8
השיחה על
הסגפנות העליונה

Sallekha Sutta
סַלֶּקְהַה סוּטַּה

1. כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה בסָאבַטְּהִי בחורשתו של גֵ'טַה, בגנו של אַנָאטְהַפִּינְדִיקַה.
2. אז, משהגיע הערב, קם המכובד מַהָא-צ'וּנְדַה ממדיטציה והלך אל הבּוּדְּהַה. לאחר שקד בכבוד בפני המכובד, הוא התיישב במקום ראוי ואמר לו:
3. "אדון נכבד, בעולם הזה קיימות השקפות שונות הקשורות לתורות על עצמי או לתורות על העולם.¹ ובכן, האם הזניחה והעזיבה של ההשקפות הללו מתרחשות רק לנזיר הנמצא בתחילת דרכו?"²

"צ'וּנְדַה, באשר להשקפות השונות הללו הקיימות בעולם והקשורות לתורות על עצמי או לתורות על העולם – אם האובייקט שביחס אליו ההשקפות הללו נוצרות, מבוססות ושעל פיהן פועלים,³ נראות כפי שהן באמת באמצעות חוכמה מתאימה כך: 'זה לא שלי, זה לא אני, זה לא עצמי', אז הזניחה והעזיבה של ההשקפות הללו מתרחשת.⁴

שמונת ההישגים המדיטטיביים

4. צ'וּנְדַה, ייתכן שנזיר מסויים כאן, בעודו מנותק מהנאות חושים, מנותק ממצבי תודעה מזיקים, יכנס וישהה בגְ'הָאנַה⁵ הראשונה, המלווה ביישום ראשוני והחזקת התודעה,⁶ עם תחושות התעלות⁷ ושמחה עילאית⁸ הנובעות מהינתקות. ייתכן ואז הוא יחשוב: 'אני שוהה בסגפנות.' אך לא אלה ההישגים המכונים 'סגפנות' בשיטת המוסר והתרגול של המכובד: אלה נקראים 'מצבי שהייה נעימים כאן ועכשיו' בשיטת המוסר והתרגול של המכובד.⁹
5. ייתכן שנזיר מסויים כאן, עם התפוגגות היישום הראשוני והחזקת התודעה, יכנס וישהה בגְ'הָאנַה השנייה המלווה בשלווה פנימית וחד-נקודתיות, ובה התודעה חופשייה מיישום ראשוני והחזקת התודעה, ומכילה תחושות התעלות ושמחה עילאית הנולדות מריכוז. ייתכן ואז יחשוב: 'אני שוהה בסגפנות.' אך לא אלו ההישגים המכונים 'סגפנות' בשיטת המוסר והתרגול של המכובד: אלה נקראים 'מצבי שהייה נעימים כאן ועכשיו' בשיטת המוסר והתרגול של המכובד.
6. ייתכן שנזיר מסויים כאן, עם התפוגגות השמחה העילאית, עם איזון-מנטלי,¹⁰ בקשב ובהבנה מלאה,¹¹ יחווה בגופו את השמחה העילאית אשר עליה אומרים האציליים: 'מאושר הוא החי בקשב ובאיזון-מנטלי', והוא יכנס וישהה בגְ'הָאנַה השלישית. ייתכן ואז יחשוב: 'אני שוהה בסגפנות.' אך לא אלו ההישגים המכונים 'סגפנות' בשיטת המוסר והתרגול של המכובד: אלה נקראים 'מצבי שהייה נעימים כאן ועכשיו' בשיטת המוסר והתרגול של המכובד.
7. ייתכן שנזיר מסויים כאן, עם זניחת הנאה וכאב, ונטישת שמחה ועצב קודמים, יכנס וישהה בגְ'הָאנַה הרביעית, הנטולת הנאה וכאב ומטוהרת בקשב ובאיזון-מנטלי. ייתכן ואז יחשוב: 'אני שוהה בסגפנות.' אך לא אלו ההישגים המכונים 'סגפנות' בשיטת המוסר והתרגול של המכובד: אלה נקראים 'מצבי שהייה נעימים כאן ועכשיו' בשיטת המוסר והתרגול של המכובד.
8. ייתכן שנזיר מסויים כאן, עם ההתגברות המלאה על תפיסת חומר, עם היעלמות התפיסות של רושם חושי, עם אי מתן תשומת-לב לתפיסת המגוון, עם המודעות שהמרחב הוא אינסופי, יכנס וישהה במישור של המרחב האינסופי. ייתכן ואז יחשוב: 'אני שוהה בסגפנות.' אך לא אלו ההישגים המכונים 'סגפנות' בשיטת המוסר והתרגול של המכובד: אלה נקראים 'מצבי שהייה שלווים' בשיטת המוסר והתרגול של המכובד.
9. ייתכן שנזיר מסויים כאן, עם ההתגברות המלאה על מישור המרחב האינסופי, עם המודעות שההכרה היא אינסופית, יכנס וישהה במישור של ההכרה האינסופית. ייתכן ואז יחשוב: 'אני שוהה בסגפנות.' אך לא אלו ההישגים המכונים 'סגפנות' בשיטת המוסר והתרגול של המכובד: אלה נקראים 'מצבי שהייה שלווים' בשיטת המוסר והתרגול של המכובד.
10. ייתכן שנזיר מסויים כאן, עם ההתגברות המלאה על מישור ההכרה האינסופית, עם המודעות שאין-דבר, יכנס וישהה במישור של אין-דבר. ייתכן ואז יחשוב: 'אני שוהה בסגפנות.' אך לא אלו ההישגים המכונים 'סגפנות' בשיטת המוסר והתרגול של המכובד: אלה נקראים 'מצבי שהייה שלווים' בשיטת המוסר והתרגול של המכובד.
11. ייתכן שנזיר מסויים כאן, עם ההתגברות המלאה על מישור האין-דבר, יכנס וישהה במישור של לא תפיסה ולא חוסר-תפיסה. ייתכן ואז יחשוב: 'אני שוהה בסגפנות.' אך לא אלו ההישגים המכונים 'סגפנות' בשיטת המוסר והתרגול של המכובד: אלה נקראים 'מצבי שהייה שלווים' בשיטת המוסר והתרגול של המכובד.

