הקדמה

המטרה של הדרך הבודהיסטית היא להגשים נִיבָּאנַה – שחרור מהסבל וקץ לסַנְֹסָארַה – מעגל הלידה, ההזדקנות, המחלה והמוות. הלימוד והתרגול של הדרך מובילים להבנה מעמיקה של הגוף-והתודעה, להבנה מעמיקה של הסבל הפיזי והמנטאלי, להבנה מעמיקה של ארעיות הדברים ולהבנה מעמיקה של אשליית העצמי. כאשר אין הבנה מעמיקה של המאפיינים האלה של טבע הדברים, אדם מייחל לעצמו ילדים, משפחה, עושר ותהילה. כאשר יש הכרה מעמיקה של הסבל, ארעיות הדברים ואשליית העצמי, אדם ינסה משך כל חייו להמלט מהם. הדרך לקץ הסבל היא בדיוק הלימוד של הבּוּדְּהַה המוצג בדרך המתומנת אותה הגשימו אנשים רבים מספור מאז הוצג לפני כ-2600 שנה.

על מסורת התְהֵרַוָאדַה

מסורת התְהֵרַוָאדַה (Theravāda) היא הזרם הבודהיסטי העתיק ביותר שנשמר מזמנו של הבּוּדְּהַה, וכיום היא נפוצה בעיקר במיאנמר (בורמה), בסרי-לנקה ובתאילנד ובאופן חלקי גם בלאוס ובקמבודיה. מסורת התְהֵרַוָאדַה היא הקרובה ביותר ללימוד המקורי של הבּוּדְּהַה כפי שניכר בהתאמה בין המתואר בקאנון היחיד של זרם בודהיסטי מוקדם שנשמר בשלמותו עד היום ללימוד שמופץ בקהילות הבודהיסטיות המסורתיות העכשוויות. בעשרות השנים האחרונות החל זרם זה להתבסס גם במערב, בעיקר בארה"ב, באנגליה ובגרמניה ואף בישראל.

על קובץ השיחות

קובץ השיחות הארוכות (דִיגְהַה נִיקָאיַה, Dīgha Nikāya) הוא האוסף הפותח של הקאנון הבודהיסטי ממסורת התְהֵרַוָאדַה המכונה 'כתבי הפָּאלִי' או 'טִיפִּיטַקַה' (Tipiṭaka, מילולית 'שלושת הסלים'), המחולק באופן הבא:

1. סל המשמעת – וִינַיַה פִּיטַקַה (Vinaya piṭaka)

2. סל הסוּטּוֹת – סוּטַּה פִּיטַקַה (Sutta piṭaka)

3. 'סל הלימוד הגבוה – אַבְּהִידְהַמַּה פִּיטַקַה (Abhidhamma piṭaka)

הקובץ הראשון מתוך חמישה בסל הסוּטּוֹת הוא אוסף 'הארוכות' הכולל 34 שיחות מקובצות לשלושה:

1. סִילַקְּהַנְדַה-וַגַה (Sīlakkhandha-vagga) – החלק על המוסר, כולל 13 סוטות.

2. מַהָא-וַגַה (Mahā-vagga) – החלק הגדול, כולל 10 סוטות.

3. פָּאטִיקַה-וַגַה (Pāṭika-vagga) – חלק הפָּאטִיקַה, כולל 11 סוטות.

התרגום של החלק הראשון יצא לאור באוקטובר 2010, החלק השני יצא באפריל 2011, והחלק השלישי יצא באפריל 2012. הספר הזה מהווה את התרגום המלא של שלושת החלקים וכולל את כל 34 השיחות, וכעת יוצא לאור לאחר שנערך בקפידה במשך השנתיים האחרונות.

על השיחות

קובץ השיחות הארוכות מהווה הצגה מלאה, מעמיקה ועשירה של לימוד הבּוּדְּהַה, וכולל שיחות חשובות ומפורסמות רבות. בין השיחות שמופיעות בחלק הראשון נמצא לדוגמא את 'רשת כל ההשקפות' המציגה שלל תפיסות עולם ואמונות שהיו רווחות בהודו של תקופתו ואת יחסו של הבּוּדְּהַה אליהן. בשיחה על 'פירות הפרישות' הבּוּדְּהַה מציג את שלבי הדרך ופירותיהם עד להתעוררות סופית. 'בשיחה עם קוּטַדַנְטַה' הבּוּדְּהַה מסביר מהו קורבן ראוי וכיצד יש לבצעו וב'שיחה עם לוֹהִיצַּ'ה' הוא מסביר מהם מורים טובים ורעים.

בחלק השני מופיעה 'השיחה המקיפה על פיתוח קשב' בה מפורטות טכניקות שונות של מדיטציית קשב, התבוננות ישירה בפעילויות הפיזיות והמנטאליות ובביטויים שונים של הסבל. שיחה חשובה נוספת היא 'השיחה המקיפה על הנִיבָּאנַה הסופית' אשר מתארת את שנתו האחרונה של הבּוּדְּהַה עד פטירתו. שיחות נוספות הן ה'שיחה הארוכה על סיבתיות' בה הבּוּדְּהַה מסביר את תהליכי ההתהוות המותנית, והשיחה על 'האסיפה הגדולה' בה הבּוּדְּהַה מתאר עשרות מונים של יצורים וישויות שמימיות שונים אשר הגיעו לפגוש וללמוד את תורתו.

