Mahāgopālaka Sutta | מַהָא גוֹפָּאלַקַה סוּטַּה

1. כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה בסָאבַטְּהִי בחורשת גֶ׳טַה שבפארק אַנָאטְהַפִּינְדִיקַה. שם הוא פנה אל הנזירים ואמר: ״נזירים!״

״אדון נכבד״, הם השיבו. והמכובד דיבר:

2. ״נזירים, כאשר רועה בקר הוא בעל אחת עשרה תכונות אין לו את היכולת לשמור ולטפל בעדר בקר. אילו אחת עשרה?
   הנה לרועה בקר (1) אין הבנה בחומריות, (2) הוא חסר הבנה במאפיינים, (3) הוא נכשל בפליית ביצי זבובים, (4) הוא נכשל בחבישת פצעים, (5) הוא נכשל בעישון הסככות, (6) הוא לא מכיר את המעברים, (7) הוא אינו יודע מה זה לשתות, (8) הוא אינו מכיר את הדרך, (9) הוא חסר הבנה בשדות מרעה, (10) הוא אינו יודע לחלוב היטב, (11) והוא אינו יודע לתת כבוד מיוחד לפרים שמהווים את האבות והמנהיגים של העדר. כאשר רועה בקר הינו בעל אחת עשרה התכונות הללו הוא אינו יכול לשמור ולטפל בעדר בקר.
3. כך גם, נזירים, כאשר נזיר בעל אחת עשרה איכויות, אין לו את היכולת להתפתח, לגדול, ולהתממש בדְהַמַּה ובוִינָאיַה האלו. מהן האחת עשרה?
   הנה לנזיר (1) אין הבנה בחומריות, (2) הוא חסר הבנה במאפיינים, (3) הוא נכשל בפליית ביצי זבובים, (4) הוא נכשל בחבישת פצעים, (5) הוא נכשל בעישון הסככות, (6) הוא לא מכיר את המעברים, (7) הוא אינו יודע מה זה לשתות, (8) הוא אינו מכיר את הדרך, (9) הוא חסר הבנה בשדות מרעה, (10) הוא אינו יודע לחלוב באופן ראוי, (11) והוא אינו יודע לתת כבוד מיוחד לנזירים הוותיקים שיצאו לנזירות לפני זמן רב, האבות והמנהיגים של הסַנְגְהַה.
4. כיצד אין לנזיר הבנה בחומריות? הנה נזיר לא מבין כפי שהדבר באמת: ׳כל הצורות החומריות מכל סוג שהוא מורכבות מארבעת האלמנטים והחומר הנגזר מארבעת האלמנטים.׳ כך לנזיר אין הבנה בחומריות.
5. כיצד נזיר חסר הבנה במאפיינים? הנה נזיר לא מבין כפי שהדבר באמת: ׳אדם טיפש מאופיין על פי מעשיו, אדם חכם מאופיין על פי מעשיו.׳ כך נזיר חסר הבנה במאפיינים.
6. כיצד נזיר נכשל בפליית ביצי זבובים? הנה, כאשר עולה בו מחשבה של תאוות חושים, הנזיר מקבל אותה, הוא אינו זונח אותה, אינו מסיר אותה, אינו מסיים אותה, ואינו מעלים אותה. כאשר עולה בו מחשבה של טינה, הנזיר מקבל אותה, הוא אינו זונח אותה, אינו מסיר אותה, אינו מסיים אותה, ואינו מעלים אותה. כאשר עולה בו מחשבה של אכזריות, הנזיר מקבל אותה, הוא אינו זונח אותה, אינו מסיר אותה, אינו מסיים אותה, ואינו מעלים אותה. כאשר עולים בו מצבים-מנטליים שליליים, הנזיר מקבל אותם, הוא אינו זונח אותם, אינו מסיר אותם, אינו מסיים אותם, ואינו מעלים אותם. כך הנזיר נכשל בפליית ביצי זבובים.
7. כיצד נזיר נכשל בחבישת פצעים? הנה, כאשר הוא רואה צורה עם העין, הנזיר נתפס בסימנים ובמאפיינים. וכך כאשר הוא מותיר את חוש העין לא מאובטח, מצבים מזיקים ורעים של חמדנות וצער עלולים לפלוש אליו, הוא אינו פועל בדרך של ריסון, הוא אינו מאבטח את חוש הראייה, הוא אינו מרסן את חוש הראייה. כאשר הוא שומע צליל עם האוזן, הנזיר נתפס בסימנים ובמאפיינים. כאשר הוא מותיר את חוש השמיעה לא מאובטח, מצבים מזיקים ורעים של חמדנות וצער עלולים לפלוש אליו, הוא אינו