 

הסגפנות העליונה

12. כעת, צ'וּנְדַה, כך עליך לתרגל סגפנות עליונה:¹² (1) 'אחרים יהיו אכזריים; אנו לא נהיה אכזריים¹³ כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (2) 'אחרים יהרגו יצורים חיים; אנו נימנע מלהרוג יצורים חיים כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (3) 'אחרים יקחו מה שלא ניתן; אנו נימנע מלקחת מה שלא ניתן כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (4) 'אחרים לא ינהלו חיי בדידות; אנו ננהל חיי בדידות כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (5) 'אחרים יאמרו שקר; אנו נימנע מדיבור לא נכון כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (6) 'אחרים ידברו בצורה פוגעת; אנו נימנע מדיבור פוגע כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (7) 'אחרים ידברו בגסות; אנו נימנע מדיבור גס כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (8) 'אחרים ירכלו; אנו נימנע מלרכל כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (9) 'אחרים יהיו חמדנים; אנו נהיה לא חמדנים כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (10) 'באחרים יהיה זדון; אנו נהיה ללא זדון': כך יש לתרגל סגפנות. (11) 'אחרים יהיו בעלי השקפות שגויות; אנו נהיה בעלי השקפות נכונות כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (12) 'אחרים יהיו בעלי כוונות שגויות; אנו נהיה בעלי כוונות נכונות כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (13) 'אחרים יהיו בעלי דיבור שגוי; אנו נהיה בעלי דיבור נכון כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (14) 'אחרים יעשו פעולה שגויה; אנו נעשה פעולה נכונה כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (15) 'אחרים יהיו בעלי עיסוק שגוי; אנו נהיה בעלי עיסוק נכון כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (16) 'אחרים יהיו בעלי מאמץ שגוי; אנו נהיה בעלי מאמץ נכון כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (17) 'אחרים יהיו בעלי קשב שגוי; אנו נהיה בעלי קשב נכון כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (18) 'אחרים יהיו בעלי ריכוז שגוי; אנו נהיה בעלי ריכוז נכון כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (19) 'אחרים יהיו בעלי ידיעה שגויה; אנו נהיה בעלי ידיעה נכונה כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (20) 'אחרים יהיו בעלי שחרור שגוי; אנו נהיה בעלי שחרור נכון כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (21) 'אחרים יהיו מוכנעים על ידי עייפות ועצלות; אנו נהיה חופשיים מעייפות ועצלות כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (22) 'אחרים יהיו חסרי-שקט; אנו לא נהיה חסרי-שקט כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (23) 'אחרים יהיו בעלי ספקות; אנו נהיה מעבר לספק כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (24) 'אחרים יהיו כעוסים; אנו לא נהיה כעוסים כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (25) 'אחרים יהיו מרוגזים; אנו לא נהיה מרוגזים כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (26) 'אחרים יהיו מלאי בוז; אנו לא נהיה מלאי בוז כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (27) 'אחרים יהיו חצופים; אנו לא נהיה חצופים כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (28) 'אחרים יהיו קנאים; אנו