1
רשת כל ההשקפות
Brahmajāla Sutta
בְּרַהְמַגָ'אלַה סוּטַּה
הסיפור על הנוודים הרוחניים
(paribbājakakathā)
1.1. כך שמעתי. פעם נדד הבּוּדְּהַה1 על הדרך בין רָאגַ'גַהַה ונָאלַנְדָא2 מלווה בקבוצה גדולה של כחמש מאות נזירים. באותה העת נדד על הדרך הזו גם הנווד הרוחני סוּפִּיַה יחד עם תלמידו3 הצעיר בְּרַהְמַדַטַּה. בדרכם דיבר סוּפִּיַה רבות בגנותם4 של הבּוּדְּהַה,5 הדְהַמַּה6 והסַנְגְהַה.7 אך תלמידו, הצעיר בְּרַהְמַדַטַּה, דיבר רבות בשבחם של הבּוּדְּהַה, הדְהַמַּה והסַנְגְהַה.8 כך הלכו השניים, המורה ותלמידו, בעקבות הבּוּדְּהַה וחבורת הנזירים, והם סותרים זה את זה בטענותיהם.
1.2. לאחר זמן מה עצרו הבּוּדְּהַה וקבוצת הנזירים למנוחת הלילה במתחם המשכן המלכותי בגן אַמְבַּלַטְּהִיקָא. וכך גם הנווד הרוחני סוּפִּיַה ותלמידו הצעיר בְּרַהְמַדַטַּה נכנסו למתחם המשכן המלכותי בגן אַמְבַּלַטְּהִיקָא כדי לשהות שם במהלך הלילה. וגם שם הוסיף סוּפִּיַה לדבר בגנותם של הבּוּדְּהַה, הדְהַמַּה והסַנְגְהַה, ואילו תלמידו בְּרַהְמַדַטַּה דיבר רבות בשבחם. כך שוחחו השניים והם סותרים זה את זה בטענותיהם.
1.3. השכם בבוקר, לאחר קומם, התאספו והתיישבו כמה נזירים בביתן העגול, וכך הייתה שיחתם: "חברים, מה נפלא ונהדר האופן שבו המכובד, האַרַהַנְט, הבּוּדְּהַה הער בשלמות,9 ניחן ביכולת לדעת, לראות ולהבחין במגוון נטיות האופי של היצורים החיים! כך שהנווד הרוחני סוּפִּיַה דיבר בדרכים רבות בגנותם של הבּוּדְּהַה, הדְהַמַּה והסַנְגְהַה, ואילו תלמידו הצעיר בְּרַהְמַדַטַּה דיבר בדרכים רבות בשבחם של הבּוּדְּהַה, הדְהַמַּה והסַנְגְהַה. ובעודם מתווכחים, הלכו בעקבות הבּוּדְּהַה וקבוצת הנזירים, והם מעלים טענות הסותרות זו את זו."
1.4. אז הבּוּדְּהַה, לאחר שהיתוודע לדברי אותם הנזירים, הלך אל הביתן העגול, התיישב על המושב המוכן ואמר: "נזירים, מהו נושא השיחה שניהלתם זה עתה? לאיזו שיחה הפרעתי?". והם סיפרו לו.
1.5. "נזירים, אם אחרים מדברים בגנותי או בגנות הדְהַמַּה, או בגנות הסַנְגְהַה, אל לכם להניח לכעס, רוגז או זדון לעלות בכם. אם תהיו כעוסים או מרוגזים בשל כך, יהיה לכם הדבר למכשול. כיוון שאם אחרים מגנים אותי, את הדְהַמַּה, או את הסַנְגְהַה ואתם כועסים או מרוגזים, האם תוכלו לזהות אם דבריהם נכונים או לא?"
"לא, אדוני."
"נזירים, אם אחרים מדברים בגנותי, או בגנות הדְהַמַּה, או בגנות הסַנְגְהַה, עליכם להסביר מה מוטעה ולהצביע על כך כמוטעה, באמירה: 'זו טעות, זו אינה אמת, זו אינה דרכנו, לא כך הדבר אצלנו.'
1.6. אך, נזירים, אם אחרים מדברים בשבחי, או בשבח הדְהַמַּה, או בשבח הסַנְגְהַה, אל לכם להיות מרוצים, מאושרים, או מרוממים. אם תהיו מרוצים, מאושרים או מרוממים לשמע שבחים כאלה, יהיה לכם הדבר למכשול. אם אחרים משבחים אותי, את הדְהַמַּה או את הסַנְגְהַה, עליכם לאשר את מה שנכון כאמת, באמירה: 'זה נכון, זו אמת, זו דרכנו, כך הדבר אצלנו.'
1.7. נזירים, אדם ארצי10 מתייחס רק לעניינים בסיסיים ופחותי חשיבות של התנהגות מוסרית11 בלבד כאשר הוא מדבר בשבחו של הטַטְהָאגַטַה.12 ומהם העניינים הבסיסיים ופחותי החשיבות של התנהגות מוסרית בלבד שאליהם אדם ארצי מתייחס בשבחיו?
החלק הקצר על מוסריות
(cūḷasīlaṃ)
1.8. לאחר שזנח הריגת יצורים חיים, הפרוש גוֹטַמַה נמנע מלהרוג יצורים חיים,13 ללא מקל או חרב, בעל מצפון, מלא חמלה ואהבה לרווחת כל היצורים החיים. כך, נזירים, אדם ארצי משבח את הטַטְהָאגַטַה.
לאחר שזנח לקיחת מה שלא ניתן, הפרוש גוֹטַמַה נמנע מלקחת מה שלא ניתן,14 ביושר ובהגינות מקבל רק מה שניתן, מבלי לגנוב.
לאחר שזנח דרך חיים לא צנועה, הפרוש גוֹטַמַה חי הרחק ממיניות, ונמנע מהמנהג הארצי15 של יחסי מין.16
1.9. לאחר שזנח דיבור שגוי, הפרוש גוֹטַמַה נמנע מלומר שקר, דובר אמת, אמין ומהימן. ניתן לסמוך על דבריו ולבטוח בהם, והוא אינו מטעה אף אחד בעולם.17
לאחר שזנח דיבור מפלג, הוא אינו חוזר במקום אחר על מה ששמע במקום אחד כדי להפריד ולסכסך בין אלה, ואינו חוזר במקום אחד על מה ששמע במקום אחר כדי להפריד ולסכסך בין ההם. כך, הוא מפייס ומפשר בין המסוכסכים ומקדם אחווה בין המאוחדים, יוצר הרמוניה, שמחה, אהבה, נועם, ומדבר בזכות השלום והשלווה.
לאחר שזנח דיבור גס, הוא נמנע מלדבר בגסות. הוא מדבר במילים עדינות, נעימות לאוזן, חביבות, נוגעות ללב, אדיבות, ידידותיות ואהובות על רבים.
לאחר שזנח דיבור סרק, הפרוש גוֹטַמַה נמנע משיחות סרק. הוא מדבר בזמן המתאים, על מה שנכון ומועיל,18 על הדְהַמַּה ועל המשמעת.19 את דבריו כדאי לזכור, הם מתוזמנים היטב, נתמכים בסיבות, מוגדרים היטב וקשורים למטרה.20 כך אדם ארצי משבח את הטַטְהָאגַטַה.21
1.10. הפרוש גוֹטַמַה נמנע מפגיעה בזרעים ובצמחים.
הוא אוכל רק פעם ביום ונמנע מאכילה בלילה ובזמנים לא נאותים.22
הוא נמנע מצפייה בריקודים, שירה, נגינה, מוזיקה ומופעים.23
הוא נמנע משימוש בזרים, בשמים, תכשיטים, קישוטים ועיטורים.24
הוא נמנע משימוש במיטות ומושבים גבוהים או מפוארים.25
הוא נמנע מקבלת זהב וכסף.26
הוא נמנע מקבלת תבואה או בשר לא מבושלים.
הוא אינו מקבל נשים ונערות, עבדים ושפחות, עזים וכבשים, עופות וחזירים, פילים, בקר, סוסים ואתונות.
הוא נמנע מקבלת שדות וקרקעות.27
הוא נמנע מלשמש כשליח או כמעביר מסרים.
הוא נמנע מקנייה ומכירה, משימוש במאזני שקר ומכשירי מדידה מזייפים, מלקיחת שוחד ומשחיתות, ממעשי תרמית והונאה, מפציעה, הריגה, אסירה, מעשי שוד וביזת מזון.' כך אדם ארצי משבח את הטַטְהָאגַטַה.28
החלק הבינוני על מוסריות
(majjhimasīlaṃ)
1.11. נזירים, בעוד שישנם פרושים וברהמינים משגשגים, החיים מאוכל הניתן מתוך אמון,29 אשר מזיקים באופן תדיר לצמחים ולזרעים המתרבים משורשים, מגזעים ומנבטים – הפרוש גוֹטַמַה נמנע מפגיעה בצמחים ובזרעים.' כך אדם ארצי ישבח את הטַטְהָאגַטַה.
1.12. 'בעוד שישנם פרושים וברהמינים משגשגים, החיים מאוכל הניתן מתוך אמון, אשר ממשיכים30 להשתמש במצרכים מאוחסנים, כגון אוכל, משקאות, בגדים, כלי רכב, מיטות, בשמים ובשר – הפרוש גוֹטַמַה נמנע משימוש במצרכים כאלה.
1.13. בעוד שישנם פרושים וברהמינים משגשגים, החיים מאוכל הניתן מתוך אמון, אשר ממשיכים להיות נוכחים במופעי ריקוד, שירה, נגינה, תיאטרון, הקראת בלדות, מופעי מחיאות כף, מצלתיים ותופים, מופעים אומנותיים,31 מופעי אקרובטיקה ופעלולים, קרבות פילים, סוסים, שוורים, פרים, תיישים, איילי ניגוח, תרנגולים, ושלווים, קרבות קני עץ, איגרוף והיאבקות, קרבות מומחזים, תהלוכות, תצוגות מערכי קרב, ותצוגות לוחמים – הפרוש גוֹטַמַה נמנע מנוכחות במופעים כאלה.
1.14. בעוד שישנם פרושים וברהמינים משגשגים, החיים מאוכל הניתן מתוך אמון, אשר משתתפים במשחקים ושעשועים מעין אלה המחוברים לעצלות והשתוקקות: שחמט על לוח של שמונה שורות, שחמט על לוח של עשר שורות,32 'לוח באוויר',33 קלאס, דוקים, משחקי קוביות, משחקי מקלות, יצירת תמונות באמצעות ידיים שנטבלו בצבע, משחקי כדור, נשיפות במקטרות צעצוע, משחק במחרשות צעצוע, קפיצות אקרובטיות באוויר, משחק בתחנות רוח מנייר, מאזני צעצוע, מרכבות צעצוע, קשתות צעצוע, ניחוש אותיות,34 ניחוש מחשבות,35 חיקוי מומים – הפרוש גוֹטַמַה נמנע ממשחקים ושעשועים כאלה.
1.15. בעוד שישנם פרושים וברהמינים משגשגים, החיים מאוכל הניתן מתוך אמון, אשר משתמשים במיטות ובמושבים גבוהים ומפוארים, כורסאות מרווחות, כיסאות המעוטרים בדמויות חיות, כיסויים מרובי צבעים, כיסויים עם שיער מצד אחד או משני הצדדים, כיסויי משי, כיסויים רקומים עם או בלי אבני חן, שטיחים לפילים, לסוסים או למרכבות, שטיחים מעור אנטילופה, ספות עם סוככים או עם כריות אדומות לראש ולרגליים – הפרוש גוֹטַמַה נמנע משימוש במיטות ובמושבים מפוארים כאלה.
1.16. בעוד שישנם פרושים וברהמינים משגשגים, החיים מאוכל הניתן מתוך אמון, אשר משתמשים באמצעים שונים לייפוי וקישוט עצמי כגון: מריחת הגוף באבקות ריחניות, עיסוי הגוף בשמנים, רחצה במים מבושמים, שימוש בבשמים ריחניים ובמשחות ואבקות פנים, ענידת תכשיטים, ענידת צמידי-יד, זרי-ראש, שימוש במקלות הליכה מעוצבים, שפופרות תרופות מקושטות, חרבות לקישוט, שמשיות, סנדלים מקושטים בריקמה, טורבנים, אבני-חן, מברשות מזנב יאק, גלימות לבנות ארוכות מעוטרות בגדילים – הפרוש גוֹטַמַה נמנע משימוש באמצעים כאלה לייפוי ולקישוט.
1.17. בעוד שישנם פרושים וברהמינים משגשגים, החיים מאוכל הניתן מתוך אמון, אשר משתתפים בשיחות חסרות תכלית36 על אודות מלכים, שודדים, שרים, צבאות, סכנות, מלחמות, מאכלים, משקאות, בגדים, מיטות, זרים, בשמים, קרובי משפחה, כלי-רכב, כפרים, עיירות וערים, ארצות, נשים, גיבורים, שיחות רחוב ורכילויות,37 שיחות על אלו שאינם עוד, שיחות סרק, העלאת השערות אודות העולם והים,38 שיחות על קיום ואי-קיום39 – הפרוש גוֹטַמַה נמנע משיחות חסרות תכלית כאלה.
1.18. בעוד שישנם פרושים וברהמינים משגשגים, החיים מאוכל הניתן מתוך אמון, אשר עוסקים בהתנצחויות וויכוחים כגון: 'אתה לא מבין את הדְהַמַּה והמשמעת הזו – אני כן מבין!', 'כיצד אתה תוכל להבין את הדְהַמַּה40 והמשמעת הזו?', 'דרך התרגול שלך41 שגויה – דרך התרגול שלי היא הנכונה!', 'אני עקבי. אתה לא עקבי!', 'את מה שהיית אמור לומר בהתחלה – אמרת בסוף, ואת מה שהיית אמור לומר בסוף – אמרת בהתחלה!', 'מה שלקח לך זמן רב להמציא, הופרך כרגע!', 'טיעונך הופרך, הובסת!', 'קדימה, נסה להציל את עמדתך, התר את עצמך מהסבך אם אתה יכול!' – הפרוש גוֹטַמַה נמנע מהתנצחויות וויכוחים כאלה.
