Vīmaṁsaka Sutta || וִימַמְְֹסַקַה סוּטַּה
- כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה בחורשת גֶ׳טַה, בפארק אַנָאטְהַפִּינְדִיקַה. שם הוא פנה אל הנזירים כך: ״נזירים״.
״אדון נכבד״, הם השיבו. והמכובד דיבר:
- ״נזירים, נזיר חוקר, ללא היכולת לקרוא תודעת אחר, צריך לבחון את הטַטְהָאגַטַה על מנת לדעת אם הוא ער בשלמות או לא.״
- ״אדון נכבד, תורתנו נטועה בך, מובלת על ידיך, ואתה הוא משכנה. יהיה זה טוב אם המכובד יבאר את משמעות המילים הללו. לאחר שנשמע זאת מהמכובד, הנזירים יזכרו זאת.״
״אם כך הקשיבו, נזירים, ושימו לב למה שאומר.״
״כן אדון נכבד״, הם השיבו. והבּוּדְּהַה דיבר:
- ״נזירים, נזיר חוקר, שאינו יודע כיצד לקרוא תודעת אחר, צריך לבחון את הטַטְהָאגַטַה באופן מכובד לגבי שני מצבים, מצבים שנתפסים באמצעות העין ובאמצעות האוזן כך: ׳האם ניתן למצוא אצל הטַטְהָאגַטַה או שלא ניתן למצוא מצבי תודעה שליליים הנתפסים באמצעות העין או באמצעות האוזן?׳ כאשר הוא בוחן אותו, הוא מבין: ׳אין מצבי תודעה שליליים הנתפסים באמצעות העין או באמצעות האוזן שניתן למצוא בטַטְהָאגַטַה.׳
- כאשר הוא מבין זאת, הוא ממשיך לבחון אותו כך: ׳האם ניתן למצוא אצל הטַטְהָאגַטַה, או שלא ניתן למצוא מצבי תודעה מעורבים הנתפסים באמצעות העין או באמצעות האוזן?׳ כאשר הוא בוחן אותו, הוא מבין: ׳אין מצבי תודעה מעורבים הנתפסים באמצעות העין או באמצעות האוזן שניתן למצוא בטַטְהָאגַטַה.׳
- כאשר הוא מבין זאת, הוא ממשיך לבחון אותו כך: ׳האם ניתן למצוא אצל הטַטְהָאגַטַה או שלא ניתן למצוא, מצבי תודעה נקיים הנתפסים באמצעות העין או באמצעות האוזן?׳ כאשר הוא בוחן אותו, הוא מבין: ׳יש מצבי תודעה נקיים הנתפסים באמצעות העין או באמצעות האוזן שניתן למצוא בטַטְהָאגַטַה.׳
- כאשר הוא מבין זאת, הוא ממשיך לבחון אותו כך: ׳האם המכובד הזה הגשים את המצב המיטיב הזה לפני זמן רב או רק לאחרונה?׳ כאשר הוא בוחן אותו הוא מבין: ׳המכובד הזה הגשים את המצב המיטיב הזה לפני זמן רב, הוא לא הגשים אותו רק לאחרונה.׳
- כאשר הוא מבין זאת, הוא ממשיך לבחון אותו כך: ׳האם המכובד הזה צובר מוניטין וזוכה לתהילה, כך שהסכנות [הטמונות בהן] נמצאות בו?׳ מאחר שנזירים, כל עוד נזיר לא צובר מוניטין וזוכה לתהילה, הסכנות [הטמונות שבהם] לא נמצאות בו, אך כאשר הוא צובר מוניטין וזוכה לתהילה, הסכנות הללו מצויות בו. כאשר הוא בוחן אותו, הוא מבין: ׳המכובד הזה צבר מוניטין וזכה לתהילה, אך הסכנות [הטמונות בהם] לא מצויות בו.׳
- כאשר הוא מבין זאת, הוא ממשיך לבחון אותו כך: ׳האם המכובד הזה מרוסן ללא פחד, לא מרוסן על ידי פחד, והאם הוא נמנע מהתעסקות בתענוגות חושים מכיוון שהוא חסר תאווה כתוצאה מהשמדת התאווה?׳ כאשר הוא בוחן אותו, הוא מבין: ׳המכובד הזה מרוסן ללא פחד, לא מרוסן על ידי פחד, והוא נמנע מהתעסקות בתענוגות חושים מכיוון שהוא חסר תאווה כתוצאה מהשמדת התאווה.׳
