הקדמה

אני שמח שעלה בחלקי להוציא לאור את החלק הראשון של קובץ השיחות הארוכות אליו התיידעתי לפני כשלוש עשרה שנים. הקריאה בסוטות לצד התרגול פתחו בפני במשך השנים דרך רחבה של הבנת המציאות על רבדיה השונים, בין אם נראים או נסתרים, יומיומיים או נשגבים.

אחרי שנים של תרגום שיחות בודדות מהקנון הבודהיסטי החלטתי להתחיל במלאכת התרגום של קובץ השיחות הארוכות החביב עלי מכל וכולי תיקווה שאסיים אותו ואמשיך להוציא לאור חלקים נוספים מהכתבים על כל גודל יריעתם בעזרת חברים טובים לדרך.

על הדִיגְהַה נִיקָאיַה

הדיגהה ניקאיה (Dīgha Nikāya, אוסף השיחות הארוכות) הוא החלק הראשון הפותח את הכתבים הבודהיסטים ממסורת התְהֵרַווָאדַה (Theravāda). כתבים אלו מכונים 'כתבי הפָּאלִי' או 'שלושת הסלים' (Tipiṭaka) והם:

1. 'סל המשמעת' (Vinaya piṭaka)
2. 'סל הסוטות' (Sutta piṭaka)
3. 'סל הלימוד הגבוה' (Abhidhamma piṭaka)

אוסף ה'סוטות הארוכות' כולל 34 שיחות מקובצות לשלושה:

1. Sīlakkhandha-vagga – החלק על המוסר (13 סוטות)
2. Mahā-vagga – החלק הגדול (10 סוטות)
3. Pātika-vagga – החלק של הפָּאטִיקַה (11 סוטות)

התרגום הנוכחי לעברית הוא של החלק הראשון משלושה וכולל כאמור 13 סוטות של 'החלק על המוסר'.

הטיפיטקה הוא הקנון של זרם התְהֵרַוָואדַה הבודהיסטי אשר מתקיים כיום בעיקר בבורמה, בסרי-לנקה ובתאילנד ובאופן חלקי גם בלאוס ובקמבודיה ובעשרות השנים האחרונות החל זרם זה להתבסס גם במערב, בעיקר בארה"ב, באנגליה ובגרמניה. בישראל זרם התהרוואדה מיוצג בפעילותן של קבוצות כדוגמת העמותה לויפאסנה בישראל של גואנקה, עמותת ניומן, עמותת תובנה, בית בהאוונא ואחרות.

זרם התהרוואדה טוען ששימר את הלימוד המקורי של הבודהה כפי שהיה בזמנו ויש בסיס טוב להאמין בכך לאור ההתאמה בין המתואר בטיפיטיקה הפאלי, הקנון היחיד של זרם בודהיסטי מוקדם שנשמר בשלמותו עד היום, ללימוד שמופץ בקהילות הבודהיסטיות המסורתיות העכשוויות. למרות שהקנון הפאלי הוא היצוג הקרוב ביותר שמצוי בידינו לדברי הבודהה, ללא ספק עברו עליו תהליכים של אירגון מחדש, לכן לא יהיה זה נכון לאמץ את הכתוב בו באמונה עיוורת, והוא תמיד פתוח לביקורת ופרשנות של הקורא.

סל השיחות (Sutta piṭaka)

Dīgha Nikāya

Majjhima  Nikāya

Saṃyutta  Nikāya

Añguttara  Nikāya

Khuddaka  Nikāya

על התרגום

תרגום זה לעברית מבוסס על תרגום הדיגהה ניקאיה לאנגלית של מאוריס וולש (Dīgha Nikāya, Wisdom Publications 1995, Maurice Walshe). מעבר לכך, התרגום נסמך גם על תרגומיו של הנזיר בהיקהו בודהי (Bhikkhu Bodhi) של השיחות הראשונה והשנייה וכן על מקור הפאלי בגרסת ארגון הטיפיטקה העולמי ובתרגומים נוספים כגון זה של הנזיר טְהַנִיסַרוֹ (Bhikkhu Thanisaro) המופצים באופן חופשי באינטרנט.

למרות שנעשים תרגומים של הכתבים מפאלי לשפות שונות בידי מלומדים שונים, לא תמיד משתקפת הבנה מעמיקה שלהם. יש ללמוד ולתרגל את הסוטות האלו על מנת להבין את משמעותם האמיתית. כפי שמציין הנזיר המכובד סוּמֵדְהוֹ תְהֵרַה: "אלו 'שיחות דהמה' אודות 'הדברים כפי שהם'. אלו אינם 'כתבים קדושים' שאומרים לנו במה להאמין. עלינו לקרוא אותם, להקשיב להם, לחשוב עליהם, להרהר בדברים ולחקור את מציאות ההווה ואת החוויה המתהווה עימם, רק אז נוכל לדעת בתבונה את האמת שמעבר למילים."