1.19. בעוד שישנם פרושים וברהמינים משגשגים, החיים מאוכל הניתן מתוך אמון, אשר עוסקים בשליחויות ומסירת הודעות למלכים, שרי ממשלה, בני לוחמים,42 ברהמינים, בעלי-בית, או לבחורים צעירים, האומרים: 'לך לכאן, לך לשם! קח את זה, הבא את זה משם!' – הפרוש גוֹטַמַה נמנע ממסירת הודעות ומשליחויות כאלה.
1.20. בעוד שישנם פרושים וברהמינים משגשגים, החיים מאוכל הניתן מתוך אמון, אשר עוסקים בהונאות,43 דיבורי הבלים,44 מתן תחזיות, פגיעה בשמם של אחרים, ורדיפה אחר רווחים אישיים – הפרוש גוֹטַמַה נמנע מדיבורי הונאה כאלה. כך אדם ארצי משבח את הטַטְהָאגַטַה.
החלק הארוך על מוסריות
(mahāsīlaṃ)
1.21. בעוד שישנם פרושים וברהמינים משגשגים, החיים מאוכל הניתן מתוך אמון, אשר עוסקים באומנויות נמוכות, עיסוקים שגויים כגון: ניבוי על פי צורת אברי גוף,45 ניבוי על פי אותות,46 ניבוי על פי אירועים יוצאי דופן,47 ניבוי על פי חלומות,48 ניבוי על פי כתמי לידה,49 ניבוי על פי כרסומי עכברים;50 מתן מנחות אש,51 מתן מנחות ממצקת,52 מתן מנחות של קליפות,53 מתן מנחות של אבקת אורז,54 מתן מנחות של גרגירי אורז,55 מתן מנחות גְהִי,56 מתן מנחות שמן,57 מתן מנחות מהפה,58 מתן מנחות דם;59 תורת קריאת כף היד,60 תורת שטחי-בנייה,61 תורת התחבולות,62 תורת הלחשים,63 תורת הרוחות,64 תורת בתי-אדמה,65 תורת הנחשים, תורת הרעלים, תורת העקרבים, תורת העכברושים, תורת הציפורים, תורת העורבים; ניבוי אורך חיי אדם, כישוף להגנה נגד חצים, ידיעת קולות החיות – הפרוש גוֹטַמַה נמנע מאומנויות נמוכות כאלה ועיסוקים שגויים.
1.22. בעוד שישנם פרושים וברהמינים משגשגים, החיים מאוכל הניתן מתוך אמון, אשר עוסקים באומנויות נמוכות, עיסוקים שגויים כגון: פענוח משמעות סימנים לקביעת מזל66 באבני חן, בגדים, מקלות, חרבות, חניתות, חצים, קשתות וכלי נשק אחרים, נשים, גברים, נערים, נערות, עבדים, שפחות, פילים, סוסים, שוורים, פרים, פרות, עזים, תיישים, איילים, שלווים, איגואנות, עכברי-במבוק,67 צבים וחיות אחרות – הפרוש גוֹטַמַה נמנע מאומנויות נמוכות כאלה ועיסוקים שגויים.
1.23. בעוד שישנם פרושים וברהמינים משגשגים, החיים מאוכל הניתן מתוך אמון, אשר עוסקים באומנויות נמוכות, עיסוקים שגויים, מתחזיות כגון: 'המלך68 יוביל את הצבא קדימה, המלך יסוג לאחור', 'המלך שלנו יתקוף והמלך האחר יסוג', 'המלך האחר יתקוף והמלך שלנו יסוג', 'המלך שלנו ינצח והמלך האחר יובס', 'המלך האחר ינצח והמלך שלנו יובס', 'כך צד אחד ינחל ניצחון והאחר תבוסה' – הפרוש גוֹטַמַה נמנע מאומנויות נמוכות כאלה ועיסוקים שגויים.
1.24. בעוד שישנם פרושים וברהמינים משגשגים, החיים מאוכל הניתן מתוך אמון, אשר עוסקים באומנויות נמוכות, עיסוקים שגויים, כגון: ניבוי של ליקוי ירח, ליקוי חמה, ליקוי כוכבים; תחזיות שהשמש והירח יחוגו במסלולם או יסטו ממנו, שכוכב יחוג במסלולו או יסטה ממנו, שתהיה נפילת מטאורים, שיהיה הבזק אור בשמים, שתהיה רעידת אדמה, שיהיו רעמים; תחזיות של מועדי זריחת השמש ושקיעתה, האפלה או הארה של הירח, השמש או הכוכבים – הפרוש גוֹטַמַה נמנע מאומנויות נמוכות כאלה ועיסוקים שגויים.
1.25. בעוד שישנם פרושים וברהמינים משגשגים, החיים מאוכל הניתן מתוך אמון, אשר עוסקים באומנויות נמוכות, עיסוקים שגויים, כגון: ניבוי גשמים, בצורת, קציר טוב, רעב, ביטחון, סכנות, מחלות, בריאות; או כאלה שעוסקים בחשבונאות, חישוב, הערכות, חיבור שירה, פילוסופיה – הפרוש גוֹטַמַה נמנע מאומנויות נמוכות כאלה ועיסוקים שגויים.
1.26. בעוד שישנם פרושים וברהמינים משגשגים, החיים מאוכל הניתן מתוך אמון, אשר עוסקים באומנויות נמוכות, עיסוקים שגויים כגון: עריכת טקסי נישואין, אירוסין וגירושין; ציון מועדים מתאימים לחיסכון או להוצאת כספים, ציון מועדים ברי-מזל או חסרי-מזל; הטלת כשפים לגרימת הפלות,69 לשיתוק הלשון, לשיתוק הלסת, לגרימת אובדן שליטה בידיים, לגרימת חירשות; השגת תשובות נבואיות בעזרת מראָה, נערה או ישות שמימית; סגידה לשמש, סגידה למַהָאבְּרַהְמָא;70 הוצאת להבות מהפה; תפילה למזל טוב מישויות שמימיות – הפרוש גוֹטַמַה נמנע מאומנויות נמוכות כאלה ועיסוקים שגויים.
1.27. בעוד שישנם פרושים וברהמינים משגשגים, החיים מאוכל הניתן מתוך אמון, אשר עוסקים באומנויות נמוכות, עיסוקים שגויים כגון: נדירת נדרים בתמורה לטובות מישויות שמימיות,71 קיום נדרים שהובטחו לישויות; הטלת לחשים לרגל חניכת בית עשוי אדמה; הטלת לחשים להגברת און או לגרימת אין-אונות; מתן ברכות לשטחים המיועדים להקמת בתים; קיום טקסי שטיפת-פה וטקסי רחצה; הקרבת קורבנות; מתן סמי הקאה, תרופות משלשלות, תרופות מכייחות; מתן תרופות לראש, לאוזניים, לעיניים ולאף, משחות ומשחות-נגד; ריפוי עיניים, ניתוחים, ריפוי ילדים, טיפול בכף הרגל; מתן משחות לריפוי תופעות לוואי של תרופות קודמות – הפרוש גוֹטַמַה נמנע מאומנויות נמוכות כאלה ועיסוקים שגויים'.
נזירים, אלה העניינים הבסיסיים ופחותי החשיבות של התנהגות מוסרית בלבד שאליהם אדם ארצי מתייחס כאשר הוא מדבר בשבחו של הטַטְהָאגַטַה.
השערות בנוגע לעבר
(pubbantakappika)
1.28. נזירים, ישנן דְהַמּוֹת אחרות: עמוקות,72 קשות לראייה,73 קשות להבנה,74 שלוות,75 נשגבות,76 מעבר לתחום השכל וההיגיון,77 דקות,78 שעל החכם לחוות בעצמו,79 ואותן הטַטְהָאגַטַה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים. ובנוגע לדְהַמּוֹת האלה, המשבחים את הטַטְהָאגַטַה מדברים נכונה בהתאם למציאות. ומהן הדְהַמּוֹת האלה?
1.29. נזירים, ישנם פרושים וברהמינים אשר מעלים השערות בנוגע לעבר, מחזיקים באמונות מקובעות בנוגע לעבר, וטוענים מגוון תיאוריות ספקולטיביות בנוגע לעבר על פי שמונה עשרה עילות שונות. על סמך מה, על בסיס מה הם עושים זאת?
אמונה בנצחיות: השקפות 1-4
(sassatavāda)
1.30. ישנם פרושים וברהמינים המאמינים בנצחיות, אשר טוענים שהעצמי והעולם80 נצחיים על פי ארבע עילות שונות. מהן?
1.31. נזירים, הנה פרוש או ברהמין מגיע לרמה מסויימת של ריכוז81 מנטאלי, באמצעות להט, מאמץ,82 מסירות, נחישות והפניית תשומת-לב נכונה,83 כך שבתודעתו המרוכזת הוא נזכר במספר רב של חיים קודמים – לידה אחת, שתי לידות, שלוש, ארבע, או חמש לידות, עשר, מאה, אלף, או מאה אלף לידות. 'אז זה היה שמי, זה היה שבט המוצא שלי, זה היה המראה שלי, זה היה המזון שלי, אלה היו חוויותיי של שמחה וכאב, זו הייתה תוחלת חיי. ועם מותי במקום ההוא, הופעתי במקום אחר, שם זה היה שמי… ולאחר מותי במקום ההוא, נולדתי מחדש כאן.' כך הוא נזכר בחיים קודמים שונים ורבים על צורותיהם ופרטיהם. והוא אומר: 'העצמי והעולם הם נצחיים, עקרים,84 איתנים כפסגת הר, יציבים כעמוד. היצורים החיים נודדים וסובבים, מתים ונולדים מחדש, אך העצמי והעולם נותרים לנצח. מדוע? משום שאני, באמצעות להט, מאמץ, מסירות, נחישות והפניית תשומת-לב נכונה, הגעתי לרמה כזו של ריכוז מנטאלי כך שבתודעתי המרוכזת נזכרתי במספר רב של חיים קודמים… לכן אני יודע: 'העצמי והעולם הם נצחיים…'. זו העילה הראשונה שעל פיה כמה פרושים וברהמינים טוענים לנצחיות העצמי והעולם.
1.32. ומהי העילה השנייה? הנה, נזירים, פרוש או ברהמין, מגיע לרמה מסויימת של ריכוז מנטאלי, באמצעות להט, מאמץ, מסירות, נחישות והפניית תשומת-לב נכונה, כך שבתודעתו המרוכזת הוא נזכר במספר רב של חיים קודמים – עידן אחד של התכווצות והתרחבות של היקום, שניים, שלושה, ארבעה, חמישה או עשרה עידנים של התרחבות והתכווצות היקום.85 'אז זה היה שמי…' זו העילה השנייה שעל פיה כמה פרושים וברהמינים טוענים לנצחיות העצמי והעולם.
1.33. ומהי העילה השלישית? הנה, נזירים, פרוש או ברהמין, מגיע לרמה מסויימת של ריכוז מנטאלי, באמצעות להט, מאמץ, מסירות, נחישות והפניית תשומת-לב נכונה, כך שבתודעתו המרוכזת הוא נזכר בעשרה, עשרים, שלושים, ארבעים עידנים של התכווצות והתרחבות היקום. 'אז זה היה שמי…' זו העילה השלישית שעל פיה כמה פרושים וברהמינים טוענים לנצחיות העצמי והעולם.
1.34. ומהי העילה הרביעית? הנה, נזירים, פרוש או ברהמין הוא לוגיקן,86 חוקר.87 הוא טוען את השקפתו אליה הגיע מתוך מחשבה והיגיון, כמסקנה מתוך חקירותיו הפילוסופיות, בהתאם להלך מחשבתו: 'העצמי והעולם הם נצחיים, עקרים, איתנים כפסגת הר, יציבים כעמוד. היצורים החיים נודדים וסובבים, מתים ונולדים מחדש, אך עדיין העצמי והעולם נותרים לנצח.' זו העילה הרביעית שעל פיה כמה פרושים וברהמינים טוענים לנצחיות העצמי והעולם.
1.35. על סמך ארבע העילות האלה הפרושים והברהמינים הללו מאמינים בנצחיות וטוענים שהעצמי והעולם נצחיים. יהיו אשר יהיו הפרושים או הברהמינים המאמינים בנצחיות וטוענים שהעצמי והעולם נצחיים, כולם עושים זאת על סמך ארבע העילות האלה, או על סמך אחת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.
1.36. נזירים, זאת הטַטְהָאגַטַה מבין: 'ההשקפות האלה, כאשר מקבלים אותן ודבקים בהן,88 יובילו ליעדים עתידיים כאלה בעולם הבא.' זאת הטַטְהָאגַטַה יודע, ואף מעבר לכך, ואף על פי כן הוא אינו דבק בהבנה הזו. וכיוון שהוא חופשי מתפיסות מוטעות, הוא הגשים בעצמו שלווה מושלמת, לאחר שהבין כפי שהן באמת – ההופעה וההיעלמות של הַרְגַשוֹת, המשיכה אליהן, הסכנה בהן והמפלט מהן – הטַטְהָאגַטַה משוחרר ללא שארית דרך אי-אחיזה.
1.37. נזירים, אלה הן הדְהַמּוֹת העמוקות, הקשות לראייה, הקשות להבנה, השלוות, הנשגבות, הדקות, אשר מעבר לתחום השכל וההיגיון, שעל החכם לחוות בעצמו, ואותן הטַטְהָאגַטַה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים. ובנוגע לדְהַמּוֹת האלה, המשבחים את הטַטְהָאגַטַה מדברים נכונה בהתאם למציאות.
אמונה בנצחיות חלקית: השקפות 5-8
(ekaccasassatavāda)
2.1. נזירים, ישנם פרושים וברהמינים המאמינים בנצחיות בנוגע לכמה דברים ולא מאמינים בנצחיות בנוגע לדברים אחרים, אשר טוענים שהעצמי והעולם נצחיים מכמה בחינות ואינם נצחיים מבחינות אחרות, על פי ארבע עילות שונות. מהן?
