נַוַקוֹוָאדַה – של המסורת התאילנדית

וִינַיַה פַּנְיַטִי (Vinaya-pañati)

• שמונה התוכחות (אנוּסַנַה) Anusasana
  • קבוצה ראשונה: נִיסַאיַה – ארבעת המשאבים (nissaya)
  • קבוצה שניה: קבוצת האַקַרַנִיַיה קִיצַ'ה (Akaraniya Kicca) – דברים שנאסר לעשותם
• שלושת התרגולים, הסִיקְהַה – Sikkha
• שבעה סוגים של אַפַּטִי – עבירות (Apatti)
• שש סיבות לביצוע עבירות מסוג אפטי 
• 227 הפאטימוקהה סִיקְהָאפַּדַה – כללי המשמעת
• ארבעת הפּארָאגִ'יקַה – הדחה
• שלוש עשרה הסַנְגְהָאדִיסֵסַה (sanghadisesa) – מפגש רשמי של הסנגהה
• שני האַנִייַטַה (aniyata) – לא מוגדר
• 30 הניסגייה פָּאצִ'יטִייַה (Nissaggiya Pacittiya) – פיצוי/כפרה עם וויתור
  • קבוצה ראשונה: צִ'יוַורַווַגַה (Civaravaga) – החלק על גלימות – 10 כללים
  • קבוצה שניה: קוֹסִייַוַוגַה (Kosiyavaga) – המקטע על משי – 10 כללים
  • קבוצה שלישית: פַּטַוַוגַה (Pattavagga) –המקטע על קערות – 10 כללים
• 92 הפָּאצִ'יטִייַה – וויתור/קנס
  • קבוצה ראשונה: מוּסָאוַואדַוַוגַה – החלק על דיבור לא ראוי
  • קבוצה שניה: בְּהוּטַגָאמַוַוגַה (Bhutagamavagga) – החלק על צמחיה – 10 כללים
  • קבוצה שלישית: אוֹוָואדַווַגַה (Ovadavagga) – החלק על שידול – 10 כללים
  • קבוצה רביעית: בְּהוֹגַ'נַוַוגה (Bhojanavagga) – החלק על מזון – 10 כללים
  • קבוצה חמישית: אַצֶ'לַקַוַוגה (Acelakavagga) – החלק על פרושים עירומים – 10 כללים
  • קבוצה שישית: סוּרָאפָּאנַוַוגה (Surapanavagga) החלק על שתיית משקאות חריפים – 10 כללים
  • קבוצה שביעית: סַפָּאנַוַוגה (Sappanavagga) החלק על יצורים חיים – 10 כללים
  • קבוצה שמינית: סַהַדְהַמִיקַוַוגַה (Sahadhammikavagga) החלק על התאמה עם הדהמה – 12 כללים
  • קבוצה תשיעית: רַטַנַוַוגַה (Ratanavagga) החלק על אוצרות – 10 כללים
• ארבעת הפָּאטִידֶסַנְיַיה  (Patidesaniya) – שצריכים להתוודות עליהם
• 75 הסֶקְהִיוַוטַה (Sekhiyavatta) – אימונים
  • קבוצה ראשונה: סָארוּפַּה – החלק על התנהגות הולמת  – 26 כללים.
  • קבוצה שניה: בְּהוֹגַ'נַפַּטִיסַמְיוּטַה (Bhojanapatisamyutta) – החלק על מזון – 30 כללים
  • קבוצה שלישית: דְהַמַדֶסַנָאפַּטִיסַמְיוּטַה (Dhammadesanapatisamyutta) – החלק על לימוד דהמה – 16 כללים
  • קבוצה רביעית: פַּקִינַקַה (Pakinnaka) – החלק על עניינים שונים – 3 כללים
• ארבעת האַדְהִיקַרַנַה (Adhikarana) – הליכים חוקיים
• אַדְהִיקַרַנַסַמַטְהַה (Adhikaranasamatha) – השקטת הליכים חוקיים

שמונה התוכחות (אנוּסַנַה) Anusasana

מחולקות לשתי קבוצות של ארבע כל אחת:

קבוצה ראשונה: נִיסַאיַה – ארבעת המשאבים (nissaya)

האמצעים בהם תלויים חייו של הנזיר נקראים משאבים nissaya

1. יציאה לסבב נדבות, פינדפאטה (pindapata)
2. לבישת גלימות סחבות פאמסוקולה (pamsukula) – בדים שהושלכו שנלקחו מהאשפה או מאדמות קבורה.
3. התגוררות למרגלות עץ
4. לקיחת תרופות שהוחמצו בשתן מעופש

קבוצה שניה: קבוצת האַקַרַנִיַיה קִיצַ'ה (Akaraniya Kicca) – דברים שנאסר לעשותם

1. ביצוע יחסי מין
2. גניבת רכוש של אחרים
3. הריגת יצורים חיים
4. התרברבות ביחס למצבי תודעה מיוחדים שלא הושגו בפועל

שלושת התרגולים, הסִיקְהַה – Sikkha

אלו הם הסילה, סמאדהי ופנייה (Sila, Samadhi, Panna)

סילה – זוהי ההסדרה של הגוף והדיבור כך שינהגו בצורה נכונה ומאורגנת

סמאדהי  – זוהי הפעולה שאדם עושה לשמירת תודעתו יציבה

פנייה – זוהי ידיעה מעמיקה של מסת הסנקהארה (כל הדברים המותנים בכלל זה כל התופעות הפיזיות ומנטאליות)

שבעה סוגים של אַפַּטִי – עבירות (Apatti)

עבירות הנעשות כהפרה של כללים אלו אשר חוברו על ידי הבודהה נקראות "אפטי". האפטי האלו מסווגות לשבע סוגים כדלהלן:

א. פאראג'יקה (parajika) 

ב. סנגהדיססה (sanghadisesa) 

ג. ט'ולצ'יה (thullaccaya) 

ד. פאצ'יטיה (pacittiya) 

ה. פאטידסניה (patidesaniya) 

ו. דוקטה (dukkata) 

ז. דובהסיטה (dubbhasita)

פאראג'יקה – נזיר שעבר עבירה מסוג זה יוצא מסטאטוס של בהיקהו.

סנגהדיססה – נזיר שעבר עבירה מסוג זה חייב להיות תחת משמעת כדי ל"טהר" עצמו מהעבירה.

בעניין שאר סוגי האפטי, אם נזיר ביצע אחד מהם עליו להתוודות בטעותו לסנגהה או לגנה (gana, שניים שלושה נזירים), או לנזיר אחר בכדי לטהר את עצמו מהעבירה.

שש סיבות לביצוע עבירות מסוג אפטי 

קיימים שש סיבות בגינם נזיר מבצע אפטי, והם:

1. חוסר בושה
2. הוא לא יודע שזה אפטי
3. הוא בעל ספק אך עדיין הולך ועושה זאת
4. הוא חושב שהוא אמור לעשות משהו כאשר בעצם הוא לא אמור לעשות אותו
5. הוא חושב שהוא לא אמור לעשות מה בעוד הוא אמור לעשות אותו
6. הוא עושה משהו מבלי לחשוב (בלי לשים לב)

227 הפאטימוקהה סִיקְהָאפַּדַה – כללי המשמעת

הכללים אותם הבודהה חיבר ככללים סיקהאפאדה כוללים: 1. כללים בתוך הפאטימוקהה ו-2. כללים שאינם בפאטימוקהה

הכללים שבתוך הפאטימוקהה כוללים:

1. ארבעת הפאראג'יקה (parajika)
2. 13 סנגהאדיססה (sanghadisesa)
3. שני האניאטה (aniyata)
4. 30 ניסגיה פאצ'יטיה (nissaggiya pacittiya)
5. 92 פאצ'יטיה (pacittiya)
6. ארבעת הפאטידסניה (patidesaniya)
7. 75 הסקהיווטה (sekhiyavatta)

אלו הם 220 כללי המשמעת וכאשר כוללים את שבע האדהיקרנסמטהה (adhikaranasamatha), יחד הם הופכים ל-227 כללים.

