוא מזהה את בסיס האין-דבר¹⁸ כבסיס האין-דבר. לאחר שזיהה את בסיס האין-דבר כבסיס האין-דבר, הוא תופס [את עצמו] כבסיס האין-דבר, הוא תופס [את עצמו] בתוך בסיס האין-דבר, הוא תופס [את עצמו] כנפרד מבסיס האין-דבר, הוא תופס את בסיס האין-דבר כ'שלי', הוא מוצא הנאה בבסיס האין-דבר. מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא לא הבין זאת בשלמות.
18. הוא מזהה את בסיס הלא תפיסה ולא חוסר-תפיסה¹⁹ כבסיס הלא תפיסה ולא חוסר-תפיסה. לאחר שזיהה את בסיס הלא תפיסה ולא חוסר-תפיסה כבסיס הלא תפיסה ולא חוסר-תפיסה, הוא תופס [את עצמו] כבסיס הלא תפיסה ולא חוסר-תפיסה, הוא תופס [את עצמו] בתוך בסיס הלא תפיסה ולא חוסר-תפיסה, הוא תופס [את עצמו] כנפרד מבסיס הלא תפיסה ולא חוסר-תפיסה, הוא תופס את בסיס הלא תפיסה ולא חוסר-תפיסה כ'שלי', הוא מוצא הנאה בבסיס הלא תפיסה ולא חוסר-תפיסה. מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא לא הבין זאת בשלמות.
19. הוא מזהה את הנראה כנראה.²⁰ לאחר שזיהה את הנראה כנראה, הוא תופס [את עצמו] כנראה, הוא תופס [את עצמו] בתוך הנראה, הוא תופס [את עצמו] כנפרד מהנראה, הוא תופס את הנראה כ'שלי', הוא מוצא הנאה בנראה. מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא לא הבין זאת בשלמות.
20. הוא מזהה את הנשמע כנשמע.²¹ לאחר שזיהה את הנשמע כנשמע, הוא תופס [את עצמו] כנשמע, הוא תופס [את עצמו] בתוך הנשמע, הוא תופס [את עצמו] כנפרד מהנשמע, הוא תופס את הנשמע כ'שלי', הוא מוצא הנאה בנשמע. מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא לא הבין זאת בשלמות.
21. הוא מזהה את המוחש כמוחש.²² לאחר שזיהה את המוחש כמוחש, הוא תופס [את עצמו] כמוחש, הוא תופס [את עצמו] בתוך המוחש, הוא תופס [את עצמו] כנפרד מהמוחש, הוא תופס את המוחש כ'שלי', הוא מוצא הנאה במוחש. מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא לא הבין זאת בשלמות.
22. הוא מזהה את הנחשב כנחשב.²³ לאחר שזיהה את הנחשב כנחשב, הוא תופס [את עצמו] כנחשב, הוא תופס [את עצמו] בתוך הנחשב, הוא תופס [את עצמו] כנפרד מהנחשב, הוא תופס את הנחשב כ'שלי', הוא מוצא הנאה בנחשב. מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא לא הבין זאת בשלמות.
23. הוא מזהה יחידוּת כיחידוּת.²⁴ לאחר שזיהה יחידות כיחידות, הוא תופס [את עצמו] כיחיד, הוא תופס [את עצמו] בתוך יחידות, הוא תופס [את עצמו] כנפרד מיחידות, הוא תופס יחידות כ'שלי', הוא מוצא הנאה ביחידות. מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא לא הבין זאת בשלמות.
24. הוא מזהה ריבוי כריבוי.²⁵ לאחר שזיהה ריבוי כריבוי, הוא תופס [את עצמו] כריבוי, הוא תופס [את עצמו] בתוך ריבוי, הוא תופס [את עצמו] כנפרד מריבוי, הוא תופס ריבוי כ'שלי', הוא מוצא הנאה בריבוי. מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא לא הבין זאת בשלמות.
25. הוא מזהה הכל כהכל.²⁶ לאחר שזיהה הכל כהכל, הוא תופס [את עצמו] כהכל, הוא תופס [את עצמו] בתוך הכל, הוא תופס [את עצמו] כנפרד מהכל, הוא תופס הכל כ'שלי', הוא מוצא הנאה בהכל. מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא לא הבין זאת בשלמות.
26. הוא מזהה נִיבָּאנַה כנִיבָּאנַה.²⁷ לאחר שזיהה נִיבָּאנַה כנִיבָּאנַה, הוא תופס [את עצמו] כנִיבָּאנַה, הוא תופס [את עצמו] בתוך נִיבָּאנַה, הוא תופס [את עצמו] כנפרד מנִיבָּאנַה, הוא תופס נִיבָּאנַה כ'שלי', הוא מוצא הנאה בנִיבָּאנַה. מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא לא הבין זאת בשלמות.