2.2. בחלוף תקופה ארוכה, נזירים, במוקדם או במאוחר, באה העת שבה היקום מתכווץ. בזמן שהיקום מתכווץ, רוב היצורים החיים נולדים מחדש בעולם האָבְּהַסַּרַה.89 ושם הם חיים, יצירי-תודעה,90 ניזונים מתחושות התעלות,91 קורני-אור מעצמם, נעים באוויר, מלאי הוד והדר – וכך הם חיים במשך תקופה ארוכה מאוד.
2.3. בחלוף תקופה ארוכה, במוקדם או במאוחר, באה העת שבה היקום מתחיל שוב להתרחב. ביקום המתרחב מופיע ארמון בְּרַהְמָא92 ריק. ואז אחד היצורים, בהתאם למיצוי תוחלת חייו93 או מיצוי חסדיו,94 נופל מעולם האָבְּהַסַּרַה ומופיע בארמון הבְּרַהְמָא הריק. שם הוא חי, יציר-תודעה, ניזון משמחה עילאית, קורן-אור מעצמו, נע באוויר, מלא הוד והדר. וכך הוא חי במשך תקופה ארוכה מאוד.
2.4. וביצור הזה אשר נותר שם לבדו תקופה כה ארוכה, מופיעים חוסר מנוחה, חוסר סיפוק וחרדה, והוא חושב: 'הלוואי ויצורים אחרים יגיעו למקום הזה!' ויצורים אחרים, בהתאם למיצוי תוחלת חייהם או מיצוי חסדיהם, נופלים מעולם האָבְּהַסַּרַה ומופיעים בארמון הבְּרַהְמָא, יחד אתו. שם הם חיים, יצירי-תודעה, ניזונים משמחה עילאית, קורני-אור מעצמם, נעים באוויר, מלאי הוד והדר. וכך הם חיים במשך תקופה ארוכה מאוד.
2.5. ואז, נזירים, היצור ההוא שהופיע שם ראשון חושב לעצמו: 'אני בְּרַהְמָא, בְּרַהְמָא הגדול, הכובש, הבלתי מנוצח, הרואה-כל, הכל-יכול, האדון, היוצר והבורא, השולט, הנציב והמסדיר, האב של כל שישנו וכל שעתיד להיות. היצורים האלה נבראו על ידי. מדוע? כיוון שראשית הבעתי את המשאלה: 'הו, הלוואי ויצורים אחרים יגיעו למקום הזה!' ולאחר שהבעתי את משאלתי היצורים האלה הופיעו בעולם הזה!' ועקב כך היצורים שהופיעו שם אחריו חושבים גם הם: 'זהו, חברים, בְּרַהְמָא, בְּרַהְמָא הגדול, הכובש, הבלתי מנוצח, הרואה-כל, הכל-יכול, האדון, היוצר והבורא, השולט, הנציב והמסדיר, האב של כל שישנו וכל שעתיד להיות. ואנו נבראנו על ידו. מדוע? כיוון שראינו שהוא היה כאן ראשון, ואנו הופענו אחריו.'
2.6. והיצור שהופיע שם ראשון הוא בעל חיים ארוכים יותר, יפה יותר, ובעל כוח רב יותר מהיצורים שהופיעו שם אחריו. בחלוף הזמן מגיע רגע שבו אחד מהיצורים, לאחר שמת ועבר מהעולם ההוא, נולד בעולם הזה. לאחר שנולד בעולם הזה, הוא פורש מחיי-בית אל חיי חסר-בית. לאחר שפרש, הוא מגיע לרמה מסויימת של ריכוז מנטאלי, באמצעות להט, מאמץ, מסירות, נחישות והפניית תשומת-לב נכונה, כך שבתודעתו המרוכזת הוא נזכר בחייו הקודמים האחרונים אך לא מעבר לזה. והוא אומר: 'אנו נבראנו על ידו, על ידי בְּרַהְמָא, בְּרַהְמָא הגדול, הכובש, הבלתי מנוצח, הרואה-כל, הכל-יכול, האדון, היוצר והבורא, השולט, הנציב והמסדיר, האב של כל שישנו וכל שעתיד להיות. הוא קבוע, יציב, נצחי, לא נתון לשינוי והוא יישאר זהה לעולמי עד. אך אנו שנבראנו על ידי בְּרַהְמָא הזה, הננו ארעיים, בלתי יציבים, בעלי חיים קצרים, נידונים להיכחד, ואנו הגענו לעולם הזה.' נזירים, זוהי העילה הראשונה שעל פיה כמה פרושים וברהמינים טוענים שהעצמי והעולם נצחיים מכמה בחינות ואינם נצחיים מבחינות אחרות.
2.7. ומהי העילה השנייה? נזירים, ישנן ישויות הנקראות 'מושחתות מעונג'.95 הישויות האלה מבלות זמן מופרז בחגיגות, עינוגים ומשחק, ועקב כך מודעותן דועכת, וכאשר מודעותן דועכת, הן מתות ועוברות מהעולם ההוא.
2.8. וייתכן שיצור כזה, לאחר שמת ועבר מהעולם ההוא, נולד בעולם הזה. לאחר שנולד בעולם הזה הוא פורש מחיי בית אל חיי חסר-בית. לאחר שפרש, באמצעות להט, מאמץ, מסירות, נחישות והפניית תשומת-לב נכונה… הוא נזכר בחייו הקודמים האחרונים אך אינו זוכר דבר מעבר לכך.
2.9. והוא חושב: 'הישויות המכובדות האלה שאינן מושחתות מעונג, אינן מבלות זמן מופרז בחגיגות, הנאות ומשחק. לכן מודעותן אינה דועכת ואין הן מתות ועוברות מהעולם ההוא. הישויות האלה קבועות, יציבות, נצחיות, לא נתונות לשינוי, וכך יישארו לעולמי עד. אך אנו שהיינו מושחתים מעונג ובילינו זמן מופרז בחגיגות, עינוגים ומשחק כאשר מודעותנו התפוגגה, מתנו ועברנו מהעולם ההוא, ואנו ארעיים, בלתי יציבים, בעלי חיים קצרים, נידונים להיכחד, והגענו לעולם הזה.' זהו המקרה השני.
2.10. ומהי העילה השלישית? נזירים, ישנן ישויות הנקראות 'מושחתות תודעה'.96 הישויות האלה מבלות זמן רב בהתנהגות קנאית זו כלפי זו ועקב כך תודעתן נעשית מושחתת. כאשר תודעתן מושחתת הן הופכות מותשות בגוף ותודעה, וכך הן מתות ועוברות מהעולם ההוא.
2.11. וייתכן שיצור כזה, לאחר שמת ועבר מהעולם ההוא, נולד בעולם הזה. לאחר שנולד בעולם הזה הוא… נזכר בחייו הקודמים האחרונים אך אינו זוכר דבר מעבר לכך.
2.12. והוא חושב: 'הישויות המכובדות האלה שאינן מושחתות בתודעתן, אינן מבלות זמן מופרז בהתנהגות של קנאה זו כלפי זו… הן אינן הופכות מושחתות בתודעתן, או מותשות בגוף ותודעה, וכך אינן מתות ועוברות מהעולם ההוא. הישויות האלה קבועות, יציבות, נצחיות, לא נתונות לשינוי, והן יישארו לעולמי עד. אך אנו, שהיינו מושחתים בתודעתנו… אנו ארעיים, בלתי יציבים, בעלי חיים קצרים, נידונים להיכחד ואנו הגענו לעולם הזה.' זהו המקרה השלישי.
2.13. ומהי העילה הרביעית? נזירים, הנה פרוש או ברהמין הוא לוגיקן, חוקר. הוא טוען את השקפתו אליה הגיע מתוך מחשבה והיגיון, כמסקנה מתוך חקירותיו הפילוסופיות, בהתאם להלך מחשבתו: 'כל מה שמכונה 'עין', 'אוזן', 'אף', 'לשון', או 'גוף' הוא ארעי, בלתי יציב, לא נצחי ונתון לשינוי. אך מה שמכונה 'תודעה', 'רוח'97 או 'הכרה' הוא עצמי קבוע, יציב, נצחי, לא נתון לשינוי, והוא יישאר זהה לעולמי עד.' זהו המקרה הרביעי.
2.14. על סמך ארבע העילות האלה הפרושים והברהמינים הללו מאמינים בנצחיות באופן חלקי וטוענים שהעצמי והעולם נצחיים מכמה בחינות ולא נצחיים מבחינות אחרות. יהיו אשר יהיו הפרושים והברהמינים המאמינים וטוענים שהעצמי והעולם נצחיים מכמה בחינות ולא נצחיים מבחינות אחרות, כולם עושים זאת על סמך ארבע העילות האלה, או על סמך אחת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.
2.15. נזירים, זאת הטַטְהָאגַטַה מבין: 'ההשקפות האלה, כאשר מקבלים אותן ודבקים בהן, יובילו ליעדים עתידיים כאלה בעולם הבא.' זאת הטַטְהָאגַטַה יודע, ואף מעבר לכך, ואף על פי כן הוא אינו דבק בהבנה הזו. וכיוון שהוא חופשי מתפיסות מוטעות, הוא הגשים בעצמו שלווה מושלמת, לאחר שהבין כפי שהן באמת – ההופעה וההיעלמות של ההַרְגָּשׁוֹת, המשיכה אליהן, הסכנה בהן והמפלט מהן – הטַטְהָאגַטַה משוחרר ללא שארית דרך אי-אחיזה.
נזירים, אלה הדְהַמּוֹת העמוקות, הקשות לראייה, הקשות להבנה, השלוות, הנשגבות, הדקות, אשר מעבר לתחום השכל וההיגיון, שעל החכם לחוות בעצמו, ואותן הטַטְהָאגַטַה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים. ובנוגע לדְהַמּוֹת האלה, המשבחים את הטַטְהָאגַטַה מדברים נכונה בהתאם למציאות.
אמונה בסופיות ואינסופיות היקום: השקפות 9-12
(antānantavāda)
2.16. נזירים, ישנם פרושים וברהמינים המאמינים בסופיות ובאינסופיות היקום,98 אשר טוענים שהיקום סופי או אינסופי על פי ארבע עילות. מהן?
2.17. הנה פרוש או ברהמין מגיע לרמה מסויימת של ריכוז מנטאלי, באמצעות להט, מאמץ, מסירות, נחישות והפניית תשומת-לב נכונה, כך שבתודעתו הוא תופס את היקום כסופי. הוא חושב: 'היקום הזה סופי ובעל גבולות. מדוע? כיוון שאני הגעתי למצב כזה של ריכוז מנטאלי שבו אני תופס את היקום כסופי. לכן אני יודע שהיקום סופי ובעל גבולות.' זו העילה הראשונה.
2.18. ומהי העילה השנייה? הנה פרוש או ברהמין מגיע לרמה מסויימת של ריכוז מנטאלי, באמצעות להט, מאמץ, מסירות, נחישות והפניית תשומת-לב נכונה, כך שבתודעתו הוא תופס את היקום כאינסופי. הוא חושב: 'היקום הזה אינסופי וחסר גבולות. אותם פרושים וברהמינים האומרים שהוא סופי, טועים. מדוע? כיוון שאני הגעתי לרמה כזו של ריכוז מנטאלי שבה תפסתי את היקום כאינסופי. לכן אני יודע שהיקום אינסופי וחסר גבולות.' זוהי העילה השנייה.
2.19. ומהי העילה השלישית? הנה פרוש או ברהמין מגיע לרמה מסויימת של ריכוז מנטאלי, באמצעות להט, מאמץ, מסירות, נחישות והפניית תשומת-לב נכונה, כך שבתודעתו הוא תופס את היקום כסופי בכיוונים מעלה ומטה אך כאינסופי לרוחב. הוא חושב: 'היקום הזה הוא גם סופי וגם אינסופי. אותם פרושים וברהמינים הטוענים שהיקום סופי ובעל גבולות, טועים, ואותם פרושים וברהמינים הטוענים שהיקום אינסופי וחסר גבולות, אף הם טועים. מדוע? כיוון שאני הגעתי למצב כזה של ריכוז מנטאלי שבו תפסתי את היקום כסופי בכיוונים מעלה ומטה אך אינסופי לרוחב. לכן אני יודע שהיקום הוא גם סופי וגם אינסופי.' זוהי העילה השלישית.
2.20. מהי העילה הרביעית? הנה פרוש או ברהמין הוא לוגיקן, חוקר. הוא טוען את השקפתו אליה הגיע מתוך מחשבה והיגיון, כמסקנה מתוך חקירותיו הפילוסופיות, בהתאם להלך מחשבתו: 'היקום הזה אינו סופי ואינו אינסופי. אותם פרושים וברהמינים הטוענים שהיקום סופי ובעל גבולות – טועים, ואלה הטוענים שהיקום אינסופי וחסר גבולות, אף הם טועים, וכך גם אלה הטוענים שהיקום גם סופי וגם אינסופי. היקום הזה אינו סופי ואינו אינסופי.' זוהי העילה הרביעית.99
2.21. אלה ארבע העילות שעל פיהן הפרושים והברהמינים הללו בעלי האמונות בנוגע לסופיות ואינסופיות היקום טוענים לסופיות או לאינסופיות היקום. יהיו אשר יהיו הפרושים והברהמינים הטוענים שהיקום סופי או אינסופי, כולם עושים זאת על סמך ארבע העילות האלה או על סמך אחת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.
2.22. נזירים, זאת הטַטְהָאגַטַה מבין: 'ההשקפות האלה, כאשר מקבלים אותן ודבקים בהן, יובילו ליעדים עתידיים כאלה בעולם הבא.'… (כמו בפסקה 15).
נזירים, אלה הדְהַמּוֹת העמוקות, הקשות לראייה, הקשות להבנה, השלוות, הנשגבות, הדקות, אשר מעבר לתחום השכל וההיגיון, שעל החכם לחוות בעצמו, ואותן הטַטְהָאגַטַה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים. ובנוגע לדְהַמּוֹת האלה, המשבחים את הטַטְהָאגַטַה מדברים נכונה בהתאם למציאות.
