השיחה הקצרה על משל עקבות הפיל

27
השיחה הקצרה על
משל עקבות הפיל

Cūḷahatthipadopama Sutta
צ'וּלַהַטְּהִיפַּדוֹפַּמַה סוּטַּה

  1. כך שמעתי.1 פעם התגורר הבּוּדְּהַה בסָאבַטְּהִי בחורשתו של גֵ'טַה, בפארק של אַנָאטְהַפִּינְדִיקַה.
  2. באותה העת הבְּרַהְמִין גָ'אנוּסּוֹנִי נסע אל מחוץ לסָאבַטְּהִי באמצע היום בכרכרה לבנה לחלוטין הרתומה לסוסות לבנות. הוא ראה את הנווד פִּילוֹטִיקהַ מגיע ממרחק ושאל אותו: "ובכן, מהיכן מגיע המורה וַצְּ'הָאיַנַה באמצע היום?"2
  3. "אדוני, אני מגיע ממקומו של הפרוש גוֹטַמַה."
    "מה חושב המורה וַצְּ'הָאיַנַה על בהירות חוכמתו של הפרוש גוֹטַמַה? האם הוא חכם או לא?"
    "אדוני, מי אני שאדע את בהירות חוכמתו של הפרוש גוֹטַמַה? אדם חייב להיות לבטח שווה לו על מנת לדעת את בהירות חוכמתו של הפרוש גוֹטַמַה."
    "המורה וַצְּ'הָאיַנַה מהלל את הפרוש גוֹטַמַה בשבחים גבוהים באמת."
    "אדוני, מי אני שאהלל את הפרוש גוֹטַמַה? הפרוש גוֹטַמַה מהולל על ידי המהוללים כטוב בין הישויות ובני-האדם."
    "מה הסיבות לכך שיש להמורה וַצְּ'הָאיַנַה ביטחון כה מוצק בפרוש גוֹטַמַה?"

  4. "אדוני, נניח שיערן פילים חכם היה נכנס ליער פילים והיה רואה ביער הפילים טביעת רגל גדולה של פיל, ארוכה באורכה ורחבה ברוחבה. הוא היה מגיע למסקנה: 'אכן, זהו פיל זכר גדול.' כך גם כאשר ראיתי ארבע טביעות רגל של הפרוש גוֹטַמַה, הגעתי למסקנה: 'המכובד הינו ער בשלמות, הדְהַמַּה מוצגת כהלכה על ידי המכובד, הסַנְגְהַה פועלת בדרך הנכונה.' מהן הארבע?
  5. אדוני, ראיתי כאן אצילים מלומדים שהיו פיקחים, ידענים בתורות של אחרים, חדים כקשתים מפצלי שערה,3 הם היו משוטטים בכל מקום, ממוטטים השקפות של אחרים באמצעות תבונתם החדה. כאשר שמעו: 'הפרוש גוֹטַמַה יבקר את הכפר הזה או את העיר הזאת', הם ניסחו שאלה כזאת: 'אנו נלך אל הפרוש גוֹטַמַה ונשאל אותו את השאלה הבאה. כאשר יישאל, הוא ישיב באופן הזה, וכך נפריך את תורתו באופן הזה. ואם הוא יישאל באופן ההוא, הוא ישיב באופן ההוא, וכך נפריך את תורתו באופן ההוא.'
  6. הם שמעו: 'הפרוש גוֹטַמַה בא לבקר את הכפר הזה או את העיר הזאת.' וכך הם הלכו אל הפרוש גוֹטַמַה, והפרוש גוֹטַמַה הדריך, עורר, עודד, ושימח אותם בשיחה על הדְהַמַּה. ולאחר שהודרכו, התעוררו, התעודדו, ושמחו בזכות הפרוש גוֹטַמַה בשיחה על הדְהַמַּה, הם לא ממש שאלו אותו את השאלה, אז כיצד יוכלו להפריך את תורתו? למען האמת, הם הפכו להיות תלמידיו. כאשר ראיתי את טביעת הרגל הראשונה הזאת של הפרוש גוֹטַמַה, הגעתי למסקנה: 'המכובד הינו ער בשלמות, הדְהַמַּה מוצגת כהלכה על ידי המכובד, הסַנְגְהַה פועלת בדרך הנכונה'.