בחלק השלישי מופיעה 'השיחה עם סִיגָאלַה', בה מציג הבּוּדְּהַה בפני ברהמין צעיר את חובותיו של אדם כלפי החברה ונותן מספר עצות לבעל-הבית לניהול חיים טובים. שתי הדרשות האחרונות של הקובץ שונות מאוד באופיין, הן הועברו על ידי המכובד סָארִיפּוּטַּה והן כוללות רשימות של מונחים המסווגות לפי יחידות מספריות אשר מזכירות במובן מסויים את האַבְּהִידְהַמַּה.

על התרגום

התרגום לעברית מבוסס על תרגום הדִיגְהַה נִיקָאיַה לאנגלית של מאוריס וולש (Dīgha Nikāya, Wisdom Publications 1995, Maurice Walshe). ועל מקור הפאלי בגרסת ארגון הטִיפִּיטַקַה העולמי. כמו כן נעזרתי בתרגומים נוספים כגון זה של הנזיר בְּהִיקְּהוּ בּוֹדְּהִי (Bhikkhu Bodhi), והנזיר טְהַנִיסַרוֹ (Bhikkhu Thanisaro). הערות השוליים נכתבו ונערכו על ידי ומבוססות על הפרשנות ועל הערות מתרגמים נוספים.

למרות שנעשים תרגומים של הכתבים מפָּאלִית לשפות שונות על ידי מלומדים שונים, בין אם מערביים או מארצות בודהיסטיות, לא תמיד משתקפת הבנה מעמיקה שלהם. יש ללמוד את הסוּטּוֹת ולתרגל את הדרך על מנת להבין את משמעותן האמיתית. כפי שמציין הנזיר המכובד סוּמֵדְהוֹ תְהֵרַה: "אלה 'שיחות דְהַמַּה' אודות 'הדברים כפי שהם'. אלה אינם 'כתבים קדושים' שאומרים לנו במה להאמין. עלינו לקרוא אותם, להקשיב להם, לחשוב עליהם, להרהר בדברים ולחקור את מציאות ההווה ואת החוויה המתהווה עימם, רק אז נוכל לדעת בתבונה את האמת שמעבר למילים."

התרגום הוא תהליך הדרגתי של שיפור מתמיד והתאמה לשפה העברית המודרנית. על מנת לשמר את הניחוח של השפה המקורית יחד עם הצגה ברורה וקולחת של הדברים היה עלי לערוך לא מעט שינויים במונחים. מתרגום לתרגום השתדלתי למצוא מילים מדוייקות ונגישות יותר לתיאור המושגים היסודיים. תרגום זה משקף עבודת עריכה מעמיקה שכללה שכתוב ניכר של רוב הטקסט, מושגי היסוד, והערות השוליים.

התרגום הנוכחי מבוסס הן על המקור בפָּאלִית והן על תרגומים של הטקסט לאנגלית. השתדלתי להיות מדוייק עד כמה שהצלחתי ואני מתנצל על חוסר דיוקים לשוניים או ניסוחים קלוקלים בעברית, ויותר מכך אם כשלתי בהבנה או בהסבר ההבנות של הלימוד הנפלא הזה. אני עוסק במפעל התרגום הזה כבר כחמש עשרה שנים ומקווה שאוכל להמשיך ולעסוק במלאכה החשובה הזאת.

תודות

אני מודה לכל מי שתרם ועזר בחיבור והוצאת הספר הנוכחי, בייעוץ לשוני ועריכה. תודה אדירה לנזירים הישראלים המכובדים הנזיר מֶטָּא-וִיהָארִי והנזיר בְּרַהְמָא-וִיהָארִי שעמלו רבות על דיוק הטקסטים תוך חקירה מעמיקה ודיונים ארוכים שהשביחו את התרגום לאין שיעור. כמו כן תודתי נתונה לגילי בר-לוי ואוטביה שוורץ על מאמציהן בעריכת הטקסט וההארות הרבות.

תודה לכל מורי הדְהַמַּה המדריכים אנשים רבים במבוך הסַנְֹסָארַה ובמיוחד לנזיר המכובד אַגָ'אן עופר עדי אשר מאיר את הדְהַמַּה בישראל ומפליא לדבר את הלימוד היקר הזה בעברית. תודה לכל המתרגלים ולכל אלה אשר תורמים שהלימוד המופלא הזה לא ידעך אלא יגדל ויפרח, ותודה גדולה לקוראים שמעודדים אותי להמשיך במפעל האדיר הזה. הלוואי וכל היצורים החיים יהיו חופשיים מכל סבל ויגשימו התעוררות, שחרור, נִיבָּאנַה.

שי שוורץ, אפריל 2014