השיחה עם בני קוֹסַמְבִּי (MN 48)

Kosambiya Sutta || קוֹסַמְבִּיַה סוּטַּה

  1. כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה בקוֹסַמְבִּי בפארק גְהוֹסִיטַה.
  2. ובכן באותה עת הנזירים בקוֹסַמְבִּי היו שקועים בוויכוחים ובהתנצחויות וניהלו ריבים קשים, תוך שהם דוקרים זה את זה בפגיונות מילים. הם לא יכלו לשכנע אחד את השני וגם לא להיות משוכנעים על ידי אחרים, הם לא יכלו לגרום זה לזה לקבל את דעתם, וגם לא לקבל את דעתם של אחרים.
  3. לאחר מכן נזיר מסוים הלך אל המכובד, ולאחר שהביע כבוד בפניו, התיישב במקום ראוי, ודיווח לו את שקרה.
  4. אז פנה הבּוּדְּהַה אל הנזיר המסוים הזה בדברים אלו: ״בוא נזיר, אמור לנזירים האלה בשמי שהמורה קורא להם.״

״כן, אדון נכבד״, הוא השיב, הלך אל הנזירים האלה ואמר להם: ״המורה קורא למכובדים.״

״כן, חבר״, הם השיבו, ולאחר מכן הלכו אל המכובד, ולאחר שהביעו כבוד בפניו התיישבו במקום ראוי. הבּוּדְּהַה אז שאל אותם: ״נזירים, האם זה נכון שהייתם שקועים בוויכוחים ובהתנצחויות וניהלתם ריבים קשים, תוך שאתם דוקרים זה את זה בפגיונות מילים. ולא יכולתם לשכנע אחד את השני וגם לא להיות משוכנעים על ידי אחרים, ולא יכולתם לגרום זה לזה לקבל את דעתכם, וגם לא לקבל את דעתם של אחרים?״

״כן, אדון נכבד.״

  1. ״נזירים, מה דעתכם? כאשר אתם שקועים בוויכוחים ובהתנצחויות ומנהלים ריבים קשים, תוך שאתם דוקרים זה את זה בפגיונות מילים, האם אתם יכולים באותו זמן לשמור על התנהגות אוהבת בגוף, בדיבור, ובמחשבה, ברשות וברבים כלפי העמיתים שלכם לחיים הרוחניים?״

״לא, אדון נכבד״.

״ובכן, נזירים, כאשר אתם שקועים בוויכוחים ובהתנצחויות ומנהלים ריבים קשים, תוך שאתם דוקרים זה את זה בפגיונות מילים, בזמן זה אינכם מבצעים פעולות של אהבה בגוף, בדיבור, ובמחשבה ברשות וברבים כלפי עמיתיכם בחיים הרוחניים. אנשים שוטים, מה כבר אתם יכולים לדעת, מה אתם יכולים לראות, כאשר אתם שקועים בוויכוחים ובהתנצחויות ומנהלים ריבים קשים, תוך שאתם דוקרים זה את זה בפגיונות מילים? שאינכם יכולים לשכנע אחד את השני וגם לא להיות משוכנעים על ידי אחרים, שאינכם יכולים לגרום זה לזה לקבל את דעתכם, וגם לא לקבל את דעתם של אחרים? אנשים שוטים, זה יוביל אתכם להרס ולסבל לטווח ארוך.״

  1. ואז הבּוּדְּהַה פנה אל הנזירים כך: ״נזירים, ישנם ששת עקרונות אלו לשמירה על אחווה היוצרים אהבה וכבוד, התורמים ללכידות, למניעת ריבים, להסכמה, ולאחדות. מה הם השישה?

הנה נזיר שומר על התנהגות אוהבת בגוף בפרטי ובפומבי כלפי העמיתים שלו לחיים הרוחניים. זה עקרון לשמירה על אחווה היוצר אהבה וכבוד, התורם ללכידות, למניעת ריבים, להסכמה ולאחדות.

ובנוסף, נזיר שומר על התנהגות אוהבת בדיבור בפרטי ובפומבי כלפי העמיתים שלו לחיים הרוחניים. זה עקרון לשמירה על אחווה היוצר אהבה וכבוד, התורם ללכידות, למניעת ריבים, להסכמה ולאחדות.

ובנוסף, נזיר שומר על התנהגות אוהבת במחשבה בפרטי ובפומבי כלפי העמיתים שלו לחיים הרוחניים. זה עקרון לשמירה על אחווה היוצר אהבה וכבוד, התורם ללכידות, למניעת ריבים, להסכמה ולאחדות.

