מֵטָּא – חלק א

יום מיוחד

היום יום שני, ה-3 בספטמבר, 2001. על פי לוח השנה הבורמזי, זהו יום הירח המלא (ה-15 לחודש של הירח המלא) של חודש וַצָ׳אוּנְג (Wakaung) לשנת 1363 (לספירה הבורמזית). זהו יום מיוחד לבודהיסטים בורמזים, אך ייתכן ואינכם יודעים מדוע היום הזה כה מיוחד. זה היה היום בו הבּוּדְּהַה לימד לראשונה את סוטת המֵטָּא, ולראשונה העולם זכה למטר מתוק של מֵטָּא. קודם לכן, האדמה הייתה צמאה וסבלה מעידנים של בצורת כתוצאה מחוסר מֵטָּא. במשך הבצורת הזו כל העולם סבל מעשן חומצתי, להבות כבושות, ואש של כעס ושנאה. יצורים חיים באותה עת לא היו מסוגלים לחוש חמלה וטוב-לב. כך, ללא רחם, הם ניהלו מלחמות בלי הפסקה, תקפו והרגו זה את זה בעוינות. היחס שלהם זה אל זה לא היה אדיב או סובלני, במקום זאת, הם איימו ותמרנו אחד את השני כדי להשיג את מטרתם. היה זה אז, שהבּוּדְּהַה המטיר על הארץ היבשה גשם של מֵטָּא מרענן ומרגיע, עד שהעולם כולו הפך קריר ושליו.[1] היצורים החיים התעוררו משנאתם וטינתם והחלו לאהוב ולהפגין טוב-לב אחד כלפי השני. מאוחר יותר נדבר על סוטת המֵטָּא וכיצד היא נוצרה, אך כעת נתחיל בלימוד בסיסי של מֵטָּא.

תשעת כללי המוסר

בזמן שקיבלנו על עצמנו את הכללים, נתתי לכם תשעה כללים (נַבַנְגַה סִילַה, Navanga Sila) במקום שמונה כללים[2] אותם מקבלים מתרגלים בדרך כלל. לאחר שקיבלתם את שמונת הכללים, הוספתי ״מֵטָּא סַהַגַטֵנַה צֵ׳טַסַה סַבַּה-פַּנַה-בְּהוּטֵסוּ פְּהַרִיטְבַה וִיהַרַנַןֹ סַמַדִייַמִי״[3]. בעברית זה אומר ״אני אחיה עם לב מלא מֵטָּא כלפי כל היצורים החיים״. בסוטת נַבַנְגוּפּוֹסַטְהַה (Navanguposatha) מהאַנְגוּטַּרַה נִיקָאיַה (Anguttara Nikaya) נאמר שלהספיג את התודעה במֵטָּא ולפתח אהבה ככל שנוכל, שקולים לעמידה בכלל המוסר התשיעי. עם זאת מֵטָּא איננה כלל מוסר כשאר הכללים המתחילים בביטוי ״פַּנַטִיפַּטַה״,[4] הכללים להימנע מלהרוג, מלגנוב, וכו׳. כאשר אנו מעשירים את שמונת כללי ההתנהגות בתרגול מֵטָּא, הופך התרגול למועיל יותר.

בזמנו של הבּוּדְּהַה, חלק מהאנשים המוסריים שמרו על תשעה כללים, כולל מֵטָּא. הבּוּדְּהַה לימד את תשעת הכללים האלה במיוחד לאנשים בעלי זיקה למֵטָּא. יתכן ותתהו אם רק אנשים הלוקחים על עצמם את כללי האוּפּוֹסַטְהַה בתוספת ״מֵטָּא-סַהַגַטֵנַה״ יכולים לתרגל מדיטציית מֵטָּא, אך לא כך הדבר. גם אם אנחנו לוקחים רק את שמונת הכללים עדיין אנו יכולים לתרגל מדיטציית מֵטָּא מכיוון שכל אחד יכול לתרגל מדיטציית מֵטָּא. ככל שיהיו יותר אנשים שיתרגלו מדיטציית מֵטָּא, כך עולה הסיכוי שהעולם יהיה מקום קריר, שליו, ונעים. כאשר אנו מתרגלים מֵטָּא עם המשפט ״הלוואי שלכל היצורים החיים יהיה טוב, שיהיו מאושרים ושלווים״, אנו קורנים מֵטָּא. זה ״לתת אושר ושלווה״. כל האנשים, הישויות השמיימיות, ושאר היצורים החיים, נהנים מאושר ושלווה מכיוון שכל היצורים חיים עם המשאלה הזאת לאושר ושלווה. האין אתם מרוצים כאשר אתם יכולים להעניק לאחרים את האושר והשלווה להם הם מייחלים? באותו אופן שילדים אוהבים אנשים שנותנים להם ממתקים, כל היצורים החיים נהנים מחברתם של אנשים שמעניקים להם מֵטָּא, כלומר שמביאים להם אושר ושלווה.