ארבעת הפּארָאגִ'יקַה – הדחה

1. נזיר שמבצע יחסי מין מבצע פאראג'יקה
2. נזיר שלוקח דבר מה שהבעלים שלו לא נתן לו ושיש ערכו לפחות חמש מאסקה (masaka) מבצע פאראג'יקה
3. נזיר שהורג אדם בכוונת תחילה או גורם לו או לה למות מבצע פאראג'יקה
4. נזיר שמתרברב באוטרימנוסדהמה (uttarimanussadhamma) (מצבי דהמה הנעלים למצב האנושי) אשר בפועל לא הושגו, מבצע פאראג'יקה.

שלוש עשרה הסַנְגְהָאדִיסֵסַה (sanghadisesa) – מפגש רשמי של הסנגהה

1. נזיר שגורם לעצמו לשפוך זרע בכוונת תחילה מבצע סנגהאדיססה.
2. נזיר המעורר מינית ונוגע בגופה של אישה מבצע סנגהאדיססה.
3. נזיר המעורר מינית ומדבר בצורה מפתה לאישה מבצע סנגהאדיססה.
4. נזיר המעורר מינית ומדבר בצורה מפתה על כך שאישה צריכה לענג את עצמה באמצעות יחסי מין מבצע סנגהאדיססה. 
5. נזיר הפועל כמתווך או משדך ומוביל גבר ואישה להפוך לבעל ואישה מבצע סנגהאדיססה.
6. נזיר שבונה בקתה אשר נבנית בעזרת טיח, מלט או אדמה ושאין לה אף בעלים אחרים ושהיא מיועדת למגורים שלו בלבד חייב לעשות זאת במימדים מוגבלים. על האורך לא לעלות על 12 סוּגַטָה (סוּגַטָה = בערך 34 סנטימטר) ועל הרוחב לא לעלות על 7 סוגטה, במדידה פנימית, ועל האתר להיות מוצג בפני הסנגהה (לאישור) לפני הבניה. אם אתר לא מוצג בפני הסנגהה לפני הבנייה או אם הוא נבנה בגודל מעבר למה שצויין, הוא מבצע סנגהאדיססה.
7. אם מקום המגורים (בהמשך לכלל הקודם) נבנה בתמיכת דָאיַקָה (dayaka)  כבעלים, ניתן לבנות מעבר למידות שצויינו בכלל הקודם, אך יש להציג את האתר בפני סנגהה לפני כן. אם לא מציגים את האתר בפני סנגהה לפני הבנייה, הנזיר מבצע סנגהאדיססה.
8. אם נזיר כועס ומוטרד מאשים בכוונה נזיר אחר בביצוע פאראג'יקה אפטי (parajuka apatti), כאשר בעצם אין לכך שום בסיס, מבצע סנגהאדיססה.
9. אם נזיר כועס ומוטרד, אשר באמצעות תחבולה או אמתלה, מאשים בכוונה נזיר אחר בביצוע פאראג'יקה אפטי (parajuka apatti), כאשר בעצם אין לכך שום בסיס, מבצע סנגהאדיססה.
10. אם נזיר מתעקש לפגוע וליצור פילוג בסנגהה, וכאשר נזירים אחרים מנסים למנוע ממנו לעשות זאת הוא מסרב להענות, על הסנגהה לדקלם את הקַמַוָואצַ'ה (kamavaca, הכרזה) כדי לגרום לו לזנוח את דרך התנהגותו. אם הוא לא מפסיק, הוא מבצע סנגהאדיססה.
11. אם נזיר פועל בעקבות התנהגות נזיר אחר אשר גורם לנזק ויוצר פילוג בסנגהה (כפי שמתואר בכלל 10), , ואם כאשר נזירים אחרים מנסים למנוע ממנו לעשות זאת הוא מסרב להענות, על הסנגהה לדקלם את הקַמַוָואצַ'ה כדי לגרום לו לזנוח את דרך התנהגותו. אם הוא לא מפסיק, הוא מבצע סנגהאדיססה.
12. אם נזיר קשה לתיקון וללימוד ונזירים אחרים אומרים לו שאל לו להיות כך אך עדיין הוא ממאן להקשיב להם, על הסנגהה לדקלם את הקַמַוָואצַ'ה כדי לגרום לו לזנוח את דרך התנהגותו. אם הוא לא מפסיק, הוא מבצע סנגהאדיססה.
13. אם נזיר משחית משפחות – במילים אחרות הוא מחניף ומכרכר אחר אנשים שאינם נזירים – ונזירים אחרים מרחיקים אותו מהמנזר שלהם, ובתמורה הוא מבקר אותם וכאשר נזיר אחר אומר לו שעליו לחדול מהתנהגותו, אך הוא ממאן להקשיב, על הסנגהה לדקלם את הקַמַוָואצַ'ה כדי לגרום לו לזנוח את דרך התנהגותו. אם הוא לא מפסיק, הוא מבצע סנגהאדיססה.

שני האַנִייַטַה (aniyata) – לא מוגדר

1. אם נזיר נמצא במקום מבודד לבד עם אישה (היכן שהם לא יכולים להראות) ואדם מהימן אומר אמת בדבר פאראג'יקה, סנגהאדיססה או פצ'יטייַה (pacittiya) והנזיר מודה בכך בהתאם, יש לפעול בדרך המקובלת (המתאימה לעבירה שבוצעה) או לפי דרגת העבירה שהאדם המהימן מציין.
2. אם נזיר נמצא במקום לבד עם אישה היכן שהם אינם יכולים להישמע ואדם מהימן אומר אמת בדבר סנגהאדיססה או פצ'יטייה והנזיר מודה בכך בהתאם, יש לפעול בדרך המקובלת (המתאימה לעבירה שבוצעה) או לפי דרגת העבירה שהאדם המהימן מציין.

30 הניסגייה פָּאצִ'יטִייַה (Nissaggiya Pacittiya) – פיצוי/כפרה עם וויתור

מחולק לשלוש קבוצות של עשרה כללים בכל אחת:

קבוצה ראשונה: צִ'יוַורַווַגַה (Civaravaga) – החלק על גלימות – 10 כללים

1. נזיר יכול להחזיק בבעלותו גלימה נוספת עד עשרה ימים. אם הוא עובר את עשרת הימים, זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה
2. אם נזיר מתגורר בנפרד משלושת גלימותיו אפילו לילה אחד, אלא אם קיבל רשות לכך (מסנגהה), זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה.
3. אם לנזיר מצטבר בד בכוונה לעשות ממנו גלימה, אך עדיין אין מספיק ממנו, ואם הוא מצפה לקבל עוד בד , הוא רשאי להחזיק בבד שכבר בבעלותו עד חודש ימים. אם הוא שומר אותו אצלו מעבר לחודש, אפילו אם הוא מצפה לקבל עוד, זה נחשב לניסגייה פאצ'יטייה.
4. אם נזיר גורם לנזירה (בהיקהוני) שאינה קרובת משפחה, לכבס, לצבוע או לנער גלימה ישנה, זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה.
5. אם נזיר מקבל גלימה מידיה של נזירה שאינה קרובת משפחה, אלא אם זה במסגרת החלפה, זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה.
6. אם נזיר מבקש ומקבל גלימה מאדם פשוט שאינו קרוב משפחה ושאינו ביצע פווארנא (pavarana, בקשה, הזמנה. כאשר אדם מזמין נזיר לבקש ממנו חפץ כלשהו שהוא צריך, אם האדם לא ציין את זמן תקפות ההזמנה, מניחים שההזמנה מוגבלת לארבעה חודשים), זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה. יוצאים מן הכלל הם המקרים בהם גלימתו נגנבה או נהרסה, במקרים כאלו הוא רשאי לבקש גלימה.
7. במקרים כאלו (יוצאי הדופן מהכלל הקודם) הנזיר רשאי לבקש לכל היותר בגלימה התחתונה (אנטרוואסקה, antaravasaka) וגלימה עליונה (אוטראדנגה, uttarasanga). אם הוא מבקש ומקבל מעבר לכך, זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה.
8. אם אדם פשוט שאינו קרוב משפחה ושלא ביצע פווארנא, אומר שהוא יתן גלימה לנזיר בשם כזה וכזה, והנזיר הזה, כאשר הוא יודע על החלטת האיש, מבקש אותו לתת גלימה מסוג כזה וכזה שיקרה ואיכותית יותר מזו [שאותו אדם] החליט בתחילה, והנזיר מקבל אותה, זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה.
9. אם קבוצת אנשים פשוטים, שאינם קרובי משפחה ושלא ביצעו פוואראנא מחליטים לתת גלימה לנזיר, ואם הנזיר הזה מדבר איתם וגורם להם לאחד כוחות ומשאבים בכדי לקנות גלימה יותר יקרה ואיכותית מזו שהם החליטו בתחילה, והוא מקבל אותה, זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה.
10. אם מישהו שולח כסף (או שווה ערך) במטרה לקנות גלימה לנזיר ומישהו (מי שמביא את הכסף) רוצה לדעת מי מתפקד כעוזרו של הנזיר (ווייאווצ'קרה, veyyavaccakara), ואם הנזיר רוצה את הגלימה עליו לבקש ממישהו שקשור למנזר או מאופאסקה (אדם תומך) באומרו: "האדם הזה הוא העוזר של כל הנזירים." כאשר אותו אדם (שהביא את הכסף) הדריך את העוזר ואמר לנזיר: "אם אתה רוצה את הגלימה, תגיד לעוזר," לאחר מכן על הנזיר למצוא את אותו עוזר, והוא רשאי לומר לו: "אני זקוק לגלימה". אם הוא לא מקבל אותה הוא רשאי לבקש עד שלוש פעמים בסך הכל. אם עדיין הוא לא מקבל אותה הוא יכול ללכת ולעמוד במקום בו העוזר יראה אותו, עד שש פעמים. אם הוא עדיין לא מקבל אותה והוא ביקש יותר משלוש פעמים או עמד יותר משש פעמים, ואז הוא מקבל אותה, זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה.
    אם אחרי מספר הפעמים המירבי של הבקשות והעמידות הוא לא מקבל את הגלימה, עליו ללכת ולומר למי ששלח את הכסף: "מה שנתת לא היה זמין עבורי," ועליו גם לומר לו לבקש את כספו בחזרה כדי שלא יאבד.

קבוצה שניה: קוֹסִייַוַוגַה (Kosiyavaga) – המקטע על משי – 10 כללים

1. אם נזיר מקבל שטיח עשוי צמר עיזים מעורב במשי, זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה.
2. אם נזיר מקבל שטיח עשוי כולו מצמר עיזים שחור, זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה.
3. אם נזיר אמור לקבל שטיח חדש, עליו להשתמש בשני חלקים של צמר עיזים שחור, חלק שלישי מצמר עיזים לבן וחלק רביעי מצמר עיזים אדום. אם נעשה שימוש ביותר משני חלקים של צמר עיזים שחור, זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה.
4. נזיר שיש ברשותו שטיח חדש צריך לוודא שישמר שש שנים. אם הוא מקבל שטיח חדש במהלך שש השנים, מבלי לקבל את רשות הסנגהה, זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה.
5. אם נזיר אמור לקבל שטיח חדש, עליו לקחת חתיכה מאורכו ורוחבו של שטיח ישן (חתיכה מרובעת או עגולה במרווח קבוע מסביב) ולשלב אותו בשטיח החדש כך שהצבע יתקלקל. אם הוא לא עושה זאת זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה.
6. אם נזיר יוצא למסע ואם מישהו נותן לו צמר עיזים והוא רוצה אותו, הוא רשאי לקבל אותו. אם אין מי שישא אותם למענו, הוא רשאי לשאת אותו למרחק שלוש יוג'נה (yojana, יוג'נה אחת שווה 15 קילומטרים). אם הוא נושא אותו למרחק גדול משלוש יוג'נה, זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה.
7. אם נזיר גורם לנזירה שאינה קרובת משפחה לשטוף, לצבוע או להבריש צמר עיזים, זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה.
8. אם נזיר מקבל זהב וכסף (כסף), או גורם למישהו אחר לקבל אותו בשבילו, אם אם הוא שמח על כסף שנשמר בעבורו, זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה.
9. אם נזיר מעורב בקנייה ומכירה באמצעות כסף (כלומר כל דבר שמשתמשים בו ככסף), זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה.
10. אם נזיר מחליף חפצים באמצעות עסקת חליפין עם אנשים פשוטים, זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה.

קבוצה שלישית: פַּטַוַוגַה (Pattavagga) –המקטע על קערות – 10 כללים

1. כל קערה שנשמרת ברשותו של נזיר, מלבד זו שהחליט להשתמש בה (אדהיטהאנה, adhitthana), מכונה קערה נוספת. נזיר רשאי להחזיק ברשותו קערה נוספת כזו לכל היותר עשרה ימים. אם הוא עובר את עשרת הימים זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה.
2. אם לנזיר יש קערה סדוקה, בין אם היא תוקנה או לא, וכל הסדקים שהופיעו בקערה שלו יחד מסתכמים בפחות מרוחב של עשר אצבעות אם במקרה זה הוא מבקש קערה חדשה מאדם פשוט, שאינו קרוב משפחה ואינו ביצע פווארנא (pavarana), והוא מקבל אותה, זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה.
3. אם נזיר קיבל (לקח בידיו) אחת מחמש התרופות, שהן גהי (ghee, יוגורט), חמאה טרייה, שמן, דבש, או דיבשה, הוא רשאי להחזיק אותם ברשותו עד שבעה ימים. אם הוא מחזיק אותם יותר משבעה ימים זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה.
4. כאשר עדיין נותר חודש לעונה החמה – במילים אחרות, מהיום הראשון של "התמעטות" הירח של החודש השביעי – נזיר רשאי לחפש אחר בגד רחצה לשימוש בגשם. כאשר נותר חצי חודש לסיום העונה החמה – במילים אחרות, מהיום הראשון של התמלאות הירח של החודש השמיני – הוא רשאי ללבוש אותו. אם הוא מתחיל לחפש אחריו או ללבוש אותו לפני התאריכים האלו בהתאמה, זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה.
5. אם נזיר נתן גלימה לנזיר אחר, ואם לאחר מכן מתוך כעס הוא לוקח אותו בחזרה, או מוצא מישהו אחר שיקח אותו ממנו, זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה.
6. אם נזיר מבקש חוט מאדם פשוט שאינו קרוב משפחה ושלא ביצע פווארנא, ואז הורה לארוג אותו לתוך בד גלימה על ידי אורגים, זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה. 
7. אם אדם פשוט, שאינו קרוב משפחה ולא ביצע פווארנא, מורה לאורגים להכין בד כלשהו לגלימה למען נזיר מסויים, ואז הנזיר הזה מציע לאורגים האלו שאם יעשו את העבודה טוב יותר או בצורה שונה משהם היו עושים הוא יעניק להם גמול כלשהו, זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה.
8. אם במשך עשרת הימים הקודמים ליום הפווארנא (היום שמסיים את הווסה, vassa), במילים אחרות, מהיום השישי של התמעטות הירח של החודש האחד עשר – תורם המעניק חסות (dayaka) שממהר (הכוונה למקרה חרום כמו מחלה וכו') נותן בגד לתקופת הווסה (תקופת הגשמים), נזיר רשאי לקבל אותו ולשמור אותו. אם הוא שומר אותו למשך תקופה ארוכה מ"זמן הגלימה", זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה. בנוגע ל"זמן הגלימה" אם הוא כבר בילה את הווסה אך לא עשה שימוש בקטהינה (kathina, כאשר המעשה הרשמי של קבלת בגד הקטהינה הופעל, כך שמאותו רגע חמשת החודשים אחרי יום הפווארנא זכות הטהינה מופעלת. אך כמו במקרה החלק הראשון של הכלל הזה, יש מנזרים רבים בהם המעשה הרשמי של קבלת בגד הקטהינה לא מבוצע, כך שהזכות קבילה רק לחודש אחד לאחר סיום הווסה), זה נחשב מיום הפווארנא והלאה למשך חודש אחד, במילים אחרות, מהיום הראשון של התמלאות הירח של החודש האחד עשר ליום הירח המלא של החודש השנים עשר. אם הוא עשה שימוש בקטהינה, זה נחשב מיום הפווארנא והלאה למשך חמישה חודשים, במילים אחרות, מהיום הראשון של התמלאות הירח של החודש האחד עשר עד לאמצע החודש הרביעי.
9. אם נזיר בילה את הווסה במקום מגורים מבודד ביער, ומעוניין לשמור את אחת משלושת גלימותיו בבית שאינו במקום מגוריו, הוא רשאי לעשות זאת עד לשישה לילות אם יש לכך סיבה מספקת. אם הוא שומר אותה שם יותר משישה לילות, ללא רשות הסנגהה, זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה.
10. אם נזיר גורם ביודעין למישהו אשר מעניק מתנה לסנגהה לתת אותה לו אישית, זה נחשב ניסגייה פאצ'יטייה.