פועל בדרך של ריסון, הוא אינו מאבטח את חוש השמיעה, הוא אינו מרסן את חוש השמיעה. כאשר הוא מריח ריח עם האף, הנזיר נתפס בסימנים ובמאפיינים. וכך כאשר הוא מותיר את חוש הריח לא מאובטח, מצבים מזיקים ורעים של חמדנות וצער עלולים לפלוש אליו, הוא אינו פועל בדרך של ריסון, הוא אינו מאבטח את חוש הריח, הוא אינו מרסן את חוש הריח. כאשר הוא טועם טעם עם הלשון, הנזיר נתפס בסימנים ובמאפיינים. וכך כאשר הוא מותיר את חוש הטעם לא מאובטח, מצבים מזיקים ורעים של חמדנות וצער עלולים לפלוש אליו, הוא אינו פועל בדרך של ריסון, הוא אינו מאבטח את חוש הטעם, הוא אינו מרסן את חוש הטעם. כאשר הוא חש מגע עם הגוף, הנזיר נתפס בסימנים ובמאפיינים. וכך כאשר הוא מותיר את חוש המגע לא מאובטח, מצבים מזיקים ורעים של חמדנות וצער עלולים לפלוש אליו, הוא אינו פועל בדרך של ריסון, הוא אינו מאבטח את חוש המגע, הוא אינו מרסן את חוש המגע. כאשר הוא תופס תופעות מנטליות עם התודעה, הנזיר נתפס בסימנים ובמאפיינים. כאשר הוא מותיר את חוש התודעה לא מאובטח, מצבים מזיקים ורעים של חמדנות וצער עלולים לפלוש אליו, הוא אינו פועל בדרך של ריסון, הוא אינו מאבטח את חוש התודעה, הוא אינו מרסן את חוש התודעה. כך הנזיר נכשל בחבישת פצעים.
8. כיצד נזיר נכשל בעישון הסככות? הנה נזיר אינו מלמד אחרים את הדְהַמַּה בפירוט כפי שהוא למד והתמחה בה. כך הנזיר נכשל לעשן את הסככות.
9. כיצד נזיר אינו מכיר את המעברים? הנה נזיר אינו הולך מדי פעם בפעם אל הנזירים המלומדים, המומחים במסורת, אלו המתחזקים את הדְהַמַּה, בכללי ההתנהגות, ובקוד החוקים, והוא אינו חוקר ושואל אותם שאלות כגון: ׳הכיצד הדבר, אדון נכבד? מה משמעות הדבר?׳ המכובדים הללו לא מגלים לו מה שלא נגלה, אינם מבהירים לו מה שלא ברור, או מסירים את ספקותיו בקשר לדברים שגורמים לו ספקות. כך נזיר אינו מכיר את המעברים.
10. כיצד נזיר אינו יודע מה זה לשתות? הנה, כאשר הדְהַמַּה והוִינָאיַה מוסברת על ידי הטַטְהָאגַטַה, נזיר אינו מוצא השראה במשמעות, אינו מוצא השראה בדְהַמַּה, אינו משיג שמחה הקשורה לדְהַמַּה. כך נזיר אינו יודע מה זה לשתות.
11. כיצד נזיר אינו מכיר את הדרך? הנה נזיר אינו מבין את הדרך המתומנת כפי שהיא באמת. כך נזיר אינו מכיר את הדרך.
12. כיצד נזיר חסר הבנה בשדות מרעה? הנה נזיר אינו מבין את ארבעת ההיבטים לפיתוח קשב כפי שהם באמת. כך נזיר הינו חסר הבנה בשדות מרעה.
13. כיצד נזיר אינו יודע לחלוב באופן ראוי? הנה, כאשר בעלי בית בעלי אמון מזמינים נזיר לקחת גלימות, מזון, מגורים, וצרכי רפואה, כמה שירצה, הנזיר אינו יודע מתינות בקבלה. כך הנזיר אינו יודע לחלוב באופן ראוי.
14. כיצד נזיר אינו יודע לתת כבוד מיוחד לנזירים הוותיקים שיצאו לנזירות לפני זמן רב, האבות והמנהיגים של הסַנְגְהַה? הנה נזיר אינו פועל בגופו באהבה ודאגה כלפי הנזירים הוותיקים הללו בפרטי ובפומבי. הוא אינו מדבר באהבה ודאגה כלפי הנזירים הוותיקים הללו בפרטי ובפומבי. הוא אינו חושב באהבה ודאגה כלפי הנזירים הוותיקים הללו בפרטי ובפומבי. כך נזיר אינו יודע לתת כבוד מיוחד לנזירים הוותיקים שיצאו לנזירות לפני זמן רב, האבות והמנהיגים של הסַנְגְהַה. 

