10
השיחה על
פיתוח קשב

Satipaṭṭhāna Sutta
סַטִיפַּטְּהָאנַה סוּטַּה

הקדמה
(uddeso)

1. כך שמעתי.¹ פעם התגורר הבּוּדְּהַה בין בני הקוּרוּ, בעיר מסחר בשם קַמָאסָדְהַמַּה,² שם פנה המכובד אל הנזירים ואמר: "נזירים!"

"אדון נכבד", הם השיבו, והמכובד דיבר:

2. "נזירים, זוהי הדרך הישירה³ לטיהור התודעה, להתגברות על צער וייאוש, להעלמת כאב ועצב, להגעה אל הדרך הנכונה,⁴ להגשמת נִיבָּאנַה – והיא פיתוח קשב מארבע בחינות.⁵
3. מהן הארבע? נזירים, הנה נזיר מתבונן בגוף כגוף,⁶ במרץ, בקשב ובהבנה מלאה,⁷ לאחר שהניח לתשוקה ולסלידה⁸ כלפי העולם. הוא מתבונן בהרגשות כהרגשות⁹ במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקה ולסלידה כלפי העולם. הוא מתבונן בתודעה כתודעה¹⁰ במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקה ולסלידה כלפי העולם. הוא מתבונן בתכני-תודעה¹¹ כתכני-תודעה במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקה ולסלידה כלפי העולם.'

התבוננות בגוף – החלק על קשב לנשימה
(kāyānupassanā ānāpānapabbaṃ)

4. וכיצד, נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף? הנה נזיר, לאחר שהלך אל יער או למרגלות עץ, או אל מקום מגורים שומם,¹² הוא יושב ברגליים משוכלות, מחזיק את גופו זקוף, ומכונן קשב לפניו.¹³ הוא שואף בקשב, הוא נושף בקשב.¹⁴ כאשר הוא שואף שאיפה ארוכה הוא מבין היטב:¹⁵ 'אני שואף שאיפה ארוכה'. וכאשר הוא נושף נשיפה ארוכה הוא מבין היטב: 'אני נושף נשיפה ארוכה'. כאשר הוא שואף שאיפה קצרה הוא מבין היטב: 'אני שואף שאיפה קצרה'. וכאשר הוא נושף נשיפה קצרה הוא מבין היטב: 'אני נושף נשיפה קצרה'.¹⁶ בדרך זו הוא מאמן את עצמו: 'בחווית כל הגוף, אני אשאף'.¹⁷ הוא מאמן את עצמו כך: 'בחווית כל הגוף, אני אנשוף'. הוא מאמן את עצמו כך: 'בהרגעת התהליכים הגופניים, אני אשאף'.¹⁸ הוא מאמן את עצמו כך: 'בהרגעת התהליכים הגופניים, אני אנשוף'.

נזירים, בדיוק כפי שחרט עץ מיומן או שולייתו, בזמן שהוא חורט חריטה ארוכה, הוא מודע לכך שהוא חורט חריטה ארוכה, או בזמן שהוא חורט חריטה קצרה, הוא מודע לכך שהוא חורט חריטה קצרה, כך גם נזיר, כאשר הוא שואף שאיפה ארוכה הוא מבין היטב: 'אני שואף שאיפה ארוכה'. וכאשר הוא נושף נשיפה ארוכה הוא מבין היטב: 'אני נושף נשיפה ארוכה'. כאשר הוא שואף שאיפה קצרה הוא מבין היטב: 'אני שואף שאיפה קצרה'. וכאשר הוא נושף נשיפה קצרה הוא מבין היטב: 'אני נושף נשיפה קצרה'. בדרך זו הוא מאמן את עצמו: 'בחווית כל הגוף, אני אשאף'. הוא מאמן את עצמו כך: 'בחווית כל הגוף, אני אנשוף'. הוא מאמן את עצמו כך: 'בהרגעת התהליכים הגופניים, אני אשאף'. הוא מאמן את עצמו כך: 'בהרגעת התהליכים הגופניים, אני אנשוף'.

5. בדרך זו הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף כגוף פנימית וחיצונית.¹⁹ כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה של הגוף,²⁰ הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות של הגוף,²¹ הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות של הגוף. כך הקשב שלו מבוסס: 'זהו גוף'²² והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב.²³ בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

 

התבוננות בגוף – ארבע התנוחות
(kāyānupassanā iriyāpathapabbaṃ)

6. בנוסף, נזירים, כאשר נזיר הולך, הוא מבין היטב: 'אני הולך'. כאשר הוא עומד, הוא מבין היטב: 'אני עומד'. כאשר הוא יושב הוא מבין היטב: 'אני יושב'. כאשר הוא שוכב, הוא מבין היטב: 'אני שוכב.' באיזו תנוחה שגופו נמצא בה, הוא מבין אותה היטב.²⁴
7. כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה של גוף, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות של גוף, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות של גוף. כך הקשב שלו מבוסס: 'זהו גוף' וכך הוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

התבוננות בגוף – הבנה מלאה
(kāyānupassanā sampajānapabbaṃ)

8. בנוסף, נזירים, כאשר נזיר הולך לפנים או לאחור, הוא עושה זאת עם הבנה מלאה,²⁵ כאשר הוא מביט לפנים או הצידה הוא עושה זאת עם הבנה מלאה, כאשר הוא מתכופף או מתמתח, הוא עושה זאת עם הבנה מלאה. כאשר הוא לובש את גלימתו התחתונה והעליונה ונושא את קערתו, הוא עושה זאת עם הבנה מלאה. כאשר הוא אוכל, שותה, לועס ובולע, הוא עושה זאת עם הבנה מלאה. כאשר הוא עושה את צרכיו ומטיל את מימיו, הוא עושה זאת עם הבנה מלאה. כאשר הוא הולך, עומד, יושב, נרדם ומתעורר, כאשר הוא מדבר או שותק, הוא עושה זאת עם הבנה מלאה.
9. כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה של גוף, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות של גוף, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות של גוף. כך הקשב שלו מבוסס: 'זהו גוף' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

התבוננות בגוף – חלקי הגוף, התבוננות בדוחה
(kāyānupassanā paṭikūlamanasikārapabbaṃ)

10. בנוסף, נזירים, נזיר סוקר²⁶ את הגוף הזה מכפות רגליו מעלה, ומקודקוד ראשו מטה, כעטוי בעור ומלא באיברים לא טהורים שונים: 'בגוף זה מצויים שערות ראש, שערות גוף, ציפורניים, שיניים, עור, בשר, גידים, עצמות, מח עצמות, כליות, לב, כבד, סרעפת, טחול, ריאות, מעיים, תוכן הכיבה, צואה, מרה, ליחה, מוגלה, דם, זיעה, שומן, דמעות, חֵלֶב, רוק, נזלת, ריר, שתן.'²⁷

כמו במקרה בו היה שק עם פתחים בשני קצוות, מלא בסוגים שונים של דגנים וקטניות כגון: אורז גבעות, אורז שדה, מַאש, שעועית, אפונה, סומסום, אורז מקולף, ואדם בעל ראייה חדה היה פותח את השק, סוקר את תכולתו, ואומר: 'זה אורז גבעות, זה אורז שדה, זה מַאש, זו שעועית, זו אפונה, זה סומסום, זה אורז מקולף', כך, נזירים, גם נזיר סוקר את הגוף: 'בגוף זה מצויים שערות ראש, שערות גוף, ציפורניים, שיניים, עור, בשר, גידים, עצמות, מח עצמות, כליות, לב, כבד, סרעפת, טחול, ריאות, מעיים, תוכן הקיבה, צואה, מרה, ליחה, מוגלה, דם, זיעה, שומן, דמעות, חֵלֶב, רוק, נזלת, ריר, שתן.'

11. כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה של גוף, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות של גוף, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות של גוף. כך הקשב שלו מבוסס: 'זהו גוף' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

התבוננות בגוף – ארבע היסודות
(kāyānupassanā dhātumanasikārapabbaṃ)

12. בנוסף, נזירים, נזיר סוקר את הגוף, באיזו תנוחה שהוא נמצא בה, על פי המאפיינים של כל יסוד: 'בגוף זה קיימים יסוד-האדמה, יסוד-המים, יסוד-האש, יסוד-הרוח.'²⁸

בדיוק כפי שקצב מיומן או שולייתו, לאחר ששחט פרה, היה יושב בצומת דרכים עם הגוויה המבותרת לנתחים, כך גם נזיר סוקר את הגוף באיזו תנוחה שהוא נמצא בה, על פי המאפיינים של כל יסוד: 'בגוף זה קיימים יסוד-האדמה, יסוד-המים, יסוד-האש, יסוד-הרוח.'

13. כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה של גוף, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות של גוף, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות של גוף. כך הקשב שלו מבוסס: 'זהו גוף' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

 

התבוננות בגוף – תשע ההתבוננויות בשטח קבורה
(kāyānupassanā navasivathikapabbaṃ)

14. בנוסף, נזירים, במקרה²⁹ ונזיר רואה גופה זרוקה בשטח קבורה,³⁰ מתה יום, יומיים או שלושה, נפוחה, חיוורת, מלאת מוגלה, בהתייחס לגופו שלו, הוא חושב: 'אכן, הגוף הזה³¹ הוא בעל טבע זהה, כך הוא יהיה, אין הוא יכול לחמוק מהגורל הזה'.
15. כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה של גוף, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות של גוף, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות של גוף. כך הקשב שלו מבוסס: 'זהו גוף' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.
16. בנוסף, נזירים, במקרה ונזיר רואה גופה זרוקה בשטח קבורה, אכולה על ידי עורבים, ניצים או נשרים, על ידי כלבים או זאבים, או מגוון יצורים אחרים, בהתייחס לגופו שלו, הוא חושב: 'אכן, הגוף הזה הוא בעל טבע זהה, כך הוא יהיה, אין הוא יכול לחמוק מהגורל הזה'.
17. כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית… וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.
18. בנוסף, נזירים, במקרה ונזיר רואה גופה זרוקה בצד בשטח קבורה, שלד עם מעט בשר ודם מחובר בגידים, בהתייחס לגופו שלו, הוא חושב: 'אכן, הגוף הזה הוא בעל טבע זהה, כך הוא יהיה, אין הוא יכול לחמוק מהגורל הזה'.
19. כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית… וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.
20. בנוסף, נזירים, במקרה ונזיר רואה גופה זרוקה בצד בשטח קבורה, שלד ללא בשר מרוח בדם מחובר בגידים, בהתייחס לגופו שלו, הוא חושב: 'אכן, הגוף הזה הוא בעל טבע זהה, כך הוא יהיה, אין הוא יכול לחמוק מהגורל הזה'.
21. כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית… וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.
22. בנוסף, נזירים, במקרה ונזיר רואה גופה זרוקה בצד בשטח קבורה, שלד ללא בשר וללא דם מחובר בגידים, בהתייחס לגופו שלו, הוא חושב: 'אכן, הגוף הזה הוא בעל טבע זהה, כך הוא יהיה, אין הוא יכול לחמוק מהגורל הזה'.
23. כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית… וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.
24. בנוסף, נזירים, במקרה ונזיר רואה גופה זרוקה בצד בשטח קבורה, עצמות לא מחוברות, מפוזרות בכל הכיוונים – כאן עצם של כף-היד, שם עצם של כף-הרגל, כאן עצם של הקרסול, שם עצם של הברך, כאן עצם של הירך, שם עצם של האגן, כאן עצם של עמוד-השידרה, שם עצם של הגב, ועוד, שם עצם של הכתף, כאן עצם של הגרון, שם עצם של הלסת, כאן עצם של השיניים, ושם עצם של הגולגולת, בהתייחס לגופו שלו, הוא חושב: 'אכן, הגוף הזה הוא בעל טבע זהה, כך הוא יהיה, אין הוא יכול לחמוק מהגורל הזה'.³²
25. כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית… וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.
26. בנוסף, נזירים, במקרה ונזיר רואה גופה זרוקה בצד בשטח קבורה, עם עצמות שהלבינו כצבע קונכיה, בהתייחס לגופו שלו, הוא חושב: 'אכן, הגוף הזה הוא בעל טבע זהה, כך הוא יהיה, אין הוא יכול לחמוק מהגורל הזה'.
27. כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית… וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.
28. בנוסף, נזירים, במקרה ונזיר רואה גופה זרוקה בצד בשטח קבורה, עם עצמות בנות שנה בערימה, בהתייחס לגופו שלו, הוא חושב: 'אכן, הגוף הזה הוא בעל טבע זהה, כך הוא יהיה, אין הוא יכול לחמוק מהגורל הזה'.
29. כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית… וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.
30. בנוסף, נזירים, במקרה ונזיר רואה גופה זרוקה בצד בשטח קבורה, עם עצמות שהרקיבו והפכו לאבקה, בהתייחס לגופו שלו, הוא חושב: 'אכן, הגוף הזה הוא בעל טבע זהה, כך הוא יהיה, אין הוא יכול לחמוק מהגורל הזה'.
31. כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית… וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

התבוננות בהרגשות
(vedanānupassanā)

32. וכיצד, נזירים, נזיר מתבונן בהרגשות כהרגשות?³³ הנה נזיר, כאשר הוא חווה הרגשה נעימה, הוא יודע: 'אני חווה הרגשה נעימה.'³⁴ כאשר הוא חווה הרגשה לא נעימה, הוא יודע: 'אני חווה הרגשה לא נעימה.'³⁵ כאשר הוא חווה הרגשה שאינה-נעימה-ואינה-לא-נעימה, הוא יודע: 'אני חווה הרגשה שאינה-נעימה-ואינה-לא-נעימה.'³⁶ כאשר הוא חווה הרגשה חושית נעימה,³⁷ הוא יודע: 'אני חווה הרגשה חושית נעימה.' כאשר הוא חווה הרגשה לא-חושית נעימה, הוא יודע: 'אני חווה הרגשה לא-חושית נעימה.'³⁸ כאשר הוא חווה הרגשה חושית לא נעימה, הוא יודע: 'אני חווה הרגשה חושית לא נעימה.' כאשר הוא חווה הרגשה לא-חושית לא נעימה, הוא יודע: 'אני חווה הרגשה לא-חושית לא נעימה.' כאשר הוא חווה הרגשה חושית שאינה-נעימה-ואינה-לא-נעימה, הוא יודע: 'אני חווה הרגשה חושית שאינה-נעימה-ואינה-לא-נעימה.' כאשר הוא חווה הרגשה לא-חושית שאינה-נעימה-ואינה-לא-נעימה, הוא יודע: 'אני חווה הרגשה לא-חושית שאינה-נעימה-ואינה-לא-נעימה.'
33. כך הוא מתבונן בהרגשות כהרגשות פנימית, או מתבונן בהרגשות כהרגשות חיצונית,³⁹ או מתבונן בהרגשות פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה של הרגשות, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות של הרגשות, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות של הרגשות.⁴⁰ כך הקשב שלו מבוסס: 'זוהי הרגשה' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בהרגשות כהרגשות.