התלמיד האצילי
(sekkhavasena)

27. נזירים, תלמיד אצילי,²⁸ שתודעתו עדיין לא השיגה את המטרה, ואשר עדיין שואף לביטחון העליון מכבילה, אמור להבין ישירות אדמה כאדמה.²⁹ לאחר שהבין ישירות אדמה כאדמה, הוא לא אמור לתפוס³⁰ [את עצמו] כאדמה, הוא לא אמור לתפוס [את עצמו] בתוך אדמה, הוא לא אמור לתפוס [את עצמו] כנפרד מאדמה, הוא לא אמור לתפוס אדמה כ'שלי', הוא לא אמור למצוא הנאה באדמה. מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא אמור להבין זאת בשלמות.³¹
28. – 49. לאחר שהבין ישירות מים כמים… הוא אמור להבין ישירות הכל כהכל…

50. הוא מבין ישירות נִיבָּאנַה כנִיבָּאנַה. לאחר שהבין ישירות נִיבָּאנַה כנִיבָּאנַה, הוא אינו תופס [את עצמו] כנִיבָּאנַה, הוא אינו תופס [את עצמו] בתוך נִיבָּאנַה, הוא אינו תופס [את עצמו] כנפרד מנִיבָּאנַה, הוא אינו תופס נִיבָּאנַה כ'שלי', הוא אינו מוצא הנאה בנִיבָּאנַה. מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא חייב להבין זאת בשלמות.

המשוחרר מהתחלואים (א)
(khīṇāsavavasena)

51. נזירים, נזיר אַרַהַנְט עם תחלואים מושמדים, אשר חי את החיים הרוחניים, עשה את שהיה לעשות, הוריד את העול, השיג את המטרה, השמיד את כבלי הקיום, והוא משוחרר לגמרי באמצעות ידיעה סופית, גם הוא מבין ישירות אדמה כאדמה. לאחר שהבין ישירות אדמה כאדמה, הוא אינו תופס [את עצמו] כאדמה, הוא אינו תופס [את עצמו] בתוך אדמה, הוא אינו תופס [את עצמו] כנפרד מאדמה, הוא אינו תופס אדמה כ'שלי', הוא אינו מוצא הנאה באדמה. מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא מבין זאת בשלמות.
52. – 74. הוא גם מבין ישירות מים כמים… נִיבָּאנַה כנִיבָּאנַה… מדוע? אני אומר שכך הדבר מכיוון שהוא מבין זאת בשלמות.

המשוחרר מהתחלואים (ב)
(khīṇāsavavasena)

75. נזירים, נזיר אַרַהַנְט עם תחלואים מושמדים, אשר חי את החיים הרוחניים, עשה את שהיה לעשות, הוריד את העול, השיג את המטרה, השמיד את כבלי הקיום, והוא משוחרר לגמרי באמצעות ידיעה סופית, גם הוא מבין ישירות אדמה כאדמה. לאחר שהבין ישירות אדמה כאדמה, הוא אינו תופס [את עצמו] כאדמה, הוא אינו תופס [את עצמו] בתוך אדמה, הוא אינו תופס [את עצמו] כנפרד מאדמה, הוא אינו תופס אדמה כ'שלי', הוא אינו מוצא הנאה באדמה. מדוע? כיוון שהוא חסר תאווה באמצעות הכחדת התאווה.
76. – 98. הוא גם מבין ישירות מים כמים… נִיבָּאנַה כנִיבָּאנַה… מדוע? כיוון שהוא חסר תאווה באמצעות הכחדת התאווה.