  7. ובנוסף, ראיתי ברהמינים מלומדים מסויימים שהיו פיקחים… אך למען האמת, גם הם הפכו להיות תלמידיו. כאשר ראיתי את טביעת הרגל השנייה הזאת של הפרוש גוֹטַמַה, הגעתי למסקנה: 'המכובד הינו ער בשלמות, הדְהַמַּה מוצגת כהלכה על ידי המכובד, הסַנְגְהַה פועלת בדרך הנכונה'.
  8. ובנוסף, ראיתי בעלי-בית מלומדים מסויימים שהיו פיקחים… אך למען האמת, גם הם הפכו להיות תלמידיו. כאשר ראיתי את טביעת הרגל השלישית הזאת של הפרוש גוֹטַמַה, הגעתי למסקנה: 'המכובד הינו ער בשלמות, הדְהַמַּה מוצגת כהלכה על ידי המכובד, הסַנְגְהַה פועלת בדרך הנכונה'.
  9. ובנוסף, ראיתי פרושים מלומדים מסויימים שהיו פיקחים… אך למען האמת, הם ביקשו מהפרוש גוֹטַמַה להרשות להם לצאת לפרישות מחיי-בית אל חיי-חסרי בית, והוא נתן להם את היציאה לפרישות. וזמן לא ארוך לאחר שיצאו לפרישות, כאשר חיו בפרישות, מבודדים, בשקדנות, בלהט, ובנחישות, תוך זמן קצר חוו בעצמם באמצעות ידיעה ישירה כאן ועכשיו, נכנסו ושהו ביעד הנעלה של החיים הרוחניים שלשמו כל בן-שבט צעיר יוצא לפרישות בצדק מחיי-בית אל חיי חסר-בית. ועל כך אמרו: 'כמעט ואבדנו, כמעט ונהרסנו, בשל שקודם לכן טענו שאנחנו ברהמינים למרות שלא היינו באמת ברהמינים. טענו שאנחנו אַרַהַנְטים, למרות שלא היינו באמת אַרַהַנְטים. אך עתה אנו פרושים, עתה אנו אַרַהַנְטים.' כאשר ראיתי את טביעת הרגל הרביעית של הפרוש גוֹטַמַה, הגעתי למסקנה: 'המכובד הינו ער בשלמות, הדְהַמַּה מוצגת כהלכה על ידי המכובד, הסַנְגְהַה פועלת בדרך הנכונה'.
  10. כאשר ראיתי את ארבע טביעות הרגל של הפרוש גוֹטַמַה, הגעתי למסקנה: 'המכובד הינו ער בשלמות, הדְהַמַּה מוצגת כהלכה על ידי המכובד, הסַנְגְהַה פועלת בדרך הנכונה'.

  11. כאשר הדבר נאמר, הבְּרַהְמִין גָ'אנוּסּוֹנִי ירד ממרכבתו עטויה הלבן הרתומה לסוסות לבנות, ולאחר שסידר את גלימתו החיצונית על כתף אחת, הוא הושיט את ידיו בהוקרה בכיוון המכובד וקרא את האמירה הבאה שלוש פעמים: "כבוד לבּוּדְּהַה המכובד, האַרַהַנְט והער בשלמות! כבוד לבּוּדְּהַה המכובד, האַרַהַנְט והער בשלמות! כבוד לבּוּדְּהַה המכובד, האַרַהַנְט והער בשלמות! יתכן שבהזדמנות זו או אחרת נפגוש את המורה גוֹטַמַה וננהל עמו שיחה."
  12. אז הלך הבְּרַהְמִין גָ'אנוּסּוֹנִי אל המכובד והחליף עמו ברכות נימוסין. לאחר שהסתיימה השיחה הנעימה, הוא התיישב במקום ראוי ודיווח למכובד את כל השיחה שלו עם הנווד פִּילוֹטִיקַה. ולאחר מכן הבּוּדְּהַה אמר לו: "בנקודה הזו, בְּרַהְמִין, משל עקבות הפיל עדיין לא הושלם לפרטים. באשר לכיצד הוא שלם לפרטים, הקשב ושים לב היטב ואני אדבר."
  13. "כן אדוני", השיב הבְּרַהְמִין גָ'אנוּסּוֹנִי. והמכובד אמר כך:

  14. "בְּרַהְמִין, נניח ואיש יערות פילים היה נכנס ליער פילים והיה רואה ביער הפילים טביעת רגל גדולה של פיל, ארוכה באורכה ורחבה ברוחבה. איש יערות פילים חכם עדיין לא היה מגיע למסקנה: 'אכן, זהו פיל זכר גדול.' מדוע זאת? ביער פילים יש פילות קטנות שמשאירות טביעת רגל גדולה, ויתכן שזוהי אחת מטביעות הרגל שלהן. הוא ממשיך לעקוב הלאה ורואה ביער הפילים טביעת רגל גדולה של פיל, ארוכה באורכה ורחבה ברוחבה, וגם כמה סימני גירוד גבוה בעצים. איש יערות פילים חכם עדיין לא היה מגיע למסקנה: 'אכן, זהו פיל זכר גדול.' מדוע זאת? ביער פילים יש פילות גבוהות בעלות שיניים חדות ביותר המותירות טביעות רגל גדולות, ויתכן שזוהי אחת מטביעות הרגל שלהן. הוא ממשיך לעקוב הלאה ורואה ביער הפילים טביעת רגל גדולה של פיל, ארוכה באורכה ורחבה ברוחבה, וגם כמה סימני גירוד גבוה בעצים, וסימנים שנעשו על ידי חטים. איש יערות פילים חכם עדיין לא היה מגיע למסקנה: 'אכן, זהו פיל זכר גדול.' מדוע זאת? ביער פילים יש פילות גבוהות שיש להן חטים והן משאירות טביעות רגל גדולות, ויתכן שזוהי אחת מטביעות הרגל שלהן. הוא ממשיך לעקוב הלאה ורואה ביער הפילים טביעת רגל גדולה של פיל, ארוכה באורכה ורחבה ברוחבה, וגם כמה סימני גירוד גבוה בעצים, וסימנים שנעשו על ידי חטים, וענפים שבורים. והוא רואה את הפיל הזכר הזה למרגלות עץ או באזור פתוח, מתהלך לו, יושב, או שוכב. הוא מגיע למסקנה: 'זהו פיל זכר הגדול.'
  15. כך גם, בְּרַהְמִין, הנה טַטְהָאגַטַה מופיע בעולם – אַרַהַנְט, בּוּדְּהַה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך-מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלה הנכונים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, הבּוּדְּהַה הנעלה. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדֶווֹת, המָארוֹת,4 והבְּרַהְמוֹת שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים5 והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדְהַמַּה הנפלאה6 בתחילתה, נפלאה באמצעה ונפלאה בסופה, ברוחה ובלשונה.7 והוא מציג את החיים הרוחניים המושלמים והטהורים לחלוטין.
  16. בעל-בית, בן בעל-בית, אדם כלשהו או בן-שבט שומע את הדְהַמַּה. לאחר ששמע את הדְהַמַּה, הוא רוכש אמון8 בטַטְהָאגַטַה. כאשר יש בו אמון, הוא חושב לעצמו: 'חיי הבית צפופים ומאובקים, חיי הפרישות חופשיים כמו מרחבים פתוחים. אין זה קל לאדם החי חיי-בית להוביל חיים רוחניים מושלמים לחלוטין, מטוהרים ומלוטשים כצִדְפַּת פנינים מבריקה.9 נניח שאגלח את ראשי וזקני, אלבש גלימות כתומות ואצא לפרישות מחיי-בית אל חיי חסר-בית.' ולאחר זמן מה הוא עוזב את מצבור רכושו, אם קטן ואם גדול, עוזב את מעגל מכריו, אם קטן ואם גדול, מגלח את ראשו וזקנו, לובש גלימות כתומות, ויוצא מחיי-בית אל חיי חסר-בית.