אמונה בשימוש בטענות רב-משמעיות ומעגליות: השקפות 13-16 (amāravikkhepavāda)
2.23. נזירים, ישנם פרושים וברהמינים המשתמשים בטענות רב-משמעיות ומעגליות100 ומדברים בצורה מתחמקת. כאשר הם נשאלים בעניין זה או אחר הם מוצאים מפלט באמירות חמקניות ומתפתלים כמו צלופחים על סמך ארבע עילות. מהן?
2.24. במקרה הזה פרוש או ברהמין אינו יודע באמת אם דבר מיטיב או מזיק.101 הוא חושב: 'אינני יודע באמת אם הדבר הזה מיטיב או אם הדבר הזה מזיק. אם מבלי לדעת מה נכון אטען 'זה טוב', או 'זה רע', והדבר יתברר כשקר, זה יצער אותי. ואם אהיה במצוקה, זה יהיה לי למכשול.'102 כך, מתוך פחד ובושה משקר,103 הוא אינו מצהיר על דבר כטוב או רע, אך כאשר הוא נשאל לגבי דבר זה או אחר, הוא מוצא מפלט באמירות חמקניות ומתפתל כצלופח: 'אינני אומר שזה כך או כך. גם אינני אומר שזה לא כך. אינני מכחיש שזה כך ואינני מכחיש שזה לא כך.' זהו המקרה הראשון.
2.25. מהי העילה השנייה? הנה פרוש או ברהמין שאינו יודע באמת אם דבר מיטיב או מזיק, חושב: 'ייתכן שאצהיר: זה מיטיב, או זה מזיק', ואז ייתכן שיעלו בי רצון,104 תאווה,105 כעס106 או דחייה.107 אם יעלו בי רצון, תאווה, כעס או דחייה, תהיה זו הקשרות מצדי. אם ארגיש הקשרות זה יצער אותי, ואם אהיה במצוקה זה יהיה לי למכשול.' כך, מתוך פחד מהקשרות, דחייה מהקשרות, הוא מוצא מפלט באמירות חמקניות… זהו המקרה השני.
2.26. מהי העילה השלישית? הנה פרוש או ברהמין שאינו יודע באמת אם דבר הוא מיטיב או מזיק, חושב: 'ייתכן שאצהיר: זה מיטיב או זה מזיק', אך ישנם פרושים וברהמינים חכמים, פיקחים, מנוסים בוויכוחים, כמו קשתים המסוגלים לפצל שערות ביריה, אשר מסתובבים וממוטטים אמונות של אחרים בחוכמתם. הם עלולים לחקור אותי לגבי דעותיי ואמונותיי ולדרוש ממני לתת סיבות ותימוכין, ואז ייתכן שלא אוכל להשיב. אם לא אוכל להשיב להם זה יצער אותי, ואם אהיה במצוקה זה יהיה לי למכשול.' כך, מתוך פחד מפני ויכוח, מתוך דחייה כלפי ויכוח, הוא מוצא מפלט באמירות חמקניות. זהו המקרה השלישי.
2.27. מהי העילה הרביעית? הנה פרוש או ברהמין הוא טיפש וקהה מחשבה. עקב טיפשותו וקהות מחשבתו, כאשר הוא נשאל לגבי דבר זה או אחר הוא מוצא מפלט באמירות חמקניות ומתפתל כמו צלופח: "אם אתה שואל אותי אם יש עולם הבא – אם הייתי חושב כך הייתי אומר שיש עולם הבא. אך אינני אומר שזה כך, וגם אינני אומר שזה לא כך, וגם אינני מכחיש שזה כך, אך גם אינני מכחיש שזה לא כך." בדומה לכך, כאשר הוא נשאל את אחת השאלות הבאות, הוא מוצא מפלט באותה אמירה חמקנית: האם אין עולם הבא? האם גם יש וגם אין עולם הבא? האם לא שיש ולא שאין עולם הבא?108 האם יש יצורים הנולדים באופן ספונטני? האם אין יצורים הנולדים באופן ספונטני? האם גם יש וגם אין יצורים הנולדים באופן ספונטני? האם לא שיש ולא שאין יצורים הנולדים באופן ספונטני? האם יש פירות ותוצאות למעשים טובים ורעים? האם אין פירות ותוצאות למעשים טובים ורעים? האם גם יש וגם אין פירות ותוצאות למעשים טובים ורעים? האם גם אין וגם לא אין פירות ותוצאות למעשים טובים ורעים? האם הטַטְהָאגַטַה קיים אחרי המוות? האם הטַטְהָאגַטַה לא קיים אחרי המוות? האם הטַטְהָאגַטַה גם קיים וגם לא קיים אחרי המוות? האם הטַטְהָאגַטַה גם לא קיים וגם לא בלתי קיים אחרי המוות? נזירים, זהו המקרה הרביעי.
2.28. אלה הן ארבע העילות שעל פיהן הפרושים והברהמינים הללו המכונים 'צלופחים-מתפתלים' מוצאים מפלט באמירות חמקניות… אין עילה אחרת מלבדן.
2.29. נזירים, זאת הטַטְהָאגַטַה מבין: 'ההשקפות האלה, כאשר מקבלים אותן ודבקים בהן, יובילו ליעדים עתידיים כאלה בעולם הבא.'…
נזירים, אלה הדְהַמּוֹת העמוקות, הקשות לראייה, הקשות להבנה, השלוות, הנשגבות, הדקות, אשר מעבר לתחום השכל וההיגיון, שעל החכם לחוות בעצמו, ואותן הטַטְהָאגַטַה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים. ובנוגע לדְהַמּוֹת האלה, המשבחים את הטַטְהָאגַטַה מדברים נכונה בהתאם למציאות.
אמונה בהיווצרות ללא סיבה: השקפות 17-18 (adhiccasamuppannavāda)
2.30. נזירים, ישנם פרושים וברהמינים המאמינים בהיווצרות ללא סיבה, אשר על סמך שתי עילות טוענים שהעצמי והעולם נוצרים ללא סיבה.109 מהן?
2.31. נזירים, ישנן ישויות המכונות 'חסרות-תפיסה'.110 כאשר מופיעה בהן תפיסה, הישויות האלה מתות ועוברות מעולמן. וייתכן שיצור כזה, לאחר שמת ועבר מהעולם ההוא, נולד בעולם הזה. לאחר שנולד בעולם הזה הוא פורש מחיי בית אל חיי חסר-בית. לאחר שפרש, באמצעות להט, מאמץ, מסירות, נחישות והפניית תשומת-לב נכונה, הוא נזכר בחייו הקודמים האחרונים אך אינו זוכר דבר מעבר לכך. הוא חושב: 'העצמי והעולם מופיעים ללא סיבה. מדוע? כיוון שקודם לא הייתי קיים, אך עכשיו אני קיים. מאי-קיום צצתי ונוצרתי'. זו העילה הראשונה.
2.32. מהי העילה השנייה? הנה פרוש או ברהמין הוא לוגיקן, חוקר. הוא טוען את השקפתו אליה הגיע מתוך מחשבה והיגיון, כמסקנה מתוך חקירותיו הפילוסופיות, בהתאם להלך מחשבתו: 'העצמי והעולם מופיעים ללא סיבה'. זוהי העילה השנייה.
2.33. אלה הן שתי העילות שעל פיהן הפרושים והברהמינים הללו, בעלי האמונות בהיווצרות ללא סיבה, טוענים שהעצמי והעולם נוצרים ללא סיבה. יהיו אשר יהיו הפרושים והברהמינים הטוענים שהעצמי והעולם מופיעים ללא סיבה, כולם עושים זאת על סמך שתי העילות האלה או על סמך אחת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.
2.34. נזירים, זאת הטַטְהָאגַטַה מבין… ובנוגע לדְהַמּוֹת האלה, המשבחים את הטַטְהָאגַטַה מדברים נכונה בהתאם למציאות.
2.35. נזירים, אלה שמונה עשרה העילות שעל פיהן הפרושים והברהמינים הללו מעלים השערות בנוגע לעבר, מחזיקים באמונות מקובעות בנוגע לעבר, וטוענים מגוון תיאוריות ספקולטיביות בנוגע לעבר. יהיו אשר יהיו הפרושים או הברהמינים המעלים השערות בנוגע לעבר, אשר מחזיקים באמונות מקובעות בנוגע לעבר וטוענים מגוון תיאוריות ספקולטיביות בנוגע לעבר, כולם עושים זאת על סמך שמונה עשרה העילות האלה, או על סמך אחת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.
2.36. נזירים, זאת הטַטְהָאגַטַה מבין: 'ההשקפות האלה, כאשר מקבלים אותן ודבקים בהן, יובילו ליעדים עתידיים כאלה בעולם הבא.' זאת הטַטְהָאגַטַה יודע, ואף מעבר לכך, ואף על פי כן הוא אינו דבק בהבנה הזו. וכיוון שהוא חופשי מתפיסות מוטעות, הוא הגשים בעצמו שלווה מושלמת, לאחר שהבין כפי שהן באמת ההופעה וההיעלמות של הַרְגַשוֹת, המשיכה אליהן, הסכנה בהן והמפלט מהן – הטַטְהָאגַטַה משוחרר ללא שארית דרך אי-אחיזה.
נזירים, אלה הן הדְהַמּוֹת העמוקות, הקשות לראייה, הקשות להבנה, השלוות, הנשגבות, הדקות, אשר מעבר לתחום השכל וההיגיון, שעל החכם לחוות בעצמו, ואותן הטַטְהָאגַטַה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים. ובנוגע לדְהַמּוֹת האלה, המשבחים את הטַטְהָאגַטַה מדברים נכונה בהתאם למציאות.
השערות בנוגע לעתיד
(aparantakappikā)
2.37. נזירים, ישנם פרושים וברהמינים אשר מעלים השערות בנוגע לעתיד, מחזיקים באמונות מקובעות בנוגע לעתיד, וטוענים מגוון תיאוריות ספקולטיביות בנוגע לעתיד על סמך ארבעים וארבע עילות. על מה הם מתבססים, על סמך מה הם עושים זאת?
אמונה באלמותיות תפיסתית: השקפות 19-34
(saññīvāda)
2.38. נזירים, ישנם פרושים וברהמינים המאמינים באלמותיות תפיסתית,111 אשר על סמך שש עשרה עילות טוענים שהעצמי שורד112 בעל-תפיסה אחרי המוות. על סמך מה?
הם מכריזים שהעצמי שורד אחרי המוות בעל-תפיסה (1) וחומרי…113 (2) ולא-חומרי…114 (3) גם חומרי וגם לא-חומרי… (4) לא חומרי ולא לא-חומרי… (5) וסופי… (6) ואינסופי… (7) גם סופי וגם אינסופי… (8) לא סופי ולא אינסופי… (9) ובעל תפיסה אחידה… (10) ובעל תפיסה מגוונת… (11) ובעל תפיסה מוגבלת… (12) ובעל תפיסה בלתי מוגבלת… (13) ומאושר בלבד… (14) ואומלל בלבד… (15) גם מאושר וגם אומלל… (16) לא מאושר ולא אומלל.
2.39. אלה שש עשרה העילות שעל פיהן הפרושים והברהמינים טוענים שהעצמי שורד בעל-תפיסה אחרי המוות. יהיו אשר יהיו הפרושים או הברהמינים בעלי האמונות באלמותיות תפיסתית, או הטוענים שהעצמי שורד בעל-תפיסה, כולם עושים זאת על סמך שש עשרה העילות האלה או על סמך אחת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.
2.40. נזירים, זאת הטַטְהָאגַטַה מבין… נזירים, אלה הדְהַמּוֹת העמוקות, הקשות לראייה, הקשות להבנה, השלוות, הנשגבות, הדקות, אשר מעבר לתחום השכל וההיגיון, שעל החכם לחוות בעצמו, ואותן הטַטְהָאגַטַה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים. ובנוגע לדְהַמּוֹת האלה, המשבחים את הטַטְהָאגַטַה מדברים נכונה בהתאם למציאות.
אמונה באלמותיות לא תפיסתית: השקפות 35-42
(asaññīvāda)
3.1. נזירים, ישנם פרושים וברהמינים המאמינים באלמותיות לא תפיסתית, אשר על סמך שמונה עילות טוענים שהעצמי שורד חסר-תפיסה אחרי המוות. על סמך מה?
3.2. הם מכריזים שהעצמי שורד חסר-תפיסה (1) וחומרי… (2) ולא-חומרי… (3) גם חומרי וגם לא-חומרי… (4) לא חומרי ולא לא-חומרי… (5) וסופי… (6) ואינסופי… (7) גם סופי וגם אינסופי… (8) לא סופי ולא אינסופי.
3.3. אלה הן שמונה העילות שעל פיהן הפרושים והברהמינים בעלי האמונות באלמותיות לא תפיסתית טוענים שהעצמי שורד חסר-תפיסה אחרי המוות. יהיו אשר יהיו הפרושים או הברהמינים בעלי האמונות באלמותיות לא תפיסתית או הטוענים שהעצמי שורד חסר-תפיסה, כולם עושים זאת על סמך שמונה העילות האלה או אחת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.
3.4. נזירים, זאת הטַטְהָאגַטַה מבין… נזירים, אלה הדְהַמּוֹת העמוקות, הקשות לראייה, הקשות להבנה, השלוות, הנשגבות, הדקות, אשר מעבר לתחום השכל וההיגיון, שעל החכם לחוות בעצמו, ואותן הטַטְהָאגַטַה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים. ובנוגע לדְהַמּוֹת האלה, המשבחים את הטַטְהָאגַטַה מדברים נכונה בהתאם למציאות.
אמונה באלמותיות שאינה תפיסתית ואינה לא תפיסתית:
השקפות 43-50
(nevasaññīnāsaññīvāda)
3.5. נזירים, ישנם פרושים וברהמינים המאמינים באלמותיות שאינה תפיסתית ואינה לא תפיסתית, אשר על סמך שמונה עילות טוענים שהעצמי שורד לא בעל-תפיסה ולא חסר-תפיסה אחרי המוות. על סמך מה?
3.6. הם מכריזים שאחרי המוות העצמי שורד לא בעל-תפיסה ולא חסר-תפיסה (1) וחומרי… (2) ולא-חומרי… (3) גם חומרי וגם לא-חומרי… (4) לא חומרי ולא לא-חומרי… (5) וסופי… (6) ואינסופי… (7) גם סופי וגם אינסופי… (8) לא סופי ולא אינסופי.