התבוננות בתודעה
(cittānupassanā)

34. וכיצד, נזירים, נזיר מתבונן בתודעה כתודעה?⁴¹ הנה נזיר מבין היטב תודעה אחוזת תשוקה כתודעה אחוזת תשוקה והוא מבין היטב תודעה נטולת תשוקה כתודעה נטולת תשוקה, הוא מבין היטב תודעה אחוזת כעס כתודעה אחוזת כעס והוא מבין היטב תודעה נטולת כעס כתודעה נטולת כעס, הוא מבין היטב תודעה אחוזת אשליה כתודעה אחוזת אשליה והוא מבין היטב תודעה נטולת אשליה כתודעה נטולת אשליה, הוא מבין היטב תודעה אסופה כתודעה אסופה⁴² והוא מבין היטב תודעה מפוזרת כתודעה מפוזרת,⁴³ הוא מבין היטב תודעה מורחבת כתודעה מורחבת⁴⁴ והוא מבין היטב תודעה לא מורחבת כתודעה לא מורחבת,⁴⁵ הוא מבין היטב תודעה נעלית כתודעה נעלית⁴⁶ והוא מבין היטב תודעה לא-נעלית כתודעה לא-נעלית,⁴⁷ הוא מבין היטב תודעה מרוכזת כתודעה מרוכזת⁴⁸ והוא מבין היטב תודעה לא-מרוכזת כתודעה לא-מרוכזת,⁴⁹ הוא מבין היטב תודעה משוחררת כתודעה משוחררת⁵⁰ והוא מבין היטב תודעה לא משוחררת כתודעה לא משוחררת.
35. כך הוא מתבונן בתודעה כתודעה פנימית, או מתבונן בתודעה כתודעה חיצונית, או מתבונן בתודעה פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה של תודעה, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות של תודעה, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות של תודעה.⁵¹ כך הקשב שלו מבוסס: 'זוהי תודעה' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בתודעה כתודעה.

התבוננות בתכני-תודעה – חמש ההפרעות
(dhammānupassanā nīvaraṇapabbaṃ)

36. וכיצד, נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה?⁵² הנה, נזיר מתבונן בתכני-תודעה ביחס לחמש ההפרעות.⁵³ כיצד הוא עושה זאת?

הנה, נזירים, בכל פעם שתאווה חושית⁵⁴ נמצאת בו, הנזיר יודע: 'תאווה חושית נמצאת בי.' בכל פעם שאין בו תאווה חושית, הנזיר יודע: 'אין בי תאווה חושית.' והוא יודע כיצד תאווה חושית שעדיין לא הופיעה מופיעה, והוא יודע כיצד תאווה חושית שכבר הופיעה נזנחת, והוא יודע כיצד תאווה חושית שנזנחה לא תופיע עוד בעתיד.⁵⁵
בכל פעם שזדון⁵⁶ נמצא בו, הנזיר יודע: 'זדון נמצא בי.' בכל פעם שאין בו זדון, הנזיר יודע: 'אין בי זדון.' והוא יודע כיצד זדון שעדיין לא הופיע מופיע, והוא יודע כיצד זדון שכבר הופיע נזנח, והוא יודע כיצד זדון שנזנח לא יופיע עוד בעתיד.
בכל פעם שעייפות-ועצלות⁵⁷ נמצאות בו, הנזיר יודע: 'עייפות-ועצלות נמצאות בי.' בכל פעם שאין בו עייפות-ועצלות, הנזיר יודע: 'אין בי עייפות-ועצלות.' והוא יודע כיצד עייפות-ועצלות שעדיין לא הופיעו מופיעות, והוא יודע כיצד עייפות-ועצלות שכבר הופיעו נזנחות, והוא יודע כיצד עייפות-ועצלות שנזנחו לא תופענה עוד בעתיד.
בכל פעם שחרטה וחוסר-שקט⁵⁸ נמצאות בו, הנזיר יודע: 'חרטה וחוסר-שקט נמצאות בי.' בכל פעם שאין בו חרטה וחוסר-שקט, הנזיר יודע: 'אין בי חרטה וחוסר-שקט.' והוא יודע כיצד חרטה וחוסר-שקט שעדיין לא הופיעו מופיעות, והוא יודע כיצד חרטה וחוסר-שקט שכבר הופיעו נזנחות, והוא יודע כיצד חרטה וחוסר-שקט שנזנחו לא תופענה עוד בעתיד.
בכל פעם שספק⁵⁹ נמצא בו, הנזיר יודע: 'ספק נמצא בי.' בכל פעם שאין בו ספק, הנזיר יודע: 'אין בי ספק.' והוא יודע כיצד ספק שעדיין לא הופיע מופיע, והוא יודע כיצד ספק שכבר הופיע נזנח, והוא יודע כיצד ספק שנזנח לא יופיע עוד בעתיד.

37. כך הוא מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה פנימית, או מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה חיצונית, או מתבונן בתכני-תודעה פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה של תכני-תודעה, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות של תכני-תודעה, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות של תכני-תודעה. כך הקשב שלו מבוסס: 'אלה תכני-תודעה' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה.

התבוננות בתכני-תודעה – חמשת המצרפים
(dhammānupassanā khandhapabbaṃ)

38. בנוסף, נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה ביחס לחמשת מצרפי ההיקשרות.⁶⁰ כיצד, נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה ביחס לחמשת מצרפי ההיקשרות?

הנה, נזירים, נזיר מבין: 'כך הוא חומר,⁶¹ כך ההופעה של חומר, כך ההיעלמות של חומר, כך היא הרגשה, כך ההופעה של הרגשה, כך ההיעלמות של הרגשה, כך הוא זיהוי,⁶² כך ההופעה של זיהוי, כך ההיעלמות של זיהוי, כך הם מצבים מנטליים,⁶³ כך ההופעה של מצבים מנטליים, כך ההיעלמות של מצבים מנטליים, כך היא הכרה,⁶⁴ כך ההופעה של הכרה, כך ההיעלמות של הכרה.'

39. כך הוא מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה פנימית, או מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה חיצונית, או מתבונן בתכני-תודעה פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה של תכני-תודעה, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות של תכני-תודעה, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות של תכני-תודעה. כך הקשב שלו מבוסס: 'אלה תכני-תודעה' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה.

התבוננות בתכני-תודעה – ששת בסיסי החושים
(dhammānupassanā āyatanapabbaṃ)

40. בנוסף, נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה ביחס לששת בסיסי החושים הפנימיים והחיצונים.⁶⁵ כיצד נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה ביחס לששת בסיסי החושים הפנימיים והחיצונים?

