הביוגרפיה של סַיָאדוֹ אוּ אִינְדַקַה

הביוגרפיה של סַיָאדוֹ אוּ אִינְדַקַה

הסַיָאדוֹ לעתיד נולד ביום הראשון של השבוע, היום השני של התרוקנות הירח של חודש טְהַדִינְגְיוּט (Thadingyut), בשנת 1314 לפי לוח השנה הבורמזי (ה-5 לאוקטובר, 1952) בכפר טְהַלֵבַּה (Thaleba), ליד העיר אַיָאדוֹ (Ayadaw), במחזו מוֹנִיַה (Monywa). הוריו היו אוּ פְִּהוֹ הַאן (U Pho Han) ו-דוֹ פְּהְוַוה יִי (Daw Phwa Yee). לאחר שסיים את הכיתה הרביעית, הוא למד את הכתבים הבסיסיים של הפִּיטַקַה, כדוגמת הפַּרִיטוֹת (paritta) הגדולות, את הדְהַמֵּצֵ׳קַּפַּבַטַנַה סוטה,[1] את הדקדוק הפאלי, ואת האַבְּהִידּהַמַּטְּהַה סַנְגַהַה (Abhidhammattha Sangaha) במנזר היער נֵמִינְדַרַמַה (Nemindarama) בכפר טְהַלֵבַּה. כאשר אימו ואביו היו התומכים שלו לארבעת הצרכים, הוא הפך לאחר מכן לנזיר מתלמד במנזר היער נֵמִינְדַרַמַה ומדריכו הראשי היה בְּהַנְדַּנְטַה פַּנְדִיצַּ׳ה (Bhanddanta Pandicca). הוא קיבל את השם שִין אִינְדַקַה (Shin Indaka). אולם, לאחר ששִין אִינְדַקַה הפך לנזיר מתלמד, הוא שהה רק וַסַּה[2]  אחת במנזר היער נֵמִינְדַרַמַה. לאחר מכן עבר למנזר מַהָגַנְדְהַיוֹן (Mahagandhayon) באַמַרַפּוּרַה (Amarapura) ושהה שם עם אחיו הבכור או מוּנִינְדַה (U Muninda), אשר כעת הוא נזיר בכיר בעמדת הנהגה במנזר מַהָא מַייִנְג (Maha Myaing) במַנְדַלֵיי (Mandalay).