3.7. אלה שמונה העילות שעל פיהן הפרושים והברהמינים בעלי האמונות באלמותיות שאינה תפיסתית ואינה לא תפיסתית טוענים שהעצמי שורד לא בעל-תפיסה ולא חסר-תפיסה אחרי המוות. יהיו אשר יהיו הפרושים או הברהמינים בעלי האמונות באלמותיות שאינה תפיסתית ואינה לא תפיסתית, כולם עושים זאת על סמך שמונה העילות האלה או אחת מסוימת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.
3.8. נזירים, זאת הטַטְהָאגַטַה מבין… נזירים, אלה הדְהַמּוֹת העמוקות, הקשות לראייה, הקשות להבנה, השלוות, הנשגבות, הדקות, אשר מעבר לתחום השכל וההיגיון, שעל החכם לחוות בעצמו, ואותן הטַטְהָאגַטַה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים. ובנוגע לדְהַמּוֹת האלה, המשבחים את הטַטְהָאגַטַה מדברים נכונה בהתאם למציאות.
אמונה בחדלון: השקפות 51-57
(ucchedavāda)
3.9. נזירים, ישנם פרושים וברהמינים המאמינים בחדלון,115 אשר על סמך שבע עילות טוענים לחדלון, הרס, והפסקת הקיום של יצורים חיים. על סמך מה?
3.10. הנה פרוש או ברהמין מצהיר בהתאם להשקפתו: "העצמי הוא חומרי, מורכב מארבעת היסודות העיקריים116 ומקורו מאב ומאם. מאחר ועם התפרקות הגוף הוא נהרס, חדל להתקיים ונעלם ואינו קיים לאחר המוות, בנקודה זו העצמי חדל להתקיים לחלוטין." בדרך הזו יש שטוענים לחדלון, הרס והפסקת הקיום של יצורים חיים.
3.11. אדם אחר אומר לו: "אדוני, ישנו עצמי כזה כפי שאתה טוען. זאת אינני מכחיש. אך לא כך העצמי חדל להתקיים לחלוטין. כיוון שקיים עצמי נוסף, שמימי,117 חומרי, השייך לספירת החושים,118 ניזון ממזון חומרי.119 אתה אינך מכיר או רואה אותו, אך אני מכיר ורואה אותו. זהו העצמי אשר חדל ונהרס עם התפרקות הגוף ואינו קיים לאחר המוות." כך אחרים טוענים לחדלון, הרס והפסקת הקיום של יצורים חיים.
3.12. אדם אחר אומר לו: "אדוני, ישנו עצמי כזה כפי שאתה טוען. זאת אינני מכחיש. אך לא כך העצמי חדל להתקיים לחלוטין. כיוון שיש עצמי נוסף, שמימי, חומרי, יציר-תודעה, מושלם בכל איבריו, שאין בו כל חסר. אתה אינך מכיר או רואה אותו, אך אני מכיר ורואה אותו. זהו העצמי אשר חדל ונהרס עם התפרקות הגוף ואינו קיים לאחר המוות." כך אחרים טוענים לחדלון, הרס והפסקת הקיום של יצורים חיים.
3.13. אדם אחר אומר לו: "אדוני, ישנו עצמי כזה כפי שאתה טוען. זאת אינני מכחיש. אך לא כך העצמי חדל להתקיים לחלוטין. כיוון שיש עצמי נוסף אשר לאחר התעלות מעבר לכל תחושה גופנית, לאחר היעלמות כל תחושת התנגדות ומתוך אי-משיכה לתפיסת הריבוי, בראייה שהמרחב הוא אינסופי, הוא נכנס לספירת אינסופיות המרחב.120 זהו העצמי אשר חדל ונהרס עם התפרקות הגוף ואינו קיים לאחר המוות." כך אחרים טוענים לחדלון, הרס והפסקת הקיום של יצורים חיים.
3.14. אדם אחר אומר לו: "אדוני, ישנו עצמי כזה כפי שאתה טוען. זאת אינני מכחיש. אך לא כך העצמי חדל להתקיים לחלוטין. כיוון שיש עצמי נוסף אשר לאחר התעלות מעבר לספירת אינסופיות המרחב, בראייה שההכרה אינסופית, הוא נכנס לספירת אינסופיות ההכרה… זהו העצמי אשר חדל ונהרס עם התפרקות הגוף ואינו קיים לאחר המוות." כך אחרים טוענים לחדלון, הרס והפסקת הקיום של יצורים חיים.
3.15. אדם אחר אומר לו: "אדוני, ישנו עצמי כזה כפי שאתה טוען. זאת אינני מכחיש. אך לא כך העצמי חדל להתקיים לחלוטין. כיוון שיש עצמי נוסף אשר לאחר התעלות מעבר לספירת אינסופיות ההכרה, בראייה שאין דבר, הוא נכנס לספירת האין-דבר…121 זהו העצמי אשר חדל ונהרס עם התפרקות הגוף ואינו קיים לאחר המוות." כך אחרים טוענים לחדלון, הרס והפסקת הקיום של יצורים חיים.
3.16. אדם אחר אומר לו: "אדוני, ישנו עצמי כזה כפי שאתה טוען. זאת אינני מכחיש. אך לא כך העצמי חדל להתקיים לחלוטין. כיוון שיש עצמי נוסף אשר לאחר התעלות מעבר לספירת האין-דבר, בראייה 'זוהי שלווה, זוהי עילאיות', הוא נכנס לספירת הלא-תפיסה-ולא-חוסר-תפיסה. אתה אינך מכיר או רואה אותו, אך אני מכיר ורואה אותו. זהו העצמי אשר חדל ונהרס עם התפרקות הגוף ואינו קיים לאחר המוות." כך אחרים טוענים לחדלון, הרס והפסקת הקיום של יצורים חיים.
3.17. אלה הן שבע העילות שעל פיהן הפרושים והברהמינים בעלי האמונה בחדלון טוענים לחדלון, הרס, והפסקת הקיום של יצורים חיים. יהיו אשר יהיו הפרושים או הברהמינים המאמינים בחדלון, אשר על סמך שבע עילות טוענים לחדלון, הרס, והפסקת הקיום של יצורים חיים, כולם עושים זאת על סמך שבע העילות האלה או אחת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.
3.18. נזירים, זאת הטַטְהָאגַטַה מבין… נזירים, אלה הדְהַמּוֹת העמוקות, הקשות לראייה, הקשות להבנה, השלוות, הנשגבות, הדקות, אשר מעבר לתחום השכל וההיגיון, שעל החכם לחוות בעצמו, ואותן הטַטְהָאגַטַה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים. ובנוגע לדְהַמּוֹת האלה, המשבחים את הטַטְהָאגַטַה מדברים נכונה בהתאם למציאות.
אמונה בנִיבָּאנַה כאן ועכשיו: השקפות 58-62
(diṭṭhadhammanibbānavāda)
3.19. נזירים, ישנם פרושים וברהמינים המאמינים בנִיבָּאנַה122 כאן ועכשיו, אשר על סמך חמש עילות טוענים123 לנִיבָּאנַה עילאית כאן ועכשיו.124 על סמך מה?
3.20. הנה פרוש או ברהמין מצהיר בהתאם להשקפתו: "כאשר העצמי הזה מסופק מחמש הנאות החושים, והוא מתענג עליהן, העצמי מגשים125 נִיבָּאנַה עילאית כאן ועכשיו." כך ישנם הטוענים לקיום נִיבָּאנַה עילאית כאן ועכשיו.
3.21. אדם אחר אומר לו: "אדוני, ישנו עצמי כזה כפי שאתה טוען. זאת אינני מכחיש. אך לא כך העצמי מגשים נִיבָּאנַה כאן ועכשיו. מדוע? כיוון, אדוני, שהנאות החושים הן ארעיות, כואבות ונתונות לשינוי, ומתוך ההשתנות שלהן מופיעים צער, בכי, כאב, עצב וייאוש. אך כאשר העצמי הזה מנותק מהנאות חושים, מנותק ממצבי תודעה מזיקים, נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה126 הראשונה, המלווה ביישום ראשוני והחזקת התודעה,127 מלווה בתחושות התעלות128 ושמחה עילאית129 הנובעות מהינתקות, אז העצמי מגשים נִיבָּאנַה עילאית כאן ועכשיו."130 כך אחרים טוענים לקיום נִיבָּאנַה עילאית כאן ועכשיו.
3.22. אדם אחר אומר לו: "אדוני, ישנו עצמי כזה כפי שאתה טוען. זאת אינני מכחיש. אך לא כך העצמי מגשים נִיבָּאנַה עילאית כאן ועכשיו. מדוע? כיוון שהגְ'הָאנַה הזו מכילה יישום ראשוני והחזקת התודעה, מצב הנחשב גס בטבעו. אך עם התפוגגות היישום הראשוני והחזקת התודעה, העצמי נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה השנייה המלווה בשלווה פנימית וחד-נקודתיות, ובה התודעה חופשייה מיישום ראשוני והחזקת התודעה, ומכילה תחושות התעלות ושמחה עילאית הנולדות מריכוז,131 אז העצמי מגשים נִיבָּאנַה עילאית כאן ועכשיו." כך אחרים טוענים לקיום נִיבָּאנַה עילאית כאן ועכשיו.
3.23. אדם אחר אומר לו: "אדוני, ישנו עצמי כזה כפי שאתה טוען. זאת אינני מכחיש. אך לא כך העצמי מגשים נִיבָּאנַה עילאית כאן ועכשיו. מדוע? מכיוון שהגְ'הָאנַה הזו מלווה בתחושת התעלות ויש בה שמחה עילאית, המצב הזה נחשב גס בטבעו. אך עם התפוגגות השמחה העילאית, כאשר העצמי נותר באיזון-מנטאלי,132 בקשב ובהבנה מלאה,133 וחווה בגופו את השמחה העילאית אשר עליה אומרים האציליים: 'מאושר הוא החי בקשב ובאיזון-מנטאלי' והוא נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה השלישית, אז העצמי מגשים נִיבָּאנַה עילאית כאן ועכשיו." כך אחרים טוענים לקיום נִיבָּאנַה עילאית כאן ועכשיו.
3.24. אדם אחר אומר לו: "אדוני, ישנו עצמי כזה כפי שאתה טוען. זאת אינני מכחיש. אך לא כך העצמי מגשים נִיבָּאנַה עילאית כאן ועכשיו. מדוע? כיוון שהגְ'הָאנַה הזו מלווה בשמחה עילאית, מצב הנחשב גס מטבעו. אך עם זניחת הנאה וכאב, ונטישת שמחה ועצב קודמים, העצמי נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה הרביעית, הנטולת הנאה וכאב ומטוהרת בקשב ובאיזון-מנטאלי, אז העצמי מגשים נִיבָּאנַה עילאית כאן ועכשיו." כך אחרים טוענים לקיום נִיבָּאנַה עילאית כאן ועכשיו.
3.25. אלה חמש העילות שעל פיהן הפרושים והברהמינים בעלי האמונות בנִיבָּאנַה כאן ועכשיו טוענים לקיום נִיבָּאנַה עילאית כאן ועכשיו. כל הפרושים או הברהמינים הטוענים לקיום נִיבָּאנַה עילאית כאן ועכשיו, כולם עושים זאת על סמך חמש העילות האלה או אחת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.
3.26. זאת, נזירים, הטַטְהָאגַטַה מבין… ובנוגע לדְהַמּוֹת האלה, המשבחים את הטַטְהָאגַטַה מדברים נכונה בהתאם למציאות.
3.27. אלה הן ארבעים וארבע העילות שעל פיהן הפרושים והברהמינים הללו מעלים השערות בנוגע לעתיד, מחזיקים באמונות מקובעות בנוגע לעתיד, וטוענים מגוון תיאוריות ספקולטיביות בנוגע לעתיד. יהיו אשר יהיו הפרושים או הברהמינים המעלים השערות בנוגע לעתיד, מחזיקים באמונות מקובעות בנוגע לעתיד וטוענים מגוון תיאוריות ספקולטיביות בנוגע לעתיד, כולם עושים זאת על סמך ארבעים וארבע העילות האלה, או על סמך אחת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.
3.28. זאת, נזירים, הטַטְהָאגַטַה מבין… ובנוגע לדְהַמּוֹת האלה, המשבחים את הטַטְהָאגַטַה מדברים נכונה בהתאם למציאות.
3.29. אלה הן שישים ושתיים העילות שעל פיהן הפרושים והברהמינים הללו מעלים השערות בנוגע לעבר, לעתיד או לשניהם, מחזיקים באמונות מקובעות בנוגע לעבר ולעתיד, וטוענים מגוון תיאוריות ספקולטיביות בנוגע לעבר ולעתיד. יהיו אשר יהיו הפרושים או הברהמינים המעלים השערות בנוגע לעבר, לעתיד, או לשניהם, המחזיקים באמונות מקובעות בנוגע לעבר ולעתיד, וטוענים תיאוריות ספקולטיביות בנוגע לעבר ולעתיד, כולם עושים זאת על סמך שישים ושתיים העילות האלה או על סמך אחת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.
3.30. נזירים, זאת הטַטְהָאגַטַה מבין: 'ההשקפות האלה, כאשר מקבלים אותן ודבקים בהן, יובילו ליעדים עתידיים כאלה בעולם הבא.' זאת הטַטְהָאגַטַה יודע, ואף מעבר לכך, ואף על פי כן הוא אינו דבק בהבנה הזו. וכיוון שהוא חופשי מתפיסות מוטעות, הוא הגשים בעצמו שלווה מושלמת, לאחר שהבין כפי שהן באמת ההופעה וההיעלמות של הַרְגַשוֹת, המשיכה אליהן, הסכנה בהן והמפלט מהן – הטַטְהָאגַטַה משוחרר ללא שארית דרך אי-אחיזה.