92 הפָּאצִ'יטִייַה – וויתור/קנס

מחולק לתשעה מקטעים:

קבוצה ראשונה: מוּסָאוַואדַוַוגַה – החלק על דיבור לא ראוי

1. אם נזיר אומר שקר זה נחשב פאצ'יטייה.
2. אם נזיר מדבר בגסות לנזיר אחר זה נחשב פאצ'יטייה.
3. אם נזיר משמיץ נזיר אחר זה נחשב פאצ'יטייה.
4. אם נזיר מלמד דהמה לאדם שאינו נזיר, תוך שהוא חוזר מילה במילה, זה נחשב פאצ'יטייה.
5. אם נזיר ישן במקום המוקף בקיר תחת גג אחד עם אדם שאינו נזיר יותר משלושה לילות, זה נחשב פאצ'יטייה.
6. אם נזיר ישן במקום המוקף בקיר תחת גג אחד עם אישה אפילו לילה אחד, זה נחשב פאצ'יטייה.
7. אם נזיר מלמד דהמה לאישה, כשהוא הוגה יותר משש מילים, זה נחשב פאצ'יטייה (אלא אם נוכח גבר נוסף שיכול להבין את דברי הנזיר).
8. אם נזיר מספר על הישגים שלו במצבים על-טבעיים (uttarimanussadhamma) שאכן נכונים עובדתית, לאדם שאינו נזיר, זה נחשב פאצ'יטייה.
9. אם נזיר מספר על עבירה רצינית מסוג אפטי של נזיר אחר לאדם שאינו נזיר, זה נחשב פאצ'יטייה. (אלא אם יש לו רשות מיוחדת לכך).
10. אם נזיר עודר באדמה או מוצא מישהו אחר לחפור באדמה, זה נחשב פאצ'יטייה.

קבוצה שניה: בְּהוּטַגָאמַוַוגַה (Bhutagamavagga) – החלק על צמחיה – 10 כללים

1. אם נזיר מסיר כל חלק מצמח חי כך שהוא נשבר ממקום צמיחתו, זה נחשב פאצ'יטייה.
2. אם נזיר מתנהג בצורה לא ראויה והסנגהה קוראת אותו לתשאול, אך הוא משיב בחמקנות או נותר שקט והסנגהה מדקלמת את "ההכרזה הרשמית" מתחילתה ועד סופה, זה נחשב פאצ'יטייה.
3. אם נזיר ממעיט בערכו של נזיר אחר שהתמנה על ידי הסנגהה לעשות מטלות של הסנגהה, והוא עושה אותה כיאות והזלזול אינו מבוסס, זה נחשב פאצ'יטייה.
4. אם נזיר לוקח מיטה, ספסל, מזרן או כיסא השייכים לסנגהה ומשאיר אותם בחוץ ואז הולך מבלי להחזיר אותם בעצמו או למצוא מישהו אחר שיעשה זאת, או שהוא עוזב מבלי להודיע (לנזיר האחראי על חפצים אלו), זה נחשב פאצ'יטייה.
5. אם נזיר לוקח כלי מיטה השייכים לסנגהה ופורש אותם בביקתה השייכת לסנגהה ואז הולך מבלי לאסוף אותם בעצמו או למצוא מישהו אחר שיעשה זאת, או שהוא עוזב מבלי להודיע (לנזיר האחראי על חפצים אלו), זה נחשב פאצ'יטייה.
6. אם נזיר, היודע שבקתה מאוכלסת על ידי נזיר אשר הגיע לפניו, משקר ביודעין בתקווה שהדייר, בשל חוסר מקום, ישוכנע ללכת למקום אחר, זה נחשב פאצ'יטייה.
7. אם נזיר כועס ולא מרוצה מנזיר אחר, גורר, דוחף או רודף אחריו החוצה מן הבקתה השייכת לסנגהה, זה נחשב פאצ'יטייה.
8. אם נזיר יושב או שוכב בכובד משקלו על מסגרת מיטה או שרפרף בעל רגליים שלא חוזקו במקום כהלכה ושהוצבו על מבנה שלד לשמירת חפצים בבקתה זה נחשב פאצ'יטייה.
9. אם נזיר הולך להשיג אדמה וטיח להדביק את גג הביקתה, עליו לעשות זאת בשימוש של עד שלוש שכבות. אם הוא מדביק יותר מזה זה נחשב פאצ'יטייה.
10. אם נזיר יודע שמים כלשהם מכילים יצורים חיים בתוכם ושופך אותם על עשב או אדמה, זה נחשב פאצ'יטייה.

קבוצה שלישית: אוֹוָואדַווַגַה (Ovadavagga) – החלק על שידול – 10 כללים

1. אם נזיר, שלא ברשות הסנגהה, מלמד נזירות זה נחשב פאצ'יטייה.
2. אף אם יש לבהיקהו רשות מהסנגהה, אם הוא מלמד נזירות אחרי שקיעת השמש, זה נחשב פאטיצ'ייה.
3. אם נזיר נכנס לאזור מגורי הנזירות, אלא אם נזירה חולה, זה נחשב פאטיצ'ייה.
4. אם נזיר מזלזל בנזיר אחר ואומר שהוא מלמד נזירות כי הוא מקווה לקבל מתנות, זה נחשב פאטיצ'ייה.
5. אם נזיר נותן גלימה לנזירה שאינה קרובה שלו, מלבד אם הדבר נעשה בחליפין, זה נחשב פאטיצ'ייה.
6. אם נזיר תופר את הגלימה של נזירה שאינה קרובה שלו, או שהוא מוצא מישהו אחר לעשות זאת, זה נחשב פאטיצ'ייה.
7. אם נזיר מזמין נזירה להתלוות אליו ללכת בדרך אף אם זה למרחק של עד סוף הכפר, מלבד אם הדרך מסוכנת, זה נחשב פאטיצ'ייה.
8. אם נזיר מזמין נזירה להצטרף אליו למסע שייט בסירה במעלה או במורד הזרם, זה נחשב פאטיצ'ייה. יוצא מן הכלל הוא כאשר הם חוצים לגדה השניה של הנהר.
9. אם נזיר אוכל מזון שנזירה קיבלה מאנשים, מלבד כאשר האנשים שמו אותם בצד במיוחד למענו, זה נחשב פאטיצ'ייה.
10. אם נזיר יושב או ישן במקום מבודד עם נזירה, רק שניהם יחד בפרטיות, זה נחשב פאטיצ'ייה.