במנזר מַהָגַנְדְהַיוֹן הוא למד כתבים שונים מהפִּיטַקַה כגון חמשת הספרים של הוִינָאיַה, האַנְגוּטַּרַה נִיקָאיַה (Anguttara Nikaya), הפרשנות של הדְהַמַּפַּדַה (Dhammapada), פַּטְּהַנַה (Patthana), והיָאמַקַה (Yāmaka) תחת הנחייתו של סַיָאדוֹ מַהָגַנְדְהַיוֹן (Sayadaw Mahagandhayon) המפורסם או גֵ׳נֵקֵבְּהִיבַמְסַה (U Janakabhivamsa) כמו גם מורים ידועים נוספים כמו בְּהַדַּנְטַה צַ׳נְדוֹבְּהַסַה (Bhaddanta Candobhasa), בְּהַדַּנְטַה מַהִינְדַה (Bhaddanta Mahinda), בְּהַדַּנְטַה אַגַּבַמְסַה (Bhaddanta Aggavamsa), בְּהַדַּנְטַה אִינְדוֹבְּהַסַבְּהִיבַמְסַה (Bhaddanta Indobhasabhivamsa), ובְּהַדַּנְטַה קוּנְדַלַבְּהִיבַמְסַה (Bhaddanta Kundalabhivamsa). ולאחר מכן הוועדה גַנַוַוסַגַה (Ganawasaga) של מנזר מַהָגַנְדְהַיוֹן ביקשה ממנו ללמד את הכתבים הבסיסיים של הפִּיטַקַה. ביום העשירי של התרוקנות הירח לחודש טַגוּ (Tagu) בשנת 1334 (1972 לספירה הנוצרית), שין אִינְדַקַה הוסמך כנזיר באולם ההסמכה מוֹהְקוּט (Mohkout) במנזר מַהָגַנְדְהַיוֹן באַמַרַפּוּרַה עם מורו מַהָגַנְדְהַיוֹן סַיָאדוֹ אוּ גֵ׳נֵקֵבְּהִיבַמְסַה בכבודו כמדריכו האישי. נותני החסות שלו היו אוּ קְהִין מַאוּנְג (U Khin Maung) ודוֹ נְיוּנְט נְיוּנְט (Daw Nyunt Nyunt) אשר חיו ברובע הסיני של אַמַרַפּוּרַה. לאחר הוַסַּה הראשון שלו כנזיר, הוא עבר למנזר מַהָא מַאִינְג (Maha Myaing) שבמַנְדַלֵיי והמשיך את לימודי הכתבים תחת מורים מכובדים שונים. הוא למד ספרות פאלית למבחן הדתי הממשלתי עם בְּהַדַּנְטַה סַגַּ׳נַסַרַה[3] (Bhaddanta Sajjanasara), בְּהַדַּנְטַה מוּנִינְדַה (Bhaddanta Muninda), בְּהַדַּנְטַה סָאסַנַה (Bhaddanta Sasana) בְּהַדַּנְטַה טִילוֹקַה (Bhaddanta Tiloka), מַהָא וִיסוּדְהָאיוֹן טְהַנְדַוְוסִינְט סַיָאדוֹ (Maha Visuddhayon Thandawsint Sayadaw), סִישִין סַיָאדוֹ (Sishin Sayadaw), בְּהַדַּנְטַה אַרִיַנְיָאנַבְּהִיבַמְסַה (Bhaddanta Ariyanyanabhivamsa), בְּהַדַּנְטַה אַגַּנְיָאנַבְּהִיבַמְסַה (Bhaddanta Agganyanabhivamsa), בְּהַדַּנְטַה אוֹדַטַבְּהִיבַמְסַה (Bhaddanta Odatabhivamsa, הסַיָאדוֹ של מנזר וַוסוֹ, (Waso), מַסוֹאֵה ייִן סַיָאדוֹ בְּהַדַּנְטַה קוֹבִידַבְּהִיבַמְסַה (Masoe Yein Sayadaw Bhaddanta Kovidabhivamsa), הסַיָאדוֹ של גבעות סַגַאִין פַּטְּהַנַה סִיפַּם סַיָאדוֹ בְּהַדַּנְטַה אִינְדַקַה (Sagaing Hill Patthana Sippam Sayadaw Bhaddanta Indaka), טִיפִּיטַקַה דְהַמַּבְּהַנְדַגַרִיקַה סַיָאדוֹ בְּהַדַּנְטַה סִירִינְדַבְּהִיבַמְסַה (Tipitaka Dhammabhandagarika Sayadaw Bhaddanta Sirindabhivamsa, ממנזר מַהָא וִיסוּדְהַיוֹן החדש בעיר בָּאהַן (Bahan, בינגון), ומְיוֹטְהַה שְבֵה צַ׳אוּנְג סַיָאדוֹ בְּהַדַּנְטַה נְיָאנִינְדַלַנְקַרַה (Myotha Shwe Kyaung Sayadaw Bhaddanta Nyanindalankara). הוא עבר את בחינות הפאלית ברמת מתחילים, רמת אמצע, ורמת מתקדמים, עד לבחינת הדְהַמַּצֵ׳רִייַה (dhammacariya). ובעקבות זאת הוא לימד את הכתבים מהפִּיטַקַה לנזירים ונזירים מתלמדים במשך ארבע שנים במנזר מַהָא מַאִינְג (Maha Myaing) שבמַנְדַלֵיי, ולאחר מכן במשך שש שנים במנזר מְיוֹטְהַה שְבֵה (Myotha Shwe), אזור נְגַזוּן (Ngazun) במַנְדַלֵיי.

