השיחה הארוכה בגוֹסִינְגַה (MN 32)

Mahāgosinga Sutta | מַהָא גוֹסִינְגַה סוּטַּה

  1. כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה בפארק חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה יחד עם מספר תלמידים וותיקים – המכובד סָארִיפּוּטַּה, המכובד מַהָא מוֹגַּלָּאנַה, המכובד מַהָא קַסַּפַּה, המכובד אַנוּרוּדְּהַה, המכובד רֶבַטַה, המכובד אָנַנְדַה, ותלמידים וותיקים ידועים אחרים.
  2. כאשר ירד הערב, המכובד מַהָא מוֹגַּלָּאנַה קם ממדיטציה, הלך אל המכובד מַהָא קַסַּפַּה, ואמר לו: ״החבר קַסַּפַּה, הבה נלך אל המכובד סָארִיפּוּטַּה להאזין לדְהַמַּה.״ 

״כן, חבר,״ השיב המכובד מַהָא קַסַּפַּה. ואז המכובד מַהָא מוֹגַּלָּאנַה, המכובד מַהָא קַסַּפַּה, והמכובד אַנוּרוּדְּהַה הלכו אל המכובד סָארִיפּוּטַּה להאזין לדְהַמַּה.

  1. המכובד אָנַנְדַה ראה אותם הולכים אל המכובד סָארִיפּוּטַּה להאזין לדְהַמַּה. וכך הוא הלך אל המכובד רֶבַטַה ואמר לו: ״החבר רֶבַטַה, אנשי האמת הללו הולכים אל המכובד סָארִיפּוּטַּה להאזין לדְהַמַּה. הבה נלך גם אנחנו אל המכובד סָארִיפּוּטַּה להאזין לדְהַמַּה.״

״כן, חבר,״ השיב המכובד רֶבַטַה. וכך המכובד רֶבַטַה והמכובד אָנַנְדַה הלכו אל המכובד סָארִיפּוּטַּה להאזין לדְהַמַּה.

  1. המכובד סָארִיפּוּטַּה ראה את המכובד רֶבַטַה והמכובד אָנַנְדַה מגיעים ממרחק ואמר למכובד אָנַנְדַה: ״בוא המכובד אָנַנְדַה, ברוך הבא המכובד אָנַנְדַה, עוזרו האישי של הבּוּדְּהַה, שתמיד נוכח לצידו של הבּוּדְּהַה. החבר אָנַנְדַה, חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה נפלאה, הלילה מלא ירח, כל עצי הסָאלַה פורחים, וריחות שמיימיים נישאים באוויר. איזה נזיר, החבר אָנַנְדַה, יכול להאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה?״

״הנה, החבר סָארִיפּוּטַּה, נזיר אשר למד הרבה, זוכר את שלמד, והפנים את מה שלמד. דברי הלימוד הטובים בתחילתם, טובים באמצעם, וטובים בסופם, נכונים במשמעות ובניסוח, המאשרים לחלוטין את שלמות וטהרת החיים הרוחניים – דברי לימוד שכאלה הוא למד רבות, זוכר אותם, התמחה בהם מילולית, חקר אותם בשכלו, וחדר אותם היטב ברוחו. והוא מלמד אותם לארבעת האספות באמירות ובניסוחים עקביים ומתוכננים היטב לשם מניעת הנטיות הסמויות. נזיר כזה יכול להאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה.״

  1. כאשר הדבר נאמר, המכובד סָארִיפּוּטַּה פנה אל המכובד רֶבַטַה ואמר: ״החבר רֶבַטַה, המכובד אָנַנְדַה דיבר על פי מחשבות ליבו. כעת אנו שואלים את המכובד רֶבַטַה: ״חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה נפלאה, הלילה מלא ירח, כל עצי הסָאלַה פורחים, וריחות שמיימיים נישאים באוויר. איזה נזיר, החבר רֶבַטַה, יכול להאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה?״

״הנה, החבר סָארִיפּוּטַּה, נזיר המוצא הנאה במדיטציה בבדידות ונוהג לעשות מדיטציה בבדידות בהנאה, הוא מסור לשלווה פנימית של התודעה, לא מזניח תרגול מדיטציה, בעל תובנה, ושוהה בבקתות ריקות. נזיר כזה יכול להאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה.״