המשוחרר מהתחלואים (ג)
(khīṇāsavavasena)

99. נזירים, נזיר אַרַהַנְט עם תחלואים מושמדים, אשר חי את החיים הרוחניים, עשה את שהיה לעשות, הוריד את העול, השיג את המטרה, השמיד את כבלי הקיום, והוא משוחרר לגמרי באמצעות ידיעה סופית, גם הוא מבין ישירות אדמה כאדמה. לאחר שהבין ישירות אדמה כאדמה, הוא אינו תופס [את עצמו] כאדמה, הוא אינו תופס [את עצמו] בתוך אדמה, הוא אינו תופס [את עצמו] כנפרד מאדמה, הוא אינו תופס אדמה כ'שלי', הוא אינו מוצא הנאה באדמה. מדוע? כיוון שהוא חסר שנאה באמצעות הכחדת השנאה.
100. – 122. הוא גם מבין ישירות מים כמים… נִיבָּאנַה כנִיבָּאנַה… מדוע? כיוון שהוא חסר שנאה באמצעות הכחדת השנאה.

 

המשוחרר מהתחלואים (ד)
(khīṇāsavavasena)

123. נזירים, נזיר אַרַהַנְט עם תחלואים מושמדים, אשר חי את החיים הרוחניים, עשה את שהיה לעשות, הוריד את העול, השיג את המטרה, השמיד את כבלי הקיום, והוא משוחרר לגמרי באמצעות ידיעה סופית, גם הוא מבין ישירות אדמה כאדמה. לאחר שהבין ישירות אדמה כאדמה, הוא אינו תופס [את עצמו] כאדמה, הוא אינו תופס [את עצמו] בתוך אדמה, הוא אינו תופס [את עצמו] כנפרד מאדמה, הוא אינו תופס אדמה כ'שלי', הוא אינו מוצא הנאה באדמה. מדוע? כיוון שהוא חסר אשליה באמצעות הכחדת האשליה.³²
124. – 146. הוא גם מבין ישירות מים כמים… נִיבָּאנַה כנִיבָּאנַה… מדוע? כיוון שהוא חסר אשליה באמצעות הכחדת האשליה.

הטַטְהָאגַטַה (א)
(tathāgatavasena)

147. נזירים, הטַטְהָאגַטַה,³³ האַרַהַנְט הער בשלמות, מבין ישירות אדמה כאדמה. לאחר שהבין ישירות אדמה כאדמה, הוא אינו תופס [את עצמו] כאדמה, הוא אינו תופס [את עצמו] בתוך אדמה, הוא אינו תופס [את עצמו] כנפרד מאדמה, הוא אינו תופס אדמה כ'שלי', הוא אינו מוצא הנאה באדמה. מדוע? אני אומר שמכיוון שהטַטְהָאגַטַה מבין זאת בשלמות עד תום.³⁴
148. – 170. הוא גם מבין ישירות מים כמים… נִיבָּאנַה כנִיבָּאנַה… מדוע? אני אומר שמכיוון שהטַטְהָאגַטַה מבין זאת בשלמות עד תום.