קבוצה רביעית: בְּהוֹגַ'נַוַוגה (Bhojanavagga) – החלק על מזון – 10 כללים

1. אם נזיר לא חולה, מותר לו לאכול במשך יום אחד בלבד במקום ציבורי, היכן שמזון ניתן לכל אחד מבלי העדפה כלשהי. לאחר מכן עליו להמנע מלאכול שם יום אחד לכל הפחות, אך אחר כך מותר לו לאכול שם שוב. אם הוא אוכל שם במשך יומיים רצופים או יותר, זה נחשב פאטצ'ייה.
2. אם דָאיַקַה מזמין נזירים לקחת מזון ומזכיר כל אחד מחמשת סוגים אלו: אורז מבושל, עוגות, ביסקוויטים, דג או בשר, ואם ארבעה או יותר נזירים הולכים ומקבלים אותו וחוזרים איתו, או אוכלים אותו שם, זה נחשב פאטיצ'ייה. יוצא מן הכלל במקרים הבאים: (1) מחלה (2) "זמן הגלימה" (3) זמן הכנת הגלימות (4) כשיוצאים למסע ארוך (5) כשמפליגים בסירה (6) כאשר נזירים רבים יוצאים לסיבוב נדבות ואין מספיק לאכול (7) כאשר האוכל ניתן על ידי פרוש (סַמַנַה)
3. אם נזיר מוזמן לבוא לאכול כל אחד מחמשת סוגי המאכלים במקום מסויים אך במקום ללכת לשם הוא הולך לאכול במקום אחר, זה נחשב פאטיצ'ייה. אלא אם הוא ראשית כל מעביר את ההזמנה שלו לנזיר אחר אשר ילך במקומו, או שהוא חולה, או שהוא "בזמן הגלימה" ובזמן "הכנת הגלימות".
4. אם נזיר יוצא לסיבוב נדבות ותומך כלשהו נותן כמות גדולה של עוגות (או ביסקוויטים), הוא רשאי לקבל עד לשלוש קערות מלאות. אם הוא מקבל יותר מזה, זה נחשב פאטיצ'ייה. כמות המזון הגדולה שקיבל חייבת להיות מחולקת בין הנזירים.
5. אם נזיר אכל מזון במקום מסויים ומציעים לו עוד מכל חמשת סוגי המזון שהוא מסרב להם, ואם אז הוא קם ממקומו, הולך למקום אחר ואוכל מזון שלא הושאר על ידי נזיר חולה או שלא הושאר בהתאם למעשה וִינַיַה, זה נחשב פאטיצ'ייה.
6. אם נזיר יודע שנזיר אחר סרב למזון (בהתאם לכלל הקודם) ובחושבו לגרום לו לבצע עבירה הוא לוקח בכוונה מזון שלא הושאר על ידי נזיר חולה ומפתה אותו לאכול את המזון, ואם הוא מצליח, זה נחשב פאטיצ'ייה.
7. אם נזיר אוכל מזון בזמן לא מתאים, מאמצע היום עד לתחילת היום שאחרי, זה נחשב פאטיצ'ייה.
8. אם נזיר אוכל מזון שניתן לו לתוך ידיו (או לידיו של כל נזיר אחר) ביום קודם, זה נחשב פאטיצ'ייה.
9. אם נזיר מבקש כל אחד מסוגי האוכל המשובחים האלו: אורז מבושל מעורב בגְהִי (חמאה הודית*), חמאה, שמן, דבש, מיץ מקנה סוכר, דג, בשר, חלב טרי, חלב מוחמץ (קריש), מאדם בעל-בית שאינו קרוב משפחה ושלא נתן פווארנא, ואם הוא מקבל אותו ואוכל אותו, זה נחשב פאטיצ'ייה.
10. אם נזיר שם בפיו מזון שלא הוצע לו קודם לכן (או לכל נזיר אחר) על ידי אדם בעל-בית, והוא בולע אותו, זה נחשב פאטיצ'ייה. יוצא מהכלל קיים במקרה של מים טהורים וקיסמי שיניים.

קבוצה חמישית: אַצֶ'לַקַוַוגה (Acelakavagga) – החלק על פרושים עירומים – 10 כללים

1. אם נזיר מגיש מזון בעזרת ידיו לאדם אחר שמוביל חיים רוחניים בדת אחרת, זה נחשב פאטיצ'ייה.
2. אם נזיר משכנע נזיר אחר ללכת איתו לסיבוב נדבות מזון (פינדפאטה) ואז כשהוא רוצה לעשות דבר מה לא מוסרי הוא משחרר את הנזיר השני ללכת חזרה, זה נחשב פאטיצ'ייה.
3. אם נזיר מתיישב ומפריע למשפחה בזמן שהם אוכלים, זה נחשב פאטיצ'ייה.
4. אם נזיר יושב בחדר בחברת אישה, ללא גבר (או ילד) נוכח כמלווה, זה נחשב פאטיצ'ייה.
5. אם נזיר יושב במקום פתוח בחברת אישה, ורק שניהם נוכחים שם, זה נחשב פאטיצ'ייה.
6. אם נזיר קיבל הזמנה לאכול מחמשת סוגי המזון במקום מסויים והוא הולך למקום אחר לפני או אחרי שהיה במקום אליו הוזמן לאכול, עליו להודיע על כך לנזיר (take leave of a bhikkhu) במנזר שלו לפני שהוא הולך. אם הוא לא עושה זאת, זה נחשב פאטיצ'ייה. יוצא מהכלל קיים כאשר זהו זמן מתאים, כלומר ב"זמן הגלימה" או בזמן הכנת הגלימות.
7. אם מישהו נותן פווארנא של ארבעת הצרכים (פצ'ייה) לנזיר, הנזיר יכול לבקש אותם במשך ארבעה חודשים מזמן ההצעה. אם הוא מבקש אותם לאחר שתקופת ארבעת החודשים הסתיימה, אלא אם כן ההצעה חודשה או הפכה לקבועה, זה נחשב פאצ'יטייה.
8. אם נזיר הולך לראות צבא מתכונן לקרב, אלא אם יש סיבה מספקת, זה נחשב פאצ'יטייה. – – –
9. – – – אם אז יש לו סיבה ראויה ללכת, הוא יכול להשאר עם הצבא למשך שלושה ימים. אם הוא נשאר יותר מזה, זה נחשב פאצ'יטייה.
10. בזמן שנזיר נשאר בחברת צבא, אם הוא הולך לצפות בקרב, לצפות בסיקור, לצפות בצבא מתכונן לקרב, זה נחשב פאצ'יטייה.