  17. לאחר שיצא לפרישות כך, הוא חי מרוסן על פי כללי הנזירים.10
  18. לאחר שזנח הרג יצורים חיים, הוא נמנע מלהרוג יצורים חיים. ללא מקל או חרב, בעל מצפון, מלא חמלה ואהבה לרווחת כל היצורים החיים.
    לאחר שזנח לקיחת מה שלא ניתן, הוא נמנע מלקחת מה שלא ניתן, מקבל רק מה שניתן, מצפה רק למה שניתן לו, בכך שאינו גונב הוא חי בטוהר.
    לאחר שזנח זוגיות, הוא שומר על חיי יחידות, חי בנפרד, נמנע מכל פעילות גסה של מיניות.
    לאחר שזנח דיבור שגוי, הנזיר נמנע מלומר שקר, דובר אמת, אמין ומהימן. ניתן לסמוך על דבריו ולבטוח בהם, והוא אינו מטעה אף אחד בעולם.11
    לאחר שזנח דיבור מפלג, הוא אינו חוזר במקום אחר על מה ששמע במקום אחד כדי להפריד ולסכסך בין אלה, ואינו חוזר במקום אחד על מה ששמע במקום אחר כדי להפריד ולסכסך בין ההם. כך, הוא מפייס ומפשר בין המסוכסכים ומקדם אחווה בין המאוחדים, יוצר הרמוניה, שמחה, אהבה, נועם, ומדבר בזכות השלום והשלווה.
    לאחר שזנח דיבור גס, הוא נמנע מלדבר בגסות. הוא מדבר במילים עדינות, נעימות לאוזן, חביבות, נוגעות ללב, אדיבות, ידידותיות ואהובות על רבים.
    לאחר שזנח דיבור סרק, הנזיר נמנע משיחות סרק. הוא מדבר בזמן המתאים, על מה שנכון ומועיל, על הדְהַמַּה ועל שיטת המוסר והתרגול. את דבריו כדאי לזכור, הם מתוזמנים היטב, נתמכים בסיבות, מוגדרים היטב וקשורים למטרה.
    הוא נמנע מפגיעה בזרעים ובצמחים.
    הוא אוכל רק פעם ביום ונמנע מאכילה בלילה ובזמנים לא נאותים.12
    הוא נמנע מצפייה בריקודים, שירה, נגינה מוזיקה ומופעים.
    הוא נמנע משימוש בזרים, בשמים, תכשיטים, קישוטים ועיטורים.
    הוא נמנע משימוש במיטות ובמושבים גבוהים או מפוארים.
    הוא נמנע מקבלת זהב וכסף.13
    הוא נמנע מקבלת תבואה או בשר לא מבושלים.
    הוא נמנע מקבלת נשים ונערות,
    הוא נמנע מקבלת עבדים ושפחות,
    הוא נמנע מקבלת עזים וכבשים,
    הוא נמנע מקבלת עופות וחזירים,
    הוא נמנע מקבלת פילים, בקר, סוסים ואתונות.
    הוא נמנע מקבלת שדות וקרקעות.14
    הוא נמנע מלשמש כשליח או כמעביר מסרים.
    הוא נמנע מקנייה ומכירה, משימוש במאזני שקר ומכשירי מדידה מזייפים, מלקיחת שוחד ומשחיתות, מעשי תרמית והונאה, מפציעה, הריגה, אסירה, מעשי שוד וביזת מזון.