לא נהיה קנאים כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (29) 'אחרים יהיו רודפי בצע; אנו לא נהיה רודפי בצע כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (30) 'אחרים יהיו רמאים; אנו לא נהיה רמאים כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (31) 'אחרים יהיו ערמומיים; אנו לא נהיה ערמומיים כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (32) 'אחרים יהיו עיקשים; אנו לא נהיה עיקשים כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (33) 'אחרים יהיו יהירים; אנו לא נהיה יהירים כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (34) 'לאחרים יהיה קשה לקבל דברי תוכחה; אנו נקבל דברי תוכחה בקלות כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (35) 'לאחרים יהיו חברים רעים; לנו יהיו חברים טובים כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (36) 'אחרים יהיו רשלנים; אנו נהיה שקדנים כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (37) 'אחרים יהיו חסרי אמון; אנו נהיה בעלי אמון כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (38) 'אחרים יהיו חסרי-מצפון; אנו נהיה בעלי-מצפון¹⁴ כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (39) 'אחרים יהיו חסרי פחד מעשיית רע; אנו נהיה יראים מעשיית רע כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (40) 'אחרים יהיו בעלי לימוד מועט; אנו נהיה בעלי לימוד רב כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (41) 'אחרים יהיו עצלנים; אנו נהיה נמרצים כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (42) 'אחרים יהיו חסרי קשב; אנו נהיה מבוססים בקשב כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (43) 'אחרים יהיו חסרי חוכמה; אנו נהיה בעלי חוכמה כאן': כך יש לתרגל סגפנות. (44) 'אחרים ידבקו בהשקפות האישיות שלהם, יאחזו בהן בחוזקה, ויוותרו עליהן בקושי;¹⁵ אנו לא נדבוק בהשקפות האישיות שלנו או נאחוז בהן בחוזקה, אלא נוותר עליהן בקלות': כך יש לתרגל סגפנות.
13. צ'וּנְדַה, אני אומר שאף הטיית התודעה לעבר מצבים מנטליים מיטיבים היא בעלת תועלת רבה, על אחת כמה וכמה היא פעולה במעשה ובדיבור התואמות¹⁶ לכן צ'וּנְדַה:
1. יש להטות את התודעה באופן הבא: 'אחרים יהיו אכזריים; אנו לא נהיה אכזריים כאן.'
2. יש להטות את התודעה באופן הבא: 'אחרים יהרגו יצורים חיים; אנו לא נהרוג יצורים חיים כאן.'
3. – (43) יש להטות את התודעה באופן הבא…
1. יש להטות את התודעה באופן הבא: 'אחרים ידבקו בהשקפות האישיות שלהם, יאחזו בהן בחוזקה, ויוותרו עליהן בקושי; אנו לא נדבוק בהשקפות האישיות שלנו או נאחוז בהן בחוזקה, אלא נוותר עליהן בקלות.'

הימנעות

14. צ'וּנְדַה, נניח שהיה שביל אחד משובש ואחד אחר אשר היה מיושר ושבאמצעותו היה ניתן להמנע מהראשון. ונניח שהיה מעבר משובש אחד של מים רדודים בנחל ואחד אחר שבאמצעותו היה ניתן להמנע מהראשון. כך גם:
1. לאדם המאפשר אכזריות יש אי-אכזריות אשר באמצעותה הוא יכול להמנע מכך.
2. לאדם המאפשר הרג יצורים חיים יש המנעות מהרג יצורים חיים אשר באמצעותה הוא יכול להמנע מכך.
3. – (43) לאדם המאפשר לקיחת מה שלא ניתן… אשר באמצעותה הוא יכול להמנע מכך.
1. לאדם המאפשר דבקות בהשקפות האישיות שלו, האוחז בהן בחוזקה, ומוותר עליהן בקושי; יש את אי-הדבקות בהשקפות האישיות שלו, את אי-האחיזה בהן בחוזקה, ואת הוויתור בקלות עליהן, על מנת להמנע מהן.