הנה, נזירים, נזיר מבין היטב את העין, מבין היטב את הצורות הנראות,⁶⁶ ומבין היטב את הכבילה⁶⁷ הנוצרת בתלות בשניהם. הוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שעדיין לא נוצרה נוצרת, והוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שכבר נוצרה נזנחת, והוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שנזנחה כעת לא תיווצר עוד בעתיד.
הנה, נזירים, נזיר מבין היטב את האוזן, מבין היטב את הצלילים, ומבין היטב את הכבילה הנוצרת בתלות בשניהם. הוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שעדיין לא נוצרה נוצרת, והוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שכבר נוצרה נזנחת, והוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שנזנחה כעת לא תיווצר עוד בעתיד.
הנה, נזירים, נזיר מבין היטב את האף, מבין היטב את הריחות, ומבין היטב את הכבילה הנוצרת בתלות בשניהם. הוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שעדיין לא נוצרה נוצרת, והוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שכבר נוצרה נזנחת, והוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שנזנחה כעת לא תיווצר עוד בעתיד.
הנה, נזירים, נזיר מבין היטב את הלשון, מבין היטב את הטעמים, ומבין היטב את הכבילה הנוצרת בתלות בשניהם. הוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שעדיין לא נוצרה נוצרת, והוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שכבר נוצרה נזנחת, והוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שנזנחה כעת לא תיווצר עוד בעתיד.
הנה, נזירים, נזיר מבין היטב את הגוף,⁶⁸ מבין היטב את תחושות המגע, ומבין היטב את הכבילה הנוצרת בתלות בשניהם. הוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שעדיין לא נוצרה נוצרת, והוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שכבר נוצרה נזנחת, והוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שנזנחה כעת לא תיווצר עוד בעתיד.
הנה, נזירים, נזיר מבין היטב את התודעה, מבין היטב את תכני התודעה, ומבין היטב את הכבילה הנוצרת בתלות בשניהם. הוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שעדיין לא נוצרה נוצרת, והוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שכבר נוצרה נזנחת, והוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שנזנחה כעת לא תיווצר עוד בעתיד.

41. כך הוא מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה פנימית, או מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה חיצונית, או מתבונן בתכני-תודעה פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה של תכני-תודעה, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות של תכני-תודעה, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות של תכני-תודעה. כך הקשב שלו מבוסס: 'אלה תכני-תודעה' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה.

התבוננות בתכני-תודעה –גורמי ההתעוררות
(dhammānupassanā bojjhaṅgapabbaṃ)

42. בנוסף, נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה ביחס לשבעת גורמי ההתעוררות.⁶⁹ כיצד נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה ביחס לשבעת גורמי ההתעוררות?

הנה נזירים, כאשר גורם ההתעוררות 'קשב' נמצא בו, הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות קשב נמצא בי.' כאשר גורם ההתעוררות 'קשב' אינו נמצא בו הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות קשב אינו נמצא בי.' והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'קשב' שעדיין לא הופיע בו מופיע, והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'קשב' שכעת הופיע בו מפותח בשלמות.
הנה נזירים, כאשר גורם ההתעוררות 'חקר-תופעות'⁷⁰ נמצא בו, הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות חקר-תופעות נמצא בי.' כאשר גורם ההתעוררות 'חקר-תופעות' אינו נמצא בו הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות חקר-תופעות אינו נמצא בי.' והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'חקר-תופעות' שעדיין לא הופיע בו מופיע, והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'חקר-תופעות' שכעת הופיע בו מפותח בשלמות.
הנה נזירים, כאשר גורם ההתעוררות 'מאמץ'⁷¹ נמצא בו, הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות מאמץ נמצא בי.' כאשר גורם ההתעוררות 'מאמץ' אינו נמצא בו הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות מאמץ אינו נמצא בי.' והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'מאמץ' שעדיין לא הופיע בו מופיע, והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'מאמץ' שכעת הופיע בו מפותח בשלמות.
הנה נזירים, כאשר גורם ההתעוררות 'תחושת-התעלות'⁷² נמצא בו, הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות תחושת-התעלות נמצא בי.' כאשר גורם ההתעוררות 'תחושת-התעלות' אינו נמצא בו הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות תחושת-התעלות אינו נמצא בי.' והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'תחושת-התעלות' שעדיין לא הופיע בו מופיע, והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'תחושת-התעלות' שכעת הופיע בו מפותח בשלמות.
הנה נזירים, כאשר גורם ההתעוררות 'שלווה'⁷³ נמצא בו, הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות שלווה נמצא בי.' כאשר גורם ההתעוררות 'שלווה' אינו נמצא בו הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות שלווה אינו נמצא בי.' והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'שלווה' שעדיין לא הופיע בו מופיע, והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'שלווה' שכעת הופיע בו מפותח בשלמות.
הנה נזירים, כאשר גורם ההתעוררות 'ריכוז' נמצא בו, הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות ריכוז נמצא בי.' כאשר גורם ההתעוררות 'ריכוז' אינו נמצא בו הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות ריכוז אינו נמצא בי.' והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'ריכוז' שעדיין לא הופיע בו מופיע, והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'ריכוז' שכעת הופיע בו מפותח בשלמות.
הנה נזירים, כאשר גורם ההתעוררות 'איזון-מנטלי' נמצא בו, הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות איזון-מנטלי נמצא בי.' כאשר גורם ההתעוררות 'איזון-מנטלי' אינו נמצא בו הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות איזון-מנטלי אינו נמצא בי.' והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'איזון-מנטלי' שעדיין לא הופיע בו מופיע, והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'איזון-מנטלי' שכעת הופיע בו מפותח בשלמות.

43. כך הוא מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה פנימית, או מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה חיצונית, או מתבונן בתכני-תודעה פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה של תכני-תודעה, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות של תכני-תודעה, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות של תכני-תודעה. כך הקשב שלו מבוסס: 'אלה תכני-תודעה' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה.

התבוננות בתכני-תודעה – האמיתות
(dhammānupassanā saccapabbaṃ)

44. בנוסף, נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה ביחס לארבע אמיתות האציליים. כיצד נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה ביחס לארבע אמיתות האציליים? הנה, נזיר מבין היטב כפי שזה באמת: 'זהו סבל', הוא מבין היטב כפי שזה באמת: 'זהו מקור הסבל', הוא מבין היטב כפי שזה באמת: 'זהו קץ הסבל', הוא מבין היטב כפי שזה באמת: 'זוהי הדרך המובילה לקץ הסבל'.⁷⁴
45. כך הוא מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה פנימית, או מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה חיצונית, או מתבונן בתכני-תודעה פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה של תכני-תודעה, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות של תכני-תודעה, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות של תכני-תודעה. כך הקשב שלו מבוסס: 'אלה תכני-תודעה' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה.
46. נזירים, כל מי שיתרגל פיתוח קשב מארבע בחינות באופן הזה במשך שבע שנים יוכל לצפות לאחת משתי תוצאות: חוכמה גבוהה⁷⁵ בחיים האלה ממש, או אם נותרה שארית, המצב של 'לא-חוזר'.⁷⁶