3.31. נזירים, אלה הן הדְהַמּוֹת העמוקות, הקשות לראייה, הקשות להבנה, השלוות, הנשגבות, הדקות, אשר מעבר לתחום השכל וההיגיון, שעל החכם לחוות בעצמו, ואותן הטַטְהָאגַטַה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים. ובנוגע לדְהַמּוֹת האלה, המשבחים את הטַטְהָאגַטַה מדברים נכונה בהתאם למציאות.
חשש והתחבטות
(paritassitavipphanditavāro)
3.32. כך, נזירים, כאשר הפרושים והברהמינים המאמינים בנצחיות טוענים על סמך ארבע עילות שהעצמי והעולם נצחיים, זוהי רק הרגשתם134 של אלה אשר אינם יודעים ואינם רואים, זה רק החשש וההתחבטות של השקועים בתשוקה.
3.33. כאשר הפרושים והברהמינים המאמינים בנצחיות מבחינות מסויימות ואי-נצחיות מבחינות אחרות, טוענים על סמך ארבע עילות שהיקום בחלקו נצחי ובחלקו לא-נצחי, גם זו היא רק הרגשתם של אלה אשר אינם יודעים ואינם רואים, זה רק החשש וההתחבטות של השקועים בתשוקה.
3.34. כאשר הפרושים והברהמינים המאמינים בסופיות ובאינסופיות היקום טוענים על סמך ארבע עילות שהיקום סופי או אינסופי, גם זו היא רק הרגשתם של אלה אשר אינם יודעים ואינם רואים, זה רק החשש וההתחבטות של השקועים בתשוקה.
3.35. כאשר הפרושים והברהמינים המשתמשים בטענות רב-משמעיות, המתפתלים כמו צלופחים ומוצאים מפלט באמירות חמקניות, ועל סמך ארבע עילות טוענים טענות מעגליות כאשר הם נשאלים בעניין זה או אחר, גם זו היא רק הרגשתם של אלה אשר אינם יודעים ואינם רואים, זה רק החשש וההתחבטות של השקועים בתשוקה.
3.36. כאשר הפרושים והברהמינים המאמינים בהיווצרות ללא סיבה טוענים על סמך שתי עילות שהיקום והעצמי נוצרים ללא סיבה, גם זו היא רק הרגשתם של אלה אשר אינם יודעים ואינם רואים, אלה רק החשש וההתחבטות של השקועים בתשוקה.
3.37. כאשר הפרושים והברהמינים המעלים השערות בנוגע לעבר, המחזיקים באמונות מקובעות בנוגע לעבר, טוענים על סמך שמונה עשרה עילות מגוון תיאוריות ספקולטיביות בנוגע לעבר, גם זו היא רק הרגשתם של אלה אשר אינם יודעים ואינם רואים, זה רק החשש וההתחבטות של השקועים בתשוקה.
3.38. כאשר הפרושים והברהמינים המאמינים באלמותיות תפיסתית טוענים על סמך שש עשרה עילות שהעצמי שורד בעל תפיסה אחרי המוות, גם זו היא רק הרגשתם של אלה אשר אינם יודעים ואינם רואים, זה רק החשש וההתחבטות של השקועים בתשוקה.
3.39. כאשר הפרושים והברהמינים המאמינים באלמותיות לא תפיסתית טוענים על סמך שמונה עילות שהעצמי שורד חסר הכרה אחרי המוות, גם זו היא רק הרגשתם של אלה אשר אינם יודעים ואינם רואים, זה רק החשש וההתחבטות של השקועים בתשוקה.
3.40. כאשר הפרושים והברהמינים המאמינים באלמותיות שאינה תפיסתית ואינה לא תפיסתית טוענים על סמך שמונה עילות שהעצמי שורד לא בעל תפיסה ולא חסר תפיסה אחרי המוות, גם זו היא רק הרגשתם של אלה אשר אינם יודעים ואינם רואים, זה רק החשש וההתחבטות של השקועים בתשוקה.
3.41. כאשר הפרושים והברהמינים המאמינים בחדלון טוענים על סמך שבע עילות לחדלון, הרס והפסקת הקיום של יצורים חיים, גם זו היא רק הרגשתם של אלה אשר אינם יודעים ואינם רואים, זה רק החשש וההתחבטות של השקועים בתשוקה.
3.42. כאשר הפרושים והברהמינים המאמינים בנִיבָּאנַה כאן ועכשיו טוענים על סמך חמש עילות לנִיבָּאנַה עילאית כאן ועכשיו, גם זו היא רק הרגשתם של אלה אשר אינם יודעים ואינם רואים, זה רק החשש וההתחבטות של השקועים בתשוקה.
3.43. כאשר הפרושים והברהמינים האלה המעלים השערות בנוגע לעתיד, המחזיקים באמונות מקובעות בנוגע לעתיד, טוענים על סמך ארבעים וארבע עילות מגוון תיאוריות ספקולטיביות בנוגע לעתיד, גם זו היא רק הרגשתם של אלה אשר אינם יודעים ואינם רואים, זה רק החשש וההתחבטות של השקועים בתשוקה.
3.44. כאשר הפרושים והברהמינים האלה המעלים השערות בנוגע לעבר, המעלים השערות בנוגע לעתיד, המעלים השערות בנוגע לעבר ולעתיד, המחזיקים באמונות מקובעות בנוגע לעבר ולעתיד, טוענים על סמך שישים ושתיים עילות מגוון תיאוריות ספקולטיביות בנוגע לעבר ולעתיד, גם זו היא רק הרגשתם של אלה אשר אינם יודעים ואינם רואים, זה רק החשש וההתחבטות של השקועים בתשוקה.
מותנה במגע
(phassapaccayāvāro)
3.45. כאשר הפרושים והברהמינים המאמינים בנצחיות טוענים על סמך ארבע עילות שהעצמי והעולם נצחיים, הדבר מותנה במגע.135
3.46. כאשר הפרושים והברהמינים המאמינים בנצחיות מכמה בחינות ואי-נצחיות מכמה בחינות אחרות טוענים על סמך ארבע עילות שהעולם בחלקו נצחי ובחלקו לא-נצחי, הדבר מותנה במגע.
3.47. כאשר הפרושים והברהמינים המאמינים בסופיות ובאינסופיות היקום טוענים על סמך ארבע עילות שהיקום סופי או אינסופי, הדבר מותנה במגע.
3.48. כאשר הפרושים והברהמינים המשתמשים בטענות רב-משמעיות, המתפתלים כמו צלופחים ומוצאים מפלט באמירות חמקניות, טוענים טענות מעגליות כאשר הם נשאלים בעניין זה או אחר, הדבר מותנה במגע.
3.49. כאשר הפרושים והברהמינים המאמינים בהיווצרות ללא סיבה טוענים על סמך שתי עילות שהיקום והעצמי נוצרים ללא סיבה, הדבר מותנה במגע.
3.50. כאשר הפרושים והברהמינים המעלים השערות בנוגע לעבר, המחזיקים באמונות מקובעות בנוגע לעבר, טוענים על סמך שמונה עשרה עילות מגוון תיאוריות ספקולטיביות בנוגע לעבר, הדבר מותנה במגע.
3.51. כאשר הפרושים והברהמינים המאמינים באלמותיות תפיסתית טוענים על סמך שש עשרה עילות שהעצמי שורד בעל תפיסה אחרי המוות, הדבר מותנה במגע.
3.52. כאשר הפרושים והברהמינים המאמינים באלמותיות לא תפיסתית טוענים על סמך שמונה עילות שהעצמי שורד חסר תפיסה אחרי המוות, הדבר מותנה במגע.
3.53. כאשר הפרושים והברהמינים המאמינים באלמותיות שאינה תפיסתית ואינה לא תפיסתית טוענים על סמך שמונה עילות שהעצמי שורד לא בעל תפיסה ולא חסר תפיסה אחרי המוות, הדבר מותנה במגע.
3.54. כאשר הפרושים והברהמינים המאמינים בחדלון טוענים על סמך שבע עילות לחדלון, הרס והפסקת הקיום של יצורים חיים, הדבר מותנה במגע.
3.55. כאשר הפרושים והברהמינים המאמינים בנִיבָּאנַה כאן ועכשיו טוענים על סמך חמש עילות לנִיבָּאנַה עילאית כאן ועכשיו, הדבר מותנה במגע.
3.56. כאשר הפרושים והברהמינים האלה המעלים השערות בנוגע לעתיד, המחזיקים באמונות מקובעות בנוגע לעתיד, טוענים על סמך ארבעים וארבע עילות מגוון תיאוריות ספקולטיביות בנוגע לעתיד, הדבר מותנה במגע.
3.57. כאשר הפרושים והברהמינים האלה, המעלים השערות בנוגע לעבר, המעלים השערות בנוגע לעתיד, המעלים השערות בנוגע לעבר ולעתיד יחד, המחזיקים באמונות מקובעות בנוגע לעבר ולעתיד, טוענים על סמך שישים ושתיים עילות מגוון תיאוריות ספקולטיביות בנוגע לעבר ולעתיד, גם זה מותנה במגע.
מה שאינו אפשרי
netaṃ-ṭhānaṃ-vijjativāro))
3.58. -3.70 אין זה אפשרי שכל הפרושים והברהמינים המאמינים בנצחיות… המאמינים בנצחיות מכמה בחינות ואי-נצחיות מכמה בחינות אחרות… המאמינים בסופיות ואינסופיות היקום… המשתמשים בטענות רב-משמעיות… המאמינים בהיווצרות ללא סיבה… המעלים השערות בנוגע לעבר… המאמינים באלמותיות תפיסתית… המאמינים באלמותיות לא תפיסתית… המאמינים באלמותיות שאינה תפיסתית ואינה לא תפיסתית… המאמינים בנִיבָּאנַה כאן ועכשיו… המעלים השערות בנוגע לעתיד… המעלים השערות בנוגע לעבר, המעלים השערות בנוגע לעתיד, המעלים השערות בנוגע לעבר ולעתיד יחד, המחזיקים באמונות מקובעות בנוגע לעבר ולעתיד… יחוו את ההרגשה הזו ללא מגע.
הצגת המעגל
diṭṭhigatikādhiṭṭhānavaṭṭakathā))
3.71. ובנוגע לכל אלה… כל הפרושים והברהמינים האלה חווים את ההרגשה הזו באמצעות מגע חוזר ונשנה דרך ששת בסיסי המגע.136 עם הרגשה כתנאי, מופיעה השתוקקות. עם השתוקקות כתנאי, מופיעה הקשרות. עם הקשרות כתנאי, מופיע קיום.137 עם קיום כתנאי, מופיעה לידה. ועם לידה כתנאי, מופיעים הזדקנות ומוות, צער, בכי, כאב, עצב וייאוש.138
נזירים, כאשר נזיר מבין כפי שהם באמת ההופעה וההיעלמות של ששת בסיסי המגע, המשיכה אליהם, הסכנה בהם והמפלט מהם – אז הוא יודע מה מעבר לכל האמונות האלה.
סיום המעגל
vivaṭṭakathādi))
3.72. נזירים, יהיו אשר יהיו הפרושים והברהמינים המעלים השערות בנוגע לעבר, בנוגע לעתיד, בנוגע לעבר ולעתיד יחד, המחזיקים באמונות מקובעות בנוגע לעבר ולעתיד וטוענים מגוון תיאוריות ספקולטיביות בנוגע לעבר ולעתיד – כולם לכודים ברשת עם שישים ושתיים החלוקות שלה, ובכל פעם שהם צצים ומנסים לחמוק, הם נלכדים ונתפסים בה. בדיוק כפי שדייג מיומן או שולייתו, לאחר שפרש רשת דיג טובה על בריכת מים קטנה, חושב לעצמו: 'כל היצורים הגדולים דיים החיים בבריכה הזאת, כולם לכודים ברשת הזאת, תפוסים ומוחזקים בה.' כך גם כל הפרושים והברהמינים האלה לכודים ברשת הזאת.
3.73. נזירים, גופו של הטַטְהָאגַטַה עומד עם הכבלים לקיום קטועים.139 כל עוד גופו מתקיים, ישויות שמימיות ובני אדם יוכלו לראותו. אך עם התפרקות הגוף והתכלות תוחלת-החיים, ישויות שמימיות ובני אדם לא יראו אותו עוד. נזירים, כשם שגדיעת ענף עם אשכול פירות מנגו גורמת לכל פירות המנגו המחוברים אליו ליפול איתו, כך גם הכבלים הכובלים את הטַטְהָאגַטַה לקיום נקטעו. כל עוד גופו מתקיים, ישויות שמימיות ובני אדם יוכלו לראותו. אך עם התפרקות הגוף והתכלות כוח-החיים, ישויות שמימיות ובני אדם לא יראו אותו עוד.
3.74. לשמע הדברים אמר המכובד אַנַנְדַה לבּוּדְּהַה: "נפלא, אדוני, נהדר, אדוני!140 מהו שמה של הצגת הדְהַמַּה הזו?"
אַנַנְדַה, תוכל לזכור את הצגת הדְהַמַּה הזו כ-'רשת הטוב', 'רשת הדְהַמַּה', 'הרשת הנעלה', או 'רשת כל ההשקפות'.141 תוכל גם לזכור אותה בשם 'הניצחון בקרב שאין שני לו'.
כך אמר הבּוּדְּהַה והנזירים היו מרוצים ושמחים מדבריו. ובזמן שהוכרזה הצגת הדְהַמַּה הזו, מערכת עשרת אלפי העולמות רעשה והזדעזעה.
1 הבּוּדְּהַה: במקור בְּהַגַבַה, Bhagava. מילולית: המכובד, הראוי לכבוד, הנעלה. הכינוי שבו מתייחסים לבּוּדְּהַה. לרוב תורגם כאן בכינוי 'בּוּדְּהַה' על מנת לפשט את הקריאה.
2 נָאלַנְדָא (Nāḷandā) הייתה ממוקמת כ-12 ק"מ מצפון לרָאגַ'גַהַה, והייתה באותה עת בירת מַגַדְהַה. כיום נקראת רַגְ'גִיר (Rajgir).
3 תלמיד: אַנְטֶבָאסִי, antevāsī. מלווה אישי, מי שחי עם מורו.