  19. הוא הופך שבע רצון עם גלימות להגנה על גופו ועם נדבות מזון לתחזק את קיבתו, ולהיכן שהוא הולך, הוא לוקח רק את אלה עמו. בדיוק כמו ציפור, להיכן שהיא הולכת, היא עפה עם כנפיה כמשא היחיד שלה, כך גם הנזיר הופך שבע רצון עם גלימות להגנה על גופו ועם נדבות מזון לתחזק את קיבתו, ולהיכן שהוא הולך, הוא לוקח רק את אלה עמו. כשבבעלותו היסוד הזה של התנהגות מוסרית אצילית, הוא חווה בעצמו ברכה חסרת אשמה.
  20. כאשר הוא רואה צורה עם העיניים, הוא אינו נתפס בסימניה ומאפייניה.15 מאחר ואם היה מותיר את חוש הראייה לא מאובטח, מצבים מזיקים של חמדנות וצער16 היו עלולים לפלוש אליו, הוא מתרגל את דרך הריסון, הוא מאבטח את חוש הראייה, הוא מקדיש את עצמו לריסון חוש הראייה. כאשר הוא שומע צליל עם האוזניים… כאשר הוא מריח ריח עם האף… כאשר הוא חש טעם בלשון… כאשר הוא חש תחושה בגוף… כאשר הוא תופס מחשבה בתודעתו, הוא אינו נתפס בסימניה ומאפייניה. מאחר ואם היה מותיר את חוש החשיבה לא מאובטח, גורמים מזיקים של חמדנות וצער היו עלולים לפלוש אליו, הוא מתרגל את דרך הריסון, הוא מאבטח את חוש החשיבה, הוא מקדיש את עצמו לריסון חוש החשיבה. כשבבעלותו הריסון האצילי הזה של החושים, הוא חווה בעצמו ברכה בלתי מוכתמת.
  21. הוא הופך למי שפועל בהבנה מלאה17 כאשר הוא הולך קדימה או אחורה, למי שפועל בהבנה מלאה כאשר הוא מביט לפנים או לצדדים, למי שפועל בהבנה מלאה כאשר הוא מותח או מכופף את איבריו, למי שפועל בהבנה מלאה כאשר הוא לובש את גלימותיו ונושא את גלימתו החיצונית וקערתו, למי שפועל בהבנה מלאה כאשר הוא אוכל, שותה, בולע מזון, וטועם, למי שפועל בהבנה מלאה כאשר הוא מטיל צואה ושתן, למי שפועל בהבנה מלאה כאשר הוא הולך, עומד, יושב, נרדם, מתעורר, מדבר, ושותק.
  22. כשבבעלותו היכולת הזאת של התנהגות מוסרית, הריסון האצילי של החושים, וכשבבעלותו הקשב וההבנה המלאה האציליים הללו, הוא מוצא מקום התיישבות מבודד: היער, מרגלות עץ, הר, עמק, מערה בצד גבעה, אדמות קבורה, מעבה הג'ונגל, מרחב פתוח, או ערימת קש.
  23. בשובו מסבב נדבות המזון, לאחר שסיים לאכול הוא יושב ברגליים משוכלות, ומכונן קשב לפניו.18 לאחר שזנח חמדנות ביחס לעולם, הוא שוהה עם תודעה חופשיה מחמדנות. הוא מטהר את תודעתו מחמדנות.19 לאחר שזנח זדון ושנאה, הוא שוהה עם תודעה חופשיה מזדון, בעל חמלה כלפי כל היצורים החיים. הוא מטהר את תודעתו מזדון ושנאה. לאחר שזנח עייפות ועצלות, תופס אור, קשוב ומודע לגמרי. הוא מטהר את תודעתו מעייפות ועצלות. לאחר שזנח חוסר-שקט וחרטה, הוא שוהה חסר טרדות עם תודעה שלווה מבפנים. הוא מטהר את תודעתו מחוסר-שקט וחרטה. לאחר שזנח ספק, הוא שוהה מעבר לספקות, חסר-בלבול ביחס למצבים מיטיבים. הוא מטהר את תודעתו מספק.
  24. לאחר שזנח את חמש ההפרעות הללו, פגמי התודעה הללו המחלישים חוכמה, מבודד לגמרי מהנאות חושים, מבודד ממצבים מזיקים, הוא נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה הראשונה, המלווה ביישום ראשוני והחזקת התודעה, עם תחושות התעלות ושמחה עילאית הנובעות מהינתקות. זו, בְּרַהְמִין, מכונה טביעת רגל של הטַטְהָאגַטַה, דבר שהוטבע על ידי הטַטְהָאגַטַה, דבר שסומן על ידי הטַטְהָאגַטַה, אך תלמיד אצילי אינו מגיע עדיין למסקנה: 'המכובד ער בשלמות, הדְהַמַּה מוצגת כהלכה על ידי המכובד, הסַנְגְהַה פועלת בדרך הנכונה.'