כאשר נזיר הוא בעל אחת עשרה האיכויות הללו, אין לו את היכולת להתפתח, לגדול, ולהתממש בדְהַמַּה ובוִינָאיַה האלו.

15. נזירים, כאשר רועה בקר הוא בעל אחת עשרה תכונות, יש לו את היכולת לשמור ולטפל בעדר בקר. אילו אחת עשרה? הנה לרועה בקר (1) יש הבנה בחומריות, (2) הוא בעל הבנה במאפיינים, (3) הוא יודע לפלות ביצי זבובים, (4) הוא יודע לחבוש פצעים, (5) הוא יודע לעשן סככות, (6) הוא מכיר את המעברים, (7) הוא יודע מה זה לשתות, (8) הוא מכיר את הדרך, (9) הוא מבין בשדות מרעה, (10) הוא יודע לחלוב היטב, (11) והוא יודע לתת כבוד מיוחד לפרים שמהווים את האבות והמנהיגים של העדר. כאשר רועה בקר הינו בעל אחת עשרה התכונות הללו הוא יכול לשמור ולטפל בעדר בקר.
16. כך גם, נזירים, כאשר נזיר בעל אחת עשרה איכויות, יש לו את היכולת להתפתח, לגדול, ולהגשים בדְהַמַּה ובוִינָאיַה האלו. מהן האחת עשרה? (1) הנה לנזיר יש הבנה בחומריות, (2) הוא מבין את המאפיינים, (3) הוא יודע לפלות ביצי זבובים, (4) הוא יודע לחבוש פצעים, (5) הוא יודע לעשן סככות, (6) הוא מכיר את המעברים, (7) הוא יודע מה זה לשתות, (8) הוא מכיר את הדרך, (9) הוא מבין בשדות מרעה, (10) הוא יודע לחלוב באופן ראוי, (11) והוא יודע לתת כבוד מיוחד לנזירים הוותיקים שיצאו לנזירות לפני זמן רב, האבות והמנהיגים של הסַנְגְהַה.
17. כיצד יש לנזיר הבנה בחומריות? הנה נזיר מבין כפי שהדבר באמת: ׳כל הצורות החומריות מכל סוג שהוא מורכבות מארבעת האלמנטים והחומר הנגזר מארבעת האלמנטים׳. כך לנזיר יש הבנה בחומריות.
18. כיצד נזיר בעל הבנה במאפיינים? הנה נזיר מבין כפי שהדבר באמת: ׳אדם טיפש מאופיין על פי מעשיו, אדם חכם מאופיין על פי מעשיו׳. כך נזיר בעל הבנה במאפיינים.
19. כיצד נזיר יודע לפלות ביצי זבובים? הנה, כאשר עולה בו מחשבה של תאוות חושים, הנזיר אינו מקבל אותה, הוא זונח אותה, מסיר אותה, מסיים אותה, ומעלים אותה. כאשר עולה בו מחשבה של טינה, הנזיר אינו מקבל אותה, הוא זונח אותה, מסיר אותה, מסיים אותה, ומעלים אותה. כאשר עולה בו מחשבה של אכזריות, הנזיר אינו מקבל אותה, הוא זונח אותה, מסיר אותה, מסיים אותה, ומעלים אותה. כאשר עולים בו מצבים-מנטליים שליליים, הנזיר אינו מקבל אותם, הוא זונח אותם, מסיר אותם, מסיים אותם, ומעלים אותם. כך הנזיר מצליח לפלות ביצי זבובים.
20. כיצד נזיר יודע לחבוש פצעים? הנה, כאשר הוא רואה צורה עם העין, הנזיר אינו נתפס בסימנים ובמאפיינים. מאחר ואם היה מותיר את חוש הראייה לא מאובטח, מצבים מזיקים ורעים של חמדנות וצער היו עלולים לפלוש אליו, הוא פועל בדרך של ריסון, הוא מאבטח את חוש הראייה, הוא מרסן את חוש הראייה. כאשר הוא שומע צליל עם האוזן, הנזיר אינו נתפס בסימנים ובמאפיינים. מאחר ואם היה מותיר את חוש השמיעה לא מאובטח, מצבים מזיקים ורעים של חמדנות וצער היו עלולים לפלוש אליו, הוא פועל בדרך של ריסון, הוא מאבטח את חוש השמיעה, הוא מרסן את חוש השמיעה. כאשר הוא מריח ריח עם האף, הנזיר אינו נתפס בסימנים ובמאפיינים. מאחר ואם היה מותיר