24
השתוקקות
Taṇhāvagga

334
השתוקקותו של אדם החי בפראות
גדלה כמו צמח מטפס.
הוא קופץ מחיים לחיים,
כמו קוף המחפש פירות ביער.
.
335
מי שמוכנע על ידי ההשתוקקות המאמללת
ונקשר אל העולם,
צערו מתרבה
כעשב בִּירַנַה אחרי הגשם.

336
אך מי שמכניע את ההשתוקקות המאמללת הזו,
ואינו נקשר אל העולם,
הצער נושר ממנו
כטיפת מים מעלה לוטוס.

337
זאת אומר לכם:
בהצלחה לכל הנאספים!
עיקרו את שורש ההשתוקקות
כמו את שורשי עשב הבִּירַנַה הריחניים.
אל תיתנו למָארַה להרוס אתכם שוב ושוב
כמו ששיטפון דורס קני סוף.

338
כפי שעץ שנפל ישוב לגדול
אם שורשיו נותרו שלמים וחזקים,
כך גם סבל צומח שוב ושוב
עד אשר ההשתוקקות החבויה נעקרת.

339
שלושים ושישה זרמי התשוקה
הזורמים בעוצמה אל עבר מושאי ההנאה,
סוחפים אדם בעל השקפות רעות
בשיטפון מחשבות התאווה.

340
נהרות אלה זורמים בכל מקום
והצמח המטפס של ההשתוקקות כך נובט וצומח.
בראותך את המטפס מנביט,
חתוך את שורשיו באמצעות חוכמה.

341
יצורים חיים מאושרים
בנהרות התאוות –
בהסתמכות על שמחה הגורמת הנאה,
מגיעים אנשים ללידה והזדקנות.

342
בני האנושות מוקירי התשוקה
מתרוצצים כארנבים מפוחדים.
לכודים בשלשלאות,
הם סובלים שוב ושוב זמן רב.

343
בני האנושות מוקירי התשוקה
מתרוצצים כארנבים מפוחדים.
לכן, על אף ההנאה שבתשוקה,
על אדם לייחל לאי-תשוקה.

344
למרות שזנח את הכמיהה לחיי-בית ופנה אל היער,
הוא רץ בחזרה מהיער אל חיי-בית.
הביטו, על אף שהוא חופשי,
הוא שב אל השעבוד.

345
"זו אינה שלשלת חזקה", אומרים החכמים
על זו העשויה ברזל, עץ או עשב –
אך ההתאהבות והכמיהה לתכשיטים ובשמים,
לילדים ונשים הן שלשלאות חזקות בהרבה.

346
השלשלאות הללו, אומרים החכמים, מושכות אדם למטה,
ועל אף שהן נראות רפויות, הן קשות להתרה.
גם אותן הם חותכים וללא כל כמיהה,
לאחר שוויתרו על הנאות החושים, הם פורשים מהעולם.

347
האחוזים בתאווה לכודים במערבולת
כעכביש הלכוד ברשתו שלו.
גם אותה חותכים החכמים,
וללא כל כמיהה, הם זונחים את כל הסבל.

348
זנח את העבר, זנח את העתיד,
זנח את ההווה וחצה אל מעבר לקיום,
עם תודעה משוחררת מכל דבר
לא תמצא עוד לידה והזדקנות.

349
אדם המוטרד ממחשבות,
בעל תאווה עזה, אשר תופס דברים כמהנים –
השתוקקותו גדלה בקביעות,
והוא אכן מחזק את השלשלאות.

350
מי שנהנה מהשקטת מחשבותיו
ומתרגל בקביעות מודעות והתבוננות בדוֹחֶה –
הוא אכן ישים קץ לתשוקה
וינפץ את שלשלאותיו של מָארַה.

351
הוא שהשיג את המטרה, חסר הפחד,
נטול התאווה, אשר השתחרר מההשתוקקות
ושלף את קוץ הקיום –
זהו גופו האחרון.

352
המשוחרר מהשתוקקות והקשרות,
המומחה במשמעויות השפה, המילים,
הצירופים וההברות של כתבי הלימוד,
וגם יודע מה קודם למה –
הוא אכן נושא את גופו האחרון
ומכונה חכם גדול, אדם גדול.

353
הנני מנצח-כל, הנני כל-יודע,
בלתי מוכתם על ידי דבר.
לאחר שזנחתי הכל,
השתחררתי תוך הכחדת ההשתוקקות.
משהבנתי הכל ישירות בעצמי,
למי אוכל לקרוא מורי?

354
מתנת הדְהַמַּה טובה מכל המתנות,
טעם הדְהַמַּה טוב מכל הטעמים,
הנאת הדְהַמַּה טובה מכל ההנאות,
השחרור מתשוקה מביס את כל הסבל.

355
עושר הורס את הטיפש,
אך לא את מי שמחפש את הגדה השנייה.
בתשוקה לעושר הורס השוטה
את עצמו ואת הסובבים לו.

356
עשב משחית את השדות,
תאווה משחיתה את בני האדם.
לכן, נדבה לאלה החופשיים מתאווה
מניבה פירות רבים.

357
עשב משחית את השדות,
שנאה משחיתה את בני האדם.
לכן, נדבה לאלה החופשיים משנאה
מניבה פירות רבים.

358
עשב משחית את השדות,
אשליה משחיתה את בני האדם.
לכן, נדבה לאלה החופשיים מאשליה
מניבה פירות רבים.

359
עשב משחית את השדות,
השתוקקות משחיתה את בני האדם.
לכן, נדבה לאלה החופשיים מהשתוקקות
מניבה פירות רבים.