  1. כאשר הדבר נאמר, המכובד סָארִיפּוּטַּה פנה אל המכובד אַנוּרוּדְּהַה ואמר: ״החבר אַנוּרוּדְּהַה, המכובד רֶבַטַה דיבר על פי מחשבות ליבו. כעת אנו שואלים את המכובד אַנוּרוּדְּהַה: ״חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה נפלאה, הלילה מלא ירח, כל עצי הסָאלַה פורחים, וריחות שמיימיים נישאים באוויר. איזה נזיר, החבר אַנוּרוּדְּהַה, יכול להאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה?״

״הנה, החבר סָארִיפּוּטַּה, עם העין השמיימית, הטהורה והנעלה על זו האנושית, נזיר צופה באלף עולמות. כפי שאדם בעל ראייה תקינה, כאשר עלה ללשכה העליונה של הארמון, יכול לצפות מרחק של אלף היקפי-גלגל, כך גם, עם העין השמיימית, הטהורה והנעלה על זו האנושית, נזיר יכול לצפות באלף עולמות. נזיר כזה יכול להאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה.״

  1. כאשר הדבר נאמר, המכובד סָארִיפּוּטַּה פנה אל המכובד מַהָא קַסַּפַּה ואמר: ״החבר מַהָא קַסַּפַּה, המכובד אַנוּרוּדְּהַה דיבר על פי מחשבות ליבו. כעת אנו שואלים את המכובד מַהָא קַסַּפַּה: ״חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה נפלאה, הלילה מלא ירח, כל עצי הסָאלַה פורחים, וריחות שמיימיים נישאים באוויר. איזה נזיר, החבר מַהָא קַסַּפַּה, יכול להאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה?״

״הנה החבר סָארִיפּוּטַּה, נזיר הוא שוכן יער בעצמו ומדבר בשבח חיי היער. הוא אוכל נדבות מזון בעצמו ומדבר בשבח אכילת נדבות מזון. הוא לובש סחבות בעצמו ומדבר בשבח לבישת גלימת סחבות. הוא לובש-שלוש-גלימות בעצמו ומדבר בשבח לבישת שלוש גלימות. יש לו מעט רצונות לעצמו, והוא מדבר בשבח המעטת רצונות. הוא שבע רצון בעצמו ומדבר בשבח שביעות-רצון. הוא חי בבדידות בעצמו ומדבר בשבח חיי בדידות. הוא חי הרחק מהציבור בעצמו ומדבר בשבח חיים רחוקים מהציבור. הוא נמרץ בעצמו ומדבר בשבח נמרצות. הוא בעל הישגים מוסריים ומדבר בשבח הישגים מוסריים. הוא בעל הישגים בריכוז ומדבר בשבח הישגים בריכוז. הוא בעל הישגים בחוכמה ומדבר בשבח הישגים בחוכמה. הוא בעל הישגים בשחרור ומדבר בשבח הישגים בשחרור. הוא בעל הישגים בידיעה וראייה של שחרור ומדבר בשבח הישגים בידיעה וראייה של שחרור. נזיר כזה יכול להאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה.״

  1. כאשר הדבר נאמר, המכובד סָארִיפּוּטַּה פנה אל המכובד מַהָא מוֹגַּלָּאנַה ואמר: ״החבר מַהָא מוֹגַּלָּאנַה, המכובד מַהָא קַסַּפַּה דיבר על פי מחשבות ליבו. כעת אנו שואלים את המכובד מַהָא מוֹגַּלָּאנַה: ״חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה נפלאה, הלילה מלא ירח, כל עצי הסָאלַה פורחים, וריחות שמיימיים נישאים באוויר. איזה נזיר, החבר מַהָא מוֹגַּלָּאנַה, יכול להאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה?״

״הנה, החבר סָארִיפּוּטַּה, שני נזירים העוסקים בשיח בעניין הדְהַמַּה הגבוהה ומתשאלים זה את זה, וכל אחד מהם הנשאל על ידי השני משיב מבלי לטעות, ושיחתם מתנהלת על פי הדְהַמַּה. נזיר כזה יאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה.״

  1. כאשר הדבר נאמר, המכובד מַהָא מוֹגַּלָּאנַה פנה אל המכובד סָארִיפּוּטַּה ואמר: ״החבר סָארִיפּוּטַּה, כולנו דיברנו בהתאם לנטיית ליבנו. כעת אנו שואלים את המכובד סָארִיפּוּטַּה: החבר סָארִיפּוּטַּה, חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה נפלאה, הלילה מלא ירח, כל עצי הסָאלַה פורחים, וריחות שמיימיים נישאים באוויר. איזה נזיר, החבר סָארִיפּוּטַּה, יכול להאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה?״