הטַטְהָאגַטַה (ב)
(tathāgatavasena)

171. נזירים, גם הטַטְהָאגַטַה, האַרַהַנְט הער בשלמות, מבין ישירות אדמה כאדמה. לאחר שהבין ישירות אדמה כאדמה, הוא אינו תופס [את עצמו] כאדמה, הוא אינו תופס [את עצמו] בתוך אדמה, הוא אינו תופס [את עצמו] כנפרד מאדמה, הוא אינו תופס אדמה כ'שלי', הוא אינו מוצא הנאה באדמה. מדוע? כיוון שהוא הבין שהנאה היא שורש הסבל, ושעם התהוות [כתנאי] מופיעה לידה, וכתוצאה מכך מופיעים הזדקנות ומוות. לכן, נזירים, אני אומר שדרך הכחדה מלאה, התפוגגות, חידלון, זניחה, וויתור על ההשתוקקות, הטַטְהָאגַטַה התוודע להתעוררות השלמה והנעלה.
172. – 194. הוא גם מבין ישירות מים כמים… נִיבָּאנַה כנִיבָּאנַה… מדוע? כיוון שהוא הבין שהנאה היא שורש הסבל, ושעם התהוות [כתנאי] מופיעה לידה, וכתוצאה מכך מופיעים הזדקנות ומוות. לכן, נזירים, אני אומר שדרך הכחדה מלאה, התפוגגות, חידלון, זניחה, וויתור על ההשתוקקות, הטַטְהָאגַטַה התוודע להתעוררות השלמה והנעלה."

כך אמר הבּוּדְּהַה, אך הנזירים הללו לא היו מרוצים ושמחים מדבריו.³⁵

---

¹. בּוּדְּהַה: Buddha. במקור כתוב 'המכובד' (בְּהַגַבָא, bhagavā), 'מי שראוי לכבוד', 'הנעלה'. בּוּדְּהַה הוא כינוי למי שהתעורר בשלמות בזכות עצמו וגילה את הדרך להתעוררות ללא עזרת מורה. הבּוּדְּהַה האחרון שהופיע עד כה הוא הבּוּדְּהַה גוֹטַמַה שחי בהודו לפני כ-2600 שנה. בעבר הרחוק, בהיסטוריה ארוכת טווח, נולדו אנשים רבים נוספים שהפכו לבּוּדְּהות, וכך גם בעתיד הרחוק יופיעו בּוּדְּהות רבים נוספים.

². המכובד: בְּהַגַבָא, bhagavā. הנעלה, הראוי לכבוד. הכינוי בו מתייחסים ופונים אל הבּוּדְּהַה.

³. נזירים: בְּהִיקְּהַבֶה, bhikkhave. צורת יחיד 'נזיר': בְּהִיקְּהוּ (bhikkhu). נזיר בודהיסט. הכינוי למי שיצא לפרישות תחת תורתו של הבּוּדְּהַה.

⁴. אדון נכבד: בְּהַנְטֵה, bhante. כינוי הפנייה לאדם בדרג גבוה. באופן זה גם פונים אנשים בעלי-בית אל נזירים ונזירים אל הבּוּדְּהַה.

⁵. שורש כל הדברים: סַבַּה-דְהַמַּה-מוּלַה-פַּרִיָאיַה, sabba-dhamma-mūla-pariyāya. הפרשנות מסבירה שהמילה "כל" כוללת כאן את כל התופעות, הגורמים והמצבים האנושיים למעט מצבי הדרך, הפירות והנִיבָּאנַה.

⁶. אדם ארצי לא-מלומד: אַסּוּטַבָא פּוּטְהוּגַּ'נוֹ, assutavā puthujjano. אדם 'פשוט', אדם 'רגיל' או אדם מן השורה. הכינוי לכל יצור חי שעדיין לא השתחרר משלושת הכבלים. אדם שאינו מבוסס בלימוד הדְהַמַּה ואינו בעל הישגים רוחניים בדְהַמַּה של האציליים.

⁷. הפרשנות מסבירה שמדובר כאן בזיהוי שגוי של האדם הלא-מלומד המייחס את המונח 'אדמה' לאובייקט.