את חוש הריח לא מאובטח, מצבים מזיקים ורעים של חמדנות וצער היו עלולים לפלוש אליו, הוא פועל בדרך של ריסון, הוא מאבטח את חוש הריח, הוא מרסן את חוש הריח. כאשר הוא טועם טעם עם הלשון, הנזיר אינו נתפס בסימנים ובמאפיינים. מאחר ואם היה מותיר את חוש הטעם לא מאובטח, מצבים מזיקים ורעים של חמדנות וצער היו עלולים לפלוש אליו, הוא פועל בדרך של ריסון, הוא מאבטח את חוש הטעם, הוא מרסן את חוש הטעם. כאשר הוא חש מגע עם הגוף, הנזיר אינו נתפס בסימנים ובמאפיינים. מאחר ואם היה מותיר את חוש המגע לא מאובטח, מצבים מזיקים ורעים של חמדנות וצער היו עלולים לפלוש אליו, הוא פועל בדרך של ריסון, הוא מאבטח את חוש המגע, הוא מרסן את חוש המגע. כאשר הוא תופס תופעות מנטליות עם התודעה, הנזיר אינו נתפס בסימנים ובמאפיינים. מאחר ואם היה מותיר את חוש התודעה לא מאובטח, מצבים מזיקים ורעים של חמדנות וצער היו עלולים לפלוש אליו, הוא פועל בדרך של ריסון, הוא מאבטח את חוש התודעה, הוא מרסן את חוש התודעה. כך הנזיר יודע לחבוש פצעים.
21. כיצד נזיר יודע לעשן את הסככות? הנה נזיר מלמד אחרים את הדְהַמַּה בפירוט רב כפי שהוא למד אותה והתמחה בה. כך הנזיר יודע לעשן את הסככות.
22. כיצד נזיר מכיר את המעברים? הנה נזיר הולך מידי פעם בפעם אל הנזירים הללו שלמדו הרבה, המומחים במסורת, המתחזקים את הדְהַמַּה, בכללי ההתנהגות, ובקוד החוקים, והוא חוקר ושואל אותם שאלות כך: ׳הכיצד הדבר, אדון נכבד? מה המשמעות של הדבר?׳ המכובדים הללו מגלים מה שלא נגלה, מבהירים לו מה שאינו ברור, ומסירים את ספקותיו בקשר למספר דברים שמעלים בו ספק. כך נזיר מכיר את המעברים.
23. כיצד נזיר יודע מה זה לשתות? הנה, כאשר הדְהַמַּה והוִינָאיַה מוסברת על ידי הטַטְהָאגַטַה, נזיר מוצא השראה במשמעות, מוצא השראה בדְהַמַּה, משיג שמחה הקשורה לדְהַמַּה. כך נזיר יודע מה זה לשתות.
24. כיצד נזיר מכיר את הדרך? הנה נזיר מבין את הדרך המתומנת כפי שהיא באמת. כך נזיר מכיר את הדרך.
25. כיצד נזיר מבין בשדות מרעה? הנה נזיר מבין את ארבעת ההיבטים לפיתוח קשב כפי שהם באמת. כך נזיר מבין בשדות מרעה.
26. כיצד נזיר יודע לחלוב באופן ראוי? הנה, כאשר בעלי בית בעלי אמון מזמינים נזיר לקחת גלימות, מזון, מגורים, וצרכי רפואה, כמה שירצה, הנזיר יודע מתינות בקבלה. כך הנזיר יודע לחלוב באופן ראוי.
27. כיצד נזיר יודע לתת כבוד מיוחד לנזירים הוותיקים שיצאו לנזירות לפני זמן רב, האבות והמנהיגים של הסַנְגְהַה? הנה נזיר פועל בגופו באהבה ודאגה כלפי הנזירים הוותיקים הללו בפרטי ובפומבי. הוא מדבר באהבה ובדאגה כלפי הנזירים הוותיקים הללו בפרטי ובפומבי. הוא חושב באהבה ובדאגה כלפי הנזירים הוותיקים הללו בפרטי ובפומבי. כך נזיר יודע לתת כבוד מיוחד לנזירים הוותיקים שיצאו לנזירות לפני זמן רב, האבות והמנהיגים של הסַנְגְהַה. 

כאשר נזיר הוא בעל אחת עשרה האיכויות הללו, יש לו את היכולת להתפתח, לגדול, ולהתממש בדְהַמַּה ובוִינָאיַה האלו.״

כך אמר הבּוּדְּהַה, והנזירים היו מרוצים ושמחים מדבריו של המכובד.