״הנה, החבר מוֹגַּלָּאנַה, נזיר רוכש שליטה על תודעתו, הוא לא נותן לתודעתו לרכוש שליטה עליו. בבוקר הוא שוהה באיזה מצב או הישג רוחני שהוא חפץ בו במשך הבוקר. בצהריים הוא שוהה באיזה מצב או הישג רוחני שהוא חפץ בו בצהריים. בערב הוא שוהה באיזה מצב או הישג רוחני שהוא חפץ בו בערב. נניח ולמלך או לשר מלך היתה תיבה מלאה בבגדים צבעוניים. בבוקר הוא היה יכול ללבוש כל זוג של בגדים שהיה מעוניין ללבוש בבוקר. בצהריים הוא היה יכול ללבוש כל זוג של בגדים שהיה מעוניין ללבוש בצהריים. בערב הוא היה יכול ללבוש כל זוג של בגדים שהיה מעוניין ללבוש בערב. כך גם נזיר שוהה בכל מצב או הישג שהוא חפץ בו במשך הבוקר. בצהריים הוא שוהה בכל מצב או הישג שהוא חפץ בו בצהריים. בערב הוא שוהה בכל מצב או הישג שהוא חפץ בו בערב. נזיר כזה יכול להאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה.״

  1. ואז המכובד סָארִיפּוּטַּה פנה אל המכובדים הללו ואמר: ״חברים, כולנו דיברנו על פי נטיית ליבנו. הבה נלך אל הבּוּדְּהַה ונדווח לו את העניין. וכפי שהוא ישיב, כך עלינו לזכור זאת.״
    ״כן, חבר״, הם השיבו. ולאחר מכן המכובדים הללו הלכו אל הבּוּדְּהַה, ולאחר שהביעו בפניו כבוד, הם התיישבו במקום ראוי. והמכובד סָארִיפּוּטַּה אמר למכובד: 
  2. ״אדון נכבד, המכובד רֶבַטַה והמכובד אָנַנְדַה באו אלי להאזין לשיחת דְהַמַּה. כאשר ראיתי אותם מגיעים ממרחק אמרתי למכובד אָנַנְדַה: ׳בוא המכובד אָנַנְדַה, ברוך הבא המכובד אָנַנְדַה, עוזרו האישי של הבּוּדְּהַה, שתמיד נוכח לצידו של הבּוּדְּהַה. החבר אָנַנְדַה, חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה נפלאה, הלילה מלא ירח, כל עצי הסָאלַה פורחים, וריחות שמיימיים נישאים באוויר. איזה נזיר, החבר אָנַנְדַה, יכול להאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה?׳ כאשר נשאל, אדון נכבד, המכובד אָנַנְדַה השיב: ׳הנה, החבר סָארִיפּוּטַּה, נזיר אשר למד הרבה, זוכר את שלמד, והפנים את מה שלמד. דברי הלימוד הטובים בתחילתם, טובים באמצעם, וטובים בסופם, נכונים במשמעות ובניסוח, המאשרים לחלוטין את שלמות וטהרת החיים הרוחניים – דברי לימוד שכאלה הוא למד רבות, זוכר אותם, התמחה בהם מילולית, חקר אותם בשכלו, וחדר אותם היטב ברוחו. והוא מלמד אותם לארבע האספות באמירות ובניסוחים עקביים ומתוכננים היטב לשם מניעת הנטיות הסמויות. נזיר כזה יכול להאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה.׳״

״טוב, טוב, סָארִיפּוּטַּה. אָנַנְדַה דיבר נכונה ואמר בדיוק מה שהיה צריך לומר. מאחר ואָנַנְדַה למד הרבה, זוכר מה שלמד, והפנים את שלמד. דברי לימוד אלה הטובים בתחילתם, טובים באמצעם, וטובים בסופם, נכונים במשמעות ובניסוח, המאשרים לחלוטין את שלמות וטהרת החיים הרוחניים – דברי לימוד שכאלה הוא למד הרבה, זוכר אותם, התמחה בהם מילולית, חקר אותם בשכלו, וחדר אותם היטב ברוחו. והוא מלמד אותם לארבע האספות באמירות ובניסוחים עקביים ומתוכננים היטב לשם מניעת הנטיות הסמויות. נזיר כזה יכול להאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה.״