⁸. מתוארות כאן חמש שגיאות בתפיסה: (1) האדם מזהה את עצמו כאובייקט, (2) הוא מזהה את עצמו כחלק מהאובייקט, (3) הוא מזהה את עצמו כדבר נפרד מהאובייקט, (4) הוא מזהה את עצמו כבעליו של האובייקט, (5) והוא מוצא הנאה באובייקט. ארבע התפיסות הראשונות מיוחסות לאמונה בעצמיות וזיהוי של אובייקטים שונים עם אותה עצמיות מדומיינת, החמישי מיוחס לתפיסה השגויה של מציאת הנאה בתופעות שבפועל הן סבל.

⁹. על פי הפרשנות הבנה נכונה של 'אדמה' היא בעלת שלושה היבטים: (1) ההבנה הנכונה של הידוע (נְיָאטַה-פַּרִינְּיָא, ñāta-pariññā) – ההגדרה של יסוד האדמה על פי מאפייניו היחודיים, התפקיד, ההתגלמות, והגורם המקורב. (2) ההבנה הנכונה על פי בחינה (טִירַנַה-פַּרִינְּיָא ,tīraṇa-pariññā) – הראייה של יסוד האדמה על פי שלושת המאפיינים: השתנות מתמדת, סבל וחוסר-עצמיות. (3) וההבנה הנכונה של הזניחה (פַּהָאנַה-פַּרִינְּיָא, pahāna-pariññā) – הזניחה של התשוקה והתאווה ליסוד האדמה באמצעות הדרך העל-גשמית.

¹⁰. פַּגָ'אפַּטִי (pajāpati): ישות המכונה 'אדון היצירה'.

¹¹. בְּרַהְמָא (brahmā): ישות שמיימית מסדר גבוה.

¹². ישויות הזוהר הזורם: אָבְּהַסַרֶה, ābhassare: ישויות מעולמות הבְּרַהְמָא. מיוצגות כישויות האהבה הנשגבת.

¹³. ישויות היופי הקורן: סוּבְּהַקְינְהָא, subhakiṇhā, או סוּבְּהַקִינָּא (subhakiṇṇā). שוכנות בעולם החומר התשיעי.

¹⁴. הישויות 'בעלי הפרי הגדול': וֶהַפְּהַלות, vehapphalā.

¹⁵. הכובש: אַבְּהִיבְּהוּ, abhibhū. מונח המיוחס בדרך כלל למַהָא-בְּרַהְמָא, בְּרַהְמָא הגדול, אך במקרה זה הפרשנות מסבירה זאת כמישור חוסר-התפיסה.

¹⁶. בסיס המרחב האינסופי: אָקָאסָאנָנְיצָ'איַטַנַה, ākāsānañcāyatana. מצב מנטלי המושג באמצעות ריכוז עמוק של הגְ'הָאנַה האל-חומרית הראשונה בו המרחב נתפס כאינסופי.

¹⁷. בסיס הההכרה האינסופי: וְינְּיָאנַנְצָ'איַטַנַה, viññāṇañcāyatana. מצב מנטלי המושג באמצעות ריכוז עמוק של הגְ'הָאנַה האל-חומרית השניה בו התודעה נתפסת כאינסופית.

¹⁸. בסיס האין-דבר: אָקִינְצַ'נְּיָאיַטַנַה, ākiñcaññāyatana. מצב מנטלי המושג באמצעות ריכוז עמוק של הגְ'הָאנַה האל-חומרית השלישית בו התודעה אינה תופסת דבר (או תופסת כלום).

¹⁹. בסיס הלא תפיסה ולא חוסר-תפיסה: נֶבַסַנְּיָאנָאסַנְּיָאיַטַנַה, nevasaññānāsaññāyatana. מצב מנטלי המושג באמצעות ריכוז עמוק של הגְ'הָאנַה האל-חומרית הרביעית בו התפיסה של התודעה כה דקה שהיא נמצאת על סף חוסר תפיסה.

²⁰. נראה: דִיטְּהַה, diṭṭha. מה שנתפס בעיניים (מראות, צורות וצבעים).