4 סָארִיפּוּטַה ומוֹגַלָאנַה, תלמידיו הבכירים של הבּוּדְּהַה, היו במקור תלמידיו של המורה הרוחני סַנְגִ'יַיה בֵּלַטְהַפּוּטַה, ועזיבתם את מורם הרוחני הקודם הכעיסה את סוּפִּיַה.
5 בּוּדְּהַה: Buddha, הער. הכינוי למי שמצא את הדרך להתעוררות, לנִיבָּאנַה, בעצמו וללא עזרת מורה. משמעות הפועל 'בּוּדְ' הוא 'להתעורר' ולכן משמעות הכינוי היא 'זה שהתעורר' או פשוט 'הער'.
6 דְהַמַּה: Dhamma, תורת הבּוּדְּהַה.
7 סַנְגְהַה: Saṇgha, מסדר תלמידי הבּוּדְּהַה שהתעוררו או התנזרו וכולל את (1) כל מי שהתעורר (Ariya Saṇgha) לפחות באחד מארבעת השלבים: הנכנס-לזרם, החוזר-פעם-אחת, שאינו-חוזר, והאַרַהַנְט, (2) קהילת הנזירים (Bhikkhu Saṇgha), (3) קהילת הנזירות (Bhikkhuni Saṇgha).
8 הבּוּדְּהַה, הדְהַמַּה והסַנְגְהַה: שלושת אלו מכונים טִירַטַנַה (tiratana), שלושת האוצרות.
9 בּוּדְּהַה ער בשלמות: סַמָּאסַמְבּוּדְּהַסַּה, Sammāsambuddhassa. זהו תואר לבּוּדְּהַה בעל היכולת ללמד את תורתו ולהפיץ אותה ברבים. 'בּוּדְּהַה שקט' (פַּצֶּ'קַה-בּוּדְּהַה, pacceka-buddha) לעומת זאת הוא בּוּדְּהַה שהתעורר בזכות עצמו אך למרות התעוררותו המלאה הוא אינו בעל יכולת ללמד ולהפיץ את התורה.
10 אדם ארצי: פּוּטְהוּגַּ'נַה, puthujjana: מתורגם גם כ-'אדם מן השורה'. כינוי לכל יצור חי שעדיין לא השתחרר משלושת הכבלים (השקפת העצמי, ספק, ואמונה בטקסים ופולחנים), עדיין לא 'נכנס-לזרם' ולא החל את הדרך הגבוהה של האציליים.
11 בהקשר הזה מוסר (סִילַה) הוא פְּחוּת ערך בהשוואה לאיכויות גבוהות יותר של ריכוז (סַמָאדְהִי), וכך גם ריכוז הוא פְּחוּת ערך בהשוואה לאיכויות הגבוהות יותר של חוכמה (פַּנְּיַה).
12 טַטְהָאגַטַה, Tathāgata: הכינוי שבו הבּוּדְּהַה מתייחס לעצמו.
13 ההמנעות מלהרוג יצורים חיים: פָּאנָאטִיפָּאטַה, pāṇātipāta. הכלל הראשון בחמשת כללי המוסר הבסיסיים (pañca-sīlāni) אותם מתרגלים כל תלמידי הבּוּדְּהַה.
14 ההמנעות מלקחת מה שלא ניתן: אַדִינָּאדָאנַה, adinnādāna. הכלל השני בחמשת כללי המוסר הבסיסיים.
15 מנהג ארצי: גָאמַה-דְהַמַּה, gāmadhamma. או מנהג הכפריים, מנהג גס.
16 המנעות מפעילות מינית: אַבְּרַהְמַצַ'רִייַה, abrahmacariya. הכלל השלישי בשמונת כללי המוסר (aṭṭha-sīlāni) אותם מתרגלים נזירים ונזירות כולל מתלמדים וכמו כן מתרגלי מדיטציה במהלך תרגול אינטנסיבי. זוהי המנעות מכל סוג של פעילות מינית ולא רק מיחסי מין. בחמשת כללי המוסר הבסיסיים מופיעה המנעות מפגיעה מינית (קָאמֶסוּמִיצְּ'הָאצָ'ארַה, kāmesumicchācāra).
17 ההמנעות מדיבור שגוי: מוּסָאבָאדַה, musāvāda. הכלל הרביעי בחמשת כללי המוסר הבסיסיים.
18 מה שנכון ומועיל: אַטְּהַבָאדִי, atthavādī. אַטְּהַה (attha) הוא גם 'טוב' וגם 'דבר מועיל'.
19 משמעת: וִינַיַה, vinaya. קוד ההתנהגות המוסרית הראויה. קוד ההתנהגות של הנזירים.
20 כאן מתוארת ההמנעות מדיבור שגוי בארבע אופנים: המנעות מאמירת שקר, מדיבור מפלג, מדיבור גס, ומדיבור סרק.
21 קיים כלל מוסר נוסף שאינו מוזכר כאן ונכלל בחמשת כללי המוסר הבסיסיים והוא ההמנעות ממשכרים ומחומרים מטשטשי תודעה.
22 המנעות מאכילה בזמנים לא נאותים: וִיקָאלַה-בְּהוֹגַ'נָא, vikāla-bhojanā. ההמנעות מאכילה מצהרי היום ועד עלות השחר למחרת. הכלל השישי בשמונת כללי המוסר.
23 ההמנעות ממופעים שונים: נַצַּ'ה-גִיטַה-וָאדִיטַה-וִיסוּקַה-דַסַּנָא, nacca-gīta-vādita-visūka-dassanā. הכלל השביעי בעשרת כללי המוסר (dasa-sīlāni) של נזירים ונזירות מתלמדים (סָאמַנֵרַה). החלק הראשון של הכלל השביעי נכלל בשמונת כללי המוסר.
24 ההמנעות מקישוט הגוף באופנים שונים: מָאלָא-גַנְדְהַה-וִילֶפַּנַה-דְהָארַנַה-מַנְדַנַה-וִיבְּהוּסַנַטְּהָאנָא, mālā-gandha-vilepana-dhāraṇa-maṇḍana-vibhūsanaṭṭhānā. הכלל השמיני בעשרת כללי המוסר. החלק השני של הכלל השביעי בשמונת כללי המוסר.
25 ההמנעות ממיטות ומושבים גבוהים ומפוארים: אוּצָּ'אסַיַנַה-מַהָאסַיַנָא, uccāsayana-mahāsayanā. הכלל התשיעי בעשרת כללי המוסר. הכלל השמיני בשמונת כללי המוסר.
26 ההמנעות מקבלת זהב וכסף: גָ'אטַרוּפַּה-רַגַ'טַה-פַּטִיגַּהַנָא, jātarūpa-rajata-paṭiggahaṇā. הכלל העשירי בעשרת כללי המוסר.
27 בהקשר זה מותר לקבל קרקע למטרת מגורים בלבד – למען קהילת הנזירים או נזיר מסויים. אין הכוונה לבעלות על הקרקע במובן הארצי.
28 הכללים שאינם נכללים באחת מקבוצות המוסר הבסיסיות (5 הכללים, 8 הכללים או 10 הכללים) כלולים בכללי המוסר של הנזירים והנזירות.
29 'הניתן מתוך אמון': סַדְּהָאדֶיָּאנִי, saddhādeyyāni. מתנה הניתנת מתוך אמון בטהרת כוונתם ופעולתם של הפרושים והברהמינים הללו.
30 ממשיכים לנהוג כך על אף שיצאו לפרישות.
31 מופעים אומנותיים: סוֹבְּהַה-נַגַרַקַם, sobha-nagarakaṃ. 'של העיר סוֹבְּהַה', שמה של עיר הגַנְדְהַבּוֹת (מוזיקאים שמימיים).
32 שחמט על לוח של 64 או 100 משבצות, משחק לוח שמקורו בהודו.
33 שחמט המשוחק בדמיון, ללא לוח.
34 ניחוש מילים הנכתבות באוויר או על גבו של אדם.
35 ניחוש מחשבות של אנשים כמשחק, להבדיל מקריאת מחשבות.
36 שיחות חסרות תכלית: טִירַצְּ'הָאנַה-קַטְהָא, tiracchāna-kathā. מילולית 'דיבורי חיות'. הפרשנות מסבירה: כפי שחיות הולכות במקביל לאדמה, כך גם הדיבור הזה לא מוביל למעלה.
37 רכילויות: קוּמְבְּהַאַטְּהָאנַה-קַטְהַן, kumbhaṭṭhānakathaṃ. מילולית: 'שיחות באר המים'.
38 העלאת השערות על אודות העולם והים: לוֹקַקְּהָאייִקַן, lokakkhāyikaṃ. ספקולציות פילוסופיות מהאסכולה המטריאליסטית.
39 שיחות על קיום ואי-קיום: בְּהַבָאבְּהַבַה-קַטְהָא, bhavābhava-kathā.
40 דְהַמַּה, dhamma: תורה כלשהי. אין הכוונה לתורת הבּוּדְּהַה.
41 דרך התרגול: פַּטִיפַּנַּה, paṭipanna. דרך, שיטת תרגול, שיטת אימון. מילולית: ללכת בעקבות, ללכת לאורך דרך.
42 בני לוחמים: קְהַטִיַה, khatiya. סנסקריט: קְשַטְרִיָה. שם מעמד הלוחמים והשליטים.
43 הונאות: קוּהַקָא, kuhakā. גם רמאויות, הטעיה, תככים ומזימות.
44 דיבורי הבלים: לַפַּקָא, lapakā. גם דיבור חלקלק, דיבור מתחנף.
45 ניבוי על פי צורת איברי גוף: אַנְגַה, aṅga. מילולית: כף יד, כף רגל, גפיים או איבר גוף.
46 סימן: נִימִיטַּה, nimitta. או אות.
47 אירועים יוצאי דופן: אוּפָּאטַה, uppāta. או תעופת מטאורים.
48 חלום: סוּפִּינַה, supine.
49 כתמי לידה: לַקְּהַנַה, lakkhaṇa. או מאפייני גוף, תכונות גוף.
50 כרסומי עכברים: מוּסִיקַצְּ'הִינַה, mūsikacchinna.
51 מנחות אש: אַגִּיהוֹמַה, aggi-homa. או קורבנות אש.
52 מצקת: דַבִּיהוֹמַה, dabbi. מצקת או מכף.
53 קליפות: טְהוּסַה, thusa. קליפות דגן או תבואה.
54 אבקת אורז: קַנַה, kaṇa.
55 גרגירי אורז: טַנְדוּלַה, taṇḍula.
56 גְהִי: סַפִּי, sappi
57 שמן: טֶלַה, tela.
58 פה: מוּקְהַה, mukha.
59 דם: לוֹהִיטַה, lohita.
60 תורת קריאת כף היד: אַנְגַה-וִיגָּ'א, aṅga-vijjā. קריאת כף היד והרגל או ניבוי על פי סימנים באיברי גוף אחרים.
61 תורת שטחי בנייה: וַטְּהוּ-וִיגָּ'א, vatthu-vijjā. ניבוי באם שטח מסויים מתאים לבניית בית.
62 תורת התחבולות: קְהַטַּה-וִיגָּ'א, khatta-vijjā. תחבולות ומזימות פוליטיות.
63 תורת הלחשים: סִיבַה-וִיגָּ'א, siva-vijjā. ידיעת לחשים המביאים שדים למשכבם בקבר.
64 תורת הרוחות: בְּהוּטַה-וִיגָּ'א, bhūtavijjā. גירוש שדים, ידיעת לחשים לריפוי אדם שהשתלטו עליו רוחות.
65 תורת בתי-אדמה: בְּהוּרִי-וִיגָּ'א, bhūri-vijjā. ידיעת לחשים של אדם המתגורר בבית עשוי אדמה, חימר אפוי או חימר שרוף.
66 סימנים לקביעת מזל: לַקְּהַנַה, lakkhaṇa. מתן פירוש המשמעות של צבע, צורה ומאפיינים אחרים לבעלי החפצים והחיות המוזכרות.
67 עכברי-במבוק: קַנִּיקַה-לַקְּהַנַה, kaṇṇika-lakkhaṇa. חיה בעלת אוזניים ארוכות.
68 מלך: רַנְּיַה,rañña . הטיה של המילה רָאגַ'ה (rāja). מתורגם גם כ-'מנהיג'.
69 גרימת הפלות: וִירוּדְּהַה-גַבְּהַה-קַרַנַה, viruddha-gabbha-karaṇa. או החייאת עוברים.
70 מַהָאבְּרַהְמָא, Mahā Brahamā: ישות שמימית מסדר גבוה. מילולית: בְּרַהְמָא הגדול. ככל הנראה הכוונה כאן לאמונה באל עליון, אל בורא ויוצר, כל-יכול וכל-יודע.
71 'נדירת נדרים…': סַנְטִי-קַמַּןֹ, santikammaṃ. מילולית: התפייסות (עם ישויות שמיימיות).
72 עמוקה: גַמְבְּהִירַה, gambhīra. מעמיקה, בלתי ניתנת לשיעור, בלתי ניתנת לתיאור, מבוססת היטב.
73 קשה לראייה: דוּדַּסַה, duddasa. קשה לתפיסה.
74 קשה להבנה: דוּרַ-אַנוּבּוּדְּהַה, duranubodha. קשה לידיעה.
75 שלווה: סַנְטִי, santi. רוגע.
76 נשגבת: פַּנִיטַה, paṇīta. נעלית, מעולה, מצויינת.
77 מעבר לתחום השכל וההגיון: אַטַקָאבַצַ'רוֹ, atakkāvacaro: אינה מושגת באמצעות חשיבה, מעבר להסקה לוגית, להמשגה ולחשיבה שכלתנית, וניתנת להבנה אך ורק באמצעות תובנה ישירה.
78 דקה: נִיפּוּנַה, nipuṇa. נגזרת של המילה 'דקויות'. קשה להבחנה, שקשה להבחין בה.
79 שעל החכם לחוות בעצמו: פַּנְדִיטַה-וֶדֶנִייַה, paṇḍita-vedanīya. וֶדֶנִייַה מילולית: "ניתנת להרגשה", במובן של חוויה, כלומר, החכם יכול לחוות אותה. או ניתנת למימוש על ידי החכם.
