Brahmanimantanika Sutta || בְּרַהְמַנִימַנְטַנִיקַה סוּטַּה
- כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה בסָאבַטְּהִי בחורשת גֶ׳טַה שבפארק אַנָאטְהַפִּינְדִיקַה. שם הוא פנה אל הנזירים ואמר: ״נזירים״.
״אדון נכבד״, הם השיבו. והמכובד דיבר:
- ״נזירים, פעם התגוררתי באוּקַּטְּהָא בחורשת סוּבְּהַגַה למרגלות עץ סָאלַה מלכותי. ובכן באותה עת עלתה ברוחו של הבְּרַהְמָא בַּקַה מחשבה זדונית: ׳זה נצחי, תמיד ממשיך להתקיים, זה קיים לעד, זה מוחלט, זה אינו נתון להעלם, מאחר וזה הוא היכן שאדם אינו נולד, ולא מזדקן, ולא מת או נפטר, ולא נולד מחדש, ומעבר לזה אין שום מפלט לבריחה.׳
- ידעתי בתודעתי את המחשבות בתודעתו של בַּקַה הבְּרַהְמָא וכך באותה מהירות שאדם חזק יכול לכופף את זרועו הישרה או ליישר את זרועו המכופפת, נעלמתי ממרגלות עץ הסָאלַה המלכותי שבחורשת סוּבְּהַגַה אשר באוּקַּטְּהָא והופעתי בעולם הבְּרַהְמוֹת. הבְּרַהְמָא בַּקַה ראה אותי מגיע ממרחק ואמר: ״בוא אדוני הטוב, ברוך הבא אדוני הטוב! עבר זמן רב, אדוני הטוב, מאז שמצאת הזדמנות להגיע לכאן. כעת, אדוני הטוב, זה קבוע, זה קיים לעד, זה נצחי, זה מוחלט, זה אינו נתון לחלוף, מאחר וכאן אף אחד אינו נולד, אינו מזדקן, ואינו מת ואינו נפטר, או נולד מחדש, ומעבר לכך אין עוד מפלט אחר.״
- כאשר הדבר נאמר, אמרתי לבְּרַהְמָא בַּקַה: ״הבְּרַהְמָא בַּקַה הראוי לכבוד התדרדר לבורות. הוא התדרדר לבורות בכך שהוא אומר שהארעי קבוע, שהבר-חלוף קיים לעד, שהלא-נצחי הינו נצחי, שהחלקי הוא שלם, ועל מה שנתון לחלוף שהוא אינו נתון לחלוף, ועל מי אשר שנולד, מזדקן, מת, נפטר, ונולד מחדש, שכאן הוא אינו נולד, ולא מזדקן, ולא מת, ולא נפטר, ולא נולד מחדש. וכאשר יש מפלט מעבר לכל זה, הוא אומר שאין מפלט מעבר לכל זה.״
- אז מָארַה הרשע השתלט על אחד מחברי האספה של הבְּרַהְמוֹת, ואמר לי: ׳נזיר, נזיר, אל תמעיט בערכו, אל תזלזל בו, כיוון שהבְּרַהְמָא הזה הוא הבְּרַהְמָא הגדול, השליט, שאין נעלה ממנו, בעל הראייה המדויקת, המומחה האשף, אדון היצירה והבריאה, ההשגחה העליונה, האדון והאב של כל הברואים בהווה ובעתיד. לפני זמנך, נזיר, היו פרושים וברהמינים בעולם שבזו לאדמה ודחו אדמה, שבזו למים ודחו מים, שבזו לאש ודחו אש, שבזו אוויר ודחו אוויר, שבזו ליצורים החיים ודחו יצורים חיים, שבזו ליצורים שמיימיים ודחו יצורים שמיימיים, שבזו לפַּגָ׳אפַּטִי ודחו פַּגָ׳אפַּטִי, שבזו לבְּרַהְמוֹת ודחו בְּרַהְמוֹת, ובהתפרקות הגוף כאשר חייהם נגדעו, הם נולדו בגוף נחות. לפני זמנך, נזיר, היו פרושים וברהמינים בעולם שהללו אדמה ומצאו הנאה באדמה, שהללו מים ומצאו הנאה במים, שהללו אש ומצאו הנאה באש, שהללו אוויר ומצאו הנאה באוויר, שהללו יצורים חיים ומצאו הנאה ביצורים חיים, שהללו יצורים שמיימיים ומצאו הנאה ביצורים שמיימיים, שהללו פַּגָ׳אפַּטִי ומצאו הנאה בפַּגָ׳אפַּטִי, שהללו בְּרַהְמוֹת ונהנו מבְּרַהְמוֹת, ובהתפרקות הגוף כאשר חייהם נגדעו, הם נולדו בגוף נעלה. וכך, נזיר, אומר לך זאת: היה סמוך ובטוח, אישי הטוב, לעשות רק מה שהבְּרַהְמָא אומר, לעולם אל תמרה את דברו של בְּרַהְמָא. אם תמרה את דברו של הבְּרַהְמָא, נזיר, אז כפי שאדם משתמש במקל לגרש את אלת המזל כאשר היא קרבה, או כפי שאדם מפספס את האדמה בידיו ורגליו כאשר הוא נופל אל תוך תהום עמוקה, כך יעלה בגורלך, נזיר. היה סמוך ובטוח, לעשות רק מה שהבְּרַהְמָא אומר, לעולם אל תמרה את דברו של הבְּרַהְמָא. האין אתה רואה את אספת הבְּרַהְמוֹת יושבת כאן, נזיר?׳ ומָארַה הרשע קרא אותו כך לצפות באספת הבְּרַהְמוֹת.