קבוצה שישית: סוּרָאפָּאנַוַוגה (Surapanavagga) החלק על שתיית משקאות חריפים – 10 כללים

1. אם נזיר שותה משקה משכר, זה נחשב פאטיצ'ייה.
2. אם נזיר מדגדג נזיר אחר, זה נחשב פאטיצ'ייה.
3. אם נזיר שוחה במים לשם הנאה, זה נחשב פאטיצ'ייה.
4. אם נזיר מראה התנהגות עקשנית בנוגע לויניה (כללי הנזירות), זה נחשב פאטיצ'ייה.
5. אם נזיר מפחיד נזיר אחר, וגורם לו לפחד מרוחות, זה נחשב פאטיצ'ייה.
6. אם נזיר, שלא חולה בקדחת, מדליק אש בעצמו או מוצא אדם אחר שיעשה זאת כדי לחמם את עצמו, זה נחשב פאטיצ'ייה. אם הוא מדליק אש למטרות אחרות אין זו עבירה.
7. אם נזיר החי במג'הימפדסה (Majjhimapadesa) – חבל ארץ במרכז הודו – הוא רשאי לרחוץ עצמו פעם בחמש עשרה יום. אם הוא עושה זאת בתוך חמש עשרה היום, מלבד במקרים שזה דרוש, זה נחשב פאטיצ'ייה. במדינות גבול כמו תאילנד, אין זו עבירה להתרחץ בכל זמן שהוא.
8. אם נזיר קיבל בגד חדש עליו לסמן אותו באחד משלושת הצבעים לפני שהוא משתמש בו. והם כחול, צבע אדמה או חום כהה. אם הוא לא מסמן אותו לפני שהוא משתמש בו, זה נחשב פאטיצ'ייה.
9. אם נזיר חולק (vikappetva) בגלימה עם נזיר או סאמנרה אחר, והוא משתמש בו מבלי שהשותף האחר ויתר את חלקו בבעלות, או נתן את הסכמתו להשתמש בו, זה נחשב פאטיצ'ייה.
10. אם נזיר מחביא חפצים שבבעלותו של נזיר אחר, שהם, הקערה, הגלימות, בד הישיבה, קופסת המחט והחגורה, אפילו כבדיחה, זה נחשב פאטיצ'ייה.

קבוצה שביעית: סַפָּאנַוַוגה (Sappanavagga) החלק על יצורים חיים – 10 כללים

1. אם נזיר הורג יצורים חיים בכוונת תחילה, זה נחשב פאטיצ'ייה.
2. אם נזיר, כשהוא יודע שיש במים יצורים חיים, משתמש במים, זה נחשב פאטיצ'ייה.
3. אם נזיר, כשהוא יודע שמעשה משמעתי של הסנגהה טופל והוסדר כהלכה, והוא עדיין מעלה אותו שוב לדיון, זה נחשב פאטיצ'ייה.
4. אם נזיר במודע ובכוונה מסתיר אפטי (apatti) חמור של נזיר אחר, זה נחשב פאטיצ'ייה.
5. אם נזיר לוקח את חלק האופג'האיה (Upajjhaya) באופסמפדא (Upasampada) הסמכה של בחור צעיר מתחת לגיל עשרים, זה נחשב פאטיצ'ייה.
6. אם נזיר מזמין סוחר שהפר חוק מכס (מבריח) להצטרף למסע יחד איתו, אפילו למרחק של כפר קטן, זה נחשב פאטיצ'ייה.
7. אם נזיר משכנע אישה להצטרף אליו למסע, אפילו למרחק של כפר קטן, זה נחשב פאטיצ'ייה.
8. אם נזיר מדבר בניגוד לדהמהדסנא (dhammadesana) של המכובד הבודהה ונזירים אחרים לא מרשים לו לעשות זאת, אך הוא לא מקשיב להם, ואם סנגהה אז מדקלמת את הקמוואצ'א (kammavaca, הצהרה רישמית) בשלמותה (שלוש פעמים), זה נחשב פאטיצ'ייה.
9. אם נזיר נוהג בחברות עם נזיר כזה (המתואר בכלל הקודם), כלומר שהם אוכלים יחד, הם מבצעים את האופוסטהה סנגהקמה (uposatha sanghakamma) יחד, או ישן באותו מקום, זה נחשב פאטיצ'ייה.
10. אם נזיר נוהג בחברות בסאמנרה שנזירים אחרים גינו (והרחיקו) מאחר וביצע את העבירה של דיבור בניגוד לדהמדסנא של המכובד הבודהה, כך שהנזיר הזה נותן לו לעשות את חובותיו למענו (upatthaka), או שהוא אוכל יחד איתו, או ישן באותו מקום, זה נחשב פאטיצ'ייה.

קבוצה שמינית: סַהַדְהַמִיקַוַוגַה (Sahadhammikavagga) החלק על התאמה עם הדהמה – 12 כללים

1. אם נזיר מתנהג בדרך שגויה ונזיר אחר מוכיח אותו, אך אז הוא מתחמק מהעניין, מוותר עליו, ואומר שראשית הוא חייב לשאול מישהו שמבין (שמכיר את הוינאיה היטב) לפני שהוא מקבל ומבצע את כלל התרגול הזה, זה נחשב פאצ'יטייה. בדרך כלל אם נזיר שעדיין בהכשרה, מוצא שיש דבר מה שהוא לא יודע אשר הוא אמור לדע, עליו לשאול בעניין ולמצוא כל מה שנחוץ לשעת ממישהו שיודע.
2. אם כאשר נזיר אחר המדקלם את הפאטימוקהה, נזיר מדבר בגנאי על חומרת הכללים, זה נחשב פאצ'יטייה.
3. אם נזיר נמצא אשם באפטי ומעמיד פנים באומרו כך (בזמן הפאטימוקהה): "רק עתה אני יודע שהכלל הזה הוא חלק מהפאטימוקהה," ואם נזירים אחרים יודעים שהוא ידע על כלל זה קודם לכן, אך הוא אמר זאת כמעמיד פנים בעניין, עליהם להכריז באופן רשמי על "פעולת החוק" העוסקת בעניין זה. לאחר שהסנגהה ביצעה את ההכרזה, אם הוא מעמיד פנים שהוא אינו יודע בשנית, זה נחשב פאצ'יטייה.
4. אם נזיר, בעת כעס, חובט בנזיר אחר, זה נחשב פאצ'יטייה.
5. אם נזיר, בעת כעס, מרים את ידו נגד נזיר אחר, כאילו הוא מתכוון לחבוט בו, זה נחשב פאצ'יטייה.
6. אם נזיר מעלה האשמות נגד נזיר אחר מסוג עבירת סנגהאדיססה אשר אינן מבוססות, זה נחשב פאצ'יטייה.
7. אם נזיר מעלה בכוונה תחילה דאגות בנזיר אחר, זה נחשב פאצ'יטייה.
8. אם בזמן שנזירים מתווכחים, נזיר הולך להקשיב לדבריהם בחשאי, כדי לשמוע מה הם אומרים עליו או על קבוצתו, זה נחשב פאצ'יטייה.
9. אם נזיר נתן את הסכמתו ואישורו לביצוע פעולה רשמית של הסנגהה אשר עולה בקנה אחד עם הדהמה, ומאוחר יותר הוא מעלה ביקורת וחוסר הסכמה כנגד הסנגהה אשר ביצעה את הפעולה הרשמית, זה נחשב פאצ'יטייה.
10. כאשר סנגהה נפגשת להחליט בנושא מסוים, אם נזיר אשר משתתף בפגישה עוזב טרם התקבלה החלטה, והוא הולך מבלי שהוא מציג את עמדתו בנושא, זה נחשב פאצ'יטייה.
11. אם נזיר, יחד עם אחרים, מתאחדים לסנגהה אשר נמצאת בהסכמה ונותנים גלימה כ-"פרס" לנזיר אחר, ואם מאוחר יותר הוא פונה ומבקר באי הסכמה עם האחרים בסנגהה באומרו: "הם נתנו לי את הגלימה מתוך חלקיות," זה נחשב פאטיצ'ייה.
12. אם נזיר מארגן ביודעין מתנה אשר דָאיַקַה החליט קודם לכן להציג בפני הסנגהה כדי להכין אותה לכבוד אדם, זה נחשב פאטיצ'ייה.