  25. ובנוסף, עם התפוגגות היישום הראשוני והחזקת התודעה, נזיר נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה השנייה המלווה בשלווה פנימית וחד-נקודתיות, ובה התודעה חופשיה מיישום ראשוני והחזקת התודעה, ומכילה תחושות התעלות ושמחה עילאית הנולדות מריכוז. גם זו, בְּרַהְמִין, מכונה טביעת רגל של הטַטְהָאגַטַה, דבר שהוטבע על ידי הטַטְהָאגַטַה, דבר שסומן על ידי הטַטְהָאגַטַה, אך תלמיד אצילי אינו מגיע עדיין למסקנה: 'המכובד ער בשלמות, הדְהַמַּה מוצגת כהלכה על ידי המכובד, הסַנְגְהַה פועלת בדרך הנכונה.'
  26. ובנוסף, עם התפוגגות השמחה העילאית, נזיר נותר באיזון-מנטלי, בקשב ובהבנה מלאה, וחווה בגופו את השמחה העילאית אשר עליה אומרים האציליים: 'מאושר הוא החי בקשב ובאיזון-מנטלי' והוא נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה השלישית. גם זו, בְּרַהְמִין, מכונה טביעת רגל של הטַטְהָאגַטַה, דבר שהוטבע על ידי הטַטְהָאגַטַה, דבר שסומן על ידי הטַטְהָאגַטַה, אך תלמיד אצילי אינו מגיע עדיין למסקנה: 'המכובד ער בשלמות, הדְהַמַּה מוצגת כהלכה על ידי המכובד, הסַנְגְהַה פועלת בדרך הנכונה.'
  27. ובנוסף, עם זניחת הנאה וכאב, ונטישת שמחה ועצב קודמים, נזיר נכנס ושהוהה בגְ'הָאנַה הרביעית, הנטולת הנאה וכאב ומטוהרת בקשב ובאיזון-מנטלי. גם זו, בְּרַהְמִין, מכונה טביעת רגל של הטַטְהָאגַטַה, דבר שהוטבע על ידי הטַטְהָאגַטַה, דבר שסומן על ידי הטַטְהָאגַטַה, אך תלמיד אצילי אינו מגיע עדיין למסקנה: 'המכובד ער בשלמות, הדְהַמַּה מוצגת כהלכה על ידי המכובד, הסַנְגְהַה פועלת בדרך הנכונה.'
  28. כאשר תודעתו המרוכזת כך מטוהרת, צלולה, חסרת-דופי, נטולת פגמים, גמישה, מוכנה, יציבה, ושלווה הוא מכוון ומטה את תודעתו לידיעה של חיים קודמים. הוא נזכר בחיים קודמים רבים: לידה אחת, שתי לידות, שלוש, ארבע או חמש לידות, עשר, עשרים, שלושים, ארבעים או חמישים לידות, מאה לידות, אלף לידות, מאה אלף לידות, תקופות רבות של התכווצות היקום, תקופות רבות של התפשטות היקום, תקופות רבות של התכווצות והתפשטות היקום, והוא נזכר: 'אז זה היה שמי, זה היה שבט המוצא שלי, זה היה המראה שלי, זה היה המזון שלי, אלה היו חוויותיי של שמחה וכאב, זו הייתה תוחלת חיי. ועם מותי במקום ההוא, הופעתי במקום אחר, שם זה היה שמי… ולאחר מותי במקום ההוא, נולדתי מחדש כאן.' כך הוא נזכר בכמה מחייו הקודמים על צורותיהם ופרטיהם. גם זו, בְּרַהְמִין, מכונה טביעת רגל של הטַטְהָאגַטַה, דבר שהוטבע על ידי הטַטְהָאגַטַה, דבר שסומן על ידי הטַטְהָאגַטַה, אך תלמיד אצילי אינו מגיע עדיין למסקנה: 'המכובד ער בשלמות, הדְהַמַּה מוצגת כהלכה על ידי המכובד, הסַנְגְהַה פועלת בדרך הנכונה.'