הדרך המובילה מעלה

15. צ'וּנְדַה, כשם שכל הגורמים המזיקים מובילים מטה וכל הגורמים המיטיבים מובילים מעלה כך גם:
1. לאדם המאפשר אכזריות יש אי-אכזריות אשר מובילה אותו מעלה.
2. לאדם המאפשר הרג יצורים חיים יש המנעות מהרג יצורים חיים המובילה אותו מעלה.
3. – (43) לאדם המאפשר לקיחת מה שלא ניתן… המובילה אותו מעלה.
1. לאדם המאפשר דבקות בהשקפות האישיות שלו, האוחז בהן בחוזקה, ומוותר עליהן בקושי, יש את אי-הדבקות בהשקפות האישיות שלו, את אי-האחיזה בהן בחוזקה, ואת הוויתור בקלות עליהן, המובילה אותו מעלה.

הדרך לחידלון

16. צ'וּנְדַה, שאדם אשר הוא עצמו שוקע בבוץ יוכל לחלץ אדם אחר השוקע בבוץ – זה בלתי אפשרי. שאדם אשר הוא עצמו אינו שוקע בבוץ יוכל לחלץ אדם אחר השוקע בבוץ – זה אפשרי. אדם אשר הוא עצמו אינו מאומן, אינו ממושמע, [שתחלואיו] לא הוכחדו, שהוא יאמן אחר, יחנך אותו, ויסייע לו להכחיד [את תחלואיו] – זה בלתי אפשרי. אדם אשר הוא עצמו מאומן, ממושמע, [ושתחלואיו] הוכחדו, שהוא יאמן אחר, יחנך אותו, ויסייע לו להכחיד [את תחלואיו] – זה אפשרי.¹⁷ כך גם:
1. לאדם המאפשר אכזריות יש אי-אכזריות באמצעותה יוכל להכחיד אותה.¹⁸
2. לאדם המאפשר הרג יצורים חיים יש הימנעות מהרג יצורים חיים באמצעותה יוכל להכחיד אותה.
3. – (43) לאדם המאפשר… באמצעותם יוכל להכחיד אותה.
1. לאדם המאפשר דבקות בהשקפות האישיות שלו, האוחז בהן בחוזקה, ומוותר עליהן בקושי, יש את אי-הדבקות בהשקפות האישיות שלו, את אי-האחיזה בהן בחוזקה, ואת הוויתור בקלות עליהן, באמצעותם יוכל להכחיד אותה.
17. כך צ'וּנְדַה, דרך הסגפנות הוצגה על ידי, הדרך להטיית התודעה הוצגה על ידי, הדרך להמנעות הוצגה על ידי, הדרך המובילה מעלה הוצגה על ידי, והדרך להכחדה הוצגה על ידי.
18. מה שעל מורה לעשות מתוך חמלה למען תלמידיו, המחפש את רווחתם ויש בו חמלה כלפיהם, זאת עשיתי עבורכם, צ'וּנְדַה.¹⁹ יש את מרגלות העצים הללו, הבקתות הריקות הללו. תרגל, צ'וּנְדַה, אל תתעכב פן תתחרט אחר כך. אלו הוראותינו אליך."

 

כך אמר הבּוּדְּהַה, והמכובד מַהָא-צ'וּנְדַה היה מרוצה ושמח מדבריו.

 

---

¹. השקפות המקושרות לתורות של עצמיות (אַטַּה-וָאדַה-פַּטִיסַנְֹיוּטָּא, attavāda-paṭisaṁyuttā) על פי הפרשנות הן עשרים ושתיים סוגי השקפות העצמיות המפורטות בסוּטַּה 44 פסקה 7 בקובץ השיחות באורך בינוני, וכן גם את התורות על אודות עצמיות המתוארות בסוּטַּה 102 בקובץ השיחות באורך בינוני. השקפות המקושרות לתורות על אודות העולם (לוֹקַה-וָאדַה-פַּטִיסַנְֹיוּטָּא, lokavāda-paṭisaṁyuttā) הן שמונה השקפות: העולם נצחי, לא-נצחי, שניהם, אף אחד מאלה, העולם הוא סופי, אינסופי, שניהם, אף אחד מאלה. ראו סוטות 63 ו-72 בקובץ השיחות באורך בינוני בהן הבּוּדְּהַה דוחה את ההשקפות הללו.