  1. ״כאשר הדבר נאמר, אדון נכבד, פניתי אל המכובד רֶבַטַה ואמרתי: ׳החבר רֶבַטַה… איזה נזיר יכול להאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה הזו?׳ והמכובד רֶבַטַה השיב: ׳הנה, החבר סָארִיפּוּטַּה, נזיר המוצא הנאה במדיטציה בבדידות ונוהג לעשות מדיטציה בבדידות בהנאה, הוא מסור לשלווה פנימית של התודעה, לא מזניח תרגול מדיטציה, בעל תובנה, ושוהה בבקתות ריקות. נזיר כזה יכול להאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה.׳״

״טוב, טוב, סָארִיפּוּטַּה. רֶבַטַה דיבר נכונה ואמר בדיוק מה שהיה צריך לומר. כי רֶבַטַה מוצא הנאה במדיטציה בבדידות, נהנה ממדיטציה בבדידות, הוא מסור לשלווה פנימית של התודעה, ולא מזניח תרגול מדיטציה, בעל תובנה, ומתגורר בבקתות ריקות.״

  1. ״כאשר הדבר נאמר, אדון נכבד, פניתי אל המכובד אַנוּרוּדְּהַה ואמרתי: ׳החבר אַנוּרוּדְּהַה… איזה נזיר יכול להאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה הזו?׳ והמכובד אַנוּרוּדְּהַה השיב: ׳הנה, החבר סָארִיפּוּטַּה, עם העין השמיימית, הטהורה והנעלה על זו האנושית, נזיר צופה באלף עולמות. כפי שאדם בעל ראייה תקינה, כאשר עלה ללשכה העליונה של הארמון, יכול לצפות מרחק של אלף היקפי-גלגל, כך גם, עם העין השמיימית, הטהורה והנעלה על זו האנושית, נזיר יכול לצפות באלף עולמות. נזיר כזה יכול להאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה.״

״טוב, טוב, סָארִיפּוּטַּה. אַנוּרוּדְּהַה דיבר נכונה ואמר בדיוק מה שהיה צריך לומר. כי עם העין השמיימית, הטהורה והנעלה על זו האנושית, אַנוּרוּדְּהַה צופה באלף עולמות.״

  1. ״כאשר הדבר נאמר, אדון נכבד, פניתי אל המכובד מַהָא קַסַּפַּה ואמרתי: ׳החבר מַהָא קַסַּפַּה… איזה נזיר יכול להאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה הזו?׳ והמכובד מַהָא קַסַּפַּה השיב: ׳הנה, החבר סָארִיפּוּטַּה, נזיר הוא שוכן יער בעצמו ומדבר בשבח חיי היער. הוא אוכל נדבות מזון בעצמו ומדבר בשבח אכילת נדבות מזון. הוא לובש סחבות בעצמו ומדבר בשבח לבישת גלימת סחבות. הוא לובש גלימה תלת-שכבתית בעצמו ומדבר בשבח לבישת גלימה תלת-שכבתית. יש לו מעט רצונות לעצמו, ומדבר בשבח המעטת רצונות. הוא שבע רצון בעצמו ומדבר בשבח שביעות-רצון. הוא חי בבדידות בעצמו ומדבר בשבח חיי בדידות. הוא חי הרחק מהציבור בעצמו ומדבר בשבח חיים רחוקים מהציבור. הוא נמרץ בעצמו ומדבר בשבח נמרצות. הוא בעל הישגים מוסריים ומדבר בשבח הישגים מוסריים. הוא בעל הישגים בריכוז ומדבר בשבח הישגים בריכוז. הוא בעל הישגים בחוכמה ומדבר בשבח הישגים בחוכמה. הוא בעל הישגים בשחרור ומדבר בשבח הישגים בשחרור. הוא בעל הישגים בידיעה וראייה של שחרור ומדבר בשבח הישגים בידיעה וראייה של שחרור. נזיר כזה יכול להאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה.׳״

״טוב, טוב, סָארִיפּוּטַּה. מַהָא קַסַּפַּה דיבר נכונה ואמר בדיוק מה שהיה צריך לומר. כי מַהָא קַסַּפַּה הוא שוכן יער בעצמו ומדבר בשבח חיי יער…. הוא בעל הישגים בידיעה וראייה של שחרור ומדבר בשבח הישגים בידיעה וראייה של שחרור.״