יום אחד בשנת 1338 לספירה הבורמזית (1976 לספירת הנוצרית) בעת חודש קַסוֹן (Kason) חם מאוד, ישב סַיָאדוֹ אוּ אִינְדַקַה על דרגש במבוק בצלו של עץ-גשם במנזר מַהָא מַאִינְג (Maha Myaing) שבמַנְדַלֵיי וקרא ספר הנקרא ׳הקדמה קצרה לתרגול מדיטציית וִיפַּסַּנָא׳ מאת מַהָאסִי סַיָאדוֹ (Mahāsi Sayadaw). לאחר שסיים לקרוא את הספרון הקצר, הוא הניח אותו בצד והחל לתרגל על פי ההוראות שהופיעו בספר. הוא מיקד את תשומת ליבו בבטן התחתונה והתבונן בערנות בתנועות העלייה והירידה. בעת שתרגל מדיטציה, הוא חווה מעט אושר מתרגול מדיטציית הוִיפַּסַּנָא הזו, אשר נחווה כטוב יותר מהאושר שנחווה כתוצאה מלימוד והוראת הכתבים הבודהיסטים. כתוצאה מהחוויה הזו, עלה בליבו של הסַיָאדוֹ רצון עז לחוות את האושר הנעלה הזה במלואו אשר נראה כתוצר של תרגול מדיטציית וִיפַּסַּנָא. באותו רגע הוא החליט שיום אחד ללא ספק ילך לתרגל על מנת לחוות זאת.

בהמשך להחלטה זו בדצמבר 1976, הלכו סַיָאדוֹ אוּ אִינְדַקַה ו-אוּ דְהַמִּיקַלַנְגַרַה (U Dhammikalangara, Thamanay Kyaw) אל מרכז מדיטציה סֵיִין פַּן מַהָאסִי (Sein Pan Mahasi) שבמַנְדַלֵיי ותרגלו מדיטציית וִיפַּסַּנָא סַטִיפַּטְּהָאנַה תחת הדרכתו של צְ׳הַנְמְיָאי סַיָאדוֹ (Sayadaw Ashin Janakabhivamsa). לאחר שתרגל במשך חמישה עשר יום, צְ׳הַנְמְיָאי סַיָאדוֹ שב אל מרכז המדיטציה של מַהָאסִי שביאנגון, וסַיָאדוֹ אוּ אִינְדַקַה ו-אוּ דְהַמִּיקַלַנְגַרַה החליטו ללכת בעקבותיו וללמוד במרכז המדיטציה של מַהָאסִי שביאנגון. צְ׳הַנְמְיָאי סַיָאדוֹ הפקיד אותם בידיו של סַיָאדוֹ או סוּגַ׳טַה (Sayadaw U Sujata), וסַיָאדוֹ אוּ אִינְדַקַה המשיך את תרגול המדיטציה במשך חודש נוסף. בשנת 1350 לספירה הבורמזית (1980 לספירה הנוצרית) בתקופת טרום הוַסַּה (vassa), סַיָאדוֹ אוּ אִינְדַקַה הלך אל מנזר היער צֵ׳ה צְ׳הַן (Kywe Chan) בסמוך לעיירה פַּאוּן (Paun) במדינת מוֹן (Mon) לתרגל מדיטציית וִיפַּסַּנָא במשך חודש אחד. לאחר מכן הוא בילה את שלושת חודשי הוַסַּה הבאים במרכז המדיטציה צְ׳הַנְמְיָאי יֵקְטְהַה שביאנגון בתרגול מדיטציית וִיפַּסַּנָא סַטִיפַּטְּהָאנַה תחת צְ׳הַנְמְיָאי סַיָאדוֹ. כאשר הסתיימה תקופה הוַסַּה, הוא המשיך להתגורר במרכז המדיטציה צְ׳הַנְמְיָאי יֵקְטְהַה וביצע את מטלות הפַּרִיַטִּי[4] (pariyatti) ופַּטִיפַּטִּי[5] (patipatti) כפי שהתבקש על ידי צ׳הנמייאי סַיָאדוֹ. בעת שביצע את מטלות הפַּרִיַטִּי, הוא לימד את הוִינַיַה מַהָא וַגַּה (vinaya mahā vagga), פַּרַגִ׳יקַה פאלית (parajika pāli), ודקדוק פאלית, ואַבְּהִידְהַמַּטּהַה סַנְגַהַה (abhidhammattha sangaha). בנוסף לביצוע מטלות הפַּטִיפַּטִי, הוא העביר שיחות דְהָמָּה למתרגלי מדיטציה כמו גם קיבל דיווחים על התרגול שלהם מהם. מעבר לפעילויות הללו, הוא גם לקח על עצמו מטלות נוספות במרכז המדיטציה. משנת 1352 עד 1354 (1991 עד 1993), סַיָאדוֹ אוּ אִינְדַקַה התגורר במנזר הְלֵה בִּי (Hle Bee) בעיירה מְיֵיק (Myeik), מחוז טַנִינְטְהַרִיי (Tanintharyi) היכן שהעביר קורסי מדיטציה. לאחר התקופה הזו, הוא שב למרכז המדיטציה צְ׳הַנְמְיָאי יֵקְטְהַה שביאנגון והמשיך להתגורר שם. בשנת 1355 (1996), צְ׳הַנְמְיָאי סַיָאדוֹ שלח אותו אל השלוחה של מרכז המדיטציה צְ׳הַנְמְיָאי יֵקְטְהַה במוֹבִּי (Hmawbi) לתפקד בו כראש המנזר. בצְ׳הַנְמְיָאי יֵקְטְהַה במוֹבִּי, לא רק שהעביר שיחות דְהָמָּה ושיחות דיווח עם מתרגלים בורמזים וזרים, אלא גם לקח על עצמו את כל האחריות הכלולה בניהול מרכז מדיטציה. מ-1996 עד שנתו החמישים, הסַיָאדוֹ נהג למלא את כל המטלות הללו.