נניח לשבע שנים, כל מי שיתרגל פיתוח קשב מארבע בחינות באופן הזה במשך שש שנים… חמש שנים… ארבע שנים… שלוש שנים… שנתיים… שנה אחת יוכל לצפות לאחת משתי תוצאות: או חוכמה גבוהה בחיים האלה ממש, או אם נותרה שארית, המצב של 'לא-חוזר'.
נניח לשנה אחת, כל מי שיתרגל אותם במשך שבעה חודשים… שישה חודשים… חמישה חודשים… ארבעה חודשים… שלושה חודשים… חודשיים… חודש אחד… חצי חודש בלבד יוכל לצפות לאחת משתי תוצאות: חוכמה גבוהה בחיים האלה ממש, או אם נותרה שארית, המצב של 'לא-חוזר'.
נניח לחצי חודש, כל מי שיתרגל פיתוח קשב מארבע בחינות באופן הזה במשך שבוע אחד יוכל לצפות לאחת משתי תוצאות: חוכמה גבוהה בחיים האלה ממש, או אם נותרה שארית, המצב של 'לא-חוזר'.

47. כך נאמר: 'נזירים, זוהי הדרך הישירה לטיהור התודעה, להתגברות על צער וייאוש, להעלמת כאב ועצב, להגעה אל הדרך הנכונה, להגשמת נִיבָּאנַה – והיא פיתוח קשב מארבע בחינות.' ומסיבה זו דבר זה נאמר."

 

כך אמר הבּוּדְּהַה, והנזירים היו מרוצים ושמחים מדבריו.

---

¹. השיחה מופיעה פעם נוספת בגרסתה הארוכה בקובץ השיחות הארוכות, סוּטַּה 22.

². ככל הנראה העיר קַמָאסָדְהַמַּה היתה בקרבת העיר דלהי של היום.

³. הדרך הישירה: אֵקָאיַנוֹ מַגּוֹ, ekāyano maggo (eka: אחד, הולכת: ayano, דרך: maggo). (1) הדרך הישירה: הדרך המובילה ישירות למטרה. פרשנויות נוספות הן: (2) 'הדרך ההולכת בכיוון אחד' במובן שאין ממנה חזרה (3) 'דרך האחד' במובן של 'דרך בה אדם הולך לבדו.' (4) 'הדרך האחת' או 'הדרך האחת והיחידה' במובן שזוהי דרך המוצגת אקסקלוסיבית רק בתורת הבּוּדְּהַה. (5) 'הדרך המובילה לאחד' במובן שזוהי דרך המובילה ליעד אחד והוא נִיבָּאנַה.

⁴. הדרך הנכונה: נְיָאיַה, ñāya. השיטה הנכונה, האופן הנכון.

⁵. סַטִיפַּטְּהָאנָא, satipaṭṭhānā: צירוף של סַטִי (sati, קשב) ואוּפַּטְהָאנָא (מילולית: להניח קרוב או לקרב). הפרשנות מפרקת את המונח 'סַטִיפַּטְּהָאנָא' ל-'סַטִי' ו-'פַּטְּהָאנָא' (בסיסים או יסודות) ולכן מתרגמת את המונח כ'יסודות הקשב' או 'בסיסי הקשב'. כאן, לעומת זאת, מוצע פירוש המבטא את המובן של אוּפַּטְהָאנָא כתהליך של אימון רוחני פרקטי לפיתוח קשב, ביסוס קשב, שמירה על קשב או הנכחת קשב בתודעת המתרגל מארבע בחינות או בארבעה אופנים. נראה שהמשמעות של המונח הטעון הזה מתבהרת בהוראות התרגול המתוארות לאורך הדרשה.

⁶. מתבונן בגוף כגוף: קָאיַה קָאיָאנוּפַּסִּי וִיהַרַטִי, kāye kāyānupassī viharati, מילולית 'עורך התבוננות של הגוף בגוף' וכך גם לגבי הנוסחים האחרים בשלושת הבחינות האחרות לפיתוח קשב. הפרשנות מסבירה שהחזרה על ה'גוף' פעמיים היא כדי להגדיר את האובייקט ולבודד אותו. הנזיר נְיָאנַמוֹלִי מוסיף שבעת מדיטציה יש לשים לב לא לבלבל גוף עם הרגשה, תודעה וכו' בגוף יש להתבונן רק כגוף, בהרגשות רק כהרגשות וכו'. יש להתבונן בדבר עצמו ולא בדמיון, בחשיבה או בהרהור אודות האובייקט.

⁷. הבנה מלאה: סַמְפַּגַ'נְּיַה, sampajañña. הבנה של מגוון גורמים הקשורים לפעולה מסויימת. הדגש במונח 'הבנה מלאה' לעומת 'קשב' הוא על הבנה יסודית ומעמיקה של הארעיות, הסבל וחוסר-העצמיות, מתוך התבוננות רציפה.

⁸. תשוקה וסלידה: אַבְּהִיגְּ'הָא-דוֹמַנַסַּה, abhijjhādomanassa. אַבְּהִיגְּ'הָא היא תשוקה או תאוותנות ודוֹמַנַסַּה היא חוסר שביעות רצון או עצב אשר במקרה זה תורגמה כ'סלידה'. אלו שני ניגודים ביחס לדברים בעולם – דברים אהובים ודברים שנואים או משיכות ודחיות אשר יש להניח להם כאשר ניגשים לתרגול.

⁹. הרגשות: וֵדַנָא, vedanā. מונח זה יכול להתפרש בשתי צורות: (1) כהרגשות ממקור מנטלי או פיזי – נעימות, לא נעימות וניטרליות, (2) תחושות פיזיות המתחוללות בגוף בלבד.

¹⁰. תודעה: צִ'יטַּה, citta. היסוד המנטלי. לעיתים גם מופיע כ-'לב' באופן מטאפורי. התרגום השכיח למונח הזה באנגלית הוא 'mind'.

¹¹. תכני-תודעה: דְהַמָּא, dhammā. צורת רבים של 'דבר'. במקרה זה הכוונה היא לכל יסוד מנטלי בתודעה בכלל זה רגשות, מחשבות, משאלות וכו'.

¹². מקום מגורים שומם: סוּנְּיָאגָארַה, suññāgāra. בית ריק, אולם שומם, או חדר שומם.

¹³. מכונן קשב לפניו: פַּנִידְהָאיַה פַּרִימוּקְהַם סַטִים אוּפַּטְּהַפֶטְבָא,paṇidhāya parimukhaṃ satiṃ upaṭṭhapetvā. מילולית: 'עם כוונה לגרום להנכחת קשב מולו'. בתרגום חופשי ניתן לומר 'מביא את עצמו למודעות'

¹⁴. שואף: אַסַּסַטִי, assasati. נושף: פַּסַּסַטִי, passasati.

¹⁵. מבין היטב: פַּגָ'אנָאטִי, pajānāti. ידיעה מעמיקה באמצעות חוכמה. זוהי צורת פועל מועצמת של 'ידיעה' (יודע, jānāti).

¹⁶. תרגול של מודעות לנשימה (אָנָאפָּאנַה-סַטִי, ānāpānasati) הפיתוח המלא של סוג המדיטציה הזה מתואר בשיחה 118 בקובץ השיחות באורך בינוני.