- כאשר הדבר נאמר, אמרתי למָארַה המרושע: ׳אני מכיר אותך, רשע. אל תחשוב: ׳הוא אינו מכיר אותי׳. אתה מָארַה, המרושע, והבְּרַהְמָא ופמלייתו של הבְּרַהְמָא וחברי האספה של הבְּרַהְמָא כולם נישבו בקסמיך, וכולם שבויים בכוחך. אתה, המרושע, חושב: ׳גם הוא נשבה בקסמיי, גם הוא שבוי בכוחי׳, אך לא נישבתי בקסמיך, מרושע, אינני שבוי בכוחך.׳
- כאשר הדבר נאמר, הבְּרַהְמָא בַּקַה אמר לי: ״אדון נכבד, אני אומר שהקבוע הינו קבוע, שהנצחי הינו נצחי, שהתמידי הינו תמידי, שהמוחלט הינו מוחלט, על מה שאינו עתיד לחלוף אינו עתיד לחלוף, על מה שאינו נולד ואינו מזדקן ואינו מת ואינו עובר לעולם הבא ואינו נולד מחדש, שכאן הוא אינו עתיד לחלוף שאינו עתיד לחלוף, ושאינו נולד ואינו מזדקן ואינו מת ואינו עובר לעולם הבא ואינו נולד מחדש. וכאשר אין מפלט מעבר לזה, אני אומר שאין מפלט מעבר לזה. לפני זמנך, נזיר, היו פרושים וברהמינים בעולם שהסגפנות שלהם ארכה יותר מכל משך חייך. הם ידעו, כאשר יש מפלט נוסף מעבר לזה, שיש מפלט נוסף מעבר לזה, וכאשר אין מפלט נוסף מעבר לזה, שאין מפלט נוסף מעבר לזה. וכעת, נזיר, אני אומר לך כך: אתה לא תמצא שום מפלט מעבר, ולבסוף אתה תמצא רק יגיעה ואכזבה. אם תחזיק באדמה, תהיה קרוב אלי, בתחום שלי, היכן שאני יכול להפעיל את רצוני ולהעניש. אם תחזיק במים… באש… באוויר… ביצורים חיים… ביצורים שמיימיים… בפַּגָ׳אפַּטִי… בבְּרַהְמָא, תהיה קרוב אלי, בתחום שלי, היכן שאני יכול להפעיל את רצוני ולהעניש.״
- ״אני יודע גם זאת, בְּרַהְמָא. אם אחזיק באדמה, אהיה קרוב אליך, בתחום שלך, היכן שאתה יכול להפעיל את רצונך ולהעניש. אם אחזיק במים… באש… באוויר… ביצורים חיים… ביצורים שמיימיים… בפַּגָ׳אפַּטִי… בבְּרַהְמָא, אהיה קרוב אליך, בתחום שלך, היכן שאתה יכול להפעיל את רצונך ולהעניש. מעבר לכך אני מבין עד היכן ידך משגת ואת טווח השפעתך כך: זה כוחו של בַּקַה הבְּרַהְמָא זו עוצמתו, זו השפעתו.״
״ובכן, אדוני הטוב, עד כמה רחוק אתה מבין עד היכן ידי משגת ואת טווח השפעתי?״ - ״עד היכן שהירח והשמש סובבים
זורחים ומאירים את ארבעת הכיוונים,
על פני אלפי עולמות כאלה
ממלכתך משתרעת.
ושם אתה מכיר את הגבוה והנמוך,
ואת אלו בעלי התאווה והחופשיים מתאווה,
את הארץ שהיא כך או אחרת,
את היצורים החיים הבאים וההולכים.