קבוצה תשיעית: רַטַנַוַוגַה (Ratanavagga) החלק על אוצרות – 10 כללים

1. אם נזיר, מבלי שקיבל תחילה רשות, נכנס לחדר בו בן מלוכה ובת לוויתו שוהים יחד, זה נחשב פאצ'יטייה.
2. אם נזיר רואה חפץ כלשהו שנפל (על הארץ וככל הנראה אבד), השייך לאדם שאינו נזיר, ואם הוא לוקח אותו כדבר שהוא יכול לשמור לעצמו, או שהוא מוצא מישהו אחר לעשות זאת, זה נחשב פאצ'יטייה. קיים יוצא דופן במקרה והחפץ נפל בשטח מנזר או במקום בו הנזיר מתגורר. במקרה זה עליו לשמור על החפץ כדי להשיב אותו לבעליו. אם אז הוא לא שומר אותו, זה נחשב דוקטה.
3. אם נזיר, יוצא לדרך, מבלי תחילה להודיע לנזיר אחר המתגורר באותו מנזר, לעבר כפר אחר בשעות לא מקובלות, זה נחשב פאטיצ'ייה. קיים יוצא דופן במקרה והעניין דורש שעליו לצאת לדרך מהר.
4. אם נזין מכין או מבקש להכין עבורו קופסת אחסון למחט מעצם, שנהב או קרן, זה נחשב פאטיצ'ייה. ראשית יש לשבור את קופסת אחסון המחט ואחר כך להתוודות על העבירה.
5. אם נזיר מכין מעמד למיטה או שרפרף, עליו להיות בעל רגליים עד לגובה של שמונה אינץ' סוגטה (שווה בקירוב 2.85 ס"מ), לא כולל את מסגרת הבסיס של המיטה או השרפרף. אם הם נבנים במידה גדולה מכך, זה נחשב פאטיצ'ייה. ראשית יש לחתוך למידה הנכונה ואחר כך להתוודות על העבירה.
6. אם נזיר הכין מעמד למיטה או שרפרף המכוסה קאפוק (סיבי משי מעץ הקפוק הטרופי), זה נחשב פאטיצ'ייה. ראשית יש להוריד את כיסוי הקאפוק ואחר כך להתוודות על העבירה.
7. אם נזיר מכין בגד-ישיבה (nisidana), עליו להיות במידה הנכונה. המידה הנכונה היא באורך שתי מידות סוגטה, ברוחב של אחד וחצי מידות ובמסגרת של מידה אחת. אם הוא מכין אותו במידה גדולה מזו, זה נחשב פאטיצ'ייה. ראשית יש לחתוך את הבגד למידה הנכונה ואחר כך יש להתוודות על העבירה.
8. אם נזיר מכין בד לכיסוי פצע או חתך, עליו להיות במידה הנכונה. המידה הנכונה היא באורך של ארבע מידות סוגטה ורוחב של שתי מידות. אם הוא מכין אותו במידה גדולה מזו, זה נחשב פאטיצ'ייה. ראשית יש לחתוך את הבד למידה הנכונה ואחר כך יש להתוודות על העבירה.
9. אם נזיר מכין בגד רחצה לגשמים, עליו להיות במידה הנכונה. המידה הנכונה היא באורך של שש מידות סוגטה ורוחב של שתים וחצי מידות. אם הוא מכין אותו במידה גדולה מזו, זה נחשב פאטיצ'ייה. ראשית יש לחתוך את הבגד למידה הנכונה ואחר כך יש להתוודות על העבירה.
10. אם נזיר מכין גלימה השווה בגודלה או הגדולה ממידת הגלימה של הסוגטה, זה נחשב פאטיצ'ייה. מידת גלימת הסוגטה היא תשע מידות סוגטה באורך ושש מידות ברוחב. ראשית יש לחתוך את הגלימה למידה הנכונה ואחר כך יש להתוודות על העבירה.

ארבעת הפָּאטִידֶסַנְיַיה  (Patidesaniya) – שצריכים להתוודות עליהם

1. אם נזיר מקבל מזון מידיה של נזירה שאינה קרובת משפחה שלו, בכך שהוא לוקח בידיו מידיה ואוכל אותו, זה נחשב פאטידסנייה. 
2. אם נזירים אוכלים במקום בו הוזמנו, ונזירה מגיעה ונותנת פקודות לאלו שאוכלים, ואומרת להם לקחת את דבר אחד משם ולשים את הדבר ההוא כאן, עליהם להורות לנזירה להפסיק לעשות זאת וללכת. אם הם לא שולחים אותה לדרכה, זה נחשב פאטידסנייה. 
3. אם נזיר שאינו חולה וללא הזמנה, מקבל מזון ממשפחה אשר הסנגהה הכריזה עליה כסֵקְהַה (sekha, אלו נאצלים שעדיין תחת אימון), ואם הוא מקבל זאת ואוכל אותו, זה נחשב פאטידסנייה.
4. אם נזיר מתגורר ביער פראי והוא אינו חולה,  והוא מקבל מזון בכפות ידיו מתומך שלו ואוכל אותו, מבלי שהתומך הודיע לנזיר קודם לכן על הגעתו, ומבלי שהנזיר הסביר לתומך על טבעו של המקום, זה נחשב פאטידסנייה.

75 הסֶקְהִיוַוטַה (Sekhiyavatta) – אימונים

האימונים אותם נזיר חייב לתרגל מכונים סקהייווטה.

הסקהייווטה מאורגן בארבע קבוצות:

הקבוצה הראשונה נקראת סארופה (Sarupa) – החלק על התנהגות הולמת.

הקבוצה השניה נקראת בהוג'נפטיסמיוטה (Bhojanapatisamyutta) – החלק על מזון.

הקבוצה השלישית נקראת דהמהדסנאפטיסמיוטה (Dhammadesanapatisamyutta) – החלק על לימוד דהמה.

הקבוצה הרביעית נקראת פקינקה (Pakinnaka) – החלק על החיבור.

קבוצה ראשונה: סָארוּפַּה – החלק על התנהגות הולמת  – 26 כללים.

1. אני אלבש את הגלימה התחתונה בצורה הולמת.
2. אני אלבש את הגלימה העליונה בצורה הולמת.
3. אני אכסה את גופי בצורה הולמת בזמן הליכה באיזורים מיושבים.
4. אני אכסה את גופי בצורה הולמת בזמן ישיבה באיזורים מיושבים.
5. אני אסדיר את תנועות ידי ורגלי בצורה הולמת בזמן הליכה באיזורים מיושבים.
6. אני אסדיר את תנועות ידי ורגלי בצורה הולמת בזמן ישיבה באיזורים מיושבים.
7. אני אשמור את מבטי מופנה מטה בזמן הליכה באיזורים מיושבים. 
8. אני אשמור את מבטי מופנה מטה בזמן ישיבה באיזורים מיושבים.
9. אני לא אמשוך את גלימתי כלפי מעלה בזמן הליכה באיזורים מיושבים. 
10. אני לא אמשוך את גלימתי כלפי מעלה בזמן ישיבה באיזורים מיושבים.
11. אני לא אצחק בקול רם בזמן הליכה באיזורים מיושבים.
12. אני לא אצחק בקול רם בזמן ישיבה באיזורים מיושבים.
13. אני לא אדבר בקול רם בזמן הליכה באיזורים מיושבים.
14. אני לא אדבר בקול רם בזמן ישיבה באיזורים מיושבים.
15. אני לא אטלטל את גופי בזמן הליכה באיזורים מיושבים.
16. אני לא אטלטל את גופי בזמן ישיבה באיזורים מיושבים.
17. אני לא אנדנד את זרועותי לכאן ולכאן בזמן הליכה באיזורים מיושבים.
18. אני לא אנדנד את זרועותי לכאן ולכאן בזמן ישיבה באיזורים מיושבים.
19. אני לא אנדנד את ראשי לכאן ולכאן בזמן הליכה באיזורים מיושבים.
20. אני לא אנדנד את ראשי לכאן ולכאן בזמן ישיבה באיזורים מיושבים.
21. אני לא אציב את שתי ידי על מותני בזמן הליכה באיזורים מיושבים.
22. אני לא אציב את שתי ידי על מותני בזמן ישיבה באיזורים מיושבים.
23. אני לא אכסה את ראשי בבד בזמן הליכה באיזורים מיושבים.
24. אני לא אכסה את ראשי בבד בזמן ישיבה באיזורים מיושבים.
25. אני לא אלך על קצות האצבעות בזמן הליכה באיזורים מיושבים.
26. אני לא אשב בחיבוק הברכיים באיזורים מיושבים.