- ׳ובכן נזירים, אם אחרים ישאלו את הנזיר הזה כך: ״מה הסיבות וההוכחות של המכובד הזה על פיהן הוא טוען: ׳המכובד הזה מרוסן ללא פחד, לא מרוסן על ידי פחד, והוא נמנע מהתעסקות בתענוגות חושים מכיוון שהוא חסר תאווה כתוצאה מהשמדת התאווה׳?״ כדי לתת מענה נכון, הנזיר הזה ישיב כך: ״בין אם המכובד הזה חי עם הסַנְגְהַה או לבד, בעוד שחלקם בעלי התנהגות טובה וחלקם בעלי התנהגות לא טובה, בעוד שחלק שם מלמדים קבוצה, בעוד שחלק כאן נראים עסוקים בעניינים חומריים וחלק אינם מוכתמים מעניינים חומריים, עדיין המכובד הזה אינו בז לאף אחד בשל כך. וכך שמעתי ולמדתי את זה משפתיו של הבּוּדְּהַה בעצמו: ״אני מרוסן ללא פחד, לא מרוסן על ידי פחד, ואני נמנע מהתעסקות בתענוגות חושים מכיוון שאני חסר תאווה כתוצאה מהשמדת התאווה.״
- את הטַטְהָאגַטַה, נזירים, יש להמשיך ולתשאל כך: ׳האם ניתן למצוא אצל הטַטְהָאגַטַה או שלא ניתן למצוא מצבי תודעה שליליים הנתפסים באמצעות העין או באמצעות האוזן?׳ והטַטְהָאגַטַה ישיב כך: ׳אין מצבי תודעה שליליים הנתפסים באמצעות העין או באמצעות האוזן שניתן למצוא בטַטְהָאגַטַה.׳
- אם יישאל: ׳האם ניתן למצוא אצל הטַטְהָאגַטַה או שלא ניתן למצוא מצבי תודעה מעורבים הנתפסים באמצעות העין או באמצעות האוזן?׳, הטַטְהָאגַטַה ישיב כך: ׳אין מצבי תודעה מעורבים הנתפסים באמצעות העין או באמצעות האוזן שניתן למצוא בטַטְהָאגַטַה.׳
- אם יישאל: ׳האם ניתן למצוא אצל הטַטְהָאגַטַה או שלא ניתן למצוא מצבי תודעה נקיים הנתפסים באמצעות העין או באמצעות האוזן?׳, הטַטְהָאגַטַה ישיב כך: ׳ניתן למצוא מצבי תודעה נקיים הנתפסים באמצעות העין או באמצעות האוזן בטַטְהָאגַטַה. אלו הם דרכי ותחום המרחב שלי, ועדיין אינני מזדהה איתם׳
- נזירים, תלמיד צריך לגשת אל המורה המדבר כך על מנת להקשיב לדְהַמַּה. המורה מלמד אותו את הדְהַמַּה בשלבים ההולכים וגבהים, עם דקויות ההולכות וגדלות, עם הניגודים הבהירים והאפלים שבה. כאשר מורה מלמד את הדְהַמַּה לנזיר בדרך זו, באמצעות ידיעה ישירה של לימוד מסוים כאן בדְהַמַּה הזו, הנזיר מגיע למסקנה בעניין הלימוד. הוא מקבל אמון במורה: ׳הבּוּדְּהַה ער בשלמות, הדְהַמַּה מוצגת כהלכה על ידי הבּוּדְּהַה, הסַנְגְהַה מאומנים בדרך הטובה.׳
- וכך, אם אחרים ישאלו את הנזיר הזה: ׳מה הסיבות של אותו נזיר מכובד ומה ההוכחות שלו כשהוא אומר, ׳הבּוּדְּהַה ער בשלמות, הדְהַמַּה מוצגת כהלכה על ידי הבּוּדְּהַה, הסַנְגְהַה מאומנים בדרך הטובה.״?׳ – מענה נכון מצידו של הנזיר יהיה: ׳הנה, חברים, ניגשתי אל הבּוּדְּהַה על מנת להקשיב לדְהַמַּה. הבּוּדְּהַה לימד אותי את הדְהַמַּה בשלבים הולכים וגבהים, עם דקויות הולכות וגדלות, עם הניגודים הבהירים והאפלים שבה. כאשר הבּוּדְּהַה לימד אותי את הדְהַמַּה בדרך זו, באמצעות ידיעה ישירה של לימוד מסוים כאן בדְהַמַּה הזו, הגעתי למסקנה בעניין הלימוד. קיבלתי אמון במורה: ״הבּוּדְּהַה ער בשלמות, הדְהַמַּה מוצגת כהלכה על ידי הבּוּדְּהַה, הסַנְגְהַה מאומנים בדרך הטובה.״׳
- נזירים, כאשר האמון של מישהו נזרע, השתרש, והתבסס בטַטְהָאגַטַה באמצעות הסיבות, הביטויים, והאמירות הללו, נאמר שהאמון שלו נתמך בסיבות, מושרש בראייה, יציב, הוא בלתי ניתן לערעור על ידי אף פרוש, ברהמין, ישות שמיימית, או מָארַה, או בְּרַהְמָא, או כל מישהו אחר ביקום. כך, נזירים, מתרחשת בחינה של הטַטְהָאגַטַה בהתאם לדְהַמַּה, וכך הטַטְהָאגַטַה נבחן באופן הולם על פי הדְהַמַּה.״
כך אמר הבּוּדְּהַה, והנזירים היו מרוצים ושמחים מדבריו.