². הפרשנות מסבירה שהשאלה הזאת מיוחסת למי שהגיע רק לשלבים הראשונים של תרגול תובנה מבלי להגשים את הכניסה-לדרך. הזניחה המוזכרת כאן היא מחיקה סופית של ההשקפות הללו המתרחשת רק בהגשמת הדרך של הכניסה-לזרם. המכובד מַהָא צ'וּנְדַה העלה את השאלות הללו מאחר וכמה מתרגלים העריכו את הישגיהם יתר על המידה, בחושבם שהם זנחנו השקפות כאלו כאשר הם עדיין לא מחקו אותן.

³. הפרשנות מסבירה שהמונח 'נוצרות' (אוּפַּגַ'נְטִי, uppajjanti) מיוחס כאן להופעת השקפות שלא היו קודם לכן, המונח 'מבוססות' (אַנוּסֶנְטִי, anusenti) להתחזקותן של ההשקפות כתוצאה מהתייחסות וחוזרת ונשנית אליהן, והמונח 'פועלים' (סַמוּדָאצַ'נְטִי, samudācaanti) לביטוי המילולי או הגופני של ההשקפות הללו. האובייקט עליהן הן מתבססות הוא חמשת המצרפים (קְהַנְדְהַה, khandha) המרכיב אדם או יצור חי – גוף חומרי, הרגשה, זיהוי, מצבים מנטליים, והכרה.

⁴. באמירה הזאת הבּוּדְּהַה מציג את האופן בו ההשקפות הללות נמחקות סופית: התבוננות והרהור בחמשת המצרפים כ-'לא שלי', 'לא אני', ו-'לא עצמי', עם חוכמת התובנה המניבה פרי עם הגשמת הדרך של הנכנס-לזרם.

⁵. גְ'הָאנַה: jhāna. מצב תודעה של ריכוז ושלווה עמוקים המלווה בחד-נקודתיות התודעה באובייקט יחיד. קיימים ארבע גְ'הָאנוֹת חומריות וארבעה גְ'הָאנוֹת לא-חומריות. מצבים אלו מושגים באמצעות תרגול אינטנסיבי של מדיטציית ריכוז.

⁶. יישום ראשוני של התודעה: וִיטַקַּה, vitakka. החזקת התודעה על האובייקט: וִיצָ'ארַה, vicāra. מונחים אלו מפורשים בהקשרים אחרים שלא נוגעים לגורמי הגְ'הָאנוֹת גם במשמעות אחרת של 'חשיבה' ו-'הרהור'.

⁷. תחושת התעלות: פִּיטִי, pīti. מתורגם גם כ'עונג'. פִּיטִי מתבטא במגוון תופעות פיזיות-מנטליות, שמאופיינות בדרך כלל באנרגטיות ואינטנסיביות רבה. הוא אינו מסווג כהרגשה (וֵדַנָא, vedanā) אלא כחלק מקבוצת המצבים המנטליים (סַנְקְהָארָא, saṅkhārā).

⁸. שמחה עילאית: סוּקְהַה, sukha. תחושה נעימה פיזית או מנטלית. התרוממות רוח, תחושת ברכה, מתורגם גם כ-'אושר'. מאחר שלתחושה מנטלית טובה קיים המונח סוֹמַנַסַה (somanassa), יש הטוענים כי במונח סוּקְהַה הכוונה היא לתחושה פיזית בלבד.

⁹. הפרשנות מסבירה שלאחר שהבּוּדְּהַה השיב לשאלתו של הנזיר המכובד, הוא דיבר על סוג נוסף של מתרגלים המעריכים יתר על המידה את הישגיהם הרוחניים בהגשמת שמונת ההישגים המדיטטיביים ואמונה שהם מתרגלים סגפנות עליונה אמיתית (סַלֶּקְהַה, sallekha). הבּוּדְּהַה משתמש במונח 'סַלֶּקְהַה' שמשמעותו המקורית היא תרגול סגפני, לסמל את הסגפנות הרדיקלית של הסרת התחלואים. למרות ששמונת ההישגים המדיטטיביים מוזכרים בדרך כלל כחלק מהתרגול הבודהיסטי (ראו סוטות 25 פסקאות 12-19 וסוּטַּה 26 פסקאות 34-41 בקובץ השיחות באורך בינוני), כאן נאמר שאין לראות בהם סגפנות עליונה מאחר ונזיר המשיג אותם אינו הופך אותם לבסיס לתובנה – כפי שמוזכר בסוטות 52 ו-64 בקובץ השיחות באורך בינוני, אלא רק כאמצעי להנאה מברכה ושלווה עמוקה.