ממתק של מֵטָּא

בעיירה בשם מִיִיק (Myeik) במחוז טַנִינִטְהַרִיי (Tanintharyi) שבמיאנמר, תוכלו למצוא את מנזר קַנְטְהַה (Kantha) היכן שקַנְטְהַה סַיָאדוֹ (Kantha Sayadaw) הוא ראש המנזר. לסַיָאדוֹ יש לב מאוד טוב. הוא מכונה גם ׳אַבְּהִיבַמְסַה׳ (abhivamsa) ו-׳אַגַּמַהַפַּנְדִיטַה׳ (aggamahapandita), ובאופיו הוא מאוד נדיב. ברגע שנותנים לו דבר מה הוא מיד מציע אותו למישהו אחר. בכל פעם שעליו ללכת למקום כלשהו, הוא ממלא את תיקו בממתקים. כאשר הוא מגיע ליעדו, הוא מחלק את הממתקים לכולם. כל האנשים שפוגשים אותו וכל הילדים שרואים אותו נאספים סביבו כיוון שהוא אהוב ומכובד על ידי כולם. אין איש שלא מכיר אותו. הסַיָאדוֹ שמח מאוד שהוא יכול לתת ולחלק דברים. יוגים,[5] אם אתם רוצים להיות אהובים ומכובדים כמו הסַיָאדוֹ עליכם לתת ולחלק דברים. עליכם לתת ממתקי מֵטָּא. אנא השתדלו לתת כמה שיותר. האם לא יהיה זה נפלא אם כל היצורים החיים יתרגלו מדיטציית מֵטָּא ויאחלו לאושרם ושלומם של כל היצורים החיים?

[1]   קריר: מאחר וארצות דרום מזרח אסיה הן ברובן בעלות מזג אוויר חם וטרופי. קרירות נתפסת כדבר חיובי. ייתכן שלמי שחי בארצות קרות כמו בצפון אירופה וצפון אמריקה, המושג ״חמים״ יהיה מתאים יותר (הערת המתרגם).

[2]   במסורת הבודהיסטית ישנם מספר קבוצות של כללי מוסר. 5 כללי המוסר הבסיסיים מיועדים לכלל האנשים וכוללים הימנעות מלהרוג, לגנוב, לשקר ולהוציא דיבה, לפגוע מינית, ולהשתמש בחומרים משני תודעה. 8 כללי המוסר (מכונים כללי האוּפּוֹסַטְהַה, uposatha) מיועדים למסגרת תרגול מדיטציה  ובהם נוספים שלושה כללים על פיהם נמנעים מאכילה אחר הצהריים, נמנעים מהתקשטות והתבשמות, ונמנעים משינה על מיטות מפוארות. מעבר לכך ישנם כללי מוסר רבים אחרים המיועדים לנזירים ונזירות. כאן הסַיָאדוֹ מוסיף ל-8 כללי המוסר המקובלים כלל נוסף העוסק במֵטָּא.

[3]   בפאלית: Mettasahagatena cetasa sabbapanabhutesu pharitva viharanam samadiyami

[4]   פַּנַטִיפַּטַה: panatipata. חמשת כללי המוסר ושמונת כללי המוסר אותם מדקלים מתחילים במילה הזו.

[5]   יוגי (yogi): הכינוי למתרגלי מדיטציה.