¹⁷. בחווית כל הגוף: סַבַּה-קָאיַה-פַּטִיסַמְבֶדִי, sabba-kāya-paṭisaṃvedī. לחוות או להרגיש את כל הגוף, להיות מודע לכל הגוף. על פי הפרשנות 'כל גוף השאיפה' הוא מודעות לכל תהליך הנשימה 'מתחילת השאיפה, אמצע מהלך השאיפה, ועד סוף השאיפה'.

¹⁸. בהרגעת התהליכים הגופניים: פַּסַּמְבְּהַיַן קָאיַה-סַנְקְהָארַה, passambhayaṃ kāya-saṅkhāra. הרגעה או השקטה של תהליכי הגוף או הרגעה והשקטה של גוף הנשימה.

¹⁹. פנימית וחיצונית: אַגְּ'הַטַּה, (ajjhatta) ובַּהִידְּהָא (bahiddhā). במקרה זה קיימות שתי פרשנויות: פרשנות אחת היא 'פנימית' במשמעות 'גופו של המתרגל' וחיצונית במשמעות 'גוף של מישהו אחר'. פרשנות שנייה היא פנימית במשמעות 'פנים גופו של המתרגל' וחיצונית כ'שכבה החיצונית של גופו של המתרגל' (כלומר, שכבת העור). הפרשנות השנייה נשמעת סבירה יותר מאחר שהתרגול הוא אישי ופעמים רבות נעשה בבדידות. התרגול ביחס לגוף נפרד וחיצוני יכול להעשות בדרגות תודעה גבוהות בלבד.

²⁰. תופעת ההופעה: סַמוּדַיַה-דְהַמָא, samudaya-dhammā. סַמוּדַיַה היא המילה בה משתמשים ל'מקור' הסבל באמת האציליים השניה. הכוונה היא התבוננות בהיווצרות התופעות של גוף, הרגשות, תודעה ותכני-תודעה.

²¹. תופעת ההיעלמות: וַיַה-דְהַמָא, vaya-dhammā. התבוננות בהיעלמות והפסקת התופעות של גוף, הרגשות, תודעה, ותכני-תודעה.

²². 'זהו גוף': אַטְּהִי קָאיוֹ, atthi kāyo. ההבנה הברורה של המתרגל את הטבע האמיתי של הגוף על מאפייניו והשתנותו המתמדת. כך המתרגל לא מזהה את גופו כזכר או נקבה, כצעיר או זקן, כיפה או מכוער ואין לו הקשרות אליו כ'אני', 'עצמי' או 'שלי'. כך הדבר גם לגבי 'הרגשות', 'תודעה' ו'תכני התודעה'.

²³. מודעות ללא חשיבה, הרהור, ניתוח, נדידת התודעה וכדומה. המודעות וההבנה הולכים ומתעצמים באופן הזה.

²⁴. ההבנה של תנוחות הגוף הללו בתרגול הזה איננה ההבנה היומיומית של פעילות גופנית, אלא מודעות מתמשכת וממוקדת של הגוף בכל מנח שלו, יחד עם בחינה יסודית שמטרתה להפיג את האשלייה של 'עצמי' השולט בתנועות הפיזיות.

²⁵. עושה זאת עם הבנה מלאה: סַמְפַּגָ'אנַה-קָארִי הוֹטִי, sampajāna-kārī hoti. פועל בצורה מודעת לחלוטין ובהבנה מלאה. הוא מתבונן עמוקות וברציפות בהופעת והיעלמות התופעות הללו תןך ידיעה של מגוון גורמים הקשורים לאותה פעולה כגון הסיבה והמטרה לשמה הוא עושה את הדבר. הפרשנות מחלקת את ההבנה המלאה לארבעה מאפיינים: (1) הבנה מלאה של מטרת הפעולה, (2) הבנה מלאה של נאותות הכוונות, (3) הבנה מלאה של אובייקט התרגול, כלומר, לא לזנוח את האובייקט במשך השגרה היומית, (4) הבנה מלאה של המציאות, הידיעה שמעבר לכל הפעולות של אדם אין 'עצמי'.

²⁶. סוקר: פַּצַּ'בֵקְּהַטִי, paccavekkhati. אותו שורש של הפועל נמצא בשימוש גם בידיעת-הסקירה (paccavekkhaṇa-ñāṇa) המופיעה לאחר ידיעת-הדרך (magga-ñāṇa) ופרי-הדרך (phala-ñāṇa).

²⁷. הרשימה הזו של 32 חלקי הגוף בתוספת 'מוח' מהווים אובייקט מדיטציה, ראו וִיסוּדְהִימַגַה 8.42. החמישה הראשונים ניתנים כמדיטציה לנזירים מתלמדים.

²⁸. ארבעת היסודות הללו מוסברים במסורת הבודהיסטית כמאפיינים הראשוניים של חומר – מוצקות, נזילות, חום והתפשטות. הסבר נוסף נמצא בוִיסוּדְהִימַגַה פרק 11, 27-117.

²⁹. ניתן לתרגם את המונח סֶיַטְהָאפִּי (seyyathāpi) במקום 'במקרה' גם 'כאילו' ובמקרה זה מוצעת בעצם האפשרות לבצע את המדיטציה הזאת מבלי להיות בנוכחות של גופה אמיתית כפי שמתואר אלא תוך שימוש בדמיון.

³⁰. שטח קבורה בו מושלכים גוויות הנרקבות ונאכלות שם על ידי בעלי חיים שונים. זה רחוק מלהיות 'בית קברות' כפי שאנו מכירים.

³¹. 'הגוף הזה' מיוחס לגוף של המתרגל עצמו.

³². כל אחת מארבע הגופות המוזכרות כאן והשלוש הנוספות יכולות להיות אובייקט מדיטציה בפני עצמן, וגם כל הרצף של הגופות כמייצג את מאפיין הארעיות והדעיכה של הגוף.

³³. הרגשה: וֶדַנָא, vedanā. הרגשה היא התחושה הכללית של חוויית התפיסה – בין אם היא נעימה, לא נעימה או נייטרלית (לא נעימה ולא לא-נעימה).

³⁴. הרגשה נעימה: סוּקְהַם וֵדַנַם, sukhaṁ vedanaṁ. הכוונה כאן היא להרגשה טובה, גופנית או מנטלית. במסורות מסוימות הרגשה זו מפורשת כתחושה נעימה בגוף בלבד.

³⁵. הרגשה לא-נעימה: דוּקְּהַם וֵדַנַם, dukkhaṁ vedanaṁ. גם כאן הכוונה להרגשה לא-נעימה גופנית או מנטלית. במסורות מסוימות הרגשה זו מפורשת כתחושה לא נעימה בגוף בלבד.

³⁶. הרגשה שאינה-נעימה-ואינה-לא-נעימה: אַדוּקְהַמַסוּקְהַם וֵדַנַם, adukkhamasukhaṁ vedanaṁ. הרגשה ניטרלית. הכוונה היא להרגשה גופנית או מנטלית. במסורות מסוימות הרגשה זו מפורשת כתחושה ניטרלית בגוף בלבד.