ובנוסף, נזיר משתמש בדברים במשותף עם העמיתים המוסריים שלו לחיים הרוחניים, מבלי לשמור בצד, הוא חולק עמם כל הישג מסוג שהוא התואם לדְהַמַּה ושהתקבל בדרך שתואמת את הדְהַמַּה, כולל אף את תכולת קערתו. גם זה עקרון לשמירה על אחווה היוצר אהבה וכבוד, התורם ללכידות, למניעת ריבים, להסכמה ולאחדות.

ובנוסף, נזיר חי בפרטי ובפומבי כשהוא חולק יחד עם עמיתיו לחיים הרוחניים התנהגות נאותה ללא סדק, קרע, כתם, או ערפול, משחררת, הזוכה לשבחים מהחכמים, לא בלתי-מובנת ומועילה לריכוז. גם זה עקרון לשמירה על אחווה היוצר אהבה וכבוד, התורם ללכידות, למניעת ריבים, להסכמה ולאחדות.

ובנוסף, נזיר חי בפרטי ובפומבי כשהוא חולק יחד עם עמיתיו לחיים הרוחניים את ההשקפה הזו האצילית והמשחררת, המובילה אדם הפועל בהתאם לה להשמדה מלאה של הסבל. גם זה עקרון לשמירה על אחווה היוצר אהבה וכבוד, התורם ללכידות, למניעת ריבים, להסכמה ולאחדות.

אלו הם ששת העקרונות לשמירה על אחווה היוצרים אהבה וכבוד, התורמים ללכידות, למניעת ריבים, להסכמה, ולאחדות.

  1. מששת העקרונות לשמירה על אחווה, העיקרי, המלכד ביותר, המאחד ביותר הוא ההשקפה הזו האצילית והמשחררת, והמובילה אדם הפועל על פיה להשמדה מלאה של הסבל. כפי שהחלק העיקרי, המלכד ביותר, המאחד ביותר של בית בעל גג מחודד הוא החוד עצמו, כך גם, מבין ששת העקרונות לשמירה על אחווה האלה, העיקרי, המלכד ביותר, המאחד ביותר הוא ההשקפה הזו האצילית והמשחררת, והמובילה אדם הפועל על פיה להשמדה מלאה של הסבל.
  2. וכיצד ההשקפה הזו האצילית והמשחררת מובילה את מי שפועל על פיה להשמדה מלאה של הסבל?

הנה נזיר, לאחר שהלך אל היעד או למרגלות עץ, או לבקתה ריקה, שוקל כך: ׳האם יש איזושהי טרדה שלא נזנחה בי אשר יכולה להיות עד כדי כך מטרידה לתודעתי שלא אוכל לדעת או לראות את הדברים כפי שהם באמת?׳ אם הנזיר מוטרד על ידי תאוות חושים, אז תודעתו מוטרדת. אם הוא מוטרד על ידי זדון, אז תודעתו מוטרדת. אם הוא מוטרד על ידי עצלות ועייפות, אז תודעתו מוטרדת. אם הוא מוטרד על ידי חוסר-שקט נפשי וחרטה, אז תודעתו מוטרדת. אם הוא מוטרד על ידי ספקות, אז תודעתו מוטרדת. אם נזיר שקוע בספקולציות בנוגע לעולם הזה, אז תודעתו מוטרדת. אם נזיר שקוע בספקולציות בנוגע לעולם הבא, אז תודעתו מוטרדת. אם נזיר לוקח חלק בוויכוחים ובהתנצחויות, ובריבים קשים בהם דוקרים זה את זה בפגיונות של מילים, אז תודעתו מוטרדת.

הוא מבין זאת: ׳אין בי טרדות שלא נזנחו אשר עלולות להטריד את תודעתי כך שלא אוכל לדעת ולראות את הדברים כפי שהם באמת. תודעתי מיושבת להתעוררות של האמיתות.׳ זוהי הידיעה הראשונה שהושגה על ידו שהיא אצילית, על-גשמית, ואינה משותפת לאנשים רגילים.

  1. בנוסף, תלמיד אצילי שוקל כך: ׳כאשר פיתחתי, טיפחתי, ונהיתי אחר ההשקפה הזו – האם השגתי שלווה אישית, האם השגתי רוויה?׳

הוא מבין כך: ׳כאשר פיתחתי, טיפחתי, ונהיתי אחר ההשקפה הזו – השגתי שלווה אישית, השגתי רוויה.׳ זוהי הידיעה השנייה שהוא השיג בעצמו שהיא אצילית, על-גשמית, לא משותפת לאנשים רגילים.