קבוצה שניה: בְּהוֹגַ'נַפַּטִיסַמְיוּטַה (Bhojanapatisamyutta) – החלק על מזון – 30 כללים

על נזיר לאמן את עצמו באופן הבא:

1. אני אקבל מזון נדבות (פינדפאטה) בעירנות.
2. כאשר אקבל מזון נדבות, אני אביט רק אל הקערה.
3. אני אקבל תבשילים במידה נכונה ביחס לאורז.
4. אני אקבל מזון נדבות רק עד שיגיע לשפת הקערה.
5. אני אוכל מזון נדבות בעירנות.
6. כאשר אוכל מזון נדבות, אני אביט רק אל הקערה.
7. אני לא אנבור באורז ואעשה בו "בורות" (לא שטוח, כדי לברור סוג מסויים של מאכל)
8.  אני אוכל תבשילים במידה נכונה ביחס לאורז.
9. לא אוכל אורז רק מכיוון מעלה למטה.
10. לא אכסה תבשילים – או תבשילים מעורבבים באורז – באורז לבן מתוך רצון לקבל הרבה.
11. במקרה ואינני חולה, לא אבקש תבשילים או אורז במטרה לאכול אותם בעצמי.
12. לא אסתכל בקערתו של אחר כדי לחפש אם עשה עבירה כלשהי.
13. לא אקח כמות גדולה של אוכל בפי בכל פעם.
14. אני אחלק את האוכל לגושים סבירים ומעוגלים.
15. אני לא אפתח את פי עד שגוש האוכל הובא לקרבת פי.
16. כאשר אני אוכל לא אכניס את אצבעותי לפי.
17. כאשר יש עדיין בפי אוכל, לא אדבר.
18. לא אדחוף כמויות גדולות של אוכל אל פי.
19. לא אוכל באמצעות נגיסה מגושי אורז.
20. לא אוכל תוך שאני ממלא את לחיי.
21. לא אוכל ואטלטל את ראשי בו זמנית.
22. לא אוכל באופן בו יתפזרו חתיכות אורז לכאן ולכאן כך שיפלו חזרה אל תוך הקערה או במקום אחר.
23. לא אוכל ואוציא את לשוני החוצה.
24. לא אוכל בקולות גריסה (קולות לעיסה חזקים).
25. לא אוכל (או אשתה) בקולות יניקה.
26. לא אוכל בליקוק ידיי.
27. לא אוכל בגירוד הקערה.
28. לא אוכל בליקוק שפתיי.
29. לא אקח לידי את כלי המים בעוד ידי מלוכלות מאוכל.
30. לא אשליך מים המיועדים לניקוי הקערה המכילים חתיכות אורז במקום בו יש בתים.

קבוצה שלישית: דְהַמַדֶסַנָאפַּטִיסַמְיוּטַה (Dhammadesanapatisamyutta) – החלק על לימוד דהמה – 16 כללים

על נזיר לאמן את עצמו באופן הבא:

לא אלמד דהמה למי שאינו חולה ו-…

1. …אוחז מטריה בידו.
2. …אוחז מקל עץ בידו.
3. …אוחז נשק בעל קצה חד בידו.
4. …אוחז נשק בידו.
5. …עונד (מחרוז עץ) מעץ הסנדל.
6. …עונד נעליים.
7. …נמצא בתוך כלי רכב.
8. …נמצא על מיטה (או כורסא).
9. …יושב בחיבוק ברכיים.
10. …עונד עיטוי ראש (טורבן).
11. …ראשו מכוסה.
12. …יושב על מושב בעוד אני יושב על האדמה.
13. …יושב על מושב גבוה בעוד אני יושב על מושב נמוך.
14. …יושב בעוד אני עומד.
15. …הולך לפני בעוד אני הולך מאחוריו.
16. …הולך בשביל הליכה בעוד אני הולך בצד הדרך.

קבוצה רביעית: פַּקִינַקַה (Pakinnaka) – החלק על עניינים שונים – 3 כללים

על נזיר לאמן את עצמו באופן הבא:

אם אני לא חולה…

1. …לא אעשה צרכים או אטיל את מימי בעמידה.
2. …לא אעשה צרכים, אטיל את מימי, או אירק על צמחייה ירוקה.
3. … לא אעשה צרכים, אטיל את מימי, או אירק לתוך מים.

ארבעת האַדְהִיקַרַנַה (Adhikarana) – הליכים חוקיים

דברים שקורים ויש לנקוט נגדם הליכים מכונים אדהיקרנה – הליכים חוקיים. הם מחולקים לארבע סוגים.

1. להתווכח באופן כזה: "הדבר הזה הוא דהמה, הוא ויניה; הדבר הזה הוא לא דהמה, לא ויניה." זה נקרא ויואדאדהיקרנה (vivadadhikarana).
2. האשמת אחר בביצוע אפטי. זה נקרא  אנוואדהיקרנה (anuvadadhikarana).
3. כל האפטי והדרך לטיפול בהם. זה נקרא אפטאדהיקרנה (apattadhikarana).
4. עניין כלשהו שעל הסנגהה לחקוק. זה נקרא קיצ'דהיקרנה (kiccadhikarana).

אַדְהִיקַרַנַסַמַטְהַה (Adhikaranasamatha) – השקטת הליכים חוקיים

דרכי הדהמה להסדרת ארבעת האדהיקרנה שהוצגו קודם לכן נקראים אדהיקרנסמטהה. ישנם שבעה כדלהלן:

1. הסדרת כל ארבעת האדהיקרנה בנוכחות הסנגהה, בנוכחות אדם, בנוכחות הנושא (הנדון), ובנוכחות הדהמה, נקרא סמוקהאויניה (sammukhavinaya, ההליך שיש לעשות בנוכחות).
2. דיקלום ההכרזות הרשמיות על ידי הסנגהה המעניקות הרשאה לאדם שהוא ארהנט ש: "הוא אדם בעל מודעות מלאה," כך למנוע ממישהו מלהאשים אותו באפטי נקרא סַטִיוִינַיַה (sativinaya, ההליך בנוגע למודעות).
3. דיקלום ההכרזות הרשמיות על ידי הסנגהה המעניקות הרשאה לנזיר שהשתקם משיגעון, כך למנוע ממישהו מלהאשים אותו באפטי שביצע בזמן שגעון נקרא אמולהויניה (amulhavinaya, ההליך בנוגע לשיקום משגעון).
4. להסדיר אפטי בהתאמה לקבלת הנאשם שמקבל זאת כאמת נקרא פטיניאטקרנה (patinnatakarana, פעולה בהתאם למה שמתקבל).
5. החלטה המתקבלת על פי דעת הרוב נקראת יבהויסיקא (yebhuyyasika, החלטה בהתאם לרוב).
6. להפיל את האשמה על מי ביצע את העבירה נקרא טספאפייסיקא (tassapapiyasika, הפעולה בנוגע למבצע העבירה).
7. להביא פיוס של שני הצדדים מבלי הצורך להבהיר (את זכויות והשגיאות) מראש נקרא טינווהארקויניה (tinavattharakavinaya, ההליך ל"כיסוי בעשב").

חוקי האימון (sikkhapada) מכוסים על ידי אפטי של טהולצ'ה (thullaccaya), דוקטה (dukkata) ודובהאסיטה (dubbhasita) אינם חוקים הכלולים בפאטימוקהה.