³⁷. חווה הרגשה חושית נעימה: סָאמִיסַם סוּקְהַם וֵדַנַם, sāmisaṁ sukham vedanaṁ (sāmisaṁ = sa+amisaṁ) מילולית: 'עם בשר', בדומה למילה 'בשרית', 'גופנית', 'ארצית', או 'גשמית'. במסורות מסוימות מפרשים אותה גם כ'לא-טהורה', 'חומרית' או שקשורה לעולם החושים בניגוד להרגשה הנובעת מדרגות מדיטציה גבוהות.

³⁸. הרגשה לא-חושית נעימה: נִירָאמִיסַם סוּקְהַם וֵדַנַם, nirāmisaṁ sukhaṁ vedanaṁ – לא-בשרית, לא-גופנית, לא-ארצית, לא-גשמית. בקובץ השיחות באורך בינוני, סוּטַּה 137 המונחים sāmisa ו-nirāmisa מיוחסים לחיי-בעל-בית וחיי-פרישות בהתאמה. במסורות מסוימות מפורשים המונחים בהקשר זה כ'הרגשה עם הקשרות' ו-'הרגשה בלי הקשרות'.

³⁹. פנימית וחיצונית: גם במקרה הזה ניתן להבחין בשתי פרשנויות. האחת טוענת 'פנים הגוף' ו-'פני הגוף' והשניה טוענת 'גוף המתרגל' ו-'גוף חיצוני נפרד'. בגרסא השנייה המתרגל מבין, או קולט באופן אל-חושי-טלפטי את הרגשותיהם של אחרים ואז מודט על הרגשותיו ועל אלו של אחרים לחילופין.

⁴⁰. הגורמים או התנאים להופעת והיעלמות הרגשות בדומה לגוף (בורות, השתוקקות, קַמַּה, מזון) מלבד הגורם 'מגע' במקום 'מזון'. 'מגע' הוא הגורם הייחודי להרגשה.

⁴¹. תודעה: צִ'יטַּה, citta. הכוונה כאן היא למגוון מצבי תודעה או בשפה פשוטה 'מצבי-רוח'. בהיבט הזה של ההתבוננות, המתרגל מודע להמצאותם או חוסר המצאותם של מצבי תודעה או מצבי-רוח שונים בתודעתו. ההכרה נקבעת על פי תוכן גורמי התודעה.

⁴². תודעה אסופה: סַנְקְהִיטַם צִ'יטַם, sankhittaṁ cittaṁ. על פי מסורות מסוימות זוהי תודעה ללא חמש ההפרעות ותוצריהן.

⁴³. תודעה מפוזרת: וִיקְהִיטַּם צִ'יטַּם, vikhittaṁ cittaṁ: תודעה מוסחת מדאגות, חרטות וחוסר מנוחה. על פי מסורות מסוימות זוהי תודעה הסובלת מחמש ההפרעות ותוצריהן.

⁴⁴. תודעה מורחבת: מַהַגַּטַם, mahaggataṁ. מילולית: 'הפכה גדולה' באמצעות הגְ'הָאנוֹת הנמוכות או הגבוהות.

⁴⁵. תודעה לא מורחבת: 'לא הפכה גדולה'. תודעה שלא פותחה באמצעות הגְ'הָאנוֹת.

⁴⁶. תודעה נעלית: סַה-אוּטַּרַם, sa-uttaraṁ. מצב תודעה הנעלה על מצבים מנטליים אחרים. נראה כאילו יש כאן התייחסות להכרה על-ארצית אך הפרשנות מייחסת אותה להכרה של מצבים ארציים, לכן היא דומה במשמעות של תודעה 'מפותחת' או 'מורחבת'. על פי פרשנות נוספת מצב זה מיוחס לגְ'הָאנוֹת החומריות ואל-חומריות.

⁴⁷. תודעה לא נעלית: אַנְ-אוּטַּרַם, an-uttaraṁ. מצב תודעה הנחות ממצבים מנטליים אחרים.

⁴⁸. תודעה מרוכזת: סַמָאהִיטַם, samāhitaṁ. מי שהשיג סַמָאדְהִי, כלומר, קיבוע התודעה באמצעות ריכוז המוביל לגְ'הָאנַה (אַפַּאנָא סַמָאדְהִי, appanā samādhi).

⁴⁹. תודעה לא-מרוכזת: מי שלא השיג גְ'הָאנַה אך ייתכן שהשיג מצב קרוב לגְ'הָאנַה המכונה 'בשְכֵנוּת לסַמָאדְהִי' (אוּפַּצָ'ארַה סַמָאדְהִי, upcāra samādhi).

⁵⁰. תודעה משוחררת: וִימוּטַּם, vimuttaṁ. על פי הפרשנות לא מדובר כאן בהתעוררות אלא בשחרור זמני, בין אם באמצעות תובנה או באמצעות גְ'הָאנַה הדוחקת את זיהומי התודעה. זהו איננו שחרור אמיתי וסופי – שחרור באמצעות קטיעה, או הדממה סופית (פַּטִי-פַּסַּדְּהִי, paṭi-passaddhi) ומפלט סופי (נִיסַּרַנַה, nissaraṇa).

⁵¹. הגורמים או התנאים להופעת והיעלמות התודעה בדומה לגוף (בורות, השתוקקות, קַמַּה, מזון) מלבד הגורם 'מנטליות-חומריות' במקום 'מזון'. 'מגע' הוא הגורם היחודי להכרה.

⁵². תכני-תודעה: דְהַמָּא, dhammā. במקרה זה הכוונה היא ל'דברים מנטליים', להבדיל מ'מצבים מנטליים'. הפרשנות מסבירה את ההתאמה בין ארבע הבחינות לפיתוח הקשב לבין חמשת המצרפים: התבוננות בגוף קשורה למצרף החומריות (רוּפַקְּהַנְדַה, rūpa-kkhanda), התבוננות בהרגשות קשורה למצרף ההרגשות. (וֵדַנָאקְּהִנְדְהַה, vedanā-kkhandha) התבוננות בתודעה קשורה למצרף ההכרה (וִינְּיָאנַה-קְּהִנְדְהַה, viññāṇa-kkhandha). והתבוננות בתכני-תודעה קשורה למצרף הזיהוי (תפיסה, הזכרות, סַנְּיָא-קְּהִנְדְהַה saññā-kkhandha,) ולמצרף המצבים-המנטליים (סַנְקְהָארַה-קְּהִנְדְהַה, saṅkhāra-kkhandha).

⁵³. הפרעות: נִיבַרַנַה, nivarana. הפרעות מנטליות. מתורגם גם כמכשולים מנטליים. אלו הן הפרעות פנימיות הפוגעות בפיתוח ריכוז ותובנה. תשוקה חושית מופיעה כתוצאה מתשומת לב לא נבונה לאובייקט מושך והיא נזנחת באמצעות מדיטציה על הדוחה או הגועל. ההפרעה זדון ודחייה מופיעה כתוצאה מתשומת לב לא נבונה לאובייקט מעורר סלידה ונזנחת באמצעות פיתוח אהבה (מֶטָא). ההפרעה עייפות ועצלות מופיעה כתוצאה מכניעה לשעמום ועצלנות ונזנחת באמצעות עשיית מאמץ. ההפרעה חוסר-מנוחה וחרטה מופיעה כתוצאה מהרהור לא נבון במחשבות טורדניות ונזנחת באמצעות הרהור נבון בשלווה. ההפרעה ספק מופיעה כתוצאה מהרהור לא נבון בעניינים מפוקפקים וחסרי וודאות ונזנחת באמצעות למידה וחקירה. ההפרעות נמחקות לחלוטין רק באמצעות הדרכים העל-ארציות.