בְּרַהְמָא, אני מבין עד היכן ידך משגת ואת טווח השפעתך: זה כוחו של בַּקַה הבְּרַהְמָא זו עוצמתו, זו השפעתו.״ - אך בְּרַהְמָא, ישנם שלושה גופים שאינך מכיר ואינך רואה, ואשר אותם אני מכיר ורואה. ישנו הגוף הנקרא [היצורים השמיימיים של] הזוהר הזורם, שמתוכם הופעת מחדש כאן לאחר מותך. מאחר וחיית כאן זמן רב, זיכרונך בקשר לזה התפוגג, ולכן אינך יודע או רואה זאת, אך אני רואה ויודע זאת. כך בְּרַהְמָא, בנוגע לידיעה ישירה אינני עומד באותה רמה כמוך, אז כיצד אדע פחות? לאמיתו של דבר אני יודע יותר ממך.
ישנו הגוף המכונה [היצורים השמיימיים של] התהילה הקורנת… ישנו גוף המכונה [היצורים השמיימיים של] הפרי הגדול. אתה אינך מכיר או רואה זאת, אך אני מכיר ויודע. כך בְּרַהְמָא, בנוגע לידיעה ישירה אינני עומד באותה רמה כמוך, אז כיצד אדע פחות? לאמיתו של דבר אני יודע יותר ממך. - בְּרַהְמָא, לאחר שידעתי באופן ישיר אדמה כאדמה, ולאחר שידעתי באופן ישיר את מה שאינו תכונת מהות האדמה, לא טענתי להיות אדמה, לא טענתי להיות באדמה, לא טענתי להיות נפרד מאדמה, לא טענתי שאדמה היא ׳שלי׳, לא אישרתי אדמה. כך בְּרַהְמָא, בנוגע לידיעה ישירה אינני נמצא באותה דרגה כמוך, אז הכיצד אוכל לדעת פחות? למען האמת, אני יודע יותר ממך.
- -23 בְּרַהְמָא, לאחר שידעתי באופן ישיר מים כמים… אש כאש… אוויר כאוויר… יצורים חיים כיצורים חיים… יצורים שמיימיים כיצורים שמיימיים… פַּגָ׳אפַּטִי כפַּגָ׳אפַּטִי… בְּרַהְמָא כבְּרַהְמָא… היצורים השמיימיים בעלי הזוהר הזורם כיצורים השמיימיים בעלי הזוהר הזורם… היצורים השמיימיים בעלי התהילה הקורנת כיצורים השמיימיים בעלי התהילה הקורנת… היצורים השמיימיים בעלי הפרי האדיר כיצורים השמיימיים בעלי הפרי האדיר… השליטים העליונים כשליטים העליונים… הכל כהכול, ולאחר שידעתי באופן ישיר את מה שאינו תכונת מהות של הכל, לא טענתי להיות הכל, לא טענתי להיות בהכול, לא טענתי להיות נפרד מהכול, לא טענתי שהכל ׳שלי׳, לא אישרתי הכל. כך בְּרַהְמָא, בנוגע לידיעה ישירה אינני נמצא באותה דרגה כמוך, אז הכיצד אוכל לדעת פחות? למען האמת, אני יודע יותר ממך.״
- ״אדון נכבד, אם זה לא לוקח חלק בתכונת המהות של הכל, אני מאחל שזה לא יתגלה כריקני וריק עבורך!״
- ״הכרה בלתי נגלית, חסרת גבולות, זוהרת לכל עבר: מה שלא לוקח חלק בתכונת המהות של האדמה, שלא לוקח חלק בתכונת המהות של המים… שלא לוקח חלק בתכונת המהות של הכל.״
- ״אישי הטוב, אני אעלם ממך.״
״העלם ממני אם אתה יכול, בְּרַהְמָא.״ אז הבְּרַהְמָא בַּקַה, באומרו ׳אני אעלם מהפרוש גוֹטַמַה, אני אעלם מהפרוש גוֹטַמַה,׳ לא היה מסוגל להעלם. ואז אמרתי: ״בְּרַהְמָא, אני אעלם ממך.״
״העלם ממני אם תוכל, אישי הטוב.״
ואז ביצעתי כזו הפגנת כוח על-גשמי שהבְּרַהְמָא ופמליית הבְּרַהְמָא וחברי אספת הבְּרַהְמָא יכלו לשמוע את קולי אך לא יכלו לראות אותי. לאחר שנעלמתי, אמרתי את הדבר הבא: - ׳לאחר שראיתי פחד בקיום
ולאחר שראיתי שכל קיום יפסיק להתקיים,
לא קיבלתי בברכה אף סוג של קיום