  1. ובנוסף, תלמיד אצילי שוקל כך: ׳האם יש פרוש או ברהמין אחר מחוץ [ללימוד של בּוּדְּהַה] בעל השקפה כמו זו שלי?׳

הוא מבין כך: ׳אין פרוש או ברהמין אחר מחוץ [ללימוד של הבּוּדְּהַה] בעל השקפה כמו זו שלי.׳ זוהי הידיעה השלישית שהוא השיג בעצמו שהיא אצילית, על-גשמית, לא משותפת לאנשים רגילים.

  1. ובנוסף, תלמיד אצילי שוקל כך: ׳האם יש לי את האופי של אדם בעל הבנה נכונה?׳ מה האופי של אדם בעל הבנה נכונה? זהו האופי של אדם בעל הבנה נכונה: אף אם הוא יעשה סוג מסוים של עבירה שבגינה נדרש תיקון, הוא מייד מתוודה, חושף, ומגלה זאת למורה או לעמית חכם לחיים הרוחניים, ולאחר שעשה זאת, הוא נודר שירסן את התנהגותו בעתיד. כפי שתינוק צעיר ועדין השרוע על בטנו נסוג מייד כאשר הוא שם את כף ידו או רגלו על גחלים בוערים, כך גם זהו האופי של אדם בעל הבנה נכונה.

הוא מבין כך: ׳יש לי אופי של אדם בעל הבנה נכונה.׳ זוהי הידיעה הרביעית שהוא השיג בעצמו שהיא אצילית, על-גשמית, לא משותפת לאנשים רגילים.

  1. ובנוסף, תלמיד אצילי שוקל כך: ׳האם יש לי את האופי של אדם בעל הבנה נכונה?׳ מה האופי של אדם בעל הבנה נכונה? זהו האופי של אדם בעל הבנה נכונה: אף על פי שהוא היה יכול להיות פעיל בעניינים שונים לטובת עמיתיו בחיים הרוחניים, עדיין יש לו עניין כנה לאימון במוסריות הגבוהה, אימון בתודעה הגבוהה ואימון בחוכמה הגבוהה. כפי שפרה עם עגל חדש, בעת שהיא מלחכת עשב, היא משגיחה על העגל שלה, כך גם, זהו האופי של אדם בעל הבנה נכונה.

הוא מבין כך: ׳יש לי אופי של אדם בעל הבנה נכונה.׳ זוהי הידיעה החמישית שהוא השיג בעצמו שהיא אצילית, על-גשמית, לא משותפת לאנשים רגילים.

  1. ובנוסף, תלמיד אצילי שוקל כך: ׳האם יש לי את הכוח של אדם בעל הבנה נכונה?׳ מה הכוח של אדם בעל הבנה נכונה? זה הכוח של אדם בעל הבנה נכונה: כאשר הדְהַמַּה וכללי ההתנהגות המוצגים על ידי הטַטְהָאגַטַה מלומדים, הוא מאזין, שם לכך לב, מעורה בזה בכל ליבו, מקשיב לדְהַמַּה באוזניים נלהבות.

הוא מבין כך: ׳יש לי את הכוח של אדם בעל הבנה נכונה.׳ זוהי הידיעה השישית שהוא השיג בעצמו שהיא אצילית, על-גשמית, לא משותפת לאנשים רגילים.

  1. ובנוסף, תלמיד אצילי שוקל כך: ׳האם יש לי את הכוח של אדם בעל הבנה נכונה?׳ מה הכוח של אדם בעל הבנה נכונה? זה הכוח של אדם בעל הבנה נכונה: כאשר הדְהַמַּה וכללי ההתנהגות המוצגים על ידי הטַטְהָאגַטַה מלומדים, הוא משיג השראה במשמעות, משיג השראה בדְהַמַּה, משיג שמחה הקשורה לדְהַמַּה.

הוא מבין כך: ׳יש לי את הכוח של אדם בעל הבנה נכונה.׳ זוהי הידיעה השביעית שהוא השיג בעצמו שהיא אצילית, על-גשמית, לא משותפת לאנשים רגילים.

  1. כאשר תלמיד אצילי הוא כך בעל שבעה גורמים, הוא מצא את האופי הדרוש להגשמת פרי הכניסה-לזרם. כאשר תלמיד אצילי הוא כך בעל שבעה גורמים, הוא בעל פרי הכניסה-לזרם.

כך אמר הבּוּדְּהַה, והנזירים היו מרוצים ושמחים מדבריו.