¹⁰. איזון-מנטלי: אוּפֵּקְּהַה, upekkha.

¹¹. הבנה מלאה: סַמְפַּגָ'אנְיַה, sampajañña. מתורגם גם כהבחנה, ידיעה ברורה, הבנה בהירה, ערנות מלאה, או מודעות צלולה. הפרשנות מבארת את המושג כמייצג ארבעה היבטים: (1) תכלית (סָאטְּהַקַה, sātthaka) – עשייה שימושית ובעלת ערך לדרך הרוחנית; (2) התאמה (סַפָּאיַה, sappāya) – עשייה ההולמת את הנסיבות; (3) תחימה (גוֹצַ'רַה, gocara) – עשייה תוך ריסון החושים; (4) אי-בורות (asammoha, אַסַמוֹהַה) – עשייה ללא בלבול או אשלייה.

¹². רוב ארבעים וארבעה 'סוגי הסגפנות העליונה' המפורטים כאן מופיעים כגורמים בלימוד הבודהיסטי בקטגוריות שונות. 2-11 הם עשרת האופנים של פעולות מיטיבות ומזיקות (קַמַּפַּטְהַה, kammapatha, ראו סוּטַּה 9 פסקאות 4 ו-6 בקובץ השיחות באורך בינוני). 12-18 הם שבעת הגורמים האחרונים של הדרך המתומנת הנכונה והדרך המתומנת השגויה, הגורם הראשון הוא בעצם סגפנות מספר 11. 19-20 לעיתים מתווספים לדרך המתומנת (ראו סוּטַּה 117 פסקאות 34-36 בקובץ השיחות באורך בינוני). 21-23 הם שלוש ההפרעות האחרונות מחמש ההפרעות (ראו סוּטַּה 10 פסקה 36 בקובץ השיחות באורך בינוני) שתי ההפרעות הראשונות זהות לסגפנויות 9 ו-10. 24-33 הם עשר מתוך שש-עשרה חוסר-השלמויות שמזהמות את התודעה, המוזכרות בסוּטַּה 7 פסקה 3 בקובץ השיחות באורך בינוני. 37-43 הם שבע התכונות הרעות ושבע התכונות הטובות המוזכרות בסוּטַּה 53 פסקאות 11-17 בקובץ השיחות באורך בינוני.

¹³. אי-אכזריות: אַבִיהִינְֹסָא, avihiṁsā. חוסר אכזריות.

¹⁴. בעלי-מצפון: הִירִי-מַנָא, hiri-manā, בעלי-בושה, בעלי תחושת אשמה על מעשים רעים שעשו. חסרי-מצפון: אַהִירִיקָא, ahirikā, חסרי-בושה. מושג נוסף בהקשר זה הוא אוֹטַּפַּה (ottappa), שהוא פחד מעשיית רע.

¹⁵. על פי הפרשנות מדובר באנשים שמחזיקים בדבקות בדעותיהם והשקפותיהם באמונה "שזו לדידה היא האמת" ולא מוכנים לוותר עליהן אף אם הבּוּדְּהַה בעצמו ידבר איתם בהגיון.

¹⁶. תודעה הנוטה למצבים מנטליים מיטיבים תגרום לפעולות מיטיבות.

¹⁷. הוכחד: פַּרִינִיבּוּטוֹ, parinibbuto. משמעות אפשרית היא 'הגשים נִיבָּאנַה'. והמונח 'יסייע להכחיד' (parinibbāpessati) בעל משמעות נוספת של 'יסייע להגשים נִיבָּאנַה' או 'יביא לנִיבָּאנַה'.

¹⁸. 'באמצעותה יוכל להכחיד אותה': פַּרִינִיבָּאנַיַה, parinibbānaya. בהתאמה למובן של המונח בפסקה הקודמת. הפרשנות מציינת שניתן להבין את האמירה הזאת בשני אופנים: (1) מי שבעצמו חופשי מאכזריות יכול להשתמש באי-האכזריות שלו להכחיד את האכזריות של אדם אחר. (2) מי שבעצמו אכזר יכול לפתח אי-אכזריות ולהכחיד את הנטיות שלו לאכזריות.

¹⁹. הפרשנות מסבירה שהמטלה של המורה היא לימוד נכון של הדְהַמַּה. מעבר לכך יש את התרגול, שהיא עבודתם של התלמידים.