תרגום לעברית מתוך תרגום לאנגלית נראה על פניו בעייתי ויש אף אלו שידחו אותו מכל וכל, אולם במקרה זה אני מאמין שהפורמולציה והחזרתיות הרבה של הכתבים מגנה עליהם מטעויות משמעותיות ומקור ממשי לטעויות הוא דווקא בניסוח העברית דרך הבנה שגויה של המשמעות ולא דווקא השיבושים הפוטנציאליים בין השפות.

משימתי הייתה לנסח את הדברים כך שיהיו קריאים ונהירים בעברית. כל שפה ותרבות הן מערכות עצמאיות ובעלות מאפיינים ייחודיים ומשותפים. כך גם השפה העברית והתרבות היהודית-ישראלית שונות מאלו ההודיות העתיקות. על כן היה צורך לבסס מערכת מושגים בעברית במסגרת התרבותית שתוכל להעביר הבנות לא פשוטות בנאמנות דרך אלפי שנים וקילומטרים, כמו גם דרך דורות של תפיסות ואמונות שונות בתכלית. על אף כל הקשיים, אני מקווה שהצלחתי להביא גרסא נאמנה למקור ולצלוח את חוסר הדיוקים אפשריים.

תודות

אנשים רבים תרמו להוצאת ספר זה לאור. אני מודה למולי גלזר ולסבסטיאן קבוט שהכינו תרגום ראשוני למספר סוטות, וכך גם לאסף פדרמן על מאמציו בשני הספרים הקודמים אשר עדיין מהדהדים בניסוחים ובמינוחים.

אני מודה לאוטביה דה-יוהנס, לגיורא שוורץ ולקרן שוורץ שסייעו לי להתמודד עם מלאכת העריכה הדקדקנית ומנעו ממני להתייאש. תודה לחברי הטוב נחום כהן שגם הפעם עזר לי לעטוף את הספר ולתת לו צורה.

תודה לכל מורי הדְהַמַה ובמיוחד לנזיר אַגָ'אן עופר שממשיך להדריך בארץ אנשים רבים במבוך הסמסארה. תודה לכל המתרגלים ולכל אלו אשר תורמים שהלימוד המופלא הזה לא ידעך אלא יגדל ויפרח בארצנו הקטנה ועמוסת הקשיים.

הערות טכניות

השיחות בקובץ זה, ובכלל בכתבים, אינן מסודרות על פי סדר כרונולוגי והן ארעו בזמנים שונים בהשתתפות אנשים שונים, כך שמין הסתם מתחייב שהבודהה ותלמידיו חזרו שוב ושוב על חלקים נרחבים מהלימוד ויש לקבל זאת בהבנה.

השיחות מחולקות לפסקאות ממוספרות בהתאמה למספור בתרגומו של וולש אשר מבוסס על זה של רייס דיוויס (Rhys Davids) מהוצאת ה-PTS האנגלית. בשנת 1957 נערך בבורמה הכינוס הבודהיסטי הגדול לעריכת הטיפיטקה שבעקבותיו נערכה גרסת הטיפיטיקה העולמית בפאלי (World Tipitaka Edition), שכוללת שיטת מספור פסקאות בסדר רץ השונה מזו של וולש ורייס דיוויס, ואינה מופיעה בספר זה.

המספור וההפניות מונעים חזרתיות שלעיתים עלולה להיות מתישה. קיצורים מופיעים בדרך כלל בדמות שלוש נקודות (…) או הפניות ועל הקורא המיומן להסיק שהמשך המשפט דומה לנוסח שהיה לפני כן. המקרה הבולט ביותר הוא של השיחה השנייה, שחלקים גדולים ממנה, המתארים את המוסר ודרך התרגול מתחילתה ועד סופה, מופיעים בתדירות גבוהה ברוב השיחות האחרות.

שמות השיחות מופיעים הן בעברית והן בפאלי. לחלק מהשיחות חוברו גם כותרות חילופיות מבארות הלקוחות מתרגומו של וולש. כותרות המשנה המופיעות לאורך השיחות, שאינן מופיעות בתרגומו של וולש, נלקחו מגרסת הפאלי של ארגון הטיפיטקה העולמי. הערות השוליים המופיעות לאורך הטקסט מופיעות ברובן בתרגומו של וולש למעט מספר מצומצם אותן חיברתי בעצמי.

הלוואי וכל היצורים החיים יהיו חופשיים מכל סבל ויגשימו התעוררות, שחרור, נִיבָּאנַה.

שי שוורץ, אוקטובר 2010