⁵⁴. תאווה חושית: קָאמַה-צְ'הַנְדַה, kāma chanda. זהו מונח שונה מזה שבפסקה 12 ביחס לתודעה אחוזת תשוקה (sarāgaṁ cittaṁ), אך דומה מאוד במשמעות. שניהם מיוחסים לתשוקות חושיות הכוללות גם תשוקות מיניות אך לא רק. על פי הפרשנות הן מופיעות כתוצאה מתשומת-לב שגויה או חשיבה שגויה ביחס לאובייקט חושי המוצא-חן בעיני החווה אותו. בפסקה 12 התרגול היה פשוט לשים לב להמצאות מצב מנטלי כזה, אך כאן יש גם לחקור כיצד המצב המנטלי הזה הופיע וכיצד ניתן להיפטר ממנו.

⁵⁵. הפרשנות מציגה שש דרכים להפטר מתאוות חושים: (1) 'תשומת לב או כוונה נכונה' על הדוחה (אַסוּבְּהַה, asubha). (2) פיתוח גְ'הָאנַה, בה ההפרעות נדחקות או מושהות (3) איבטוח החושים (4) מתינות באכילה (5) תמיכה של 'חברים לדרך' (קַלְיָאנַה-מִיטַּטָא, kalyāṇa-mittatā) (6) שיחות תומכות (סַפָּאיַקַטְהָא, sappāyakathā)

⁵⁶. זדון: וְיָאפָּאדַה, vyāpāda, כולל גם סלידה, עוינות, שנאה וכעס.

⁵⁷. עייפות ועצלות: טְהִינַה-מִידְהַה, thīna-midha. עמימות, אפיפות, תשישות מנטלית.

⁵⁸. חרטה וחוסר-שקט: אוּדְּהַצַּ'ה קוּקּוּצַּ'ה, uddhacca-kukkucca. גם טרדות ועצבנות.

⁵⁹. ספק: וִיצִ'יקִיצְּ'הָא, vicikicchā. ספק ביחס לבּוּדְּהַה, לדְהַמַּה ולסַנְגְהַה, וכן חוסר היכולת להבחין בין טוב לרע, היסוס, חוסר ודאות, קושי להחליט.

⁶⁰. חמשת מצרפי ההקשרות: פַּנְצַ'-אוּפָּאדָאנַה-קְּהַנְדְהָא, pañc’upādāna-kkhandhā. מתורגם גם כ'חמשת מרכיבי האחיזה', או 'חמשת מצרפי ההיאחזות'. אלו חמשת ההיבטים בהם הבּוּדְּהַה סיכם את כל התופעות הפיזיו-מנטליות של יצור חי, אשר נראים לאדם הבור כעצמי שלו, האישיות שלו או האגו שלו.

⁶¹. חומר: רוּפַּה, rūpa. מוגדר כארבעת היסודות הגדולים והיסודות החומריים התלויים בהם.

⁶². זיהוי: סַנְּיָא, saññā. גם תפיסה או הזכרות. מוגדר כהבחנה בדבר על פי מאפיניו.

⁶³. מצבים מנטליים: סַנְקְהָארַה, saṅkhāra. מתורגם גם כתגובות מנטליות, תופעות מנטליות, התניות מנטליות, תצורות מנטליות. מקובל להתייחס ל-50 מצבים מסוג זה שרובם מכונים בשפה פשוטה 'רגשות' והם תגובות קרמתיות לפעולות טובות או רעות.

⁶⁴. הכרה: וִינְּיָאנַה, viññāṇa. היסוד שיודע את האובייקט. הכרה היא מששה סוגים בהתאם לכל אחד מהחושים: הכרת-ראייה, הכרת-שמיעה, הכרת-ריח, הכרת-טעם, הכרת-תחושה, הכרת-חשיבה.

⁶⁵. בסיסי החושים הפנימיים והחיצוניים: אָיַטַנַה, āyatana. החושים והמושאים שלהם: העין ומראות, האוזן וצלילים, האף וריחות, הלשון וטעמים, הגוף ותחושות, התודעה ומחשבות. זיהום שמופיע כתוצאה של המפגש בין שני אלה הוא אחד מעשרת הזיהומים, או פשוט משיכה (חמדנות), דחייה (שנאה), והבורות המונחת ביסוד.

⁶⁶. צורות נראות: רוּפֶּה, rūpe. צורת רבים של רוּפַּה – חומר, במקרה זה דברים נראים, מה שנצפה בעין.

⁶⁷. כבילה: סַנְֹיוֹגַ'נַה, samyojana. מה שכובל אדם או כל יצור חי אחר לסַנְֹסָארַה. 10 הכבלים הם: (1) השתוקקות להנאות חושים – קָאמַה-רָאגַה, kāma-rāga (2) כעס או דחייה – פַּטִיגְהַה, paṭigha (3) יוהרה, גאווה או השוואתיות – מָאנַה, māna (4) השקפה – דִיטְּהִי, diṭṭhi (5) ספק – וִיצִ'יקִיצְּ'הָא, vicikicchā (6) השתוקקות להיוולד שוב – בְּהַבַרָאגַה, bhavarāga (7) הקשרות לאמונות ופולחנים – סִילַבַּטַה-פַּרָאמָאסַה, sīlabbata-parāmāsa, אמונה שיש פרקטיקות אחרות היכולות להוביל לנִיבָּאנַה מלבד הדרך המתומנת (8) קנאה – אִיסַּה, issa (9) תאוות בצע וקמצנות – מַצְּ'הַרִיַיה, macchariya (10) בּוּרוּת – אַבִיגַּ'ה, avijja, אי הבנת ארבע אמיתות האציליים.

⁶⁸. גוף: קאיה, kāya. במקרה זה השימוש במונח 'גוף' הוא כבסיס לתחושות הגופניות.

⁶⁹. גורמי ההתעוררות: בּוֹגְּ'הַנְגַה, bojjhanga. מפורט בהרחבה בקובץ השיחות באורך בינוני, סוּטַּה 118, פסקאות 29-40.

⁷⁰. חקר-תופעות: דְהַמַּה-וִיצַ'יַה, dhamma-vicaya. לעיתים יכול להתפרש גם כלימוד הדְהַמַּה, אך במקרה זה הכוונה היא לבחינת התופעות החומריות/גופניות והמנטליות בסיוע של קשב.

⁷¹. מאמץ: וִירִייַה, viriya. מונח זהה ל'מאמץ נכון' בדרך המתומנת.

⁷². תחושת התעלות: פִּיטִי, pīti.

⁷³. שלווה: פַּסַּדְּהִי, passaddhi.

⁷⁴. בשיחה המקבילה בקובץ השיחות הארוכות ארבע האמיתות מבוארות בהרחבה.

⁷⁵. חוכמה גבוהה: אַנְיָא, aññā הכוונה למצב שחרור סופי, אַרַהַנְטִיוּת.

⁷⁶. המצב של 'לא-חוזר': אַנָאגָאמִיטָא, anāgāmitā. הוא המצב של 'לא-חוזר', הנולד בעולמות עליונים ושם מגשים נִיבָּאנַה סופית מבלי לשוב לעולם האנושי.