  29. כאשר תודעתו המרוכזת כך מטוהרת, צלולה, חסרת-דופי, נטולת פגמים, גמישה, מוכנה, יציבה, ושלווה, הוא מכוון אותה לידיעת מוות ולידה של יצורים חיים. באמצעות העין השמיימית, הטהורה והעולה על היכולת האנושית, הוא רואה יצורים מתים ונולדים מחדש, נחותים ונעלים, יפים ומכוערים, ברי-מזל וחסרי-מזל. הוא מבין כיצד יצורים ממשיכים להיוולד על פי פעולותיהם כך: 'היצורים הראויים האלה אשר היו בעלי התנהגות קלוקלת בגוף, בדיבור ובמחשבה, משמיצי האציליים, בעלי השקפות מוטעות, הנתונים להשפעת השקפותיהם השגויות על פעולותיהם – עם התפרקות הגוף, לאחר המוות, הופיעו במישורי היגון, ביעדים רעים, בעולמות תחתונים, אפילו בגיהנום. אך היצורים הראויים האלה אשר היו בעלי התנהגות טובה בגוף, בדיבור ובמחשבה, שלא השמיצו את האציליים, בעלי השקפות נכונות, הנתונים להשפעת השקפותיהם הנכונות על פעולותיהם – עם התפרקות הגוף, לאחר המוות, הופיעו ביעדים טובים, אפילו בעולמות שמיימיים.' כך באמצעות העין השמיימית, הטהורה והעולה על היכולת האנושית, הוא רואה יצורים חיים מתים ונולדים מחדש, נחותים ונעלים, יפים ומכוערים, ברי-מזל וחסרי-מזל. והוא מבין כיצד יצורים ממשיכים להיוולד על פי פעולותיהם. גם זו, בְּרַהְמִין, מכונה טביעת רגל של הטַטְהָאגַטַה, דבר שהוטבע על ידי הטַטְהָאגַטַה, דבר שסומן על ידי הטַטְהָאגַטַה, אך תלמיד אצילי אינו מגיע עדיין למסקנה: 'המכובד ער בשלמות, הדְהַמַּה מוצגת כהלכה על ידי המכובד, הסַנְגְהַה פועלת בדרך הנכונה.'
  30. כאשר תודעתו המרוכזת כך מטוהרת, צלולה, חסרת-דופי, נטולת פגמים, גמישה, מוכנה, יציבה, ושלווה, הוא מכוון אותה לחידלון התחלואים. הוא יודע ישירות כפי שזה באמת: 'זהו סבל', יודע ישירות כפי שזה באמת: 'זהו מקור הסבל', יודע ישירות כפי שזה באמת: 'זהו קץ הסבל', יודע ישירות כפי שזה באמת: 'זוהי הדרך המובילה לקץ הסבל'; יודע ישירות כפי שזה באמת: 'אלה התחלואים', יודע ישירות כפי שזה באמת: 'זהו מקור התחלואים', יודע ישירות כפי שזה באמת: 'זהו קץ התחלואים', יודע ישירות כפי שזה באמת: 'זוהי הדרך המובילה לקץ התחלואים.' גם זו, בְּרַהְמִין, מכונה טביעת רגל של הטַטְהָאגַטַה, דבר שהוטבע על ידי הטַטְהָאגַטַה, דבר שסומן על ידי הטַטְהָאגַטַה, אך תלמיד אצילי אינו מגיע עדיין למסקנה: 'המכובד ער בשלמות, הדְהַמַּה מוצגת כהלכה על ידי המכובד, הסַנְגְהַה פועלת בדרך הנכונה.'20
  31. כאשר הוא יודע ורואה זאת כך, תודעתו משתחררת מכבלי תאוות החושים, מכבלי ההתהוות, ומכבלי הבורות. כאשר היא משוחררת, מופיע הידע: 'זהו שחרור'. הוא יודע ישירות: 'הלידה הגיעה אל קִצָּהּ, החיים הרוחניים הגיעו אל קִצָּם, מה שהיה לעשות נעשה, אין דבר נוסף מעבר לזה.' גם זו, בְּרַהְמִין, מכונה טביעת רגל של הטַטְהָאגַטַה, דבר שהוטבע על ידי הטַטְהָאגַטַה, דבר שסומן על ידי הטַטְהָאגַטַה, בנקודה הזאת תלמיד אצילי מגיע למסקנה: 'המכובד ער בשלמות, הדְהַמַּה מוצגת כהלכה על ידי המכובד, הסַנְגְהַה פועלת בדרך הנכונה.'21 ובנקודה הזו, בְּרַהְמִין, משל עקבות הפיל הושלם לפרטיו."
  32. כאשר הדבר נאמר, הבְּרַהְמִין גָ'אנוּסּוֹנִי אמר למכובד: "מצוין, אדון גוֹטַמַה! מצוין, אדון גוֹטַמַה! האדון גוֹטַמַה הבהיר את הדְהַמַּה בדרכים רבות, כאילו יישר מה שהפוך, חשף מה שמוסתר, הראה את הדרך הנכונה למי שאבד, או החזיק מנורה במקום חשוך כך שבעלי עיניים יוכלו לראות עצמים. אני שם את מבטחי בבּוּדְּהַה, בדְהַמַּה, ובקהילת הנזירים. יקבל נא אותי גוֹטַמַה המכובד כתומך מעתה ועד סוף חיי."