וגם לא נקשרתי להנאה.׳ - לשמע הדבר הבְּרַהְמָא ופמליית הבְּרַהְמָא וחברי אספת הבְּרַהְמָא הוכו בתדהמה ופלא, ואמרו: ׳זה נפלא, רבותיי, זה נהדר, הכוח האדיר ועוצמה הגדולה שיש לפרוש גוֹטַמַה! מעולם לא ראינו קודם לכן פרוש או ברהמין שיש לו כזה כוח וכזו עוצמה כפי שיש לפרוש גוֹטַמַה, אשר יצא לפרישות משבט הסַקְיַה. רבותיי, על אף שהוא חי בדור המוצא הנאה בקיום, המתענג על קיום, אשר עולז בקיום, הוא עקר את הקיום יחד עם שורשיו.׳
- ואז מָארַה הרשע השתלט על חבר בפמליית הבְּרַהְמָא, ואמר לי: ׳אישי הטוב, אם זה מה שהינך יודע, אם זה מה שגילית, אל נא תדריך את תלמידיך [שאינם נזירים] או את אלו שיצאו לפרישות, אל נא תלמד את תלמידיך [שאינם נזירים] או את אלו שיצאו לפרישות, אל תדאג לתלמידיך [שאינם נזירים] או לאלו שיצאו לפרישות. נזיר, לפני זמנך היו פרושים וברהמינים בעולם שטענו להגשמת התעוררות מלאה, והדריכו את תלמידיהם [בעלי-הבית] או את אלו שיצאו לפרישות. והם לימדו את תלמידיהם [בעלי- הבית] או את אלו שיצאו לפרישות. והם דאגו לתלמידיהם [בעלי- הבית] או לאלו שיצאו לפרישות. ולאחר התפרקות הגוף, כאשר חייהם תמו, הם נולדו בגוף נחות. נזיר, לפני זמנך היו פרושים וברהמינים בעולם שטענו להגשמת התעוררות מלאה, והם לא הדריכו את תלמידיהם [בעלי-הבית] או את אלו שיצאו לפרישות. והם לא לימדו את תלמידיהם [בעלי- הבית] או את אלו שיצאו לפרישות. ולא דאגו לתלמידיהם [בעלי-הבית] או לאלו שיצאו לפרישות. ולאחר התפרקות הגוף, כאשר חייהם תמו, הם נולדו בגוף נעלה. כך, נזיר, אני אומר לך זאת. היה בטוח, אישי הטוב, לחיות חסר מעשה, מסור לחיים נעימים כאן ועכשיו. מוטב שהלימוד לא יוצג, וכך אישי הטוב, אל נא תייעץ לאף אחד אחר.״
- כאשר הדבר נאמר, אמרתי למָארַה הרשע: ׳אני מכיר אותך, רשע. אל תחשוב ׳הוא אינו מכיר אותי׳. אתה מָארַה, הרשע. אין זה מתוך חמלה לרווחתם שאתה אומר זאת, אתה אומר זאת ללא חמלה לרווחתם. אתה חושב כך, רשע: ׳אלו אשר הפרוש גוֹטַמַה ילמד את הדְהַמַּה ימלטו מתחומי.׳ הפרושים והברהמינים האלו שהזכרת, רשע, אשר טענו להיות ערים בשלמות, לא היו ערים בשלמות. אך אני, הטוען להיות ער בשלמות, אכן ער בשלמות. רשע, אם הטַטְהָאגַטַה מלמד דְהַמַּה לתלמידים כך הוא, ואם הטַטְהָאגַטַה לא מלמד דְהַמַּה לתלמידים כך הוא. רשע, אם הטַטְהָאגַטַה מדריך תלמידים כך הוא, ואם הטַטְהָאגַטַה לא מדריך תלמידים כך הוא. מדוע זה? מאחר והטַטְהָאגַטַה זנח את התחלואים שמזהמים, ומביאים התחדשות של הקיום, יוצרים צרות, מבשילים בסבל, ומובילים ללידה עתידית, זקנה, ומוות. הוא גדע אותם בשורש, הפך אותם כגזע עץ דקל קטום, נפטר מהם כך שהם לא נתונים עוד להופיע בעתיד. בדיוק כפי שגזע דקל שכתרו נגדע אינו יכול לגדול עוד, כך גם הטַטְהָאגַטַה זנח את התחלואים המזהמים מהשורש, עשה אותם כגזע דקל קטום, נפטר מהם כך שהם לא נתונים עוד להופיע בעתיד.״
- כך, מאחר ומָארַה לא היה מסוגל להשיב, ומאחר [וזה החל] בהזמנתו של הבְּרַהְמָא, שמה של השיחה הזו היא ׳הזמנתו של הבְּרַהְמָא.׳