כמו כן סַיָאדוֹ אוּ אִינְדַקַה התלווה לצְ׳הַנְמְיָאי סַיָאדוֹ במסעות הדְהַמַּה שלו בחו״ל ובתוך מיאנמר למקומות כגון מוֹנְיוַוה (Monywa), טַאוּנְגִּיי (Taunggyi), מֵיִיק (Myeik), טַטְגוֹן (Tatgone), וטַאוּנְגּוֹק (Taunggok), וכמו כן הוא סייע לו במרכז המדיטציה צְ׳הַנְמְיָאי יֵקְטְהַה במתן שיחות דְהָמָּה ועריכת שיחות אישיות עם מתרגלי המדיטציה. ימיו של סַיָאדוֹ אוּ אִינְדַקַה מלאים במגוון רב של מטלות: העברת שיחות דְהָמָּה ועריכת שיחות אישיות עם מתרגלים בורמזים ומתרגלים זרים, מענה על שאלות דְהָמָּה, ניהול מרכז המדיטציה, השגחה יומיומית על התנהלות המנזר שלו צְ׳הַנְמְיָאי מֵיִנְג (Chanmyay Myaing), נסיעה לערים שונות על מנת להדריך ריטריטים של מדיטציה, העברת שיחות דְהָמָּה במקומות אחרים בשעות הערב, ולעיתים גם ביקורים בבתים של משפחות או במשרדי חברות כדי לתת ברכה. כאשר סַיָאדוֹ אוּ אִינְדַקַה מוצא זמן בחייו מלאי העיסוקים, הוא כותב ספרי דְהָמָּה. הוא פועל במרץ וללא לאות לטובת הציבור הבודהיסטי כמו גם לטובת כל היצורים החיים. סַיָאדוֹ אוּ אִינְדַקַה פרסם את הספרים הבאים בבורמזית: ׳המשל על בול העץ׳ (darukkhandopama sutta), ׳כשקשב נוכח בך, הדְהַמַּה מתגשמת׳, ׳תכלית החיים׳, ׳באמצעות עשיית מעשים טובים אדם משיג אושר׳, ׳מֵטָּא׳ (הספר הנוכחי).סַיָאדוֹ אוּ אִינְדַקַה עובד כרגע על ספר נוסף שכותרתו היא ׳לקיחת תרופת הבּוֹגְ׳הַנְגַה – היעלמות כל המחלות׳[6]

[1]   הדְהַמֵּצֵ׳קַּפַּבַטַנַה סוטה (dhammacakkappavattana): ׳סוטת הנעת גלגל הדְהַמַּה׳, השיחה הראשונה של הבּוּדְּהַה,.

[2]   וַסַּה (vassa): התקופה של שלושת החודשים של עונת גשמים.

[3]   בְּהַדַּנְטַה סַגַּ׳נַסַרַה (Bhaddanta Sajjanasara) הוא הנזיר הראשי של מנזר מַהָא מַאִינְג שבמַנְדַלֵיי.

[4]   פַּרִיַטִּי (pariyatti): המטלות של לימוד הכתבים.

[5]   פטיפטי (patipatti): המטלות של לימוד ותרגול מדיטציה.

[6]   הספר יצא לאור בשנת 2008 בשם ״הבּוֹגְ׳הַנְגוֹת: התרופה שגורמת לכל המחלות להעלם״ (The Bojjhangas: Medicine that makes all diseases disappear).