 


1. זו הסוּטַּה הראשונה שלימד מַהִינְדַה תְהֶרַה (Mahinda Thera) כאשר הגיע לסרי לנקה.

2. וַצְּ'הָאיַנַה: Vacchāyana. שם השבט של הנווד פִּילוֹטִיקהַ (Pilotika).

3. מפצלי שערה: וָאלַבֶדְהִי, vālavedhi. קשתים מיומנים היכולים לירות בשערה בודדת.

4. מָארַות: mārā. ישויות שליליות שבראשן עומד מָארַה המכונה הרַשָע.

5. במקור: דֶוַה, deva. אך הפעם במובן הארצי, כלומר, מלכים או שליטים.

6. נפלאה: קַלְיָאנַה, kalyāṇa. יפה, מקסימה, עוזרת, מועילה, טובה מוסרית. כמו במושג קַלְיָאנַה-מִיטַּה (kalyāṇamitta): חבר טוב, עמית לדרך הרוחנית.

7. ברוחה: סָאטְּהַה, sāttha. במשמעות אותה היא מבטאת. גם שימושית, מועילה. בלשונה: סַבְּיַנְיְגַ'נַה, sabyañjana. באופן הביטוי המילולי.

8. סַדְּהָא (saddhā): אמון. בטחון ושכנוע בדרך המבוסס על הבנה נכונה. בכלל זה אמון בבּוּדְּהַה, בדְהַמַּה ובסַנְגְהַה; אמון במורה ובשיטת הלימוד והתרגול וכן ואמון בשחרור. האמון הוא גורם מכריע בכוח ההתמדה והרצון לאזירת כוחות ועשיית מאמצים.

9. צִדְפַּת פְּנִינִים מבריקה: סַנְקְהַה-לִיקְהִיטַם, saṅkha-likhitaṃ.

10. כללי הנזירים: פָּאטִימוֹקְּהָא, Pātimokkha. קוד כללי ההתנהגות של הנזירים.

11. ראו סוּטַּה 1, פסקה 1.9 בקובץ השיחות הארוכות.

12. אוכל רק פעם ביום: אֶקַבְּהַטִּיקַה, ekabhattika. על פי קוד התנהגות הנזירים (וִינַיַה, vinaya), הזמן הנאות לאכול כנזיר הוא בין הזריחה לצהריים. ישנם נזירים שאוכלים פעמיים ביום וכאן מדובר בתרגול של אכילת ארוחה בודדת ביום.

13. ראו סוּטַּה 1, פסקה 1.10 בקובץ השיחות הארוכות.

14. ראו סוּטַּה 1, פסקה 1.10 בקובץ השיחות הארוכות.

15. הסימנים (נִימִיטַּה, nimitta) הם המאפיינים המובחנים ביותר של אובייקט אשר כאשר נתפס ללא תשומת לב (בצורה לא מאובטחת), מאפשר לזיהומים לחדור לתודעה. המאפיינים (אַנוּבְּיַנְגַ'נַה, anubyañjana) הם הפרטים שעלולים לתפוס את תשומת הלב כאשר מתרחש המגע של התפיסה הראשונית ללא איבטוח חושים. ראו את ההסבר מורחב בוִיסוּדְהִימַגַה (Vsm I, 53-59).

16. גורמים מזיקים של חמדנות וצער מייצגים את התגובות האפשריות של משיכה ודחייה כלפי מושאי החושים.

17. הבנה מלאה: סַמְפַּגַ'נְּיַה, sampajañña.

18. מכונן קשב לפניו: פַּנִידְהָאיַה פַּרִימוּקְהַם סַטִים אוּפַּטְּהַפֶטְבָא,paṇidhāya parimukhaṃ satiṃ upaṭṭhapetvā. מילולית: 'עם כוונה לגרום להנכחת קשב מולו'. תרגום אפשרי: 'מכונן קשב בעצמו' או בתרגום חופשי 'מביא את עצמו למודעות'.

19. חמדנות (אַבְּהִיגְּ'הָא, abhijjhā) במקרה הזה מזוהה במשמעות עם תאוות חושים (קָאמַצְּ'הַנְדָא, kāmacchandā), ההפרעה הראשונה מ-'חמש ההפרעות'.

20. על פי הפרשנות זהו רגע 'הדרך', ומאחר שברגע זה התלמיד טרם השלים את משימתו, הוא עדיין לא מגיע למסקנה סופית בעניין שלושת אבני החן, אלא שהוא בתהליך להגיע למסקנה הסופית (נִיהַה גַצְּ'הַטִי, nị̣hȧ gacchati).

21. כאן מוצג הרגע בו התלמיד הגשים את פרי האַרַהַנְטִיוּת, והשלים את כל משימותיו בכל צורה שהיא, וכך הגיע למסקנה סופית בעניין שלושת אבני החן.