²¹. נשמע: סוּטַה, sutaṃ. מה שנתפס באוזניים (קולות וצלילים).

²². מוחש: מוּטַה, muta. מה שנתפס באף (ריחות), בלשון (טעמים), ובמגע (תחושות הגוף).

²³. נחשב: וִינְּיָאטַה, viññāta. מה שנפס בתודעה ובכלל זה מחשבות מילוליות, מחשבות מופשטות, ודימיונות.

²⁴. יחידות: אֶקַטַּה, ekatta. בניגוד לריבוי, מגוון.

²⁵. ריבוי: נָאנַטַּה, nānatta. בניגוד ליחיד, בודד.

²⁶. הכל: סַבַּה, sabba.

²⁷. נִיבָּאנַה: nibbāna. כאן לא מדובר בנִיבָּאנַה אותה הגשים הבּוּדְּהַה ותלמידיו אלא במצבים שונים שנתפסים על ידי אחרים בטעות כנִיבָּאנַה. (ראו קובץ השיחות הארוכות 1 פסקאות 3.19 עד 3.25).

²⁸. תלמיד אצילי: סֶקְהַה, sekha. מי שהגשים את כל אחד משלושת השלבים הראשונים של הדרך: הנכנס-לזרם, החוזר-פעם-אחת, שאינו-חוזר. הוא עדיין צריך להמשיך באימון על מנת להגשים את המטרה – אַרַהַנְטִיוּת. האַרַהַנְט מכונה לעיתים אַסֶקְהַה (asekha) כמי שהשלים את הדרך המתומנת ואינו זקוק לאימון נוסף.

²⁹. על פי הפרשנות, בעוד האדם הפשוט 'תופס' את היסודות, התלמיד האצילי מבין אותם ישירות על פי טבעם האמיתי ומאפייניהם: השתנות מתמדת, סבל וחוסר-עצמיות.

³⁰. תופס: מַנְּיִי, maññi. תופס בטעות, שוגה בתפיסה, מדמיין, או חושב את עצמו כ-.

³¹. בעוד לתלמיד האצילי יש את היכולת לדעת את הדברים ישירות (ידיעה ישירה, אַבְּהִינְּיַה, abhiñña), מי שהשלים את הדרך, האַרַהַנְט, הוא בעל היכולת להבין את הדברים בשלמות (הבנה שלמה ומלאה, פַּרִינְּיָא, pariññā). הבּוּדְּהַה מבחין כאן בין שני אלו ומצביע על הסכנות המצויות עדיין לתלמיד האצילי הנמצא בשלבי האימון.

³². האַרַהַנְט אינו שוגה בתפיסת הדברים לא רק בזכות זה שהוא מבין את האובייקט בשלמות, אלא גם כיוון שהשמיד והכחיד לחלוטין את שלושת השורשים המזיקים: תאווה, שנאה ואשלייה.

³³. טַטְהָאגַטַה (Tathāgata): טַטְהָאגַטַה. מילולית: 'הוא שהלך-מעבר' או 'הוא שכך הלך'. הכינוי בו הבּוּדְּהַה מתייחס לעצמו.

³⁴. הפרשנות מציינת שעל אף שתלמיד יכול להגשים נִיבָּאנַה לאחר שהבין בשלמות רק חלק מכלל התופעות, הבּוּדְּהוֹת מבינים את כלל התופעות בשלמות ובאופן מלא (פַּרִינְּיָאטַנְטַה, pariññātanta).

³⁵. במקרה היוצא דופן הזה הנזירים לא שמחו ולא היו מרוצים מדבריו של הבּוּדְּהַה ככל הנראה בשל עומק השיחה וחוסר יכולתם להבין אותה משום יהירותם. הפרשנות מספרת שזמן מה לאחר מכן הציג הבּוּדְּהַה בפניהם דרשה נוספת 'סוּטַּה גוֹטַמַקַה' (AN 3:123) שבמהלכה כולם הגשימו אַרַהַנְטִיוּת.