  1. ״כאשר הדבר נאמר, אדון נכבד, פניתי אל המכובד מַהָא מוֹגַּלָּאנַה ואמרתי: ׳החבר מַהָא מוֹגַּלָּאנַה… איזה נזיר יכול להאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה הזו?׳ והמכובד מַהָא מוֹגַּלָּאנַה השיב: ׳הנה, החבר סָארִיפּוּטַּה, שני נזירים העוסקים בשיח בעניין הדְהַמַּה הגבוהה ומתשאלים זה את זה, וכל אחד מהם הנשאל על ידי השני משיב מבלי לטעות, ושיחתם מתנהלת על פי הדְהַמַּה. נזיר כזה יאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה.׳״
    ״טוב, טוב סָארִיפּוּטַּה. מַהָא מוֹגַּלָּאנַה דיבר נכונה ואמר בדיוק מה שהיה צריך לומר. כי מַהָא מוֹגַּלָּאנַה הוא מי שמדבר בענייני דְהַמַּה.״
  2. ״כאשר הדבר נאמר, המכובד מַהָא מוֹגַּלָּאנַה אמר לבּוּדְּהַה: ״אז, אדון נכבד, פניתי אל המכובד סָארִיפּוּטַּה ואמרתי: ׳החבר סָארִיפּוּטַּה… איזה נזיר יכול להאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה הזו?׳ והמכובד סָארִיפּוּטַּה השיב: ׳הנה, החבר מוֹגַּלָּאנַה, נזיר רוכש שליטה על תודעתו, הוא לא נותן לתודעתו לרכוש שליטה עליו. בבוקר הוא שוהה באיזה מצב או הישג רוחני שהוא חפץ בו במשך הבוקר. בצהריים הוא שוהה באיזה מצב או הישג רוחני שהוא חפץ בו בצהריים. בערב הוא שוהה באיזה מצב או הישג רוחני שהוא חפץ בו בערב. נניח ולמלך או לשר מלך היה תיבה מלאה בבגדים צבעוניים. בבוקר הוא היה יכול ללבוש כל זוג של בגדים שהיה מעוניין ללבוש בבוקר. בצהריים הוא היה יכול ללבוש כל זוג של בגדים שהיה מעוניין ללבוש בצהריים. בערב הוא היה יכול ללבוש כל זוג של בגדים שהיה מעוניין ללבוש בערב. כך גם נזיר שוהה בכל מצב או הישג רוחני שהוא חפץ בו במשך הבוקר. בצהריים הוא שוהה בכל מצב או הישג רוחני שהוא חפץ בו בצהריים. בערב הוא שוהה בכל מצב או הישג רוחני שהוא חפץ בו בערב. נזיר כזה יכול להאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה.׳״

״טוב, טוב, מוֹגַּלָּאנַה. סָארִיפּוּטַּה דיבר נכונה ואמר בדיוק מה שהיה צריך לומר. כי סָארִיפּוּטַּה הוא מי שרכש שליטה על תודעתו, הוא לא נותן לתודעתו לרכוש שליטה עליו. בבוקר הוא שוהה באיזה מצב או הישג רוחני שהוא רוצה בו במשך הבוקר. בצהריים הוא שוהה באיזה מצב או הישג רוחני שהוא רוצה בו בצהריים. בערב הוא שוהה באיזה מצב או הישג רוחני שהוא רוצה בו בערב.״

  1. כאשר הדבר נאמר, המכובד סָארִיפּוּטַּה שאל את המכובד: ״אדון נכבד, מי מאיתנו דיבר נכונה?״

״כולכם דיברתם נכונה, סָארִיפּוּטַּה, כל אחד בדרכו שלו. הקשב גם לי [ואומר לכם] איזה נזיר יכול להאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה. הנה סָארִיפּוּטַּה, כאשר נזיר חוזר מסבב נדבות המזון שלו, לאחר שאכל, הוא מתיישב, מצליב את רגליו, מיישר את גבו, ומנכיח בעצמו קשב, ובמחשבה נחושה: ׳לא אזוז מתנוחת הישיבה הזו עד שתודעתי תהיה משוחררת מהתחלואים.׳ נזיר כזה יכול להאיר את חורשת עצי הסָאלַה של גוֹסִינְגַה.״

כך אמר הבּוּדְּהַה, והנזירים המכובדים האלה היו מרוצים ושמחים מדבריו של המכובד.