80 עולם: לוקה, loka. לארך כל הכתבים, בשימוש במונח 'עולם' הכוונה היא ליקום כולו ולא רק לכדור הארץ.
81 ריכוז: סַמָאדְהִי, samādhi. הגורם המנטאלי של היכולת התודעה להתרכז באובייקט יחיד. השגת סַמָאדְהִי היא הכניסה למצבי תודעה המכונים גְ'הָאנַה.
82 מאמץ: וִירִייַה, viriya. מאמץ נחוש והחלטי, נמרצות, אנרגטיות, אזירת כוחות, ערנות, התלהבות, להט. הן מבחינה פיזית והן מנטאלית. הניגוד לעצלות ועייפות.
83 להט: אָטַפַּה, ātappa. מאמץ גדול: פַּדְהָאנַה, padhāna. מסירות: אַנוּיוֹגַה, anuyoga. נחישות: אַפַּמָאדַה, appamāda. הפניית תשומת-לב נכונה: סַמָא-מַנִסַיקָארַה, sammā-manasikāra.
84 עקרים: לא יוצרים דבר חדש.
85 התרחבות והתכווצות: סַנְֹבַטַּה-וִיבַטַּה, saṃvaṭṭa-vivaṭṭa שתי החלוקות העיקריות של עידן גדול (מַהָאקַפַּה). התקופה בין הכחדות והרס היקום להתהוות מחודשת ומלאה שלו (למידע נוסף ראו: וִיסוּדְּהִימַגַּה 13.28).
86 לוגיקן: טַקִּי, takkī: אדם שמעצב את השקפותיו על פי חשיבה לוגית בלבד. יתכן שחשיבה תראה הגיונית ונכונה לכאורה, אך בפועל תהיה מוטעית.
87 חוקר: וִימַנְֹסִי, vīmaṃsī. או הוגה, אינטלקטואל, בדומה לפילוסוף. שההגדרה הזו כוללת גם מדען מודרני.
88 דבקים: פַּרָאמַטְּהַה, parāmaṭṭha. וגם מוטעים על ידי ההשקפות הללו.
89 אָבְּהַסַּרַה, Ābhassara: העולם בו שוכנות הישויות המכונות 'ישויות הזוהר הזורם'. זהו חלק מעולם החומר (rūpaloka) אשר לא נהרס עם התכווצות היקום.
90 יצירי-תודעה: מַנוֹמַיָא, manomayā: או עשויות-תודעה.
91 לא זקוקים למזון חומרי, אלא ניזונים מגורם הגְ’הָאנַה 'תחושת התעלות' (פִיטִי, pīti).
92 בְּרַהְמָא: Brahmā. ישות שמיימית מדרג גבוה.
93 תוחלת החיים של יצורים קבועה בעולמות אחדים ומשתנה באחרים.
94 חסד: פּוּנְּיַה, puñña (באנגלית: merit). פעולה קַרְמַתית טובה המובילה ליעדים מועדפים. קיימים שלושה סוגים של חסדים: דָאנַה (dāna) – נתינה ונדיבות, סִילַה (sīla) – התנהגות מוסרית, בְּהָאבַנָא (bhāvanā) – תרגול רוחני, תרגול מדיטציה.
95 מושחתות מעונג: קְהִידַּפַדוֹסִיקָא, khiḍḍapadosikā.
96 מושחתות תודעה: מַנוֹפַּדוֹסִיקָא, manopadosikā.
97 רוח: צִ'יטַּה, citta. תודעה. זוהי מילה נרדפת ל'מַנוֹ' (mano) אך נעשה בה שימוש דומה יותר ל-'נפש', 'לב' או 'רוח'.
98 סופיות ואינסופיות: אַנְטָּאנַנְטִיקָא, antānantikā.
99 הפרשנות מייחסת את ארבע ההשקפות האלה לגְ'הָאנוֹת הגבוהות, המושגות באמצעות קַסִינַה (kasiṇa, אמצעי עזר המשמש כאובייקט במדיטציית ריכוז). (1) מבלי להרחיב את סימן ההעתק המנטאלי לגבולות תחום-העולם, הוא חי בתפיסת העולם כסופי. (2) הוא שהרחיב את דמות-הסימן לגבולות תחום-העולם תופס את העולם כאינסופי. (3) משלא הרחיב את הסימן בכיוונים מעלה ומטה אך הרחיב אותם במישור אופקי, הוא תופס את העולם כסופי מעלה ומטה, ואינסופי במישור האופקי. (4) התורה של הלוגיקנים היא על פי מה שנאמר קודם לכן.
100 בטענות רב-משמעיות ומעגליות: אַמַרָא-וֶקְהֶפִּיקָא, amarā-vekheppikā. מתורגם גם כ-'ביטויים רב-משמעיים ללא סוף' או כ-'צלופח-מתפתל'. אַמַרָא (מילולית: אלמוות) הוא גם שמו של דג חלקלק, כדוגמת צלופח, המתחמק מלכידה באמצעות התפתלות.
101 מיטיב: קוּסַלַה, kusala. מזיק: אַקוּסַלַה, akusala. מיטיב או טוב, מזיק או רע. פעולה טובה או רעה נמדדת בתוצאותיה באם הן מיטיבות או מזיקות.
102 מכשול לאימון מתקדם או ללידה בעולמות שמיימים.
103 מתוך 'בושה מוסרית' או 'מורא מוסרי' (hiri-ottappa). כלומר, הבושה לעשות רע והפחד לעשות רע. שתי תכונות אלו מכונות 'שומרי העולם'.
104 רצון: צְ'הַנְדוֹ, chando. גם משאלה או דחף.
105 תאווה: רָאגַה, rāga.
106 כעס: דוֹסַה, dosa. גם שנאה, סלידה, דחייה, עוינות.
107 דחייה: paṭigha.
108 ארבע החלופות של הלוגיקה ההודית הן: (1) זה כך (2) זה לא כך (3) זה גם כך וגם לא כך (4) אין זה כך ואין זה לא כך.
109 נוצרים ללא סיבה: אַדְהִיצַּ'סַמוּפַּנַּה, adhiccasamuppanna. מופיעים ללא סיבה, היווצרות 'יש מאין', הופעה ספונטנית, מופיעים באופן מקרי. חסרי מקור, חסרי בסיס.
110 הפרשנות מסבירה שהישויות האלה הן חסרות הכרה לאחר שהשיגו גְ'הָאנַה גבוהה, מתוך שהכירו בסכנות של קיום הכרתי, ולאחר שייחלו לכך. למרות זאת, עם הצתה ראשונה של התפיסה, הן נופלות מהמישור הזה.
111 תפיסתית: סַנְּיִינִי, saññinī. בעל תפיסה, בעל יכולת תפיסה. או הכרתית, עם הכרה, בעל הכרה, בהכרה. או מודע, בעל מודעות.
112 שורד: אַרוֹגַה, aroga. ממשיך, נשאר, חסר שינוי, קבוע, או נצחי.
113 זוהי השקפתם של האַגִ'בִיקַנִים (Ājīvika) – למידע נוסף ראו שיחה 2.19.
114 זוהי השקפתם של הגַ'אִינִים (Jain). הפרשנות אומרת שההשקפות האחרות המתוארות כאן מבוססות על מגוון חוויות מדיטטיביות שונות.
115 חדלון: אוּצְּ'הֶדַה, uccheda. הפסקה סופית, קטיעה, התאיינות. על פי השקפת החדלון עם המוות מפסיקים חייו של יצור חי באופן סופי, כלומר, הפסקה סופית של נפש, נשמה או עצמי. זוהי האמונה ההופכית לאמונה בהשארות העצמי או הנשמה אחרי המוות (סַסַּטַה-וָאדַה, sassatavāda).
116 ארבעת היסודות העיקריים (יסודות: דְהָאטוּ, dhātu) מייצגים את ארבע התכונות הקיימות ביחס כזה או אחר בכל חומר שהוא: (1) אדמה או התרחבות – פַּטְהַבִי, paṭhavī. (2) מים או לכידות – אַפּוֹ, āpo. (3) אש או טמפרטורה – טֶג'וֹ, tejo. (4) אוויר או תנועה – וָאיוֹ, vāyo.
117 שמימי: דִיבַּה, dibba: נגזר מאותו שורש כמו דֵוַוה (deva).
118 ספירת החושים: קָאמָאבַצַ'רַה, kāmāvacara: בסיס החושים, שייך לתחום עולם החושים (kāmaloka), הנמוך מבין שלושת העולמות.
119 מזון חומרי: קַבַּלְינְקָארָאהָארַה, kabalinkārāhāra: בדרך כלל משמעותו מזון חומרי. כאן הוא מיוחס לסוג התזונה שעליה מתקיימות הישויות השמימיות מדרג נמוך.
120 הארבעה הבאים תואמים לחרויות 4-7 (סוּטַּה 15.35) או לארבע הגְ'הָאנוֹת הלא-חומריות הגבוהות.
121 בסיס האין-דבר: אָקִינְצַ'נְּיָאיַטַנַה, ākiñcaññāyatana. בסיס הכְּלוּמִיּוּת.
122 לא מדובר כאן בנִיבָּאנַה הבודהיסטית מאחר שהיא מעבר להישגן של התורות הללו.
123 טוענים: פַּנְיַפֶּנְטִי, paññapenti. או מכריזים, מצהירים.
124 נִיבָּאנַה עילאית כאן ועכשיו: פַּרַמַה-דִיטְּהַדְהַמַּה-נִיבָּאנַה, paramadiṭṭhadhammanibbāna.
125 מגשים: פַּטַה, patta. מגיע, משיג, מקבל. מאחר ונִיבָּאנַה אמיתית היא אלמנט בלתי מותנה בחרתי להשתמש בפועל 'להגשים' בשל המשמעות הבלתי ישירה שהוא מייצג.
126 גְ'הָאנַה: jhāna. מצב תודעה של ריכוז ושלווה עמוקים המלווה בחד-נקודתיות התודעה באובייקט יחיד. קיימים ארבע גְ'הָאנוֹת חומריות וארבעה גְ'הָאנוֹת לא-חומריות. מצבים אלו מושגים באמצעות תרגול אינטנסיבי של מדיטציית ריכוז.
127 יישום ראשוני של התודעה: וִיטַקַּה, vitakka. החזקת התודעה על האובייקט: וִיצָ'ארַה, vicāra. מונחים אלו מפורשים בהקשרים אחרים שלא נוגעים לגורמי הגְ'הָאנוֹת גם במשמעות אחרת של 'חשיבה' ו-'הרהור'.
128 תחושת התעלות: פִּיטִי, pīti. מתורגם גם כ'עונג'. פִּיטִי מתבטא במגוון תופעות פיזיות-מנטליות, שמאופיינות בדרך כלל באנרגטיות ואינטנסיביות רבה. הוא אינו מסווג כהרגשה (וֵדַנָא, vedanā) אלא כחלק מקבוצת התגובות המנטאליות (סַנְקְהָארָא, saṅkhārā).
129 שמחה עילאית: סוּקְהַה, sukha. תחושה נעימה פיזית או מנטאלית. התרוממות רוח, תחושת ברכה, מתורגם גם כ-'אושר'. מאחר שלתחושה מנטאלית טובה קיים המונח סוֹמַנַסַה (somanassa), יש הטוענים כי במונח סוּקְהַה הכוונה היא לתחושה פיזית בלבד.
130 במקרה זה הגְ'הָאנוֹת נתפסות בטעות כנִיבָּאנַה.
131 ריכוז: סַמָאדְהִי, samādhi.
132 איזון-מנטאלי: אוּפֵּקְּהַה, upekkha.
133 הבנה מלאה: סַמְפַּגָ'אנְיַה, sampajañña. מתורגם גם כהבחנה, ידיעה ברורה, הבנה בהירה, ערנות מלאה, או מודעות צלולה. הפרשנות מבארת את המושג כמייצג ארבעה היבטים: (1) תכלית (סָאטְּהַקַה, sātthaka) – עשייה שימושית ובעלת ערך לדרך הרוחנית; (2) התאמה (סַפָּאיַה, sappāya) – עשייה ההולמת את הנסיבות; (3) תחימה (גוֹצַ'רַה, gocara) – עשייה תוך ריסון החושים; (4) אי-בורות (asammoha, אַסַמוֹהַה) – עשייה ללא בלבול או אשלייה.
134 הרגשתם: וֶדַיִיטַה, vedayita. ההרגשה או החוויה האישית שלהם.
135 מגע: פְּהַסַה, phassa. המגע בין חוש למושא שלו. לדוגמא עין ועצם נראה, או אוזן וצליל. מגע הוא הבסיס להרגשה (vedanā).
136 בסיסי המגע: פְּהַסַה-אָיַטַנַה, phassa-āyatana. עין, אוזן, אף, לשון, גוף, תודעה.
137 קיום: בְּהַבַה, bhava. קיום, קיום מחודש, לידה מחדש, או התהוות.
138 זוהי ההצגה חלקית של ההתהוות המותנית (paticca-samuppāda, פַּטִיצַ'ה-סַמוּפָּאדַה).
139 הכבלים לקיום: בְּהַבַה-נֶטִּיקוֹ, bhava-nettiko. או שורשי הקיום, שורשי ההתהוות המובילים ללידה מחדש. כשהחיבור לקיום חדל, כשהחיבור הכובל אותו להתהוות נגדע.
140 'נפלא, אדוני, נהדר, אדוני!': 'אַצְּ'הַרִייַןֹ, בְּהַנְטֶה, אַבְּהוּטַןֹ, בְּהַנְטֶה' ‘acchariyaṃ, bhante, abbhutaṃ, bhante.’
141 רשת כל ההשקפות: בְּרַהְמַגָ'אלַה, brahma-jāla. בְּרַהְמַה במובן האדיר, העליון או הטוב ביותר. גָ'אלַה: רשת או תסבוכת. כך שתרגום מילולי של השיחה היא 'הרשת האדירה' או 'הרשת הטובה ביותר', במובן שההבנה של הבודהה לוכדת את כל ההשקפות כמו רשת עצומה. תרגום מילולי נוסף הוא 'התסבוכת הגדולה', במובן של מגוון ההשקפות המהוות תסבוכת אדירה.